"בחודשים האחרונים סכסוכי העבודה במשק הולכים ומצטברים תוך גרימת נזקים לציבור, שביתות ותוספות שכר נדיבות. הרצון של הממשלה להיות הוגנת נתפס באופן מוטעה ע''י חלק מוועדי העובדים כחולשה, והיא נתפסת כמי שאולי לא תמיד מוכנה להתעמת. אני מתכבד להודיע בזאת שאחרי ההסכם עם העובדים הסוציאליים, שבו רצינו לתת תוספות שכר נדיבות מעל המקובל, יפגשו ארגוני העובדים אופרה שונה לחלוטין. במהלך החודשים הקרובים, התפקיד של הממונה על השכר ושל משרד האוצר יהיה לבלום באופן מיידי את הטעות שחילחלה אצל חלק מארגוני העובדים שהדלת פתוחה לתוספות שכר מעבר להסכמי המסגרת" - כך מצהיר הממונה על השכר, אילן לוין, בשיחה מיוחדת עם "גלובס" לנוכח ההידרדרות המהירה וחסרת התקדים שפוקדת את יחסי העבודה במגזר הציבורי.
לוין מזהיר כי "ארגון עובדים שירצה לבוא למו''מ יידרש קודם כל להראות איזה חיסכון ייווצר בתקציב כתוצאה מהתוספת: האם מדובר בצמצום מספר העובדים או בביטול מנגנוני תגמול ארכאיים כמו שכר עידוד, אשר יביא לשכר שלא תורם ולו דבר לתגמול יעילות ומצוינות".
חוסר האונים שפוקד לאחרונה את האוצר בנושא השכר הביא היום את לוין להציע הצעה שבהכרח עלולה ליצור זעזוע במערכת יחסי העבודה: "הממשלה תידרש לשקול חקיקה באשר לבוררות חובה בשירותים חיוניים. שביתה בכור בדימונה, בנמלים, ברשות שדות התעופה, ובעתיד גם ברכבת ובמערכת הבריאות (הרופאים); והתחרות בין "ההסתדרות" ל"כוח לעובדים", תחייב את הממשלה לשקול פתרון אחר שמצד אחד ינטרל את זכות השביתה של אותם ארגוני עובדים, ומאידך ייקבע מנגנון אובייקטיבי לעדכון רמת השכר של אותן קבוצות" טוען לוין, אשר סבור כי "ארגוני העובדים מסתייגים מכך, אך הסיטואציה שהגענו אליה, המאופיינת בחוסר צדק בחלוקת המשאבים בתוך המגזר הציבורי, בתחושת ייאוש ובתחרות בין הוועדים, מחייבת לחשוב על פתרון כזה. האלטרנטיבה: המשך גל השביתות באופן הולך ומתגבר תוך פגיעה מהותית באורך ובאיכות החיים של האזרח הישראלי, שלא לדבר על פגיעה מהותית בכלכלת ישראל".
מבחן הרופאים
לדברי לוין, "המבחן הקרוב יהיה המו''מ עם הרופאים. דרישות השכר של הרופאים מגיעות ליותר מ-3 מיליארד שקל לשנה וזאת הערכה אופטימית, מבלי לדבר על דרישות נוספות. הצענו לרופאים את מה שכולם קיבלו במסגרת ההסכם הקיבוצי (7.25%) - מה שיתר המגזר הציבורי קיבל - והם נעלבו מההצעה".
הממונה על השכר מספר בשיחה איך לדבריו נשברו כל הקודים המקובלים בגזרה שלו: "נוצר טרנד שכל אחד מסביר מדוע הוא מקופח ומדוע מגיע לו. רק בימים האחרונים, בעודי בבית המשפט עם העובדים הסוציאליים, אני מתבשר על פניית ראשי הוועדים של ארגוני המתקנים הבטחוניים, שהחליטו שדי להם במו''מ והם מאיימים בשביתה. ועדים אלו, אשר שכרם הוא מהגבוהים במגזר הציבורי, יוכלו לפתוח בשביתה כבר בסוף החודש".
לוין התייחס לפסק הבוררות של היום בהקשר של הפרקליטים ואמר :"הפסק מראה שהליכה לבוררות עולה כסף. מי שחושב שאפשר במו''מ להגיע להישגים זהים לעומת בוררות, לומד שיכולנו להשיג שינויים טובים יותר לשני הצדדים במו''מ. הלקח צריך להיות מופק על ידי שני הצדדים. האוצר ייאלץ לשלם יותר, והרופאים יקבלו הרבה פחות ממה שהם רצו".
לוין מונה בדאגה את סכסוכי העבודה הרבים שפקדו את מערכת יחסי העבודה בחצי השנה האחרונה: "התהליך החל באיומי השביתה בהסכמי המסגרת (הסכם שכר קיבוצי) באוקטובר. אחרי שמשרד החוץ קרא להציל את שירותי החוץ, הפרקליטות קראה להציל את הפרקליטות, שר המשטרה קורא לטפל מיידית בשכר השוטרים והסוהרים, גמלאי מערכת הביטחון זועקים לפתרון העוול שנגרם בגין שחיקת הפנסיה, הרכבת בסכסוך עבודה בגין מיקור חוץ של הקרונות, רשות שדות התעופה במו''מ, במקורות טרם נחתם הסכם שכר, והסגל האקדמי שוב מנהל מו''מ על השכר שלו".
לסגור את הפרצות
לדבריו, גם ההסכם שנחתם אתמול עם העובדים הסוציאליים (ראו בעמוד 18) מתאר נאמנה את מצב הדברים במגזר הציבורי: "מעולם לא העליתי על דעתי שחלק ניכר מעובדי ארגון עובדים שהגיע לתוספת של 25% ירגישו מאוכזבים כאשר מדובר על שיעור שהיה עד לפני לא הרבה זמן תג מחיר מקסימלי". יתרה מזו, "הסכסוך הזה (וגם של הפרקליטים) עלול ליצור נורמה חדשה במערכת יחסי העבודה: מו''מ שהולך להצבעה למאות עובדים באמצעות מסרונים, עוד בעיצומו של תהליך המו''מ, משפיע ומקצין עמדות - דבר שגורם לחוסר יכולת מוחלט לקבל החלטות".
לוין מסכם ומתאר את השלכות המאקרו שהמשך המצב הנוכחי עלול ליצור: "הייתי היום בדיון על שכר הרבנים, גם הם בתחושת קיפוח עצומה. כל אחד צודק ורואה את הקיפוח האישי שלו. אבל תמיד אתה מוצא את עצמך במצב שבו יש צורך להבין את השלכות הרוחב וההשפעות התקציביות הכוללות, מעטים השותפים לסגור את הפרצות בחומה. המשך המצב הנוכחי יפגע קודם כל בחלשים: קיצוצי תקציב יפגעו בשירותי הממשלה שבו החלשים הם הצרכנים העיקריים; האצת האינפלציה שוחקת את השכר של מי שאין לו כוח למאבק ארגוני".
