שוק בתי-הקפה צמח ב-4 השנים האחרונות בכ-35%, והוא מגלגל כ-3.5 מיליארד שקל בשנה. מה גם שבתי-הקפה כבר מזמן אינם מקום בו רק שותים קפה, ולכל רשת יש גימיק ותפריט יצירתי משלה.
מאחר שבתי-הקפה בישראל הפכו לחוויה מרכזית בתרבות הפנאי, ירד בשנים האחרונות הגיל הממוצע בו מתחילים לצרוך קפה ל-15, וצריכת הקפה הממוצעת לנפש עלתה לכ-4.5 ק"ג.
מקדם האטרקטיביות של בתי-קפה עולה במקביל לעלייה בביקוש לקפה גורמה, הנחשב לאחד התחומים בעלי הצמיחה הגבוהה ביותר בענף המזון בארץ ובעולם.
כנראה בשל כך ישנה תחושה שגויה שבית-קפה הוא "כסף קל": השקעה מינימלית עם תשואה מקסימלית, שגם מבטיחה בצדה הילה חברתית, שהרי אין כמו להזמין את החברים לשבת אצלך בקפה, בעיקר אם הוא ממוקם במרכז תל-אביב.
ואכן, מבין הרשתות המובילות, כ-44% מכלל הסניפים ממוקמים בגוש דן. ואולם, הנתונים המספריים אפורים קצת יותר. בעוד שבכל שבוע נפתחים ברחבי הארץ כ-8 בתי-קפה, הרי שבכל שבוע מתבצעות 12 עסקאות של העברת בעלויות.
לכן, מי שבכל זאת מעוניין להיכנס לגוב האריות הקפאיני, כדי שיתעדכן בעוד כמה פרמטרים מעניינים: היחס הארצי בין מספר תושבים לסניף עומד על 15 אלף תושבים; הצפיפות הגבוהה ביותר נרשמת באזור השרון, עם 6,000 תושבים לסניף, לעומת הפריפריה (מלבד אילת), שם נמצא סניף של אחת הרשתות לכל 24 אלף תושבים.
גם הסיכון בענף בתי-הקפה גבוה באופן משמעותי (46%) מזה של המשק כולו (14%). הדבר הנובע מחסמי כניסה נמוכים ומנאמנות לקוחות נמוכה.
אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לפני פתיחת בית-הקפה, היא האם לעשות זאת בזכיינות כחלק מרשת מוכרת או באופן פרטי.
לפי דוח דן אנד ברדסטריט, בתי-קפה הפועלים בשיטת הזכיינות מצמצמים את רמת הסיכון שלהם, היקף המכירות החודשי שלהם גדול כמעט פי שניים מבבתי-הקפה הבודדים, וקל להם הרבה יותר בענייני מנהלה כמו קבלת רישיונות להפעלת עסק מזון.
מנגד, נמצאים דמי הזכיינות. רוב הרשתות גובות סכום חד-פעמי שאינו נופל מ-50 אלף דולר, לפני ההשקעה בהקמת הסניף, וכל אחת מהן גובה כ-5%-6% מהמחזור החודשי.
כמו כן, תנאי הזכיינות מחייבים את בעל בית הקפה לרכוש חומרי גלם וציוד מספקים קבועים, מה שלא מאפשר קיום משא-ומתן להשגת תנאים מסחריים טובים יותר.
לפיכך, מי שמעוניין בכל זאת לפתוח בית-קפה חייב להביא בחשבון מספר רב של שיקולים, שאינם מסתכמים רק בארומה הרומנטית של העניין.
קפה קפה
סניף כיכר המדינה תל-אביב
בעלים: רונן נמני
מספר סניפים: 107
סניפים בזכיינות: 107
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 55 אלף דולר + 5%-6% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: אחיד, אך הרשת מעודדת ייחודיות בתפריט, וכל זכיין יכול להוסיף ולגוון אותו בהתאם להעדפות הקהל המקומי
קפה לנדוור
סניף הוד-השרון
בעלים: עופר קורן, אורן מאור, ניר כספי
מספר סניפים: 10
סניפים בזכיינות: 6
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 200 אלף שקל + 3%-5% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: אחיד, אבל לוקיישנים מיוחדים מקבלים ערך מוסף, כמו סניף הוד-השרון, שקיבל נגיעת ביסטרו בתפריט ועיצוב טוסקני קלאסי; או סניף סינמה סיטי, שנבנה כבית קלייה באזור תעשייה זעירה בנוסח עיירה מערב אירופית
קפה גרג
סניף רמת-החייל תל-אביב
בעלים: יאיר מלכה, גלעד אלמוג וניר אדרי
מספר סניפים: 64
סניפים בזכיינות: 40
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 50-90 אלף דולר + 6% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: אחיד, למעט מקרים יוצאי דופן כמו עיצוב סניף הרשת במתחם התחנה בתל-אביב שממוקדם בבניין לשימור
קפה ג'ו
סניף ירושלים
בעלים: דיוויד קליין ודב גולדפרב
מספר סניפים: 64
סניפים בזכיינות: 63
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 200 אלף שקל + 5% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: תפריט אחיד, עיצוב הסניף נקבע על-ידי אדריכל הרשת בהתאם לאופיו ולמיקומו
קפה הלל
סניף סוקולוב רמת-השרון
בעלים: קובי ויוסי שרף
מספר סניפים: 22
סניפים בזכיינות: 20
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 50 אלף דולר + 5% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: אחיד
ארקפה
סניף שנקר הרצליה
בעלים: משפחת שמר וארקפה איטליה
מספר סניפים: 25
סניפים בזכיינות: 6
עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 250 אלף שקל + 5%-6.5% מהמחזור החודשי
תפריט ועיצוב: אחיד