אדם ממלא את תפקידו כראוי - ובגלל עובדה זו, ורק בגללה, אינו זוכה בקידום. זהו בדיוק המצב בפרשת מינוי ראש השב"כ.
האדם הזה, שנקרא שמו בתקשורת י', סגנו של ראש השב"כ הנוכחי, מופקד על החטיבה היהודית בשב"כ. עצם העובדה שהסכים לקבל על עצמו את התפקיד מעידה על מחויבות ואופי חזק, מכיוון שידוע שמדובר בתפקיד כפוי טובה מאין כמותו. להילחם נגד גורמים פלשתיניים זה דבר מובן מאליו ובדרך כלל מאד פופולרי. אבל כאשר אתה מתחיל עם יהודים, ועוד מזן המתנחלים ותומכיהם - הרבה ידידים לא תקנה לך.
המצור שלא היה על נתניהו
י' היה יכול להשתמש בתפקידו כקרש קפיצה לתפקיד ראש השב"כ. כל מה שהיה צריך לעשות, זה להתעלם ממחתרות יהודיות למיניהן, משיטת הפעולה הבריונית הקרויה "תג מחיר" - בקיצור אם היה נותן לתושבים היהודים של יהודה ושומרון לעשות מה שבא להם, כמו למשל כריתת מטעי זיתים ופרעות בפלשתינים חפים מפשע.
לו כך נהג י', היו חיים דרוקמן ושכמותו שמים מצור על ראש הממשלה והיו מציקים לו עד שהיה ממנה את י' לתפקיד הראש.
הטעות של י'
אבל י' בחר לעשות את המוטל עליו על ידי הממשלה, כלומר לנהוג בפורעי החוק שמעבר לקו הירוק כפי שצריך לנהוג בהם, כדי שהשטח ההוא לא ייהפך למערב הפרוע. איך אנחנו יודעים שי' פעל בצורה נכונה, כפי שהוטל עליו לנהוג? - התנגדות המתנחלים למינויו כראש השב"כ היא הוכחה מובהקת לכך, לא צריך עדות טובה מזאת.
יש כאן כפיות טובה זועקת לשמיים כלפי י', ובעקיפין גם כלפי תפקוד השב"כ. לאחר הלקח של י', מי ירצה לעמוד בראש החטיבה היהודית? - רק אחד משני סוגי אנשים. או אדם שיחליט שהוא מוכן לאבד את אפשרות קידומו לדעת למען המדינה; או אדם שיסכים לעשות את רצונם של המתנחלים.
ספק גדול אם יימצא הקדוש שיעמיד את האינטרס של המדינה לפני השאיפות האישיות שלו. יותר סביר שמי שיתמנה במקום י' יזכור היטב את הלקח של י' בבואו לקבל החלטות הקשורות לתחום אחריותו.
שכר שלילי על הצלחה
כשלעצמי, אין לי טענות אל דרוקמן וחבריו שהפעילו לחץ על ראש הממשלה למען מינויו של יורם כהן ונגד מינוי י'. למפעילי הלחץ יש אינטרס מובהק לקבל בראשות השב"כ את האדם הכי נוח להם, וזה לגיטימי.
הטענה היא אל בנימין נתניהו. אנחנו כבר יודעים שהוא לא טוב בעמידה בלחצים - אבל גם כאשר מדובר בתפקודו של ארגון כל כך חיוני ורגיש כמו השב"כ? כך נוהג האדם שרוממות בטחון ישראל בפיו? הרי ההתנהלות הזאת במינוי ראש השב"כ חייבת לגרום לאנשי הארגון להרגיש שאין שכר לעמלם נגד הפשיעה היהודית בשטחים; המסר מהמינוי, ובעיקר מהמינוי שלא נעשה, הוא שהממונה על ראש השב"כ אינו ראש הממשלה, אלא ראש מועצת יש"ע.