עיריית תל-אביב מפלה לרעה את מכוני הכושר בעיר בגביית ארנונה גבוהה בהשוואה לערים אחרות, דבר שמעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית של המשך פעילות מכוני הכושר הפרטיים.
כך נטען בעתירה למתן צו על-תנאי שהגישו לבג"ץ 12 מכוני כושר מקומיים, המבקשים לבטל את ההחלטה ששינתה את סיווג הארנונה למכוני הכושר ב-2004, שהביאה להעלאת התעריף.
עד 2004, נטען בעתירה, הכירה עיריית תל-אביב בסיווג נפרד ומופחת למכוני הכושר הפרטיים בתחומה, וכללה אותם בסיווג "מכוני בריאות וספורט".
אבל אז הגישה העירייה בקשה לאישור שינויים חריגים בצו הארנונה בפני שרי האוצר והפנים, ובבקשה זו הגדירה את רצונה בביצוע תמורות בתעריפי מוסדות לימוד והשכלה. לטענת המכונים, בבקשה "הוטמן שינוי מהותי נוסף, והוא העלאת התעריפים למכוני הכושר".
עוד טוענים המכונים כי ככל הנראה כיוון שהשינוי בעניין הארנונה של מכוני הכושר הוצנע בבקשה, היא אושרה ללא שנבחנו את הנתונים הרלוונטיים.
12 המכונים ה חתומים על העתירה כוללים את סטודיו C (כ-5 סניפים בתל-אביב), דיזנגוף קלאב מדיזנגוף סנטר, פיט אין מרחוב שינקין ועמית כושר (באמצעות גרייט שייפ) מרחוב אבן גבירול. אלה מיוצגים בידי עו"ד רועי נחום ממשרד מלכה אנגלסמן ושות'.
המכונים טוענים כי בערים דומות לתל-אביב, ממוצע תעריף הארנונה שמושת על מכוני הכושר הוא כ-116 שקל למ"ר לשנה, כך שהתעריף שגובה עיריית תל-אביב הוא "תעריף מופרז, הגבוה מהתעריף הממוצע בערים הדומות פי 282%".
לאור הנטל הכלכלי שיוצר התעריף על המכונים והספק בדבר הכדאיות הכלכלית בהמשך פעילותם, נטען כי "סיווג זה עשוי לחרוץ את גורלם של מי ממכוני הכושר ולהוביל לסגירתם".
מעיריית תל-אביב לא התקבלה תגובה עד לפרסום הידיעה.