בשבוע שעבר קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בהצעותיהם של שני חברי כנסת לקדם את הקמתו של גוף ביקורת על הפרקליטות. זו הייתה הזדמנות נאה לבית המחוקקים לעלות על עגלה המתקדמת גם ללא עזרתם. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פועל זה חודשים ארוכים להקמתו של גוף ביקורת, במתכונת של נציבות תלונות על הפרקליטות.
ימים אחדים לפני הדיון בוועדה, שיגר וינשטיין מכתב ובו ביקש לדחות את הדיון בחודשיים, עד לאחר שהצוות הפנימי שמינה במשרד המשפטים יסיים לגבש מתווה אופרטיבי להקמת הגוף החדש.
אלא שחברי הכנסת לא ויתרו על ההזדמנות להישמע רלוונטיים וקיימו את הדיון בכל זאת. הם אף קראו לוינשטיין להזדרז, רמזו כי רק הדיונים שהם מקיימים דוחפים את היועמ"ש לפעול, וטענו כי יש לשלב בצוות גם נציגים חיצוניים, למשל מהאקדמיה.
הטענה האחרונה הזו מופרכת במיוחד. ממתי אסור למשרד המשפטים להקים צוותי פעולה פנימיים לצורך גיבוש תהליכים ארגוניים? מי קבע כי לקראת הישיבה הבאה בלשכתו של וינשטיין בנושא הקמת הנציבות צריך להיות מונח על השולחן דוח של "ועדה ציבורית", הכוללת גם אנשי אקדמיה ועורכי דין מהשוק הפרטי?
קריאת חברי הכנסת נסמכה על טענות שנשמעו בעיתונות, כאילו הכללתם של אנשי הפרקליטות בצוות שמינה היועץ משמעותה שהפרקליטות תחליט כיצד יחקרו אותה. מי שאומר זאת מגלה חוסר הבנה בסיסי במהלכים הארגוניים המקובלים במשרד המשפטים.
הפרקליטות היא הגוף שבו מצוי הידע כיצד מטופלים תיקים פליליים ואזרחיים, מהם נוהלי העבודה של תובעים ומתמחים, מהם השיקולים בחתימת הסדרי טיעון או בסגירת תיקים או בקביעת סעיפי אישום או ענישה מבוקשת. מי אם לא אנשיה יוכל לתרום לגיבוש המתווה הנכון לנציבות החדשה.
מפגש אינטרסים
כל זה לא הפריע למפגש מעניין של כמה אינטרסים מתנגשים באולם הדיונים של הוועדה לביקורת המדינה. לצד חברי הכנסת ישב, חגיגי כהרגלו, גם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
אלא שבעוד חברי הכנסת תומכים בעיקרון בהקמת גוף הביקורת - לא כולם, אגב, משיקולים ענייניים - דומה כי המבקר עושה ככל יכולתו לסכל את הקמתו. הוא לא מצהיר בריש גלי על התנגדותו, אלא מדגיש את הצורך שלא לכרסם בסמכויותיו, שניתנו לו - הוא איננו שוכח לציין - על-פי חוק יסוד: מבקר המדינה.
לפני שבועות אחדים פרסם המבקר את הדוח שלו על הסחבת בפרקליטות, שהכנתו ארכה שנים ארוכות. לדבריו, יש בקנה דוחות נוספים העוסקים בעבודת הפרקליטות. מבחינתו, כל גוף ביקורת נוסף יהיה מיותר - אלא אם כן הנציבות החדשה תפעל במתכונת של "מבקר פנים".
אורחים מפתיעים נוספים בדיון היו שליחיו של עו"ד ישראל פרי, המרצה 10 שנות מאסר בעקבות הרשעותיו בפרשת הפנסיה הגרמנית. פרי מעולם לא הרים ידיים במאבקיו המשפטיים חוצי הגבולות. לצד בקשה למשפט חוזר, שנדחתה, ובקשה לדיון נוסף, דורש פרי לפתוח בחקירה פלילית נגד אנשי הפרקליטות שטיפלו בתיק, בטענה כי עברו עבירות מסוגים שונים.
מעניין היה אפוא לגלות את עו"ד (ניצב בדימוס) יעקב בורובסקי, לשעבר יועצו של לינדנשטראוס לענייני שחיתות שלטונית וכיום חבר בצוות המייצג את פרי, יושב מעברו השני של השולחן וקורא בלהט להקמת נציבות תלונות.
הכול לשם שמים כמובן, לא לשם קידום ענייניו של המורשע בפלילים. הכול נקי וענייני, לא לצורך הטחת בוץ בתביעה הכללית.