כולנו כמעט מחוברים לאינטרנט וחווים את השינוי שהאינטרנט מחולל בחיינו, כשיותר ויותר פעילויות שלנו עוברות למרחב הדיגיטלי: ניהול המשרד, התעדכנות בחדשות, יחסים חברתיים, צפייה בסרטים, האזנה למוזיקה, קניות, הצבעה בסקרים, הבעת דעות פוליטיות ועוד. במדינות השכנות גם מהפכות וחילופי שלטון התחילו באינטרנט.
מדינה מחוברת
ישראל היא מדינה מחוברת. ישראלים שונאים לעמוד בתור, אוהבים לטעום מחידושים ולהרגיש מקושרים לעולם. האינטרנט מדלג מעבר לגבולות הפיזיים, ונותן לנו לחיות בתל-אביב ולהרגיש בניו-יורק, בלי לטוס 12 שעות ובלי לעבור ביקורת דרכונים ובדיקה ביטחונית.
האינטרנט מדלג גם מעבר לגבולות החברתיים, ובונה לנו מעגלים חדשים ומתרחבים של מכרים וחברים. כמו כן הוא מדלג על גבולות תרבותיים, ומאפשר לחברות רב-לאומיות להתנהל ולפעול מכל היבשות.
האינטרנט שינה את חיינו, אבל עד לאחרונה לא הערכנו באיזו מידה הוא שינה גם את הכלכלה הישראלית. מחקר של מקינזי על ישראל, שהזמינה גוגל כחלק מסדרת מחקרים מקבילים במדינות רבות בעולם, נותן לנו לראשונה בסיס לדיון מקצועי, מגובה בנתונים.
מהמחקר עולה כי כלכלת האינטרנט בישראל גדולה כמו תקציב הביטחון - יותר מ-6% תוצר - וצומחת בקצב כפול משיעור הצמיחה של המשק, שגם הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. 120 אלף ישראלים עובדים בתעשיית האינטרנט, וקצב הגיוס שלה כפול מאשר בענפים אחרים במשק. וכל התרומה האדירה הזאת מבוססת על טכנולוגיה, שלא הייתה קיימת לפני 20 שנה.
מצרך יסוד
כשמנתחים את השימוש באינטרנט, מבינים שהרשת איננה היי-טק, אלא מצרך יסוד - כמו חשמל, טלפון ודואר. נסו לדמיין היום בית בלי קו טלפון ובלי כתובת. זו המשמעות של חיים ללא אינטרנט ב-2011, וחשיבות החיבור לרשת רק תלך ותגדל, ככל שיתכווצו האיים האחרונים שלא הצטרפו אליה.
המחקר מגלה לנו כמה ממצאים מעניינים. קודם כול, שישראלים אוהבים לשוטט ברשת, אך מעדיפים להוציא את הארנק בחנות הפיזית. משווים מחירים באינטרנט, ונוסעים ברכב לקניון.
זה אומר שיש פוטנציאל עצום למכירות אונליין שלא מנוצל היום, אם בגלל רתיעה, שמרנות, אי-נוחות או היצע. פיתוחו תלוי בשינוי דפוסי ההתנהגות של הצרכן הישראלי, ובצמצום חסמים שמגבילים את המסחר האלקטרוני.
שנית, לאינטרנט יש השפעה דרמטית על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, המהווה מנוע צמיחה מרכזי של כל כלכלה, כולל שלנו. רק מחציתם מנצלים את יתרונות הרשת לשיווק ולמכירה, ואלה מראים שיעורי צמיחה וקליטת עובדים הרבה יותר גבוהים מהמתחרים שנשארו בעולם האנלוגי.
גם כאן יש פוטנציאל גדול לפיתוח ולצמיחה, אם החצי השני של העסקים יתחברו לרשת, והם ימנפו את יתרונותיה, וכן אם החצי שכבר מנצל את הרשת ימשיך לצמוח.
פס רחב לכולם
מהנתונים האלה עולות כמה מסקנות והרבה שאלות, שיעסיקו אותנו בשנים הקרובות. קודם כול, צריך להבטיח שהתשתית הפיזית והאנושית בישראל תוכל להתמודד עם הצמיחה האדירה של כלכלת האינטרנט. זה אומר, שהפס יהיה רחב מספיק, ושהכשרת העובדים תוכל להדביק את הביקוש.
זה אומר, שנצטרך לחשוב איך לחבר את כל חלקי האוכלוסייה הישראלית לרשת, ובייחוד את החרדים, הערבים ותושבי הפריפריה. אין לי תשובות ופתרונות מהשרוול לאתגרים האלה, אך ברור לי שצריך לדון בהם.
האינטרנט הרים תרומה חשובה לכלכלת ישראל. על-פי מחקר מקינזי, כלכלת האינטרנט תגיע עד 2015 לשווי של 85 מיליארד שקל.
בהסתכלות קדימה, אני רואה הזדמנות גדולה לעוד קפיצת מדרגה של כלכלת האינטרנט בישראל, הן בתחומים שבהם הפוטנציאל כבר מזוהה, והן בכיוונים שעדיין לא חשבנו עליהם.
המשימה של כולנו תהיה לעזור להזדמנות הזאת להתממש, כדי שתעשיית האינטרנט תעבור אפילו את תחזית הצמיחה המרשימה שהציג המחקר, דבר שעוד יחזק אותה כנכס לאומי ישראלי.
הכותב הוא מנכ"ל גוגל ישראל ומנהל אזורי דרום אפריקה ויוון