חוק הירושה כולל סעיף מיוחד המכיר בזכותם של ידועים בציבור לרשת את בני-זוגם. אך במסגרת ההגדרה מיהו "ידוע בציבור", הסעיף נוקט במפורש במילים "איש ואישה" - ולא במונח הניטרלי "בן-זוג".
קיימים חילוקי הדעות סביב השאלה האם המחוקק התכוון מפורשות להגביל את ההכרה בידועים בציבור לצורך הירושה לבני-זוג ממינים שונים, או שהמחוקק בשנת 1965 לא היה מודע לקיומן של משפחות חד-מיניות.
בשנת 2004 נדמה היה כי קרתה מהפכה בתחום, כשבית המשפט המחוזי בנצרת קיבל תביעה של גבר לרשת את בן-זוגו המנוח. בית המשפט קבע כי אין כל היגיון בהלכה המכירה בזכותו של ידוע בציבור חד-מיני לקבל חלק מרכוש בן-זוגו בעודו בחיים - אך לשלול ממנו זכות זאת לאחר מותו.
גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הודיע כי הוא מקבל את הגישה המכירה בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים לרשת זה את זה.
אלא שמתברר כי בפסק דין של בית משפט מחוזי אין די, למרות שעל-פי עיקרון התקדים, פסק הדין המחוזי אמור לחייב את הערכאות הנמוכות יותר.
מספר שופטים בבתי משפט לענייני משפחה מצאו לנכון להתנער מהתקדים המחוזי, ביניהם פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע מאוגוסט האחרון, בו נדחתה תביעה של גבר למזונות מעיזבון בן-זוגו. בית המשפט קבע כי פרשנות לגיטימית של הביטוי "איש ואישה" מאפשרת אך ורק הכרה בזכר ונקבה, ומשום כך לא ניתן להכיר בזוגות חד-מיניים לצרכי ירושה.
בשבוע שעבר קיבל מעמדם של הזוגות החד-מיניים סטירת לחי נוספת מבית הדין הרבני, אשר פתח למעשה צוהר למסלול עוקף ידועים בציבור חד-מיניים. על-פי החוק, בני משפחה יכולים לפנות לבית הדין הרבני להוצאת צו ירושה, אך סמכותו מותנית בקבלת הסכמתם של כל היורשים הפוטנציאליים, ומספיק שאחד מהם יתנגד, כדי שהדיון יעבור מבית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי.
מטבע הדברים ,פרוצדורה זאת התגלתה כבעיתית בכל הנוגע לזכויותיהם של ידועים בציבור, מוסד שכידוע בית הדין הרבני אינו נוטה לעודד. למעשה, נוצר מעין מעגל שוטה, שכן אם בית הדין הרבני לא רואה בידועה בציבור יורשת פוטנציאלית - הרי שהיורשים האחרים ממילא אינם זקוקים להסכמתה לדיון בנושא הירושה בפני בית הדין הרבני, ומאחר שכאמור הלה ממילא לא יכיר בידועה בציבור כיורשת - הרי שהידועה בציבור מוצאת את עצמה ללא מעמד בירושה.
בשנת 2002 גברת בת חן גרוני, שראתה את עצמה כידועה בציבור של בן-זוגה המנוח, סירבה להשלים עם רוע הגזירה, פנתה לבג"ץ - וזכתה. לפיכך, כיום כאשר פונים אישה או גבר לבית הדין הרבני, טוענים למעמד של ידועים בציבור ומתנגדים להוצאת צו ירושה על-ידי בית הדין הרבני - הרי שבית הדין הרבני אינו רשאי לדון בצו הירושה, כמו גם בשאלה האם העותר הוא אכן ידוע בציבור, וההכרעה בנושא זה עוברת לבית המשפט האזרחי.
בית הדין הרבני קיבל בהכנעה הלכה זאת בכל הנוגע לזוגות של איש ואישה, אך היא אינה תקפה כשמדובר בזוגות חד-מיניים - כך עולה מפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית הדין הרבני בחיפה.
לפי אותו פסק הדין, ידוע או ידועה בציבור חד-מיניים לא יוכלו להתנגד להוצאת צו ירושה עבור יתר היורשים בבית הדין הרבני, וכך בני משפחה החוששים מפני נגיסה מהעיזבון על-ידי ידוע בציבור חד-מיני יכולים לאחוז בקרנות המזבח של בית הדין הרבני ולחסום את דרכו של הטוען להיותו ידוע בציבור בפני טענות לחלק מהירושה.
מאחר שאין לצפות לניסים בתחום זה מצד המחוקק, המתעלם לאורך שנים ו-4 כנסות שונות מהצעות החוק בנושא, הזוגות החד-מיניים צריכים "בת חן גרוני" משלהם - ידוע או ידועה בציבור שילכו עם הנושא עד הסוף לבית המשפט העליון, בתקווה שבמסגרת זאת בית המשפט העליון יכריע לא רק בנושא סמכותו של בית הדין הרבני לגבי ירושת חד-מיניים, אלא לגבי זכותם לרשת בכלל.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה.