סיפורה של הצעירה שירלי מרדר, שהייתה בסכנת חיים ככל הנראה בשל נטילת תרופות משככות כאבים (ובינתיים יצאה מכלל סכנה), העלה למודעות את הבעייתיות שבשוק זה.
משככי הכאבים הם יעילים, אך לרובם יש תופעות לוואי שלעיתים נדירות עלולות להיות חמורות, ואף קטלניות.
אנשים החיים עם כאב כרוני מוכנים לעיתים לסכן את עצמם כדי להפחית את הכאב ולהחזיר את איכות החיים. למשל, כאשר הורדה תרופת ה-Vioxx מהמדפים ב-2004, לאחר שהוערך כי גרמה להתקפי לב קטלניים אצל עשרות אלפי אנשים, עדיין חולים רבים התחננו להמשיך להשתמש בתרופה משום שהיא הייתה מוצר היחיד שהקל עליהם.
חברת Novaremed מחממת א.ת.י, שבבעלות חברת גפן השקעות הבורסאית, מפתחת תרופה לשיכוך כאב במנגנון חדש. החברה מקווה כי המוצר שלה יהיה יעיל לטיפול בכאבים מסוג שהתרופות הקיימות פחות משפיעות עליהם, כאב נוירופתי. באחרונה אושרה לה שנה שלישית של פעילות בחממה.
בעוד כאב קלאסי נובע מפגיעה כלשהי לרקמות, אשר משודרת למוח דרך העצבים, הרי שכאב נוירופתי הוא פגיעה בעצבים עצמם. כאב כזה הוא בין היתר תופעות לוואי של מחלות כמו איידס וסוכרת.
החברה מאמינה, על-פי ניסויים שערכה בחיות, כי התרופה שלה תיצור פחות התרגלות, כלומר לא יהיה צורך במינון הולך וגדל כדי להמשיך להשיג את אותה ההשפעה, וכן שיהיו לה פחות תופעות לוואי.
היום היא עובדת על זיהוי מנגנון הפעולה של המוצר, שהתגלה במקרה. רשויות הרגולציה של עולם התרופות - ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) וה-EMA (רשות התרופות באירופה), מעדיפות לאשר תרופות עם מנגנון מובן, אך לעיתים גם תרופה שהמנגנון שלה אינו ידוע, ובתנאי שהמולקולה מזוהה וניתנת לסנתוז חוזר באותה הצורה והכמות, וכן שיעילותה מוכחת בניסוי.
"כמו אקטימל"
סיפורה של נוברהמד החל כאשר ד"ר אלי קפלן, מנכ"ל ומייסד החברה, נתקל בפעילותו של הומיאופת שהציג לו תכשיר לטיפול בכאב המבוסס על הפרשות של חיידקים לא פתולוגיים הגדלים בתרבית. "זה משהו כמו אקטימל", אומר קפלן. "ידעתי שהפרשות חיידקים הם לא הומיאופתיה קלאסית, אלא מוצר כימי לכל דבר. עם זאת, לא ידעתי בוודאות אם התכשיר אכן פועל ואם הפרשות החיידקים אכן אחראיות לכך. וודאי שלא ידענו מה המנגנון".
קפלן הוא אונקולוג (רופא לתחום הסרטן) עם התמחות באונקולוגיה גניקולוגית, ובשנים האחרונות עובד גם בתחום פיתוח התרופות. הוא ניהל את חטיבת האונקולוגיה ושימש המנהל הרפואי בחברת התרופות האיטלקית Farmitalia carlo elba.
כשנתקל בתכשיר החיידקים יצא לבדוק מהו החומר הפעיל שבבסיסו, ולהפיק ממנו מולקולה המתאימה להיות תרופה. לשם כך היה צריך לבודד גרסה טהורה של החומר ולהשוות אותו לחומרים של חברות התרופות.
"במשך שנה וחצי עבדתי כדי לבחור את המולקולה הנכונה. התייעצתי עם מגוון מומחים לפעילות מערכת העצבים כדי להבין אילו תכונות צריכות להיות למולקולה שיכולה להיות פעילה לטיפול בכאב. כמו-כן חיפשתי את המולקולות שנמצאות בכמות גבוהה בתמיסה, מתוך הנחה לא בהכרח נכונה שאלה הן המולקולות הפעילות. בסופו של דבר בודדתי כמה משפחות של חומרים שנראו לי הסבירים ביותר. מכל משפחה הוצאתי נציג ובחנתי איך אפשר לסנתז אותו, כלומר ליצור אותו באופן מלאכותי במעבדה".
בהמשך החל לבחון את פעילות המולקולות על מבחנות עם תאים, אומר קפלן. "כאונקולוג אני מכיר היטב ניסויים קליניים. בתחום הסרטן, כל הטיפול הרפואי מבוסס על ניסוי וטעייה", ולדבריו, ניסויי התאים צמצמו את האפשרויות. בנוסף, הם רמזו כי המנגנון הוא שונה מזה של תרופות כאב קלאסיות, מצב רצוי לטיפול בסוגי כאב שהתרופות הקיימות לא מספיק יעילות עבורן.
קפלן הגיע לפני שנתיים לחממת א.ת.י שבאשקלון. "בחממה עזרו לי לבחור מבין מאות המולקולות שבודדתי וסינתזתי את ה-4-5 שיש להן יותר סיכוי להשפיע על כאב. מתוכן בחרנו את האחת הפשוטה והכלכלית ביותר לייצור".
אז ניגש קפלן לבחון את התרופות על בעלי חיים. בניסויים הללו הראתה החברה כי המוצר שלה מוצלח יותר מהמוצר המוביל בתחום, גאבאפנטין.