"בחלק מהספר שלי, שהחלטתי בסופו של דבר לא לפרסם, היו פרטים מזעזעים על שימוש במתקנים סודיים ביותר של צה"ל ובמשאבים כספיים גדולים, כדי לייצר לקצינים בכירים תנאים ואפשרות לקיים יחסי מין עם חיילות. כך, למשל, במקום מסוים נרכשו בכספים המיועדים למבצעים חשאיים בעורף האויב מקלחות, סאונה וג'קוזי, ובשעות הלילה היו מגיעות לשם חיילות כדי לפגוש קצינים".
כך טוען העיתונאי ואיש הטלוויזיה, ד"ר רונן ברגמן, בראיון המתפרסם השבוע בגיליון "ליידי גלובס".
ברגמן התייצב לאחרונה במרכז סערה נוספת, עם צאת ספרו "הבור" (שכתב יחד עם דן מרגלית), שפורסם יום לפני שהרמטכ"ל היוצא, גבי אשכנזי, סיים את תפקידו. במרכז הספר עומדת פרשת בועז הרפז, הקצין שהצליח לחדור למסדרונות מערכת הביטחון, להניח את ידיו על סודות כמוסים ביותר ולעשות בהם כבשלו.
במקביל מתאר הספר את סוף הקדנציה של אשכנזי, אחד הרמטכ"לים הנערצים במדינה, וחושף במלוא כיעורה את מלחמת העולם שבין אשכנזי לבין אהוד ברק ויואב גלנט, אז אלוף פיקוד דרום, שהיה גם מועמד להחליפו. חוקרי המשטרה המליצו להעמיד לדין את הרפז באשמת זיוף "מסמך גלנט", אבל כתב אישום טרם הוגש, וחקירת מבקר המדינה בנושא טרם הסתיימה.
- אתה טוען שהספר, שמציג את משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, מתאר רק את קצה הקרחון שמאיים על ביטחון המדינה.
"אני סקפטי ביכולת של כל גורמי החקירה להגיע לחקר האמת. בועז הרפז גרם במעשיו נזק אדיר לביטחון המדינה, ואם הצנזורה לא הייתה מונעת מאיתנו לספר מה הוא עשה, כל אזרחי המדינה הזו היו לוקים בהלם על האופן שבו הדברים התנהלו. יש פה כישלון קולוסלי של כל מערכות הבקרה. מה שמדאיג כרגע הוא הנזק שנגרם לקהילת המודיעין הישראלית כתוצאה מהפרשה, עד לרמת סיכון חיי אדם. זה נזק חסר תקדים בתולדות המדינה".
- איך קיבלת את ההחלטה לכתוב את הספר?
"הדי מעשיו הנואלים של הרפז וקשריו עם קצינים בכירים הגיעו אליי, אך לא הבשילו לכתבה. פניתי לקהילת המודיעין, שם הבטיחו לי שלא היה ולא נברא. ככל שהתבררו לי עוד פרטים, הסיפור הפך כל-כך אפל, חמור ופנטסטי, שסירבתי להאמין.
"את ההחלטה לכתוב את הספר קיבלתי תוך כדי הרצאה בפני כמה מראשי הביטחון בישראל על הגינות בעבודה עיתונאית. כשיצאתי מההרצאה ידעתי שאם יש שמץ הגינות בעבודה שאני עושה, הרי שהיא מחייבת אותי לטפל בפרשת הרפז ללא מורא.
"בדרך חזרה התקשרתי לדן מרגלית, שטיפל בנפרד בפרשה, ושכנעתי אותו לכתוב על זה ספר. במהלך הכתיבה נדהמנו מעוצמת היצרים, מעומק השחיתות, מהאופן שבו אנשים איבדו כל רסן ושליטה על מעשיהם.
"אם יש משהו שהאירועים האחרונים ביפן יכולים ללמד אותנו, זה שאסור לסמוך על המערכת שתבדוק את עצמה. כמו שאסור לסמוך על הטבע, כך אי-אפשר לסמוך על מהנדסים שבונים כור ואומרים שהוא בטוח באופן מוחלט. בישראל התופעה הזו בלטה בפרשת הרפז. אנשי מערכת הביטחון מבטיחים שהכול בסדר, שיש על מי לסמוך, כשבעצם אין. אגב, אפילו סקס לא חסר בפרשה הזאת".
"קוראים לי ליאחב"ל"
ברגמן מדגיש: "אני עיתונאי ישראלי ציוני, שיש לו גבולות ברורים. אני מקווה שברור לך שזה לא אני שמדליף ומוציא החוצה סודות אסטרטגיים, סודות ליבה, ושלעולם לא אסכן חיי אדם. את 'הבור' העברתי לצנזורה וצייתתי לפסיקתה, גם אם חשבתי שהיא מוטעית.
"בשלב מסוים ביקשתי מהם שיבדקו את עצמם. בלתי אפשרי שעיתונאי יעביר חומר לצנזורה כאזרח שומר חוק, ואחר-כך החומר הזה שהוא העביר עושה סיבוב ומשמש כדי להגיש תלונה נגדו על ריגול חמור.
"ביקשתי פעם מהצנזורית שתגיד לי אם היא או מישהו מהמערכת שלה קם פעם באיזה בוקר או הלך לישון או ישב לאכול בפחד מתמיד שהשב"כ ידפוק לו בדלת; שאלתי אותה אם הם מכירים את ה'סטייט-אוף-מיינד' הזה; שאולי אם היו מכירים, לא היו מצדיקים באופן כל-כך גורף את אשכנזי, שעשה מצדו הכול כדי שיבואו לביתי שב"כ ומשטרה, ידפקו על הדלת ויקחו אותי ואת החומר שלי".
- זו האשמה די חמורה.
"מה שאני אומר הוא שאני נמצא במרכזו של תהליך שמחריף. בהתחלה היה ריטואל קבוע שקוראים לי ליאחב"ל, מראים לי את הכתבה שהעברתי לצנזורה ושואלים אותי מי המקורות. הייתי טוען להגנה על מקורות עיתונאיים וסירבתי לענות.
"עם הזמן החקירות נעשו יותר אגרסיביות, ועברו לחיפושים וחקירות וחדירה למחשב הפרטי שלי. לפני שנתיים קראו לי בגלל פרשת מלחמת יום כיפור ופתחו לי תיק על ריגול חמור. ועכשיו, כדי לחסום את הספר, אשכנזי פנה בתחילה לשב"כ ואחרי זה ליועץ המשפטי לממשלה, וטען שאנחנו מחזיקים חומר סודי, ושצריך לפעול נגדנו כמו שפעלו נגד אורי בלאו. לכן התעכבה יציאת הספר".
תגובת דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו:
"דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, דוחה בצניעות את המחמאות המקצועיות ואת היכולות הייחודיות שמרעיף עליו ומייחס לו ד"ר ברגמן ודוחה בשאט-נפש את הטענות על דבר שקר.
"באשר לספר 'הבור' - מדובר בפרסום מגמתי עם חשש דיבתי שכוון לפגוע ברמטכ"ל היוצא ערב פרישתו מצה"ל ולהוציא דיבתו רעה. זהו 'ספר מטעם' שנכתב בחופזה על-ידי שני אנשים שעמדתם ידועה, והם נוקטים צד באופן אובססיבי במאבק להכפשת שמו של רא"ל אשכנזי ומונעים מרוח גבית של גורמים אינטרסנטיים. נזכיר כי מבקר המדינה חוקר את הנושא, ואנו מעדיפים להמתין לסיום עבודתו".
הראיון המלא עם ברגמן - ב"ליידי גלובס"