עדיין לא ברור מי צודק: ערוץ 10 ורביב דרוקר, שטוענים כי נתניהו נסע לחו"ל במימון של יותר מגוף אחד, או לשכת ראש הממשלה, שטוענת כי החשבונית הכפולה בוטלה.
עוד מוקדם לדעת גירסתה של מי תנצח: של עוזרת הבית ליליאן פרץ או של שרה נתניהו. קשה גם לפסוק מי רשמה הישג גדול יותר, סיוון רהב-מאיר שראיינה את הגברת נתניהו בערוץ 2 או הגברת הראשונה, אבל השאלה הגדולה באמת היא מה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אשמה?
לאחר הפגישה עם נתניהו הבוקר (ה') בברלין, ודאי שאלה את עצמה מרקל: "למה כל פעם הוא מגיע אליי עם כל הכביסה המלוכלכת? בינואר 2010 הוא בא לי עם עוזרת הבית ליליאן פרץ, ובתום ישיבה משותפת עם ממשלת גרמניה, שעסקה בנושאים בעלי משמעויות כלכליות, מדיניות וביטחונית, בחר ראש ממשלת ישראל להשיב לעיתונאים לשאלה שעוסקת באשתו ובעוזרת הבית שלה. עכשיו הוא מגיע לפה עם סיפור החשבוניות של רביב דרוקר. למה מגיע לי כל הטוב הזה?"
כן, היום זה אמור היה לקרות לה שוב. באופן תמוה מגיב נתניהו לפרשיות המביכות האלה דווקא במהלך ביקורים מדיניים בחו"ל. בשני המקרים האחרונים התמזל מזלה של מרקל לקבל את פניו בצל הפרשיות. מה הדבר הבא, ודאי תוהה מרקל, שיחה של אראלה ממפעל הפיס?
דומה שבבית ברחוב בלפור אין באחרונה רגע דל. או סקנדל או פסטיבל. ביום חמישי שעבר בבוקר התחיל בחגיגה לרגל יום האישה הבינלאומי, שנחוג באיחור רב כמפגן תמיכה בגברת הראשונה. בערב כבר הגיע הסקנדל: עוד בטרם נדמו הדי הראיון עם שרה נתניהו, שנראה שייכנס לפנתיאון הישראלי תחת הכותרת 'איפה הנהנתנות איפה', וששידר בעייתיות החל מהלבוש והאיפור, עבור בבכי ובצחוק וכלה במסר ובתוכן, וכבר התרגשה פרשת המיטה המעופפת שדרשה לשכת ראש הממשלה שתתוקן בטיסה בת ה-4 שעות לברלין. אם לא די בזה, במקביל הודיע מבקר המדינה שיחקור את מימון נסיעותיו של נתניהו ושל השרים, ואמש ניחתה המכה נוספת: פרשת המימון הכפול לאותה נסיעה.
שיחות הטלפון הבהולות שעשה אתמול (ד'?) ראש מערך ההסברה ממטוס ראש הממשלה לאנשי הלשכה שנותרו על הקרקע, במטרה לברר פרטים על התחקיר החדש, מעידות על מידת הלחץ של ראש הממשלה וסביבתו.
במהלך השבוע האחרון כונסו ופוזרו מועצות חכמים בהרכבים שונים, במטרה למצוא פתרון שיחלץ את נתניהו מהברוך. לשכת נתניהו נראתה כמו זירת תאונה קשה. אדם שהיה שם התרשם שהמילים היסטריה ואנדרלמוסיה לא יספיקו כדי לתאר את הלך הרוח.
החכמים נכנסו ויצאו מהלשכה, ישיבות כונסו ובוטלו, נמשכו והופסקו, מועצות כונסו ופוזרו, רעיונות עלו ונפלו. פגישות עם גנרלים ושרים שנקבעו מראש נדחו או בוטלו ומחוץ ללשכה השתרך תור ממתינים כמו בקופת חולים. אנשי התקשוב הדפיסו בכמה עותקים כל פיסת אינפורמציה שפורסמה בכלי התקשורת, ערימה שהלכה וגדלה עם כל שעה שעברה.
נתניהו היה רוב הזמן ספון בחדרו. מדי פעם עברו ההתייעצויות לביתו. עורך דינו, דוד שמרון, נקרא שוב ושוב אל הדגל. נכנס ויצא. בשבועיים האחרונים הוא האדם הכי עסוק במדינה. השניים מבלים יותר שעות איכות מאי-פעם. אבל לא רק שמרון היה שם. עוד הוזמנו לזרוק עצה השר גלעד ארדן, יו"ר הקואליציה זאב אלקין, יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, רוני רימון, שעיה סגל, אורית גלילי- צוקר, ואנשי הלשכה גיל שפר וגידי שמרלינג.
בנס ציונה ניסה אחד ממקורביו של נתניהו, צחי ברוורמן, להביא לביתו שורה של חברי כנסת ובהם אופיר אקוניס, כרמל שאמה וציפי חוטובלי כדי לבחון מדיניות תגובה. הפגישה בוטלה לאחר שהודלפה לתקשורת.
מה, יש בחירות?
התמודדות עם מצבי לחץ מעולם לא הייתה הצד החזק של נתניהו. הוכחה נוספת לכך הוא נתן ביום ראשון בערב, כשהודיע על הקמת צוות אסטרטגי פוליטי-תקשורתי במסגרת ההיערכות לבחירות הקרובות. בראש הצוות, המונה 3 נשים מהאקדמיה, עומדת ד"ר אורית גלילי-צוקר.
ב-24 בפברואר פורסם בטור הזה בדיוק על גיוסה של הדוקטור לשורות נתניהו, וגם אז, זה היה לאחר שכבר יותר מחודשיים הועסקה בליכוד. בהתחשב בנתונים האלה, עיתוי ההודעה שיצאה מהליכוד על הקמת הצוות, בדיוק השבוע, בשיאו של גל ההכפשות נגד בני הזוג נתניהו, מעוררת תמיהות.
ההודעה על הקמת הצוות לא מבריקה פעמיים: העלאת נושא הבחירות עכשיו היא לא רלוונטית, לא אקטואלית ולא אמורה לעמוד על סדר היום של ראש ממשלה מכהן. בעצם גיוס הצוות הזה הוא הפך את הבחירות לדבר שעל סדר היום, שקרב והולך במהירות. וכשכל זה נעשה על רקע הפרסום בערוץ 10, זה רק משדר לחץ. לו הייתה מושתלת בלשכת ראש הממשלה חפרפרת מקדימה, היא לא הייתה עושה את זה טוב יותר.
איך הגיעה גלילי לעבוד עם נתניהו זו תעלומה בפני עצמה. דומה שגם הפעם הדרך לנתניהו נסללה באמצעות שרה. יש מי שיודעים לספר שלאחר שנפגשה עם הגברת הראשונה, היא הגיעה עם המלצה חמה לפגישה עם נתניהו, והשאר היסטוריה. עד הודעה חדשה לפחות, גלילי משמשת יועצת התקשורת של בני הזוג. וההודעה החדשה הזו, למדו על בשרם אנשי נתניהו לדורותיהם, תגיע.
הניסיון מלמד שגם זמנה של גלילי קצוב, ושעון החול שלה כבר מתקתק, בעיקר לאחר הראיון האלמותי שהעניקה השבוע לירון דקל ברשת ב', שבו תקפה שרים בליכוד, בעוד המפלגה היא שמשלמת את משכורתה. שר בליכוד ששמע את זה באוטו כמעט עשה תאונת דרכים.
בהמשך, מיוזמתה, ביקשה גלילי לדבר על שרה. בעוד שעיה סגל נוהג לחזור בכל ראיון על העובדה ששרה משמשת פסיכולוגית ילדים בעיריית ירושלים, החליטה גלילי לגוון ונתנה את הפאנץ-'ליין: הצבעת ביבי - קיבלת שרה, כבונוס. שניים במחיר של אחד. תרגיל שיווקי בסיסי של רמי לוי. ההשוואה הזו מאיימת להכפיל את מספר המנדטים של הליכוד. וזה לא נגמר כאן. רגע אחרי שהכתירה את שרה למגה-סלב, השוותה גלילי את שרה למישל אובמה ולקרלה ברוני. מצא את ההבדלים. אם שרה הייתה ברוני, ביבי לא היה צריך את גלילי.
מוזר שהדוקטורית לא למדה לעומק את הסקרים שנעשו בקמפיין 2009 של נתניהו, שלימדו כי שרה היא לא בדיוק מגנט קולות. אנשי נתניהו נאלצו אז להעלים את שרה, לאחר שהתברר שהעמדתה בקדמת הבמה גורמת לו נזק אלקטורלי. כל מי שנמצא בסביבתה אז והיום מכיר את הסקרים האלה.
הראיון הזה לא הצליח להפתיע את כולם. אנשי מטה ההסברה של מפלגת העבודה בקמפיין 2009, שם עבדה אז גלילי, לא שוכחים איך באחת מישיבות המטה גילתה הד"ר עודף יצירתיות והציעה שברק, שחטף ביקורת חריפה על דירתו במגדלי אקירוב, יעניק את הדירה לחזרות בחינם פעם בשבוע לתזמורת האנדלוסית שעמדה להיסגר בשל חוסר תקציב. איך אמר השבוע אחד מאנשי הקמפיין דאז? "הרעיונות של קרמר מסיינפלד היו יותר הגיוניים משלה". לאנשי נתניהו, כך נראה, יש למה לחכות.