גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנהלות ביצ'יות מסמנות בארגון נשים דומות להן ותוקפות"

מחקר שנערך בקרב 20 אלף נשים מראה כי הן מעדיפות מנהל גבר ■ סקר אחר מראה כי 60% מהמנהלים המתעמרים הם דווקא גברים ■ האם באמת מדובר רק בתפיסה שגויה?

מה הייתם מעדיפים מעליכם בארגון: בוס או בוסית? אינטואיטיבית, לשאלה הזו מרבית הנשים בוחרות בחלופה הראשונה. ואכן, כבר בשנות ה-70 נבדק נושא זה על 20 אלף נשים והראה כי הן הן מעדיפות מנהל גבר על פני בוסית אישה, וכי אישה בתפקיד ניהולי נתפסת כמעט באוטומט כביצ'ית: מסרבת לחלוק בכוח שלה, מחזיקה את האינפורמציה לעצמה, קנאית לקבל קרדיט על כל דבר קטן שהיא משיגה, וקרה יותר כלפי הכפיפים שלה.

סקר אחר שנערך בחברת Zogby, על התעללות נפשית בעבודה, תומך בתחושה האינטואיטיבית של נשים כפיפות ומראה, כי כ-40% מהמנהלים המתעללים בעבודה הן נשים. הממצאים מלמדים כי אמנם 60% מן המתעללים הם גברים, אבל בסגנון ההתעללות בין גברים לנשים יש הבדל מובהק: גברים מכסחים באופן שווה כפיפים וכפיפות, אצל נשים מנהלות שמתעללות - הנטייה תהיה להיטפל דווקא לאישה אחרת.

אופני ההתעללות בארגון יכולים להתבטא באופנים שונים וביניהם הפחדה, בידוד חברתי, ביקורת שנאמרת תוך העלבה אישית, צרחות, רכילות מרושעת במשרד, גניבת קרדיט, התנהגות משפילה, "ישיבה על הווריד", התעלמות או האשמת מושא ההתעללות בכל דבר שמשתבש.

אמיר מנדל, פסיכיאטר ארגוני; אירית ברטמן, מנהלת משאבי אנוש חברת הזרע; ושלומית לוי, סמנכ"ל משאבי אנוש קודאק - מסבירים מה הופך אישה מנהלת ל"סוציופתית בחצאית", למה היא נטפלת לאחיותיה הנשים כשהיא צומחת במעלה ההיררכיה, ומציעים לנו להטיל ספק בפרדיגמות שלנו ולבדוק - האם מי שאנו מכנים "ביצ'ית" אינה אלא מנהלת שכל חטאה היה לשבור לנו את הסטריאוטיפ.

למה מנהלות נטפלות דווקא לנשים?

כאמור, הממצאים מלמדים כי גברים מכסחים באופן שווה כפיפים וכפיפות, אבל אצל מנהלות שמתעללות - הנטייה תהיה להיטפל דווקא לאישה אחרת. מדוע?

"נשים לעומתם מוכנות לספוג יותר"

שלומית לוי / צלם עינת לברון

לוי: "סיבה אחת שאני יכולה לשער היא, שעדיין חלק מהנשים בתפקידי ניהול יוצאות מנקודת ההנחה שעם גברים פחות כדאי להן להתעסק. התנהגות בריונית אלימה במקום עבודה (כמו במקומות אחרים), היא התנהגות שדורשת קורבן.

"ברגע שכפיף מסרב להיות קורבן התנהגות הזאת מיורטת. ההשערה שלי היא, שגברים סובלניים פחות להתנהגות מתעמרת. גם אם היה ניסיון למתוח את הגבולות מצד המנהלת, הגברים הפסיקו אותו מידית.

"נשים, לעומת זאת, נמנעות יותר מעימות ישיר ומוכנות לספוג יותר עד לרגע התגובה. סיבה אפשרית שנייה היא שנשים עשויות לחוות תחושה של התעמרות דווקא ממנהלת אישה, כיוון שהן מדברות בשפה דומה וקולטות את הקודים הנסתרים שלה, בשעה שגבר נוטה להיות מכוון תוכן ופחות מוכוון הקשר.

"כך למשל, אמירה צינית עוקצנית מצד אישה מנהלת תעבור מעל ראשו מבלי שהוא בכלל יתעכב עליה. כפיפה, לעומת זאת, תתייחס להקשר, לצורה, לאריזה של הדברים, ותתפוס את ההתנהלות כרודנית".

"הן מסמנות לעצמן את מי שדומה להן. הרי מה אנו מתעבים בזולתנו?"

אמיר מנדל / צלם תמר מצפי

מנדל: "הממצאים שעולים מנתוני הסקר אומרים בעצם, שעלייתן של נשים למדרגות ניהול בכירות עדיין לא שינתה את ערכי היסוד של המערכת. למעשה, המערכות הניהוליות נשארו גבריות ביסודן: תחרותיות, כוחניות, מערכות של אגו שליטה וכוח. עדיין לא מערכות של שיתוף, הקשבה ועבודת צוות. ה'ביצ'יות' מספחות לעצמן כלים ומניירות גבריות כדי לטפס במערכת.

"אז למה הן נטפלות דווקא לנשים? כי הן מסמנות לעצמן את מי שדומה להן. הרי מה אנו מתעבים בזולתנו? את השתקפות החולשות שלנו. כך אותה מנהלת תיטפל לאותה כפיפה שמשקפת את החולשה הנשית, כדי להכחיד את החולשה הנשית שלה ממש.

"מהסיבה הזו תהיה לה נטייה להתעמר בכפיפה שסופגת יותר או עובדת שנוטה לקחת ללב. אישה רכה, מעצבנת לה את העיניים, שהרי אלה התכונות שהיא טורחת להכחיד בעצמה, ולכן על עובדים כאלה ממש היא תדרוך".

מה ההבדל בין התעללות מנהלות למנהלים?

נתון נוסף שעלה בסקר הוא, שמנהלים גברים שמתעללים בכפיפים עושים זאת תוך זריקת "כל כובד משקלם", באופן ישיר וגלוי. נשים, לעומת זאת, הרבה יותר מתוחכמות. אצלן ההתעמרות נעשית בצורה שקטה יותר, מאחורי דלתות סגורות, דרך הטלפון, ובהסוואה של "לטובת העבודה", למשל, דרך פיקוח יתר, הפעלת לחץ או הטלת עבודה נוספת על הכפיף.

"מנהלת לא תגיד משהו ישיר, אלא תייצר בצוות כולו אווירת נגד"

לוי: "מקובל לחשוב שלנשים יש מיומנויות בינאישיות גבוהות יותר. אם זו הנחת העבודה, הרי שגם בערוץ זה, של התעללות נפשית בעבודה, סגנון ההתנהלות של נשים מנהלות יהיה פחות ישיר ופחות כוחני בצורה גלויה, פחות פשטני, מתוחכם יותר, וישלב מספר רבדים עמוקים בתהליך".

- מה הכוונה?

לוי: "נשים מנהלות נחשבות כבעלות יכולות טובות יותר לעבודת צוות, אבל את היכולת הזו אפשר להפעיל גם למניפולציה שלילית של שימוש בצוות. אני יכולה, למשל, לחשוב על מנהלת שלא תבוא ותגיד משהו ישיר כנגד מושא ההתעללות שלה, אלא תייצר בצוות כולו אווירה נגד הקורבן, כך שההסתייגות ממנו תבוא מהצוות ולא ממנה".

"גם התבטאות סרקסטית, צינית, לא בריונית אלא יותר מעודנת, היא כלי שאופייני לסגנון מתעמר של נשים. מנהלת כזו תאמר משהו כמו: "יש פה אנשים בחדר ש...", ואחר-כך תבוא אמירה מעליבה. כך היא לא מצביעה באופן נקודתי על מישהו, אבל כולם יודעים למי היא מתכוונת. כך, מבלי לנקוב בשם המפורש, היא מלבינה את פניו".

"סיפחו לעצמן מניירות גבריות, אך הן רותמות במקביל את העידון"

מנדל: "נשים מתעללות בתפקידי ניהול, מנסות ליהנות מכל העולמות. אמנם הן סיפחו לעצמן מניירות גבריות, אבל הן רותמות במקביל את העידון, התחכום, האיפוק, דחיית הסיפוקים ויכולת ההכלה לטובת דורסנות.

"הן לומדות בתחכום את המערכת ולא מרביצות ישירות עם החרב, אלא מסוות אותה. נתקלתי, למשל, בישיבה רבת משתתפים בארגון גדול, באישה בתפקיד ניהול שזרקה לאחד היושבים בחדר: "כן, הבטחנו לך 1, 2, 3, אבל נדמה לי שלא הספקת להכין 4, 5, 6'. כך, במשפט חינני, אלגנטי ומנומס, היא הפכה את עבודתו בחצי שנה האחרונה לעפר ואפר. הוא הרגיש שהוא מת תוך חצי דקה. במקום להתנהג כמו 'פיל בחנות חרסינה' היא משתמשת במניירות פסיביות אגרסיביות".

האם מנהלות נתפסות כביצ'יות רק בגלל שהן נשים?

האם ייתכן שאלה שאנו מכנים בתיעוב "מנהלות ביצ'יות", אינן אלא נשים שלא עומדות בציפיות שלנו? האם אנחנו מדביקים לנשים מנהלות תוויות גנאי רק בגלל שאנחנו קושרים תכונות של אסרטיביות ואמביציה עם המין הזכרי דווקא? דבר אחד ברור - לגברים מנהלים מתייחסים כאל בוסים, לנשים מנהלות עדיין מתייחסים כאל נשים. האם ייתכן שהכינוי "ביצ'ית" נובע מעצם זה שהבוסית שלך היא אישה?

"מנהל שלא גמיש בנושאי ילדים-משפחה נתפס כנוקשה, מנהלת נתפסת כביצ'ית"

אירית ברטמן / צלם תמר מצפי

ברטמן: "על סמך ניסיוני, התעללות בעבודה היא התנהגות תלוית אופי ולא בהכרח תלוית מגדר. יכול מאוד להיות שקשה לכפיפה לקבל בוסית מנהלת מעליה, כי מנקודת מבטה של הכפיפה ההתייחסות למנהלת תהיה בנוסח: 'מי בכלל נתן לה סמכות? היא אישה בדיוק כמוני'.

"כלומר, קל לנו יותר לקבל גבר כממונה מאשר מנהלת אישה. קיימת גם ציפייה שאישה מנהלת 'תבין אותי ותעשה לי הנחות כי גם לה יש משפחה, ילדים'. כשהפנייה של הכפיפה היא בנושאי ילדים, בעיות נשיות (הריון, פוריות, לידה), או משפחתיות, והבוס שלה הוא גבר, היא ממילא תנסה פחות להגיע אליו עם הבעיות ה'נשיות'. לעומת זאת, ממנהלת אישה היא תצפה להבנה.

"או אז, כשגבר מנהל לא מסכים או כועס בנושאי בית-ילדים-משפחה הוא נתפס כנוקשה, כשאישה מנהלת לא מסכימה איתי היא נתפסת כביצ'ית, כי מראש הציפייה ממנה שהיא תבין ותהיה רכה יותר.

"יתר-על-כן, לעתים המנהל הגבר נוטה יותר לוותר לכפיפה שלו בנושאים המשפחתיים, כי הוא לא ממש מתמצה בהם. מנהלת אישה, לעומתו, עשויה להתמודד עם הכפיפה שלה באופן ישיר יותר דווקא בנושא הזה, כי גם היא אישה ('גם לי יש ילדים')".

"מצפות גם מהעובדות לעשות ויתורים בחייהן"

לוי: "נתקלתי בנשים מנהלות שנתפשו קרות מאוד על-ידי הכפיפים והכפיפות שלהם, כי הן דיברו על המשימה באופן ענייני, כי הן לא הפנו משאבים לחלקים הרגשיים אישיים, כי הן טיפלו ב'דליברי' ופחות התייחסו למאפיינים שמצופים מהן (הבנה, שיתופיות, הקשבה, עבודת צוות). מהכפיפות של מנהלת כזו שומעים: 'אי-אפשר לבוא אליה עם בעיה אישית, לא מעניין אותה שום דבר חוץ מכסף, היא לא מקבלת נימוקים לגיטימיים ותופסת אותם כתירוצים'.

"לעתים זה דווקא בגלל שהמנהלת גם היא אישה, הרי נשים מנהלות עשו ויתורים גדולים בחיים האישיים שלהן: הן דחו לידות, הן קיצרו חופשות לידה, הן חוזרות מדי יום הביתה בשעות מאוחרות ומבלות עם הילדים פחות מכפי שהיו רוצות. הן מצפות גם מאחרות ללכת לפי כללי המשחק הללו".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר