קודם כל נפתח בסימן שאלה, שכן לפי הגירסה הרשמית לפחות, אסי כהן עוד לא עוזב את "ארץ נהדרת". "יש לו חוזה ורק אחריו נשב ונחליט", אמר השבוע סוכנו, במשפט שמזכיר קצת טרמינולוגיה של מדורי ספורט.
מצד שני, גורסות הרכילויות החמות - אסי כהן יעזוב, ככל הנראה, את התוכנית, אחרי שלא אהב חלק מהדמויות שגילם העונה, כמו איווט ליברמן או גבי אשכנזי.
אני מודה שהצירוף הזה סיקרן אותי: "ארץ נהדרת" של העונה הנוכחית היא השנה פוליטית מתמיד. מרבית משתתפיה מודים, שלא לייחוס, שהם מתבאסים עד עמקי נשמתם בכל פעם שהם צריכים לגלם דמויות מטופשות (ומצחיקות להפליא) כמו למשל משתתפי "האח הגדול".
אצל כהן זה אחרת: הוא מעדיף את שאולי (או שאול) על פני שר החוץ והרמטכ"ל במיל'. בפרפרזה על משפט של עלמה ז"ק מאחת העונות הקודמות: פייר, אני מה זה מאוכזב. אני מאוכזב כי במחלוקת הזאת נראה ישי יותר מאשר תסכול אמנותי.
אולי יש כאן אפילו מקרה של אמן מוכשר שמסרב ליישר קו עם הבון-טון הפוליטי של הבראנז'ה. אם אכן כך הוא הדבר, הייתי מצפה מכהן שיאמר דברים ברורים, בגוף ראשון. זה יהיה בעל משמעות יותר מכל סאטירה של "ארץ נהדרת".
בואו הביתה
"אבודים", יום ב' 21:00, ערוץ 2 רשת
אני מחבב מאוד את פועלה הטלוויזיוני של צופית גרנט. אמנם לפעמים נדמה שהיא באה עם הפרובוקציות מהבית, אבל במציאות טלוויזיונית שבה מרבית הטאלנטים מתנהלים על-פי מה שיש להם להפסיד (ע"ע האייטם הקודם), היא דוגמה מרעננת למישהי שקודם כל עושה ואומרת, רק אחר כך חושבת אם זה טוב או רע לה.
בסדרה הנוכחית היא מאחדת משפחות שהגורל הפריד בין חבריהם. ייתכן שיש כאן גם תיקון אישי שלה - היא מעולם לא עשתה סוד מהביוגרפיה הפרטית הלא פשוטה שלה.
יהיה מי שיטען כי מדובר בשמאלץ, אז יהיה, אבל אני מאמין לכל דמעה של צופית גרנט שהיא מוחה ביחד עם הכוכבים-לרגע של תוכניתה החדשה. לפעמים כנות היא לא מילה גסה.