"יש לי תשוקה למקצוע המשפטים ולהגבלים עסקיים. זה תחום מרתק. החיבור בין משפט לכלכלה מספק עניין מתמיד. כל יום הוא יום חדש" - כך אמר דיויד גילה בראיון ל"גלובס" לפני פחות משנה.
אז הוא דיבר מנקודת מבט של איש אקדמיה, מומחה הגבלים עסקיים, חוקר ומרצה בתחום, שהעיד על עצמו שהוא "נהנה מחדש מכל מאמר, מכל קורס ומכל דבר שאני עושה". כשנשאל איפה הוא רואה את עצמו בעוד 10 שנים, השיב: "אהיה באותו מקום".
גילה טעה. ממש בקרוב הוא כבר לא יהיה באותו מקום. ב-1 במאי הוא יחליף את אולמות ההרצאות ואת המשרד הקטן בבנייני הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בלשכה מכובדת במשרדי רשות ההגבלים העסקיים בירושלים - לשכת ראש הרשות.
גילה מגיע לתפקיד עם הרבה אנרגיות ורעיונות של מי שהקדיש את חייו לחקר התחום, לאיתור הבעיות והכשלים במשק ולהתרעה מפני סכנות לתחרות. "יש לי לא מעט רעיונות איך לעזור למשק", אמר למקורביו בימים אלה. "השווקים שלנו מאוד ריכוזיים. לא עושים מספיק בהקשר הזה, בעיקר בתחום של השקעות צולבות בין מתחרים ופיקוח על מונופולין. צריך לטפל בשווקים הריכוזיים, לקדם תיקוני חקיקה, לקדם את התחרות ולפעול ביד חזקה בכל מקום שיש בו חשש לפגיעה בתחרות. יש הרבה עבודה".
מקורביו מעידים כי גילה מוכן לאתגרים שיוצבו בפניו ומתכוון לתרגם את כל הרעיונות שפרסם במאמריו ובמחקריו הרבים לכלים פרקטיים.
גיטריסט-פילוסוף
גילה (47), נשוי לנילי, מורה לאנגלית בתיכון, ואב לטל ולאריאל, נולד בירושלים לאב איש מחשבים, אופה לחם בעברו, ולאם מרצה לספרות באוניברסיטה העברית. אחותו הלכה בעקבות אביו והיא אשת מחשבים.
בבית ילדותו נהגו להתווכח על פוליטיקה, לנתח יצירות ספרותיות ולדבר על מוזיקה. בימי שישי הייתה המשפחה מתכנסת בסלון, מזיזה את הספות ופוצחת לשעה קלה בריקודי עם. הוריו השכירים היו עסוקים בענייני פרנסה; כלכלה ושוק הון היו מונחים זרים במשפחת גילה, ומונופול היה משחק לוח שנח במגירה במזנון הסלון.
גם גילה לא מצא עניין מיוחד בעולם החומר. בתיכון היה "גיטריסט-פילוסוף", כפי שתיאר באחד הראיונות ל"גלובס", גידל שיער והקים להקת רוק. באותה תקופה אף פגש את אשתו לעתיד בחוג לדרמה - נילי, בתה של השחקנית כלת פרס ישראל מרים זוהר. כשסיים תיכון התגייס ללהקת חיל אוויר. העתיד נראה מוזיקלי בהחלט.
כשהשתחרר מהצבא עבר מהפך, נרשם ללימודי הנדסת מחשבים בטכניון וחשב על העתיד במונחים פרקטיים. אחרי 3 שנים, משהבין שאינו נהנה מהצעידה במסלול שבו בחרו אביו ואחותו לפניו, עבר ללימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב. שם מצא את מקומו וייעודו. לתחום ההגבלים העסקיים התוודע במהלך ההתמחות במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, ומיד התאהב.
אחרי ההתמחות נסע לעשות דוקטורט בהרווארד בתחום ההגבלים, וכשחזר לארץ לימד סטודנטים דיני הגבלים, ותוך זמן קצר נעשה אחד המובילים בתחום.
משנת 2000 משמש גילה כפרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, מלמד וחוקר בתחומי הגבלים עסקיים.
אג'נדות?
יותר מעשור הוא חי ונושם את התחום, מייעץ לבכירים במשק בנוגע לגבולות המותר והאסור במשחק התחרות, כותב חוות-דעת, מפרסם מאמרים בארץ ובעולם ובשנים האחרונות אף מכהן כחבר בית הדין להגבלים עסקיים - ובכל זאת היה מי שהטיל ספק בהתאמתו לתפקיד.
טרם מינויו נכתב רבות על האג'נדות שלו, ובעיקר - ואת זה דאגו גורמים עלומים להדגיש - על הגישה ה"פרו-טייקונים" שלו לכאורה. אך אלה שמכירים את גילה מעידים כי "הלשונות הרעות" טעו בו ובגדול.
"זה בדיוק להיפך", אומר מקורב לגילה. "כל הקריירה שלו, כל המחקר האקדמי שלו, הכול בנוי על החשש שלו מריכוזיות יתר בשווקים. כל הבלבול או הסילוף או ההצגה ההפוכה של העבודות בעניינו, נבעה מזה שניסה להבחין בין ריכוזיות כלל-משקית לריכוזיות ענפית, ולהראות שלפעמים גדילה בריכוזיות הכלל-משקית יכולה לתרום לתחרות בענף. גילה גם אמר לא פעם, שלפעמים זה להיפך, שלפעמים גדילה בריכוזיות הכלל-משקית יכולה לגרום לסכנות לתחרות בענף. מה שדיויד עושה זה לבחון כל מקרה לגופו, אבל היה יותר מעניין לתקוף אותו בלי שום סיבה".
עוד אמרו על גילה שהוא תומך בחברות הסלולר ומתנגד להורדת דמי הקישוריות. "זו פשוט בדיחה. גילה תמך בהורדת דמי הקישוריות, ותמיד הצביע על חברות הסלולר כמונופולים לעניין השיחות הנכנסות, דבר שיוצר כשל שוק שמחייב התערבות", אומר אותו מקורב.
אתגרים עקרוניים
כשחבר שאל את גילה לאחרונה, איך הוא מרגיש נוכח הפרסומים הרבים נגדו, השיב גילה: "אלה סילופים כואבים. אני עוזר לטייקונים? אין לי שום מכר אישי, לא בחוג המכרים הקרוב ולא המורחב, שהוא בעל הון. המוטו שלי הוא, שצריך לבחון את הכלכלה ואת העובדות של כל מקרה, ולבדוק אם יש חשש לפגיעה בתחרות בענף, ואם יש - אז להתערב בכל הכלים החוקיים האפשריים".
ובכלל, איפה הטייקונים ואיפה גילה. גילה מנהל אורח חיים צנוע, רחוק מהזירה שבה מככבים אלי ההון, השמנה והסולתה של ישראל. אין לו קשרים חברתיים עם אנשי עסקים בכירים, איש מהם לא פקד את משרדו בפקולטה בתל-אביב בשנים האחרונות, והנוף שנשקף מהדופלקס שלו בשכונת אם-המושבות בפתח-תקווה שונה מהנוף במגדלי אקירוב או YOO.
כעת גילה מונה למחליפה של רונית קן, הממונה על ההגבלים הפורשת. תוך פחות מחודש יהפוך לאיש האקדמיה הראשון שיושב על כיסא ראש הרשות ומנווט את ספינת ההגבלים העצומה לחוף מבטחים, שבו התחרות היא ערך עליון.
לדברי עו"ד יוסי לוי, מומחה להגבלים עסקיים, גילה הוא האדם הנכון בזמן הנכון. "יש אתגרים עקרוניים ורגולטוריים שמחייבים אנשים בעלי שיעור-קומה בממד האקדמי בתפקיד, והכישורים האקדמיים של גילה מדברים בעד עצמם. הוא משכמו ומעלה בתחום ההגבלים. מאוד חשוב לישראל שאנשי אקדמיה נוטלים חלק במאמץ הרגולטורי. ראינו את זה ברשות ניירות ערך עם זוהר גושן, ורואים זאת עכשיו ברשות ההגבלים. זאת תהיה תרומה עצומה לתחום הזה".
עורך דין אחר בתחום מוסיף כי "היתרון של גילה בראש ובראשונה הוא העובדה שיש לו מזג שיפוטי. קראתי פעם שאמרו על נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שהגיע איזה חנון מהאקדמיה והצליח להפוך את התפקיד של היועץ המשפטי והעלה אותו כמה דרגות. אני חושב שנגלה אותו דבר לגבי גילה, במובן הזה שהוא אדם נעים, שלו, חנון מהאקדמיה, אבל גם עומד על שלו באותה נעימות".
"גילה מתאים מאין כמוהו לתפקיד ראש רשות ההגבלים. אין מישהו שהרקע האקדמי שלו יותר חזק. גילה גם נתן חוות-דעת ולא מפחד להגיד את דעתו. יש אקדמאים שמפחדים להכניס את הידיים לבוץ ולהחליט שזה צריך להיות כך או כך. לו יש יתרון גדול, שהוא לא חושש לומר את דעתו", אומר עורך דין בתחום ההגבלים.
לא יס-מן
לדברי מומחה להגבלים אחר, התכונות הללו של גילה יובילו את הרשות למקום שונה, טוב יותר, גם ביחס שלה לעמדות המוצגות לה מכיוונו של המשק. "מכיוון שהוא בן-אדם שממש לא מפחד, פתוח ומוכן תמיד לשמוע ולהתווכח על פרשנויות, על עמדות, ועל איך יש להתייחס לדברים, שזה דבר שכמעט טבוע בו בהיותו אקדמאי מצליח, יש לקוות שהוא יעשה איזושהי הקרנה משמעותית של העקרונות האלה ושל החשיבה האקדמית שלו לתוך הארגון, שבשנים האחרונות הנושא הזה די נפגע אצלו".
ייתכן שהתקוות הללו יתממשו. בשיחות סגורות עם חבריו אמר גילה דברים שיכולים לחזק את המחשבה הזו. "הדבר הראשון שחשוב הוא שממונה צריך להיות עם ראש פתוח. הוא צריך להיות תמיד מוכן להקשיב ולהשתכנע לגבי מה מצב הכלכלה ומה המבנה העובדתי של כל סיטואציה".
"דיויד גילה הוא לא יס-מן", אומר עורך דין שעבד איתו בעבר. "הוא איש נעים, לא מתלהם, עומד על שלו, אבל גם פתוח לרעיונות חדשים ולניתוחים שונים מתפיסתו. יש לו גם אינטגריטי, כך שגם מי שקיבל ממנו חוות-דעת שלילית וגם מי שקיבל חוות-דעת לטובתו בעבר, יודע שהוא לא יקבל יחס מועדף ושהכול ייבחן לגופו".
לדברי פרופ' עמרי ידלין, קולגה של גילה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, חסרונו של גילה בפקולטה יורגש. "במשך למעלה מעשור הפקולטה למשפטים בתל-אביב נהנתה מחברותו של דיויד גילה, והפקולטה היא המפסידה העיקרית ממינויו. דיויד הוא אדם ברוך כישרונות - מוזיקה, מתמטיקה, משפטים וכלכלה. כשכל בליל הכישרון הזה מגיע באותה צלחת עם חריצות ומקוריות מצד אחד, ועם שקט, נועם הליכות וצניעות מצד שני - מתקבלת תקרובת של איש אקדמיה מעולה וחבר פקולטה פרודוקטיבי".
ידלין מאמין כי סיכויי ההצלחה של הקולגה שלו גבוהים. "המעבר ממחקר אקדמי לניהול מערכת רגולטורים אינו טריוויאלי, ולא כולם צלחו את המעבר באופן משביע-רצון. אבל איש מקצוע מעולה, שמצליח לעמוד על שלו ולעשות את הדבר הנכון, נגד הלחצים האישיים ולמרות קול ההמון, סיכוייו להצלחה גבוהים.
"אני משוכנע כי דיויד יבצע את תפקידו, בדרכו שלו, ובהצלחה רבה. כך שההפסד של האקדמיה המשפטית בישראל ושל הפקולטה למשפטים בתל-אביב הוא הרווח של המשק הישראלי ושל רשות ההגבלים העסקיים".
אחרי מחמאות כאלה, ברור כי הציפיות מגילה גבוהות. ומה הוא מתכוון לעשות בנדון? איך הוא מתכוון להשאיר את חותמו? מהי תפיסת-עולמו, ומה הנושא הראשון ש"יתלבש" עליו?
גילה לא הסתיר את האג'נדות שלו. להיפך, הוא פרס אותן במחקריו, במאמרים שכתב לעיתונות, בחוות-דעת ובראיונות הבודדים שנתן.
חוק הגבלים מיושן
אתגר אחד שעמו יתמודד גילה מתייחס לוויכוח האינסופי סביב מה שמכונה "הריכוזיות במשק". הוויכוח - אם יש צורך לטפל בריכוזיות המשקית בכלים הגבליים או בכלל, הציב את גילה במרכז הבמה, כאשר אמר בראיון ל"גלובס" כי הוא "נגד הגישה הקצת-פופוליסטית, שלפיה צריך לפחד מהריכוזיות המשקית", כאשר התכוון רק להבחין בין ריכוזיות משקית לריכוזיות ענפית.
חוק ההגבלים העסקיים אינו עוסק היום בתחרות כלל-משקית, אלא רק בתחרות ענפית, אך ברשות ההגבלים מקודם תיקון בנוגע לקבוצות ריכוז וליכולת של הממונה על ההגבלים להכריז עליהן כאוליגופוליסטיים ולתת הוראות לפירמות בקבוצות הריכוז.
"גילה מאמין שזה תיקון חשוב כדי לפתור כשל שוק שנוצר ולסתום פרצות שיש בחוק הקיים. מבנים קונגלומרטיים יכולים לפעמים לפגוע בתחרות בענף, ואז זה כן מעניינו של חוק ההגבלים העסקיים, אבל חוק ההגבלים לא מטפל כיום בחששות שלא קשורים לפגיעה בתחרות בענף, ולכן גילה לא אמור לעסוק בכך אלא לאחר שהחוק יתוקן", אומר מקורב לגילה.
גילה הביע דעתו כי חוק ההגבלים מיושן ופורמלי בהרבה רבדים. דוגמה שעולה במאמריו מתייחסת לטיפול בהסדרים בין ספק ללקוח. "הגישה של החוק כיום כמו שהוא מפורש, היא שבעצם כל הסדר בין ספק ללקוח שמעלה שאלות של הגבלים עסקיים, הוא אוטומטית 'אסור', אלא אם כן הוא נכנס לאיזה שהוא 'פטור'. גילה הראה במאמריו שהגישה בכל העולם הנאור היא שהסדרים בין ספק ללקוח צריכים להיות אסורים רק אם מבחינה כלכלית הם עלולים לפגוע בתחרות. זה תיקון חשוב שהוא מתכוון לעשות", אומר מומחה להגבלים.
גילה יטפל גם בנושא של בעלויות צולבות. לדברי מקורביו, הוא מרגיש שהנושא קצת הוזנח. "אף שהרשות התערבה בכמה מקרים בודדים נגד בעלויות צולבות, אפשר לתאר את הגישה של גילה כיותר חדה מזו שהרשות הפגינה עד עכשיו. מחקריו בנושא בעלויות צולבות בין מתחרים מראים שבשווקים ריכוזיים בעלויות כאלה מסוכנות לתחרות", אומר מקורבו.
עוד נושאים שבהם יעסוק גילה: בחינת חוזים צרכניים שבשווקים ריכוזיים עלולים לפגוע בתחרות; קידום המשך הפחתת דמי הקישוריות בשיטה חלופית של רגולציה (שלדברי מקורביו "מורידה את דמי הקישוריות עוד יותר ממה שהורדו בפיקוח האחרון, שגילה היה מתומכיו הנלהבים של שר התקשורת על מה שהוא עשה"); בחינת הצורך לפקח דרך דיני ההגבלים העסקיים על תמחור מופרז של בעל מונופולין ועוד.
את כל אלה, אומרים מקורביו, יעשה גילה בשיתוף-פעולה מלא עם עובדי הרשות. "יש ברשות אנשים מצוינים, חומר אנושי מאוד טוב, עם ידע רב, ולכולנו יש אותו חזון, של תפיסה לקדם כמה שיותר את התחרות בשווקים", אמר גילה לאחרונה לחבר שבירך אותו על המינוי. כעת, חובת ההוכחה עליו.