בנק ישראל מרכז מאמץ על מנת לנטרל את הפעילות הספקולטיבית של הזרים על המסחר בדולר למול השקל. ויש לו סיבה טובה. כפי שניתן לראות הזרים אחראים לכמעט מחצית מסך המחזור.
אבל למרות הניסיונות להגביל את המסחר, להעלות את חובת הדיווח ולהגדיל את נטל המס, נראה שלפחות עד כה, המאמץ לא צלח. אמנם רואים ירידה של 3% במחזורים של זרים אך היא זניחה והזרים נותרים בעלי המאה והדעה בשוק.
ישראל היא גם אחת המדינות היחידות שלא איבדה את עצמה לדעת בחובות, כמו ארה"ב, ולא מעבירה חובות רעילים מכיס לכיס וממדינה ולמדינה כפי שקורה באירופה.
פישר היה צריך להבין ששוק הפתוח מונע ממנו את היכולת לשלוט על שער השקל באופן של התערבות פעילה בשוק, עובדה. אבל בנק ישראל לא קיבל את זה לפני שנתיים כשהחל עם תוכנית ההתערבות המיותרת, סירב להבין את טעותו בשנה שעברה, ומסרב גם היום להכיר בכשלונה, למרות שכבר ברור שאין לה שום השפעה על שער הדולר שקל.
במקום זאת, ממשיך הבנק וקונה מט"ח, ונוהג כאותו שחיין המתעקש להמשיך ולשחות נגד זרם הנהר הסוחף, במקום לשחות לגדה ולבחון את המצב מחדש. מהגדה יכול בנק ישראל לבצע מגוון רחב של פעולות שיגרמו לשינוי אמיתי בשער הדולר שקל.
במקום זה כאמור, רכש הבנק כ 800 מיליון דולר במרץ, כפול מהסכום שרכש בפברואר.
ממקומו כמפקח על השוק - על הגדה ולא שחיין טובע, יכול הבנק לנקוט מספר צעדים קיצוניים ויעילים:
-
להעלות בחדות את המיסים על השקעות זרות במכשירים ספציפיים. 50% מס על אג"ח מדינה יבריח מפה הרבה זרים.
-
להגביל את היקף העיסקאות המותר לזרים ביום, שבוע או חודש.
-
להגביל את המינוף המותר לזרים, או אף לבטל אותו לחלוטין.
זרם ההון הזר שזורם לישראל אכן פוגע בכלכלה הישראלית ויש צורך לצמצם אותו על מנת להגן על הייצוא - מנוע הצמיחה של ישראל. הנכונות של בנק ישראל להתמודד עם הנושא היא בהחלט חיובית ויש לעודד אותה.
מותר לטעות בדרך הטיפול בנושא, אבל לאחר שהטעות כבר הגלתה, צריך לפעול לצימצום הנזק שנבע מהטעות, ובוודאי שלא להמשיך באותה המדיניות, כפי שקורה בפועל.
טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית מסחר לסחורות מט"ח ומדדי מניות שנסחר בבורסה של ניו יורק.
לפרטים ושאלות Tzohar@fxcm.co.il
אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.