"ילדים מבינים מצוין את ההצגות שאני מביים. המחסום הגדול ביני ובינם הם הקניינים, הטוענים שהתכנים מורכבים מדי", טוען השחקן-במאי נורמן עיסא רגע לפני שהוא מסתער בפעם השלישית על הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה שיתקיים כמדי שנה בחול המועד פסח.
עיסא, שלפני שנתיים זכה במקום הראשון בהצגות התחרות עם "גלגולי גלגמש" בבימויו, ינסה לחזור על ההישג עם "החופש לזוז". מחזה שכתבו גדעונה רז-עיסא ושרון בורשטיין, על ילד המתמודד עם הפרעת קשב ומצליח להתגבר עליה בזכות אהבתו להיפ-הופ. בינתיים, מתברר, יש לעיסא בטן מלאה על הממסד התיאטרלי המקומי בכל הקשור להצגות ילדים.
"לפני שש שנים ביימתי את 'אח אח בום טראח', שרצה במשך שנים", הוא משחזר, "גם אז קניינים מקומיים לא תמכו בנו. הצלחנו לא מעט בזכות תגובות נלהבות מחו"ל. קיבלנו הזמנות להופעות בכל העולם. לא אשכח איך הבמאי ישראל גוריון הגיע לאחת ההצגות הראשונות, ואחרי ההופעה ניגש אליי עם שאלה לגבי סצנה שלא הבין.
ילד קטן שעמד לידנו הסביר לו בשתי שניות במה מדובר, והבנתי שהקרדיט לקהל היעד הזה הוכיח את עצמו. הייתי בשלב בקריירה בו התבססתי בתיאטרון הרפרטוארי, אבל התבקש מבחינתי להיכנס לתחום הצגות הילדים. הם הקהל הכי מדויק וטהור, כמו דף חלק נקי לפני שעולם המבוגרים דוחס להם שטויות לראש ומקלקל את התמימות שלהם. זה מה שקורה, לצערי, בשנים האחרונות בגילאים מוקדמים יותר ויותר".
מאמין במאבק שסופו פריצת דרך
- הצגות הילדים שאתה מביים זוכות לביקורות נלהבות. איך אתה מסביר את הסתייגות הקניינים?
"צריך לתת לילד להיות מה שהטבע ייעד אותו להיות, ולא להתערב ולשנות בכוח את ראיית העולם שלו. קניינים מנסים לקבוע עבור ילדים מה ראוי או לא ראוי שיראו. על 'גלגולי גלגמש', שזכתה בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה, אמרו שהיא בעייתית כי מבינים שהגיבור מת בסוף. אני זוכר שראיתי לפני כמה שנים הצגת ילדים בדנמרק על ארנב שמזדקן, הילדים שלו עוזבים אותו, ובסוף הוא מת וקוברים אותו על הבמה ומבקשים מילדים בקהל להניח על הקבר שקדים כי זה מה שהוא אהב לאכול. הם הבינו שמוות זה חלק מהחיים, וילדים בשלים לקבל את זה במסגרת של תיאטרון איכותי".
- מתסכל.
"מאד, אבל אני מאמין במאבק שסופו פריצת דרך. יש פתגם בעברית: 'תנשק את הכלב בפה אם בזכות זה תשיג מה שאתה רוצה'. כשצילמנו עונה ראשונה של 'עבודה ערבית' (הסדרה בה מככב עיסא בתפקיד אמג'ד, ט.פ), החליטו בזכיינית ערוץ 2 קשת על חלוקה של 30% ערבית ו-70% עברית בכל פרק, כי יותר מדי ערבית בפריים-טיים תרתיע את הקהל הישראלי. זה קומם אותנו בהתחלה, כי בכל זאת הסדרה היא על משפחה ערבית, ועובדה שזה הצליח ובעונה השנייה אפשרו לנו הרבה יותר ביטוי בערבית כי המחסום כבר נפרץ".
- איך הגעת לנושא הפרעות קשב אצל ילדים?
"בשנים האחרונות המודעות לבעיה גבוהה מאי פעם, וזה נראה מתבקש. זו בעיה, לא מחלה, ובהצגה 'החופש לזוז' ניסינו להמחיש את זה. ילד הסובל מהפרעות קשב מתקשה לתפקד, אבל ברגע בו הוא מוצא דבר שהוא אוהב באמת זה נותן לו פוקוס ומאפשר ליצירתיות שלו לפרוץ, כי רוב הילדים האלה מוכשרים מאד. הרבה אמנים ואנשי תקשורת סבלו מהפרעות קשב בילדותם כמו אברי גלעד, אלי יצפאן והבמאי שי קפון, ואיפה הם כיום? צריך רק הורים שיתמכו ולא יסממו את הילדים בריטלין כדי לעשות לעצמם חיים קלים".
- אתה מועמד לפרס השחקן הראשי המצטיין בטקס פרסי התיאטרון המתקרב על הופעתך ב"מי דואג לילד" בתיאטרון חיפה (כאסיר המאושפז במוסד לחולי נפש ומאמין שבתאו מנגנת תזמורת, ט.פ). הימור לגבי הסיכויים שלך?
"אני נכלל ברשימה מכובדת של קולגות שאני מכבד ומעריך, אבל בוא נאמר שאני קצת חושש מששון גבאי".
הצגות מובילות מהארץ ומחו"ל
פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות הילדים יתקיים זו השנה ה-21, בין ה-20 ל 22 בחודש, במתחם אולם הבית של תיאטרון חיפה ובניהולה האמנותי של צבייה הוברמן. האירוע יעמוד בסימן מאה שנים להולדתה של המשוררת-סופרת לאה גולדברג, והמתחם יעוצב בהשראת מיטב יצירותיה לילדים ("המפוזר מכפר אז"ר", "דירה להשכיר", "נסים ונפלאות").
רוני ניניו יביים את אירוע הפתיחה, שבו ישתתפו תלמידי שנה ג' בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, התזמורת הסימפונית חיפה ואמנים שונים. כמו כן יועלו הצגות ילדים מובילות מהארץ ומחו"ל, ויתקיימו מיצגי תיאטרון והפעלה פתוחים לקהל הרחב וכמובן שש הצגות התחרות: "האוצר שבהר" מאת הדס קריידלמן-גלבוע ובבימויה, "ארץ קליק" מאת יובל ברגר בבימויה של יעל טילמן, "החופש לזוז" מאת גדעונה רז-עיסא ושרון בורשטיין בבימויו של נורמן עיסא, "הסיפור של אנוליה" מאת שירלי גולדשטיין ובבימויה, "השרשרת" מאת מיכל רובין ובבימויה ו"דברים שאני לא מגלה" מאת גדי טאוב בעיבוד ובימוי של אושרית רז חנין.
מחירי הכרטיסים נעים בין 35 שקל להצגות אורחות ו-80 שקל להצגות התחרות.