1. ברשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) שוקלים לאמץ תקנות חדשות שיאפשרו לחברות אינטרנט בוגרות לגייס הון באינטרנט וברשתות החברתיות. כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" השבוע.
הרעיון הוא לאפשר גיוס הון מהציבור הרחב מבלי להירשם למסחר באחת מהבורסות. אימוץ תקנות כאלה יכול לשמש כזריקת עידוד ליזמים שמתקשים לגייס מקרנות ההון סיכון.
המודל יהיה דומה לזה של אמנים שמציגים את העבודות שלהם באינטרנט ומחפשים ספונסר, וכבר יש לו שם: גיוס מהקהל (Crowd Funding). הסכומים שיגויסו לא יעברו את ה-100 אלף דולר, כך שגם הסיכון יהיה נמוך.
לחברות האינטרנט הישראליות אלה חדשות מצוינות, שכן רובן המכריע פונה אל השוק האמריקני. דמיינו תהליך של גיוס הון בלי מצגת, בלי לשמוע את הסירוב של משקיעים משועממים, והסכומים הקטנים שיגויסו לא יאפשרו למשקיע כזה להגיע להחזיק ברוב בחברה.
2. מחקר חדש של המרכז לחקר ההון סיכון באוניברסיטת ניו-המפשייר מלמד ששנת 2010 הייתה שנתם של האנג'לים, שהשקיעו 20 מיליארד דולר בחברות סטארט-אפ - עלייה של 14% בהשוואה ל-2009, אז הם השקיעו 17.6 מיליארד דולר.
קרנות ההון סיכון השקיעו בשנה שחלפה 21 מיליארד דולר, כך שנראה שהאנג'לים והקרנות השתוו. הקרנות השקיעו ב-3,277 חברות לעומת 61.9 אלף חברות שהאנג'לים מימנו. בארה"ב יש כיום, על-פי המחקר, 265 אלף אנג'לים פעילים.
גם בישראל יש כמה מאות אנג'לים פעילים, אך עדיין אי אפשר להשוות בין היקפי ההון הגדולים המושקעים בידי הקרנות המקומיות לאלו של האנג'לים, שמשקיעים פחות הון בפחות חברות.
3. לא רק ההיי-טק הישראלי הוא נחלתם של מעטים, ולא רק בישראל נשמעים קולות לשילוב מגזרים שונים בתעשייה, כמו נשים, חרדיות וערבים. גם בארה"ב, בירת תעשיית הפרייבט אקוויטי וההון סיכון העולמית, הבעיה קיימת והיא אף מטרידה.
בארה"ב תעשיית ההיי-טק קיימת ובועטת כבר 65 שנה, אבל מתברר שזה נכון רק לגבי אמריקה הלבנה. בכנס השנתי של איגוד קרנות ההון סיכון האמריקני NVCA, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, פרסם מרכז קאופמן, העוסק בחקר ובלימוד תחום היזמות והון סיכון, נתונים לגבי חלקם של האפרו-אמריקנים בהיי-טק האמריקני.
מהמחקר עולה כי ב-2010 רק אחוז אחד מכלל היזמים שהקימו חברה וקיבלו מימון באותה השנה היו אפרו-אמריקניים. מתברר, שגם שם השגשוג והקדמה שהביא הענף נעצרו בערים הדשנות והלבנות, אלה הקרובות לאוניברסיטאות הגדולות.
אמנם בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת המידור הזה מהתעשייה היה מעוגן בחוק, אך גם מאוחר יותר, בשנות ה-70-90, אנשי הון סיכון לא מיהרו לממן חברות שפעלו באזורים שבהם האוכלוסייה השלטת היא אפרו-אמריקנית, או פנו אל קהל הצרכנים הזה.
תעשיית הפרייבט אקוויטי האמריקנית החליפה במידה רבה את התעשייה החקלאית המסורתית, שהאפרו-אמריקנים לקחו בה חלק מרכזי, ובתעשייה החדשה הם עוד לא מצאו את עצמם, וגם אף אחד אחר לא השתדל לשלב אותם. בכנס של NVCA דובר על כך שיש לשנות את המצב, ועל-כן זרקו את הכדור אל הממשל, שיסייע.