"הייתי סטודנט המחזור הראשון של המכללה למינהל באוקטובר 1990. באותה תקופה, כדי להתקבל לפקולטה בתל-אביב, בירושלים או בבר-אילן היה צריך 750 בפסיכומטרי ו-112 בבגרות. אם היה לך 740 ו-111 היית בחוץ. זו היתה שנה מטורפת, כשפרופ' דניאל פרידמן ופרופ' אמנון רובישנטיין, שהיה בכנסת, יזמו את הצעת החוק להקמת בתי-ספר פרטיים למשפטים ופתחו את המחזור הראשון של המכללה למינהל. לא התקבלתי לפקולטה בתל-אביב, וכל-כך רציתי ללמוד משפטים שאמרתי: לא אדחה את זה עוד שנה".
כך מספר בראיון ל"גלובס" פרופ' יורם רבין, חוקר ומרצה לדיני עונשין, משפט חוקתי וזכויות אדם, שמונה לדיקן הבא של בית-הספר למשפטים במכללה למינהל.
"בכלל לא רציתי להיות איש אקדמיה", הוא אומר, "רציתי ללמוד משפטים, לעשות סטאז', להיות עורך דין, לעשות הרבה כסף ולעזוב את הקיבוץ. התמחיתי במשרד פרופ' יובל לוי, וחשבתי שאני הולך לעשות כסף גדול כעורך דין.
"אבל במקביל למסלול הזה, משנה ג', הייתי מתרגל של פרופ' דפנה ברק-ארז במשפט מינהלי וחוקתי, ומאוד אהבתי את זה. אחרי שנתיים כעורך דין במשרד יובל לוי, הציע לי פרופ' דניאל פרידמן, שהיה דיקן המכללה, לעשות דוקטורט על חשבון המכללה ולחזור להיות מרצה.
"התלבטתי. לא ישנתי כמה לילות. אבל אז גבר העניין שאני איש ספר וקצת איש רוח, והרגשתי פתאום געגועים לפקולטה. וכך הייתי המתרגל הראשון במכללות שלא היה בוגר אוניברסיטה. אחרי זה הייתי הדוקטור הראשון בוגר מכללה, אחר-כך הפרופסור הראשון שצמח במכללה, ועכשיו, כשמוניתי לדיקן, אני דיקן ראשון שהוא בוגר מכללה.
"אני חושב שהמינוי שלי נותן המון גאווה לתלמידים. כי תמיד כשאתה בא ללמוד במכללה אתה מרגיש שאולי זה לא כמו באוניברסיטה, שאתה לא במועדון שרצית להיות".
"זכויות האדם בשטחים מקופחות"
"הייתה לנו התקדמות די גדולה בהקשר של זכויות אדם בשנים האחרונות", אומר פרופ' רבין, "גם בזכות בג"ץ וגם בזכות ארגונים שנלחמים על זכויות אדם, אבל יש עדיין כמה מגזרים מקופחים בארץ, במיוחד בכל מה שקשור לזכות החשובה ביותר - הזכות לשוויון".
לדבריו, "בראש ובראשונה מצב זכויות האדם בשטחים הוא רע מאוד. אי-אפשר לקיים כיבוש ולשמור על זכויות אדם. קבוצה מקופחת נוספת היא ערביי ישראל. אנחנו מדירים את ערביי ישראל ומקפחים אותם. זה לא מוסרי, אבל זה גם פוגע בכל המרקם החברתי ובמרקם הדמוקרטי. זה מפורר את החברה הישראלית.
"מגזר נוסף שאני מודאג לגביו זה הזכויות החברתיות. הפערים בחברה, העוני, ההזנחה של אלה שנשארים מאחור, יהודים וערבים, עיירות פיתוח וכדומה, זה מאוד מטריד אותי. יש יותר מדי אנשים בישראל שאין להם את היכולת לחיות בכבוד. הפערים מתקרבים להיות הגדולים ביותר במערב. הם בלתי נסבלים".
"שכר הבכירים - שערורייה"
"שכר הבכירים הוא שערורייה", מכריז פרופ' רבין. לדבריו, "העובדה שיש מנהל בנק שלוקח הביתה 900 אלף שקל נטו בחודש, ומישהו שמרוויח 3,000 שקל, היא בלתי נסבלת. במקרים רבים עם המשכורת של אותו מנהל בלבד אפשר לגרום שכל אותם אנשים שעובדים בבנק ומשתכרים מעט, ירוויחו יותר. הפערים האלה בלתי נסבלים".
הראיון המלא עם פרופ' יורם רבין - המהדורה המודפסת של "גלובס הערב".