החוזים על הנפט שהאמירו בשבוע האחרון והתקרבו שוב אל רף ה-109 דולר לחבית, העלו את תחושת הדחיפות בקרב מנהיגי הכלכלה העולמית כי אנו בפתחו של משבר אשר ייתכן וישפיע על מדדי האבטלה והעוני העולמיים.
על רקע תחושות אלה, הסתיים ביום שבת האחרון רצף שיחות ודיונים במסגרת ועידת האביב של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), אשר התקיימה בוושינגטון ונועדה לסייע בגיבוש מדיניות פיננסית משותפת בקרב מעצמות הכלכלה העולמית, בכל הנוגע כמו ניהול תקציבן הפנימי וריביות הבנקים בשווקים המקומיים.
במוקד הדיונים עמדה סוגיית המסחר של ארה"ב ושאר מעצמות הכלכלה עם סין, אשר מדיניותה המוניטרית מקשה עליה להתמודד עם השינויים התכופים בשוק, ולהתאים את שיעור הריביות במדינה לכזה שתואם את השווקים בעולם. מצב זה, כך נראה, מונע האצת המסחר של שווקים גדולים דוגמת זה של ארה"ב עם סין, עקב חידלון הבנק המרכזי בסין מניסיון להתמודד כראוי עם עליית הדולר מול המטבע הסיני.
"על קרן המטבע הבינלאומית מוטלת האחריות להוות שחקן משמעותי בזירה הכלכלית הבינלאומית, ותוך כדי כך להגביר את המעקב על בעיות מוניטריות בכלכלות מרכזיות בעולם", הסביר אמש שר האוצר של ארה"ב טימותי גייתנר. "על הקרן לקדם מדינות דוגמת סין להסתגל במהירות רבה יותר ובגמישות יתרה לשינויים התכופים בכלכלה העולמית".
הממשל הסיני התנגד עבר לניסיונות קודמים של ארה"ב להגביר את ההתערבות החיצונית של גורמים מייעצים מטעם קרן המטבע הבינלאומית, בכל הנוגע למדיניות הפיננסית הממשלתית במדינה. באחרונה נשמעת ביקורת חריפה מטעם מומחים בארה"ב הגורסים כי "הממשל הסיני פועל במכוון לשמירת ערכו של המטבע המקומי נמוך בשיעור ממוצע של 40% מהמטבע האמריקני, וזאת כדי להמשיך ולוודא שיתרון המחיר של מוצרים המיוצרים בסין, יישמר לטווח הארוך".
"לא לשאננות"
"חשוב מדינות שכלל מנהיגי העולם ימנעו משאננות", אמר דומיניק שטראוס-קאהן, מנהל קרן המטבע, והוסיף כי "זה חשוב במיוחד בעיקר בכל הקשור לאיומים הנשקפים מעליית מחירי הנפט והמזון, אשר מקשים מאד על המדינות העניות יותר".
נגיד הבנק העולמי רוברט זואליק אמר כי העלייה במחירי המזון בעולם מאיימת על מדד העוני בעולם בצורה חריפה, כאשר "יותר מ-44 מיליון אנשים הוגדרו על ידינו בשנה החולפת כעניים, בעקבות העלייה הקדחתנית במחירים". לדבריו, "אנחנו במרחק נגיעה ממשבר, עלינו לספק עזרה למדינות המתקשות עם עליית מחירי המזון".
גם משבר החוב שפקד את מדינות אירופה בשנים האחרונות - ביניהן יוון, אירלנד ובעת הנוכחית פורטוגל - עמד במוקד הדיונים בוועידה. אותן מדינות נאלצו, עקב המשבר החמור, לבקש סיוע בדמות חבילות חילוץ בינלאומית מהאיחוד האירופי וכן מקרן המטבע הבינלאומית. גם שר החוץ של ארה"ב, גייתנר, ניצל את הועידה כדי להתעדכן במתרחש באירופה.
קרן המטבע מאמינה שהחובות של יוון אינם בני קיימא, והיא דיווחה לממשלות באירופה שאתונה צריכה לשקול הסדר חובות בשנה הבאה, לפי שלושה מקורות יודעי דבר. דובר הקרן, וויליאם מורי, הכחיש שהקרן ממליצה על שינוי תנאי פירעון כל החובות היווניים, כולל אלו שמוחזקים בידי משקיעים פרטיים. עם זאת הוא אישר שהקרן שוקלת לדחות את מועדי פירעון ההלוואות שהיא העניקה לאתונה - סוג של הסדר חובות.
שר האוצר היווני, גיאורג פפאקונסטנטינו, אמר שיוון אינה מעוניינת להיכנס להסדר חוב. "הכאב והעלויות שיהיו כרוכים בכך לא יהיו גדולים יותר מהתועלת", הוא אמר בנעילת כינוס האביב של קרן המטבע. "הסדר חובות אינו העמדה של ממשלת יוון".
עוד בועידה, סוכם כי כלל המדינות החברות ב-G20 יגבשו ויהוו חלק מתוכנית להגברת הפיקוח המוניטרי עליהן בשיתוף עם הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, וזאת לטובת איתור ומניעה מוקדמים של משברים פיננסים עוד כשהם בחיתוליהם. במסגרת התוכנית, תבוצע בקרה חיצונית על חובות הממשק, מאזן התשלומים ותזרים ההשקעות בשווקים של אותם מדינות. התוכנית תכלול בתחילה את 7 המעצמות הכלכליות המשמעותיות יותר בקבוצת ה-G20: ארה"ב, סין, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה והודו.