בוקר יום א' של סוף חודש מארס. העולם הערבי רותח, אבל בעיתונים מקדישים כפולות צבעוניות למילון הסלנג של זוכה "האח הגדול" הטרי. בקשת חוגגים שיאי רייטינג, וב"ארץ נהדרת" מתכוננים לתוכנית ראשונה נטולת עלמה זק בטרנינג א-לה-ליהיא וטל פרידמן בטייפ קאסט לסבו-שיק של נהגת משאית. כמה עשרות קילומטרים משם, במבשרת ציון, יושבת "האופוזיציה" ל"ארץ נהדרת", או לכל הפחות אופוזיציה בעיני עצמה: מערכת לאטמה, אתר המערכונים הסאטיריים שמנסה לתת אלטרנטיבה שעוקפת מימין את מולי שגב עורך "ארץ נהדרת" וחבריו.
הסיירת המובחרת של לאטמה נמצאת בימים אלה לפני פריצת דרך היסטורית - הצוות שוקד על גירסה טלוויזיונית לאתר, שתעניק ללאטמה לגיטימציה ותהודה בכל בית בישראל, או לכל הפחות לבתים שבו צופים בערוץ 1 בשעות הפריים-טיים.
האישה שמובילה את המעבר בין הפלטפורמות היא קרוליין גליק, 42, אמריקנית שעלתה ארצה לפני כ-20 שנה, בוגרת שתי אוניברסיטאות עילית, קצינה בצה"ל וחברה לשעבר בצוות המו"מ עם הפלסטינים. כמי שצמחה בממלכת הפוליטיקלי-קורקט, אפשר היה לצפות שתסלוד מן הנטייה הישראלית לדחוף לכל עובר אורח דעה כאילו מנומקת, אבל לגליק לא אכפת. בלשון משוחררת היא עוקצת כל מה שזז ולא מפחדת לשפוך שמן לכל סוגיה בוערת, בלי לחשוב פעמיים. לדעתה, העם בישראל שקט, אילם ומפוחד והאויב הגדול שלו הוא התקשורת.
"השיח הציבורי שלנו גובל בחוסר רלוונטיות. מי שאמור להסביר לנו את העולם, פשוט לא מבין אותו", היא אומרת בלי למצמץ. "העולם הערבי משתנה לנגד עינינו, ועיתונאים שופטים את כל מה שקורה מתוך המקום הצר של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי".
כשבאמתחתה טור פופולרי ב"ג'רוזלם פוסט" ועמדה של עורכת בכירה בעיתון, וברזומה דיווחים מחזית המלחמה בעיראק למגוון כלי תקשורת ובהם ערוץ 2 ו"מעריב" - גליק מסמנת כמטרה יעד שאפתני במיוחד: שינוי השיח הציבורי בישראל.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם - מהתקשורת
אקדח הזהב באמתחתה של גליק במאבק בתקשורת, המנותקת לדעתה, הוא לא הטור שלה ב"ג'רוזלם פוסט", לא הדיווח מתוך טנקים בבגדד וגם לא פרס של העמותה לזכות הציבור לדעת, אלא דווקא אתר סאטירה קטן יחסית - לאטמה, שאותו הקימה בשנת 2009 ובראשו היא עומדת.
"המטרה שלנו היא לשחרר את הכוחות היצירתיים של אנשים מהיישוב שיוכלו לפתוח את הפה ולהתחיל לדבר. הציבור כאן בין המשכילים בעולם, אבל הוא לא מדבר. במקום זה, אנחנו שומעים מומחים כביכול שלא יכולים להסתכל למציאות בעיניים כי יש להם מין פילטר כזה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, הפרדיגמה הכושלת של שתי מדינות, שדרכה הם רואים הכל".
- ואיפה את נכנסת לתמונה?
"אני רוצה לשחרר את העם. שהציבור יתחיל לדבר. בשביל זה צריך להוריד את מחסום הפחד שיש לציבור מהתקשורת, כי זה מה שמונע התפתחות אמיתית של שיח בישראל".
- מי מפחד מהתקשורת?
"אנשים. הם לא יגידו 'מה שקראתי עכשיו ב'ידיעות אחרונות' או ראיתי בערוץ 2 זו טיפשות'. אנשים לא יכולים לבקר את המדיה או לבטא דעה עצמאית. יש כזו אחדות דעים בקרב תקשורת המיינסטרים, שאנשים מרגישים שאם הם יגידו משהו, יסתכלו עליהם ויגידו: 'מה, אתה מתנחל? מה, אתה דתי? אתה ימני?'".
אתר לאטמה, שנכנס לתודעה בין היתר בזכות גירסת הקאבר המוצלחת שהפיץ לאחר משט המרמרה לשיר "We Are The World", שבה נראים פעילים פרו-פלסטינים שרים על הדרך שבה הם "עובדים על העולם" במסגרת המשט, מנסה להרעיד קצת את הקרקע מתחת לרגלי התקשורת בישראל באמצעות הומור. גליק: "הדרך הכי מהירה להוריד פחד היא באמצעות צחוק. הדרך היחידה להתיר את הפלונטר הזה היא מבחינתי להפוך את התקשורת המיינסטרימית בישראל למושא ללעג וגיחוך". המוטו של האתר, "למה שתתעצבן לבד?", מיישר קו עם הרעיון הזה.
- מה גרם לך לפתוח את האתר?
"מאז ומתמיד התקשורת פה מסייעת למועמדים שלה ומובילה קמפיינים מגמתיים. למשל, מלחמת לבנון השנייה זו תוצאה של קמפיין שניהלו כרמלה מנשה, כרמית גיא ועוד כמה מרשת ב' ליציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000. הן מודות וגאות בכך שהן הוציאו את כוחות צה"ל מלבנון במסע תעמולה בשיתוף פעולה עם 'ארבע אמהות'.
"ב-2006 הייתה לנו מלחמה בלבנון כתוצאה ישירה מהנסיגה ב-2000. למרות שהיה ברור לכל, בדיעבד, שזו הייתה החלטה נוראית שהובילה למלחמה, כל השיח פה עסק ב'עד כמה צה"ל נערך לאיום מאז שנסוג מלבנון'. אף אחד לא שאל אם זה היה רעיון טוב לצאת מלבנון. איך אפשר להגיד שזה דיון תקשורתי? זה שקר. מתעלמים לחלוטין ובכוונה תחילה מהאירוע החשוב ביותר שהשפיע על הסיטואציה".
- אני מבין שלכרמלה מנשה יש אג'נדה. ואת ניטרלית?
"אני פובליציסטית! אני לא כתבת צבאית! כולם יודעים שכשקוראים את קרוליין גליק קוראים אישה עם דעה, קוראים טור דעה".
- וכשקרוליין גליק משדרת מהקו הקדמי של המלחמה בעיראק למגוון כלי תקשורת?
"במקרה הזה כפיתי על עצמי הפרדה מוחלטת. נתתי דיווח עובדתי באופן מוחלט, וזו הכתיבה הכי קלה שהייתה לי אי פעם".
גבלס לא צריך לצלצל
בין חבריה של גליק כנראה לא תמצאו את מולי שגב, עורך "ארץ נהדרת". למרות תוכניותיה הגדולות לעתיד שגב, יש להניח, לא מרגיש כי היא נושפת בעורפו. ובכל זאת, כשזה מגיע אליו מקפידה גליק להתנסח בדיפלומטיות יחסית: "מולי שגב? שמאלני מצוי שיש לו כלי בשם ערוץ 2 והוא משתמש בו וכל הכבוד לו. יש לו אג'נדה והוא מקדם אותה עם הכלים שעומדים לרשותו. זה בסדר".
- ובכל זאת, גם את בטח שואפת לקבל את החיבוק של המיינסטרים. היית מצטרפת לצוות של "ארץ נהדרת" אילו מולי שגב היה מתקשר?
"נראה לך? מה אני צריכה אותו? הוא צריך אותי, בעיה שלו. אנחנו לא פה בשביל לעזור להם, אנחנו פה בשביל להפוך אותם לבלתי רלוונטיים. אני לא כאן כדי להיכנס לערוץ 2. אני לא אהיה ימנית המחמד של אף אחד. האג'נדה שלי היא להוציא אותנו מהמשבצת המטורפת שאנחנו תקועים בה".
- את חושבת שיש קונספירציה תקשורתית נגד הימין?
"קונספירציה זו דרך ביטוי שנועדה להוציא אנשים ואת הטיעונים שלהם מהמיינסטרים. ב-2005 זכיתי בפרס של אגודת זכות הציבור לדעת, ואחרי הטקס עשו פאנל ששודר ברשת ב' על התקשורת. איתי בפאנל ישב אורי אבנרי, והייתי מוכנה לחתום על כל מילה שלו: הוא אמר שלפחות בגרמניה הנאצית גבלס או הסגן שלו היו מתקשרים לעורכים ואומרים להם איזה קו לנקוט. אצלנו אף אחד לא צריך את הטלפון הזה, כי לכולם יש אותו דיסקט. זה לא שיש קונספירציה, פשוט כולם מאותו הכפר, כולם באים מהשמאל".
- ועדיין, יש שיגידו שאת קצת הזויה.
"אז או שהם לא קוראים אותי, או - הגיוני יותר - שהם קוראים ולא יכולים להתמודד עם מה שאני אומרת, אז הם עוברים להשמצות אישיות. אני מבקשת שיתמודדו עם הטענות שלי, ואז אכבד אותם. להגיד שאני הזויה זה בדיוק כמו להגיד שהם לא אוהבים את התספורת שלי. זו בעיה שלהם ולא שלי".
ב"קשת", זכיינית ערוץ 2 שמפיקה את "ארץ נהדרת", סירבו להגיב לדבריה של גליק. מקורבים ליוצרי התוכנית הביעו תרעומת על כמה מאמרים שפורסמו ב"לאטמה", בהם הובעה גישה סלחנית כלפי הגורמים שהפיצו תמונות של מולי שגב במדי אס. אס.
לא מתחרטת על אף מערכון
בשבוע שבו פורסם בעיתון שוודי שחיילי צה"ל סחרו באיברי הרוגים פלסטינים יצרו גליק וצוותה חיקוי של שר החוץ השוודי המופיע כחבר בלהקת אבבא ושר על עצמו: "רק בעוד שנים יבינו שאני פרימיטיבי ופלגמטי, טרול בנשמה עם ראש בגודל של קוץ". המערכון תורגם לשוודית והופץ באירופה. חלק מהשוודים חשבו שהוא גזעני.
"זו סאטירה, וכמו בכל הומור לוקחים משהו מהמציאות והופכים אותו לקריקטורה", אומרת גליק, "יש כאן אנשים שאומרים כמה הם תרבותיים, ולמעשה מתקפלים בפני אנשי ג'יהאד שאונסים את הנשים שלהם באונס קבוצתי ומתעלמים מזה. הם משנים את החוקה שלהם כדי להוציא כל שמץ של תרבות שוודית. האבטלה אצלם בשמים, הם כבר לא יכולים להרשות לעצמם את מדיניות הרווחה שלהם, ויש להם למעלה ממיליון מוסלמים שעוברים הסתה מטורפת במסגדים שלהם".
באחרונה, לאחר מתן גזר הדין במשפט קצב, יצרו בלאטמה מערכון המבקר בחריפות את ארגוני הנשים ומציג דמות מעוררת גיחוך של פעילה פמיניסטית. גם כאן, גליק שלמה עם המסר: "ארגוני הנשים זו בעיה, כי הרבה מהם רואים כל גבר כאנס או כאנס פוטנציאלי. לא מביאים בחשבון אפשרות שלפלוני יש אחריות פלילית על מעשיו ושלא צריך להשליך על כל הגברים - וזה חלק מניסיון לעשות הינדוס חברתי ליחסים שבינה לבינו. קצב הורשע באונס. יכול להיות שצריך להסתכל מחדש על החוק - על זה בכלל לא דנו. מה שיש כאן זו פוליטיזציה של יחסים בין-אישיים. זו תפיסת עולם טוטליטרית".
- יש מערכון שאת מתחרטת עליו?
"מהותית, ממש לא. היו דברים שאהבתי יותר ודברים שאהבתי פחות, אבל אני חתומה על כל המערכונים ועומדת מאחוריהם לגמרי".
- והמערכון שאת הכי גאה בו?
"אין ספק שהתגובה שלנו למרמרה שינתה את מצבה של ישראל בצורה רצינית ושינתה את השיח הבינלאומי. התכוונו להגן על ישראל, החלטנו לעשות את זה באנגלית, אבל לא ציפינו שבאותו שבוע יהיו כבר מיליון צפיות בסרטון הזה. זה מאוד שימח אותנו. קיבלנו יותר מ-10,000 מיילים בתוך שמונה שעות".
ברשת תקפו, בערוץ 1 התלהבו
עכשיו נמצאת לאטמה בדרכה לפריצה הגדולה. בימים אלה הם עובדים במרץ על פיילוט לערוץ הראשון שהם אמורים להגיש במאי, ראשון בתוכנית בת חצי שעה שצפויה לעלות, כך הם מקווים, בכל שבוע בפריים-טיים של הערוץ.
- תעדנו את התכנים?
"לא. אני לא רואה צורך בכך. הביקורת שלנו, להבדיל מ'ארץ נהדרת', היא אף פעם לא אישית. לא נעשה אף פעם קריקטורה אישית של שרה נתניהו, ביבי נתניהו או ציפי לבני. הסאטירה שלנו היא מהותית. כשאנחנו יורדים על ביבי אנחנו יורדים עליו שהוא חלש".
קודם לחתימה על פיילוט עם הערוץ הראשון הונחה ההצעה להכניס את לאטמה למדורת השבט גם על שולחנה של זכיינית ערוץ 2 רשת: "אברי גלעד פתח לנו שם את הדלת. נפגשנו ביולי עם אבי צבי ועם מנהל התוכניות שלהם (אילן דה פריס, ע.ר.), אבל התחושה הייתה שרק תוקפים אותנו. זה הגיע להעלבות אישיות. מנהל התוכניות טען שאנחנו שקרנים ולא הבין איך אנחנו מסוגלים להגיד שהתקשורת הישראלית שמאלנית. זו הייתה ישיבה מזעזעת. הוא אמר שהיום שבו הם יעלו את לאטמה לשידור יהיה היום האחרון שלו בטלוויזיה. הבנתי שעסקים לא ייעשו שם, אז קמתי ואמרתי 'אני לא מוכנה להיות בדיאלוג הזה, אני לא מגיעה לפגישות כדי להיעלב' והלכתי".
מרשת נמסר בתגובה: "אנו מאחלים ללאטמה הצלחה. מעבר לכך, כל התייחסות לדברים מיותרת".
גליק, עושה רושם, לא מתרשמת במיוחד מהיחס של הקולגות בתל אביב: "בתקופה של מערכון המרמרה היינו אייטם חם, אבל אפילו אז לא באמת נתנו לנו לדבר על המסר שלנו. יעל דן העלתה אותי כדי לצאת ידי חובה ביומן הצהריים של גלי צה"ל ולא נתנה לי לדבר. טלי ליפקין-שחק ודן מרגלית העלו אותי ל'ערב חדש' ותקפו אותי".
- לונדון וקירשנבאום פרגנו, לא?
"הם בסדר. הם מבינים מה זה סאטירה. אבל גם שם, זה היה תחת הכותרת של 'הם מצחיקים ומביאים רייטינג'.
"התקשורת מנסה להתעלם מקיומנו. ראיתי את אריה גולן כמה חודשים אחרי שלאטמה עלה לאוויר. הוא אמר לי: 'אמרו לי שאתם תוקפים אותי'. אמרתי לו שמגיע לו, לדעתי: 'אתה שמאלני קיצוני, מנחה את יומן הבוקר של רשת ב' וכל הזמן מכניס את הדעות שלך'. ובעיניי, להכניס את הדעות זה גם להביא את כל אותם תועמלנים של שלום עכשיו או בצלם, ולא להגיד שהם אנטי ציונים שרק מנסים להכפיש את מדינת ישראל בעולם".
מי בעד חיסול הטרור - שיקליק
- אז מה חסר בארץ? פוקס ניוז מקומי? CNN?
"הייתי מעדיפה פוקס ניוז, אבל זה לא רק זה. הייתי רוצה לראות את הג'ורה של הריאליטי בחוץ. לא יכולה לסבול את זה, זה מעליב את האינטליגנציה, זה נורא. רק מהפרומואים יש לי חלחלה".
- איפה נראה את לאטמה בעוד שנה מהיום?
"אני מניחה שנהיה בערוץ הראשון, שזה נחמד. עוד אין תאריך עלייה, אבל את המשא ומתן נעשה אחרי שנגיש את הפיילוט. אנחנו לא פושטי יד, אנחנו כאן כדי לעשות מהפכה, ואני בטוחה שנצליח בה, כי אנחנו באמת טובים. אין לי ספק שלאטמה היא הדבר החשוב ביותר שעשיתי עד עכשיו בחיי. כולנו חשים את הטרור המחשבתי הזה, שאומר שאם אתה חושב שישראל צודקת ושהארץ הזאת שלנו ושמדינת ישראל היא נחלת אבות - אז אתה קיצוני הזוי. לאטמה הוקם כדי למוטט את הטרור הזה ואנחנו די מצליחים".