גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוכנים סמויים

למה חוק הרישיונות החדש מתעלם מהפרסום הסמוי, ומה חושב על זה פרופ' אסא כשר?

בתקופת כהונתה של מועצת הרשות השנייה הקודמת היה התוכן השיווקי אחד הנושאים הבוערים בסדר היום. חברי המועצה, ובראשם יו"ר מועצת הרשות דאז נורית דאבוש, טענו בתוקף כי בלתי אפשרי להמשיך להתנהל תחת הפער הקיים בין החוק היבש, אשר אוסר שימוש בתוכן שיווקי באופן גורף בערוצים 2 ו-10, ובין המציאות שנשקפת מהמסך וכוללת שילוב של פרסום סמוי כמעט בכל תוכנית.

כדי לגשר על הפער הזה הוחלט על הקמת "ועדת אסא כשר", שתפקידה היה להגדיר את הקוד האתי וגבולות השימוש בתוכן שיווקי. במשך יותר משנה ישבה הוועדה על המדוכה, שמעה דעות של עשרות אנשי מקצוע, ולבסוף גיבשה דוח מפורט להסדרת נושא התוכן השיווקי בערוצים המסחריים.

המלצות הוועדה כללו, בין השאר, איסור מוחלט על שימוש בתוכן שיווקי בתוכניות אקטואליה, תעודה, חדשות, צרכנות ותוכניות לילדים; התרת תוכן שיווקי בתוכניות ריאליטי ובידור; ואישור מוגבל לשילוב תוכן שיווקי בתוכניות דרמה, בכפוף להסכמת יוצרי הסדרות. עוד קבעה הוועדה כי תוכניות שבהן ייעשה שימוש בתוכן שיווקי יסומנו באמצעות שקופית מיוחדת.

המתווה החדש הגיע למועצת הרשות, שאימצה את מסקנותיו כמעט פה-אחד. אולם כדי להעניק לדברים תוקף חוקתי הועברו מסקנות הוועדה לאריאל אטיאס, שר התקשורת דאז.

מסיבות כאלה ואחרות לא מצא השר לנכון לקדם את השינוי החוקתי, וכך, החלטות ועדת אסא כשר - הוועדה שסומנה כאבן-דרך בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית ובהפעלתה הושקעו זמן, אנרגיה וסכומי כסף בלתי מבוטלים מקופת המדינה - פשוט התאיידו.

תקציבי הפרסום הסמוי ממשיכים לגדול מדי שנה, וכיום, עם התחזקות הפלטפורמות המאפשרות צפייה דחויה והתעצמות הצורך של המפרסמים למצוא אלטרנטיבות לפרסום הקלאסי, העיסוק בהסדרת התוכן השיווקי דווקא ירד מהשולחן.

בחודש ינואר האחרון אושר חוק הרישיונות, שאמור להגדיר מחדש את כל תחום השידורים המסחריים בארץ. בחוק החדש, שהובל על-ידי שר התקשורת הנוכחי משה כחלון, לא קיימת התייחסות לסוגיית הפרסום הסמוי.

האם המשך ההתנהלות בפער בין החוק היבש ובין מה שקורה דה-פקטו על המסך מסכן את תעשיית הטלוויזיה המקומית? או שבמציאות הישראלית, אם ייתנו לזכיינים אצבע, הם ירצו את כל היד?

"הדוח שלנו מעשי והוגן ומסמן את כל המטרות שצריך לשרת אותן, שומר על מה שצריך לשמור ומקל במקומות אחרים", אומר ל"פירמה" פרופ' אסא כשר. "מסקנות הוועדה התקבלו באופן רשמי על-ידי מועצת רשות השנייה, הפרסומאים והמפרסמים. למעשה, על-ידי כל השוק.

"הדברים נתקעו כשהועברו למשרד התקשורת. הרשות השנייה הוסיפה לדוח הוועדה תנאי למימוש, שקבע כי התרת תוכן שיווקי מחויבת בהרחבה של הסנקציות שהרשות יכולה להשתמש בהן נגד הזכיינים. את זה השר לא הסכים לקבל. כשמסתכלים על מסך הטלוויזיה, המצב איום ונורא. רואים תוכן שיווקי בכל צעד ושעל, בלי בושה".

להבנתו של פרופ' כשר, המצב לא עתיד להשתנות לטובה. "לפני כמה חודשים פנתה אליי חברת מועצה ואמרה שהיא צריכה לכתוב דוח בנושא התוכן השיווקי, אבל מאז לא שמעתי שיצא מזה משהו. מנשה סמירה הוא מהאנשים שחושבים שאפשר להציג עמדה מעשית של התנגדות טוטאלית לכל סוג של תוכן שיווקי, ולכן הוא לא טרח להתייחס להחלטות הוועדה.

"המצב רק ימשיך להידרדר, וההידרדרות היא לא רק במה שאנחנו רואים על המסך, אלא דווקא בהתערבות מאחורי הקלעים. אין ספק שאנחנו אוכלים חומרים שבישלו אותם לפי טעמו של המממן הסמוי".

"החוק שנוגע לתוכן השיווקי לא שונה בעקבות מסקנות ועדת אסא כשר, ולא בכדי. הנושא של התרת פרסומות סמויות בערוצים המסחריים הוא בכלל לא קונצנזוס, למרות שזה נראה ככה בברנז'ה", אומר מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה. "זה אולי לא פופוליסטי ונשמע ארכאי, אבל אני לא מתבייש לומר שאני רוצה להגן על היצירה והתוכן, ואני לא מוכן שבעלי המאה יכתיבו את מה שנראה על המסך. בניגוד למועצה הקודמת, שמאוד רצתה לבוא לקראת הזכיינים, המועצה הנוכחית מאוד אנטי בנושא.

"העמדה שלי דומה למה שקורה בכבישים: מותר לנסוע 100 קמ"ש, אז אנשים גונבים ונוסעים 110-115 קמ"ש. אילו היה מותר לנסוע 120 קמ"ש, אנשים היו נוסעים 150-160 קמ"ש. כשהייתי מנהל בית ספר, למשל, אסרתי על התלמידים לעשן סיגריות.

"לעומתי, רון חולדאי היה בגישה שצריך לאפשר לילדים לעשן. ידעתי שאם אני לא ארדוף אחרי הילדים על סיגריות, הם יעברו לתחום אחר, כמו סמים, כדי להראות לי שהם מנצחים. המשחק הזה של חתול ועכבר בין מפקח ומפוקח הכרחי. סוג של דינמיקה שמתקיימת. אם נפתח את זה, נקבל דברים שלא חלמנו עליהם בכלל.

"בשלב הזה, עם כל המאבק והרמייה שקיימת, כביכול, בפועל על המסך, היא משהו שאני יכול לחיות איתו. כיום, סדר הגודל של תקציבי התוכן השיווקי מסתכמים, למיטב ידיעתי, בכ-120-140 מיליון שקל; כשעוגת הפרסום עומדת על כמיליארד וחצי. כלומר, התוכן השיווקי מהווה 8% עד 10% מסך תקציב הפרסום".

- אתה לא חושש שהתחזקותן של הפלטפורמות VOD, MAX, סמארטפונים, וכמובן, רשת האינטרנט, עשויה לשנות את המספרים?

"כל הצפייה הדחויה מסתכמת ב-1%-1.5%. לעומת זאת, הצפייה בשידורים הלינאריים בברודקאסט ממשיכה לגדול. עדיין לא הגענו למקום שאין צופים, הספוט הפרסומי מת וצריך להמציא כל מיני טריקים".

שר התקשורת משה כחלון בחר לא להגיב לדברים.

יציאת חירום

אין צופה טלוויזיה שלא מכיר את התופעה. מהדורת החדשות של ערוץ 2, למשל, יוצאת להפסקתם פרסומות; אתם מנסים לחמוק מדבר המפרסם, אבל אין מוצא - בדיוק באותו זמן גם מהדורת החדשות של ערוץ 10 יצאה לברייק פרסומות.

הצופה הממוצע מגיב, בדרך-כלל, לסיטואציה הזו בשאגת "הם מתאמים יציאה לפרסומות!". אבל מי שמכיר מעט את התנהלות המערכות, יודע שאין שום סיכוי לתיאום.

מה בכל זאת ההסבר לסנכרון הכמעט מושלם? תלוי את מי שואלים. גורם בכיר בחדשות ערוץ 10 אומר כי בחדשות ערוץ 2 "רודפים אחרינו עם הפרסומות" ומנמק: "במהלך פרסומות קיימת נדידה של כ-20 אחוז מהצופים למהדורה המתחרה. מאחר שחדשות ערוץ 2 הם השחקן הגדול, מעבר של 20% מהצופים שלהם אלינו הרבה יותר קריטי מקבלת 20% מהצופים שלנו. לכן, יש להם אינטרס להדביק אותנו ולנסות לצאת יחד איתנו לפרסומות. לשמור על הסטטוס-קוו.

"האינטרס שלנו הוא לצאת לפניהם, ואז גם לחזור לפניהם. ככה, הצופים שיחזרו איתנו, יישארו איתנו עוד כ-10 דקות, עד לברייק הבא, ויכירו את המותג יותר טוב. זה נכון לנו גם בטווח הקצרצר - מבחינה מספרית ברייטינג, וגם בטווח הארוך - לבניית המותג. בערוץ 2 יודעים את זה, ובגלל זה יכולת התמרון שלנו עם הפרסומות מאוד מוגבלת; למעט מהדורות שישי, שם משודרות כתבות של 8-9 דקות, שמשאירות מרחב תמרון יחסי".

גורמים בחברת החדשות של ערוץ 2 פוסלים על הסף את ההסבר של המתחרים וטוענים כי ברוב המקרים דווקא בחדשות ערוץ 10 בוחרים, "מסיבות לא ברורות", כדבריהם, להיצמד להפסקות הפרסומות של חדשות ערוץ 2.

בנוסף, אותם גורמים מציינים כי מאחר ובחצי שנה האחרונה, זמן הפרסומות והפרומואים במהדורת החדשות של ערוץ 10 הצטמצם לכ-10 דקות - בעוד במהדורה של ערוץ 2 הוא נשאר כ-16 דקות - אין ביכולתם של עורכי המהדורה גם אפשרות תיאורטית להיצמד לברייקים של המתחרים.

בכיר בחברת החדשות של ערוץ 2 מסר ל"פירמה" בתגובה לנושא: "מוזר שחדשות ערוץ 10, שבמשך חודשים ארוכים נהנים מברייק פרסומות אחד פחות מאשר במהדורה המרכזית של ערוץ 2, ממציאים תיאוריות משונות כדי להסביר את העובדה שהפער ברייטינג, בינינו לבינם, רק הולך וגדל".

עוד כתבות

השינויים שצפויים בענף החיסכון ב־2026 / צילום: Shutterstock

מקופות הגמל למדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב־2026

תקרת ההפקדה לגמל להשקעה תעלה, "חיסכון לכל ילד" ייצא מהקפאה והפטור ממס על הקצבאות לפנסיה יגדל מעט ● הבשורה הרעה: דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות עשויים לעלות ● כל מה שצריך לדעת לקראת 2026

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: תמר מצפי, Shutterstock

פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

עונת ראיונות העבודה למתמחים החדשים מתקרבת, ובעוד השכר דומה ברוב המשרדים - ההבדלים בהטבות המוצעות מגיעים לאלפי שקלים ● מענקים גבוהים, הכנה למבחני הלשכה, סבסוד ארוחות וגמישות בזמן העבודה - כך מנסים המשרדים הגדולים למשוך את דור המתמחים הבא

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

יצרן בשר, קרן של יוצאי בנק וצמד אחים: המרוויחים הגדולים מגל ההנפקות בת"א

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש