מה בדיוק אמר יצחק הרצוג על עמיר פרץ שהיה שווה כותרות ענק באמצעי התקשורת (אם אמר, שכן הוא הכחיש את הדברים)? מה שעשה את דברי הרצוג לכל-כך אטרקטיביים, זו העובדה שמתנוססת עליהם החותמת "סודי", מילה המהפנטת עורכים ועיתונאים רבים.
מה גם שבמקרה שלפנינו התווסף חותמו של האדם והמוסד המהלך קסמים על התקשורת כאן ובעולם: וויקיליקס. אמרת וויקיליקס, אמרת כותרות. זה הפך להיות התנ"ך למדידת חשיבותם של מסמכים המסווגים כסודיים.
האמת היא שעד כה הניב וויקיליקס ידיעות מעטות שהיו בעלות חשיבות של ממש. זה גם לא יכול היה להיות אחרת. וויקיליקס עוסק באקטואליה, אבל אקטואליה של העבר. מסמכים מהסוג של וויקיליקס מעניינים רק כאשר הם מתפרסמים בזמן אמת. כלומר, אם הם מתפרסמים בזמן ההתרחשות של הדברים שמתפרסמים, או בסמוך לזמן שבו הם התרחשו.
אם ניקח לדוגמה את מסמכי הפנטגון על מלחמת וייטנאם, לו התפרסמו עכשיו זה היה מאוד מעניין, אבל כמעט לגמרי חסר חשיבות. או הטייפים של הנשיא ריצ'רד ניקסון. "עבר זמנו בטל קורבנו" - זו מהות הפרסום בתחום האקטואליה.
הקסם של וויקיליקס
הקסם במסמכי וויקיליקס הוא בכמות שלהם שהתקשורת, ברוב להיטותה, הפכה לאיכות. ולתוך ההתלהבות התקשורתית הזאת השחילו גם את דברי הרצוג, לכאורה, על פרץ. "עמיר פרץ נתפס בציבור כבלתי מנוסה, אגרסיבי ומרוקאי" - זה הגילוי הסנסציוני בכותרת הראשית של "הארץ" מתוך וויקיליקס.
לאחר שמצליחים להירגע מההתרגשות, אתה עומד תמה: מה יש בדברים האלה? בסך-הכול זו דעה של הרצוג, אותה הוא השמיע בשיחת רקע עם איש משרד החוץ האמריקני. שיחות כאלה נערכות כל הזמן בכל מקום, מקובל לדבר בהן בחופשיות, שהרי בשיחת רקע מדובר.
זו גזענות זו?
אבל העיקר הוא שזו דעתו של הרצוג. אסור לו להשמיע אותה? האם ב-2006 לא היה לגיטימי לחשוב שפרץ, הבלתי מנוסה והאגרסיבי, אכן נתפס ככזה על-ידי הציבור? האם לומר על פרץ שהוא ממוצא מרוקאי זו אמירה גזענית? או שיש פה הערכה כי בציבור הישראלי עדיין יש בעלי דעות גזעניות כלפי מוצא זה או אחר, וכי לעובדה זו עלולה להיות השפעה בבחירות? יש מישהו שאינו חושב כך?
אם יש לקח שאפשר ללמוד ממסמכי וויקיליקס הוא שפוליטיקאי צריך לזכור שכל מה שהוא אומר לנציג מדינה אחרת, גם בשיחות רקע, מדווח מיידית לממונים עליו. ואז הופך הדיווח לתחליף לפרוטוקול. יכול המדווח לצטט לא נכון, להוסיף או לגרוע, זה כבר לא משנה, הדיווח שלו יתקבל כעובדה, במיוחד אם יש עליו את התווית של וויקיליקס.
אין סיכוי שהתקשורת תעשה מאמץ לבור את המוץ מן התבן, מבחינתה כל גיהוק של וויקיליקס הוא סנסציה. לכן צריכים הקוראים והצופים לקרוא את הדברים עם שיקול-דעת, שלמרבית הצער לא תמיד קיים בתקשורת.