בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי בעלי מניות של חברה משפחתית פרטית שפשטה את הרגל אינם פטורים מתשלום אגרת בית משפט, כל עוד קיימת להם יכולת כלכלית אישית לממן אותה, וזאת בניגוד להלכה קודמת שנפסקה לאחרונה.
ההחלטה עוסקת בתביעה בסכום של 150 מיליון שקל שהגישה חברת רימונים השקעות נגד ישרוטל, בטענה כי לא כיבדה הסכם שנחתם עמה בקשר למגרש ברחוב יפו בירושלים.
רימונים טוענת כי התקשרה בשנת 1999 בהסכם לפיו התחייבה ישרוטל, המיוצגת על-ידי עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, לממן לרימונים עלות הקמת מלון על המגרש וכן לנהל את המקום שיוקם כנגד תשלום דמי שכירות. אלא שלטענת התובעת סיכלה ישרוטל את מתן רישיון העסק למלון שהוקם, סגרה את שעריו ורוקנה אותו מציוד ומרכוש שהיו בו. לאחר מכן, נטען בתביעה, פעלה ישרוטל לשם מימוש שעבוד שהיה לה על המלון, ובסופו של דבר הוא נמכר על-ידי הבנק הבינלאומי תמורת סכום פעוט יחסית של 15 מיליון שקל.
רימונים טענה בתביעה כי היא חסרת יכולת כלכלית לממן את תשלום האגרה בסכום של 1.8 מיליון שקל, וכי אין מקום להטיל על בעלי המניות את תשלום האגרה, מאחר ש-4 מבין 5 בעלי המניות מצויים בהליכי פשיטת-רגל, ואילו בעלת המניות החמישית אינה יכולה לממן את האגרה.
רשם בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קבע כי בניגוד להלכת "בלורי", שם נפסק לאחרונה כי לא חלה על חברה תובעת החובה לפנות לבעלי מניותיה לשם מימון אגרת המשפט, וזאת בהסתמך על תקנות בתי המשפט, הרי במקרה הזה המצב שונה.
לדבריו, התקנות מצדיקות שינוי ההלכה בנוגע לתובעת שהיא חברה ובדבר חובתה לגייס את סכום האגרה מבעלי המניות: "אין ספק כי כאשר עסקינן בחברה משפחתית פרטית, כמו במקרה דנן, יש לראות את התובעת כמי שסמוכה על שולחנם של בעלי מניותיה, שהרי על-פיהם יישק דבר בחברה, ועצם ההחלטה להגיש את התביעה הנוכחית היא פועל יוצא של החלטת בעלי המניות", כך נכתב בהחלטה.
בית המשפט בחן את יכולתם הכלכלית של 5 בעלי מניותיה של רימונים, ומצא כי 3 מהם אכן חסרי יכולת כלכלית, וזאת לעומת בעלת המניות, רבקה סנדרו, שהיא אישה אמידה ביותר שמקיימת רמת חיים גבוהה. נמצא כי רכושה כולל, בין השאר, דירה בשכונת טלבייה היוקרתית בירושלים, וכי היא נוהגת לנסוע לחו"ל מדי שנה בין 4 ל-5 פעמים. כמו כן, היא ובעלה מתגוררים בבית צמוד קרקע בן 7 חדרים בישוב עומר. מכאן קבע בית המשפט כי יש ביכולתה הכלכלית של סנדר לשלם את האגרה.
בית המשפט אף מציין כי התביעה בהחלט מגלה עילה הראויה לברור, למרות סכומה הגבוה: "על פני הדברים לא ניתן לומר כי עסקינן בתביעה שהסכום הנתבע בגדרה מופרז. לא אחת נתקל בית המשפט בתופעה שבה הבקשה לפטור מאגרה מנוצלת לשם תביעת סכומים מנותקים מן המציאות, תוך ניצול לרעה של הליך הפטור מאגרה, והמקרה הנוכחי לכאורה אינו נמנה עם מקרים אלה".