מספר הפטנטים שחברות ישראליות רשמו בארה"ב הוא 259 לכל מיליון תושבים, וישראל מקדימה בדירוג רישום הפטנטים בארה"ב מדינות כמו קוריאה הדרומית, שווייץ, שוודיה, גרמניה, קנדה, הולנד, בריטניה, צרפת ועוד (ארה"ב לא נכללת בדירוג) - כך עולה מסקירת ענף עריכת הפטנטים בישראל שפירסמה אתמול (ג') חברת Bdi Coface.
מי שמסייע לחברות הישראליות במסען לעבר ההגנה הבינלאומית על הפטנט שלהן ולרישומו בארה"ב הם משרדי עורכי הפטנטים הישראליים, שמלווים אותן מהצעד הראשון של המחקר והפיתוח בישראל עד לבנייני רשם הפטנטים האמריקני.
במסגרת סקירת הענף התפרסם אתמול גם דירוג Bdi Code של משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל לשנת 2011. הדירוג הוא דירוג איכות, הנקבע משקלול הפרמטרים של איכות וגודל הלקוחות של המשרדים ומספר עורכי הפטנטים שאותם הם מעסיקים.
מהדירוג עולה כי אין שינויים דרמטיים בצמרת המשרדים. משרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן ממשיך לשלוט בענף, עם 40 עורכי פטנטים. קבוצת ריינהולד-כהן, שנוסדה ב-1934, היא הוותיקה והגדולה בארץ בתחום הקניין הרוחני. תחום פעילותה העיקרי הוא רישום פטנטים עבור ממציאים וחברות מהארץ ומחו"ל, והיא עומדת בראש הדירוג כבר 5 שנים.
במקום השני מדורג משרד פרל-כהן-צדק-לצר, שעלה מהמקום השלישי אשתקד, לאחר שהגדיל את פעילותו השנה, ומספר עורכי הפטנטים עלה מ-22 בדירוג אשתקד ל-30 עורכי פטנטים השנה. המשרד מתמחה בקניין רוחני, סימנים מסחריים, זכויות יוצרים, ליטיגציה ועוד.
במקום השלישי מדורג משרד לוצאטו את לוצאטו, עם 25 עורכי פטנטים. המשרד מתמחה ברישום פטנטים, סימני מסחר, ניהול תיקי רישום, ליטיגציה, ועוד.
במקום הרביעי מדורג גם השנה (בדומה לאשתקד) משרד ארליך אנד פנסטר, המעסיק 24 עורכי פטנטים; ולמקום החמישי עלה משרד סנפורד ט. קולב, עם 15 עורכי פטנטים, לאחר שדורג אשתקד במקום השישי.
בחמישייה השנייה מדורגים בהתאמה, משרד וב עם 13 עורכי פטנטים; JMB&CO עם 9 עורכי פטנטים; סורוקר-אגמון עורכי דין ועורכי פטנטים, שעלה מהמקום ה-9 אשתקד; בורוכוב קורח, עם 7 עורכי פטנטים; ובן עמי - עם 5 עורכי פטנטים.
ירידה ברישום פטנטים
מהנתונים שאספו כלכלני Bdi עולה כי בשנה החולפת חלה ירידה ברישום פטנטים במרבית התחומים.
לדברי ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, הירידה ברישום פטנטים מהווה אפקט נלווה למשבר הכלכלי העולמי של 2008-2009. "אחד הביטויים למשבר הפיננסי החריף שפקד את מדינות המערב החל מ-2008 הוא ירידה במספר בקשות הפטנטים. ישראל, כמו מדינות אחרות ובהן ארה"ב, בריטניה וצרפת, רשמה קיטון מסוים במספר הבקשות הבינלאומיות לפטנט".
לוצאטו מציינת כי "ב-2010, למשל, נרשם בישראל קיטון של 5% בהיקף הבקשות לפטנט, אם כי ישראל עדיין שומרת על מיקום גבוה במספר הבקשות לנפש. מקור נוסף לדאגה הוא העובדה שזו שנה שנייה ברציפות שנרשמה ירידה במספר בקשות הפטנטים. לצמצום מקורות ההון סיכון הייתה השפעה על קיטון היקף הפטנטים, בעיקר בתחום ההיי-טק".
מילת הרגעה יש למנכ"לית (משותפת) בחברת Bdi Coface, תהילה ינאי: "למרות הירידה במספר הבקשות לרישום פטנטים ולמרות האיום מהמזרח, ישראל עדיין בולטת במספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב על-ידי חברות ישראליות וביחס לאוכלוסייה".
מניתוח נתוני רשם הפטנטים בארה"ב עולה כי רק טייוואן ויפן מקדימות את ישראל עם מספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב על כל מיליון תושבים (419 ו-371 בהתאמה).
עוד נמצא כי קיים פער משמעותי בין מספר הפטנטים שרשמו חברות ישראליות - 84% - ובין סימני המסחר - 16%. לדברי כלכלני Bdi, הפער מבטא את היתרון היחסי של ישראל בתחום המו"פ (מחקר ופיתוח) והחיסרון היחסי בתחום השיווק.
ד"ר לוצאטו קוראת לשים לב לכך שלא נאבד גם את היתרון היחסי שלנו. "למרות שישראל היא עדיין מעצמת מו"פ, המקצה כמעט 4% מהתמ"ג למחקר ופיתוח, מדינות לא מעטות, ובראשן מדינות מזרח אסיה, כבר נושפות בעורפה. בתוך כך, יש לישראל יתרונות יחסיים רבים המחזקים את מעמדה כמדינה טכנולוגית מובילה, ויש לשמר יתרונות אלה".
הפתרון, כך לוצאטו, טמון בתמיכה משמעותית מצד הממשלה. "מה שנדרש כעת לנוכח המצב הוא מעורבות אינטנסיבית של הממשלה בתחומי התשתית, כדי להבטיח את המשך יתרונה הטכנולוגי של ישראל בשווקים הגלובליים. בראש ובראשונה, תמיכה גבוהה יותר במחקר ופיתוח, עידוד והכוונת סטודנטים ללימודים גבוהים בתחומים טכנולוגיים, ופריסת רשת ביטחון פיננסית למשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, בהון סיכון ובהשקעות ישירות בהיי-טק".
אלופות הפטנטים: חברות ההיי-טק
כלכלני Bdi בחנו בנוסף את רישום הפטנטים הישראליים בארה"ב לפי ענפים. באופן לא מפתיע, תחומי התקשורת וההיי-טק בישראל מובילים: כ-21% מהפטנטים הישראליים הרשומים בארה"ב הם מתחום התקשורת; כ-21% הם מתחומי המחשבים והתוכנה; ו-9.3% מתחום הטכנולוגיות הרפואיות.
ומי הם אלופי הפטנטים הישראליים? מתברר שאלה הן "אלופות" - חברות ההיי-טק תופסות את המקום הראשון והשני. מהדירוג עולה, כי אינטל ישראל, IBM וטבע רשמו בשנים האחרונות יותר פטנטים בארה"ב מאשר מוסדות המחקר האקדמיים הישראליים.
הגוף הישראלי המוביל ברישום פטנטים בארה"ב היא חברת אינטל ישראל, עם 369 פטנטים שנרשמו במצטבר בין השנים 2005-2009 בארה"ב. במקום השני נמצאת IBM עם 272 פטנטים (שתיהן חברות-בנות של חברות רב-לאומיות אמריקניות), ובמקום השלישי התמקמה חברת טבע עם 152 פטנטים.
מוסדות המחקר האקדמיים הישראליים מדורגים אחרי החברות הגדולות במספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב. מכון ויצמן מדורג רק במקום הרביעי; במקום החמישי מדורגת אפלייד מטיריאלס; במקום השישי מכון יישום של האוניברסיטה העברית; במקומות השביעי והשמיני מדורגות סיסקו ו-HP בהתאמה, ורמות של אוניברסיטת תל-אביב מדורגת רק במקום התשיעי.
לדברי תהילה ינאי, זהו "נתון מפתיע", כיוון שהמוסדות האקדמיים שלנו ידועים כאיכותיים וכבולטים בהישגיהם בתחומי המחקר והפיתוח.
"ישראל הפכה יעד לרישום פטנטים"
בשנים האחרונות נדמה היה, כי צמיחתם של משרדי עורכי הפטנטים, שהייתה בולטת וחדה בשנים 2006-2007, נבלמה באופן יחסי. בעוד שב-2006 חל זינוק של כ-31% במספר עורכי הפטנטים המועסקים במשרדים המובילים, בסוף 2009 נרשמה עלייה של 5.4% בלבד במספר עורכי הפטנטים. הגורם, טענו רבים, היה המשבר הכלכלי העולמי.
חרף הנתונים הללו המשיך משרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן לצמוח ולקלוט עובדים, וכך גם לשמור על מקומו בהובלת המשרדים בתחום.
לדברי ד"ר אילן כהן, שותף בכיר ומנהל מחלקת מדעי החיים וכימיה בקבוצת ריינהולד-כהן, אין להם נוסחת קסם להצלחה או סוד מקצועי. "ישנם שני פקטורים עיקריים לשמירה על גודל ואיכות - אחד, זה לקוחות והשני, זה כוח-אדם מקצועי. אצלנו שיעור האנשים שעוברים את מבחני ההסמכה של משרד הפטנטים הוא 100%, כשהממוצע הארצי הוא 30%. זה מעיד על מקצועיות. דבר לא פחות חשוב זה היחס לאנשים והאווירה כללית במשרד. זה משליך גם על לקוחות שאומרים שנעים להם לבוא לכאן".
לדעת כהן, לא הייתה בלימה בצמיחת המשרדים. המגמה הייתה אחרת לגמרי: "מה שקרה זה שברוב המשרדים בארץ עובדים מקצועיים וטובים יצאו מהמשרדים הגדולים והקימו משרדים פרטיים. כך שלא נכון שהצמיחה נעצרה, אנשים פשוט עוזבים פירמות מובילות ומקימים פרקטיקה עצמאית, אז עדיין יש צמיחה בתחום, רק שהיא לא באה לידי ביטוי דווקא ב-10 המשרדים הגדולים".
גם המגמות האחרות העולות מהדירוג - בהן המגמה העולמית של ירידה בהיקף הגשת בקשות הפטנט - אינן חד-משמעיות לדברי כהן. "הירידה בישראל ובעולם היא לא דרמטית, היא באחוזים בודדים בלבד, ואינה מבטאת ירידה אמיתית אלא שינוי במידת ההשקעה בכל פטנט. "יש פחות מאסות של הגשה, אך מה שיש הוא מאוד איכותי. מעבר לכך, בחברות המובילות בארץ המספרים של הפטנטים הם ענקיים. IBM הגישה 5,400 בקשות פטנטים - זה מספר עצום".
כהן מציין כי פעילות הפטנטים העולמית, שהתמקדה עד לפני מספר שנים בעיקר בארה"ב, אירופה וביפן, הורחבה בהתאם לשינוי במיקוד הכלכלי בעולם, למדינות נוספות כמו סין והודו.
לדבריה, "המקומות העיקריים שבהם יש עלייה כל הזמן הם סין והודו. סין שמה לעצמה למטרה להפוך למדינה מבוססת קניין רוחני בשנת 2020. יש תוכנית ממשלתית סינית ברורה בנושא, והיא מתקדמת לשם בצעדי ענק".
- ומה עם ישראל?
"ישראל הפכה ליעד חשוב לזרים. יש עלייה בחשיבות שלה בעולם, רואים אותה כמדינה צומחת שחשוב לשמור על פטנטים בגבולה, והיא הפכה ליעד לרישום פטנטים, כך שזה מפצה על הירידה הקלה מאוד ברישום הפטנטים הישראליים בעולם".