21,402 רואי חשבון רשומים במשרד המשפטים; כ-11,800 מתוכם חברים בלשכת רואי החשבון; כרבע מאלה הרשומים בלשכה מועסקים ב-20 המשרדים הגדולים בארץ, וכ-75% מתוכם מועסקים בביג-5. נתונים אלה ונתונים סטטיסטיים נוספים התפרסמו אתמול (ד') במסגרת דירוג משרדי רואי החשבון לשנת 2011 של חברת הייעוץ העסקי D&B ישראל.
הבשורה שנושאת עמה סקירת הענף שערכו כלכלני החברה היא: ענף רואי החשבון נמצא בצמיחה. כך, בשנת 2010 נרשמו גידול של 21% במקבלי רישיון ראיית החשבון, וכן עלייה של 235 רואי חשבון המועסקים ב-20 המשרדים הגדולים.
הנהירה למקצוע ראיית החשבון אינה תופעה חדשה. מספר מקבלי הרישיונות החדשים לעיסוק במקצוע נמצא בעליה מתמדת מסוף שנת 2006, ובשנת 2009 אף התרחשה קפיצה חדה של כ-25% במספר בעלי הרישיונות חדשים.
המקצוע הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות, נפתחו יותר פקולטות ללימודי חשבונאות, ובפקולטות קיימות מוצעים יותר מסלולים משולבים לסטודנטים ולעוסקים במקצוע, כדוגמת ראיית חשבון ומשפטים, ראיית חשבון ומינהל עסקים ועוד. סטודנטים רבים מצאו בכך עניין, ומסדרונות הפקולטות עמוסות.
הנהנים העיקריים מהאטרקטיביות הגואה של המקצוע, מלבד רוכשי ההשכלה והמקצוע, הם פירמות רואי החשבון הגדולות, שקולטות את המיטב שבבוגרים. אלא שבשנת 2009 הן מיתנו מעט את הגיוסים.
אף שהקיצוצים השונים שנעשו בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 לא באו לידי ביטוי בפגיעה בהכנסותיהם, התגלו שרידי המיתון דווקא במצבת המתמחים של המשרדים הגדולים. מדירוג 2010 עלה כי בשנת 2009 חלה ירידה של 4.3% במספר המתמחים ב-10 משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל.
חלפה שנה והמשרדים, כך נראה, הצליחו להתנער מעול המיתון: מדירוג D&B ישראל לשנת 2011 עולה כי בשנת החולפת נרשמה מגמת עלייה משמעותית בכמות רואי החשבון ב-20 המשרדים הגדולים יחסית לשנת 2009, וגם בזירת גיוס המתמחים נרשמה התאוששות.
בעוד שבין השנים 2008 ל-2009 עלה מספר המתמחים ב-46 בלבד ב-20 המשרדים הגדולים ל-2,413 מתמחים (לעומת עלייה של 230 מתמחים בין 2007 ל-2008), עלה מספר המתמחים המועסקים בשנה החולפת בכ-60 מתמחים ל-2,472 איש.
במספר רואי החשבון המועסקים במשרדים חלה עלייה ניכרת יותר. ב-2009 הועסקו 2,556 רואי חשבון ב-20 המשרדים הגדולים - נתון ששיקף עלייה של 4% בלבד לעומת 2008 (אז הועסקו 2,464 רואי חשבון). אשתקד נרשמה עלייה של 9% במספר רואי החשבון המועסקים ב-20 המשרדים הגדולים ל-2,791.
לדברי כלכלני החברה, הגידול נובע בעיקר מהיציאה מהמשבר וכן מצורך גדל ברואי חשבון במשרדים הגדולים בעקבות השינויים והחידושים בזירה שבה פועלים בעלי המקצוע.
ואכן, השוק חווה שינויים שחייבו גיוס כוח-אדם מאסיבי, בהם המעבר לתקינה הבינלאומית, ה-IFRS, שהפכה את ראיית החשבון למקצוע בינלאומי, היערכות השוק להטמעת תקנות ה-SOX על החברות הציבוריות בישראל ועוד.
קסלמן צומח
השנה נערך דירוג גודל הפירמות של D&B ישראל על-פי שני פרמטרים שונים: הראשון, דירוג על-פי מספר רואי החשבון המועסקים בפירמה; והשני דירוג על-פי סך כל העובדים המועסקים בה. התוצאות דומות בשני הדירוגים אם כי לא זהות, ויש תנועה למעלה ולמטה בדירוג בקרב החמישייה הפותחת.
רק המשרד המוביל לא זז: משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ממשיך להוביל את הדירוג, כמדי שנה, על-פי כל פרמטר של גודל, כאשר בשנה החולפת הוא גייס לא פחות מ-111 רואי החשבון חדשים. המשרד, המעסיק 1,714 עובדים, מתוכם 645 רואי חשבון, שומר על פער משמעותי מהמשרדים הממוקמים תחתיו בטבלאות.
אחריו, משרד קסלמן וקסלמן שרשם עלייה של שני מקומות בדירוג על-פי מספר רואי החשבון (מהמקום הרביעי לשני בדירוג) מעסיק 384 רואי חשבון; ומשרד BDO-זיו-האפט, הממוקם במקום השני בדירוג על-פי מספר המועסקים בו מעסיק 1,106 עובדים בסך-הכול. כך שעדיין אין איום על הובלת ארנסט אנד יאנג ישראל.
כלכלני D&B מציינים כי משרד ארנסט אנד יאנג מוביל ובולט במיוחד בתחום הביטוח ונותן שירותים לחברות כלל ביטוח (בשיתוף סומך-חייקין), מגדל ביטוח (בשיתוף סומך-חייקין), מנורה, ביטוח ישיר והפניקס.
עוד מציינים כלכלני D&B כי משרד קסלמן רשם צמיחה משמעותית בשנה החולפת, וכי "מקור העלייה נובע, בין השאר, מכך שהמשרד המשיך לגייס מתמחים בהיקפים גדולים במהלך המשבר הגלובלי, בשונה מחלק מהמשרדים האחרים". חלק משמעותי מפעילות המשרד הוא מתן שירות לחברת טבע, הנמצאת בשבוע האחרון בכותרות שלא בטובתה.
משרד BDO זיו-האפט שומר על המקום השלישי בדירוג על-פי מספר רואי החשבון ובמקום השני בדירוג הכללי (על-פי מספר המועסקים), עם גידול של כ-5% בכמות העובדים בו.
הפירמה הובילה השנה שורה של שינויים בהנהלתה הבכירה. בין השאר, שלמה זיו, ששימש כיו"ר הפירמה פרש מהתפקיד ומכהן כנשיא-מייסד של הפירמה; דני מרגלית, ששימש כשותף-מנהל מכהן כיו"ר פעיל של הפירמה; וארז סופר, שהיה משנה לשותף-המנהל, ושחר זיו, בנו של שלמה זיו, שכיהן כמנהל של חבר הייעוץ - מכהנים כשותפים-מנהלים של הפירמה.
משרד KPMG סומך-חייקין תופס את המקום השלישי בדירוג על-פי מספר רואי החשבון, עם 375 רואי חשבון בפירמה, ואת המקום החמישי בדירוג הכללי עם 1,003 עובדים בסך-הכול.
כלכלני D&B מציינים כי המשרד מוביל במגזר הבנקאות ונותן שירות לחמישה מהבנקים המובילים: הפועלים, לאומי (בשיתוף ארנסט אנד יאנג), דיסקונט (בשיתוף BDO) הבינלאומי ואיגוד.
משרד דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר מדורג במקום החמישי בדירוג על-פי מספר רואי החשבון, עם 322 רואי חשבון, ובמקום השלישי בדירוג על-פי מספר המועסקים בפירמה, עם 1,079 עובדים.
הפערים הזניחים במספר המועסקים ורואי החשבון בין המשרדים המדורגים במקומות השני עד החמישי בשני דירוגי הגדול מוכיחים את מה שידוע, אך עדיין לא הופנם לגמרי בשוק רואי החשבון: אין עוד מקום לדבר על "ביג 4" בישראל, ואולי לא היה מעולם.
בעוד 4 פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - דלויט גלובל; ארנסט-אנד-יאנג; KPMGאינטרנשיונל; ו-PWC - עושות הכול כדי לשמור על מעמדן ועל מיתוגן, ושומרות על פער משמעותי מהמתחרות שממוקמות במקומות החמישי ואילך, עם צניחה משמעותית במספר המועסקים בהן, בישראל הקטנה המונח הרלבנטי הוא "ביג 5". מהמקום ה-6 בדירוג נפערת תהום מספרית בין הפירמות הגדולות לשאר המשרדים.
כך המשרד המדורג במקום השישי בדירוג רואי החשבון, פאהן-קנה Grant Thornto מעסיק 85 רואי חשבון בלבד. המשרד המדורג שישי בדירוג הכללי, ברית פיקוח, מעסיק 250 עובדים בסך-הכול, לעומת 1,003 עובדים שמעסיק סומך-חייקין המדורג מעליו. ההבדלים ברורים.
משרד שטיינמץ-עמינח-UHY רשם השנה עלייה בדירוג גם על-פי כמות רואי חשבון (עלה מהמקום ה-10 ל-9) וגם על-פי מספר העובדים, לאחר שצמח בכ-25%.
זו השנה החמישית ברציפות שהמשרד מטפס בדירוג, החל ממקום 16 בדירוג רואי חשבון ב-2007, כאשר מנוף הגידול העיקרי הוא התמחות המשרד בחברות SMB, לצד מומחיות של שניים מהשותפים במיסוי בינלאומי.
בייקר טילי מדלג
את העשירייה השנייה בדירוג פותח משרד רואי החשבון שטראוס-לזר-הלדנברג, שדורג במקום ה-11 לאחר המיזוג שנערך בדצמבר 2010 בין משרד שטראוס-לזר למשרד הלדנברג.
משרד בייקר טילי דילג שני מקומות למעלה בדירוג על-פי מספר רואי החשבון, מהמקום ה-16 ל-14. המשרד מוזג ב-2010 עם משרד רואי החשבון ראובני-הרטוב-טפר (נציגי PKF בישראל).
רו"ח אבי ברגר, השותף-המנהל בקסלמן וקסלמן-PWC: "אני קורא לראשי הפירמות לפרסם את המחזורים"
פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PWC מדורגת במקום השני בדירוג על-פי מספר רואי החשבון המועסקים בפירמה, ונמנית עם הפירמות המובילות בארץ בכל פרמטר שנבחן.
ביקשנו מרו"ח אבי ברגר, השותף-המנהל בפירמה, לשמוע מה דעתו על חלק מהממצאים שעולים מהדירוג, כנציג לא-רשמי של "הביג5".
- מדי שנה ניכרת עלייה בנרשמים ובבוגרי חשבונאות. מה הופך את המקצוע לאטרקטיבי?
ברגר: "אנו חיים בתקופה שבה תפקיד רואה החשבון הופך לקריטי יותר ויותר לכלכלה. ככל שרמת האמינות והשקיפות גוברת, כך נתפסים רואה החשבון ועבודתו כנקודת מפתח בתפקוד החברות. לאור זאת, גם הדרישה לרואי חשבון ברמה מקצועית גבוהה הולכת וגוברת ובמקביל גם כמותם".
- מה משמעות דירוגי "הגודל" לפירמות?
"בעיניי, המדד הרלבנטי לביצוע הדירוג הוא המחזורים, ולא כמות העובדים. לכן, בהזדמנות זו אני קורא לעמיתיי, ראשי הפירמות, לפרסם את המחזורים ולשנות את שיטת הדירוג. במדידה לפי כמות העובדים עלולה להיות אי-יעילות מובלעת בתפקוד הארגון, ולכן ההתייחסות למחזורים היא נכונה יותר ומקובלת גם בעולם".
- בשוק שבו הגדולים הופכים לעצומים, וקשרים גלובליים חשובים מתמיד, יש עדיין מקום למשרדים קטנים ובינוניים?
"כמו שיש מקום לעסקים קטנים ובינוניים בתחומי תעשייה אחרים, כך יש מקום גם לפירמות קטנות ובינוניות. לגבי גופים שפועלים רק בשוק המקומי בסדרי גודל קטנים יותר, המשרדים הקטנים והבינוניים נותנים תשובה הולמת. לחברות רב-לאומיות וציבוריות יש צורך במענה של פירמות גדולות".
- על-פי נתוני לשכת רואי החשבון 73% מרואי החשבון הרשומים בה הם גברים, לעומת יחס של 56% גברים בלשכת עורכי הדין - האם מקצוע ראיית החשבון שייך עדיין לגברים?
"מקצוע ראיית החשבון אינו שייך רק לגברים, ונתוני הגיוסים של הפירמה מעידים על כך. יותר מ-50% מגיוס כוח-האדם בפירמה הם נשים, דבר המקבל ביטוי רב בשנים האחרונות בכמות השותפות והמנהלות בפירמה, וצפוי להמשיך כך גם בעתיד. הסטטיסטיקה הנ"ל אינה רלבנטית לקסלמן. אנו מקפידים על שוויון הזדמנויות בכלל ובין נשים לגברים בפרט, הן בגיוס והן בקידום. אנחנו מגייסים עובדים מכל המגזרים: ערבים, חרדים ועוד".
רו"ח איריס שטרק, מייסדת משרד שטרק את שטרק: "הדירוג משמעותי לאגו של המשרדים הגדולים"
משרד שטרק את שטרק אינו נמנה עם 20 המשרדים הגדולים בארץ. הוא מונה 40 עובדים, מתוכם 7 רואי חשבון בלבד, אך המשרד בולט בשוק ראיית החשבון ומטפל בכ-800 לקוחות בארץ ובחו"ל.
ביקשנו מרו"ח איריס שטרק, מייסדת המשרד, לשמוע מה דעתה על חלק מהממצאים שעולים מהדירוג, כנציגה הלא-רשמית של המשרדים הבינוניים והקטנים.
- מה הופך את המקצוע לאטרקטיבי?
"המקצוע היום הוא בעצם בסיס לעולם העסקי בכלל ולשוק הפיננסי בפרט. מבחינת הידע המקצועי וגם מבחינת האינטגריטי, מקצוע ראיית החשבון הוא כלי מהותי. הוא נותן גישה מקצועית, כלכלית ועולם ערכים, והשוק מעריך זאת. זה מקצוע שהוא גם מבוקש וגם מתגמל".
- מה משמעות דירוגי "הגודל" לפירמות?
"הדירוג מעוות. זה דירוג של כמות עובדים, אין פה הישגים בפסקי דין או סגירת שומות במס הכנסה, או למשל כמה דוחות רשות ניירות ערך תיקנה למשרד וכיו"ב. יש משרדים קטנים ובינוניים שמובילים בתחומים ספציפיים ולא מודדים את זה, כך שהדירוג לא משקף את כל המשרדים המצליחים בשוק. הוא משמעותי לאגו של המשרדים הגדולים, שמתחרים על כמה חברות ציבוריות יש להם, כמה עובדים וכדומה, אבל אין בו בחינה אמיתית של השוק".
- יש עדיין מקום למשרדים קטנים ובינוניים?
"לקוחות לא מחפשים את המקום הראשון והשני, אלא את תחום ההתמחות של המשרד. לקוחות שמחפשים משרדים גדולים בשל היותם ציבוריים או שיש להם צרכים מיוחדים, יילכו אליהם, ולקוחות שיחפשו נישות של התמחות ששייכות לבינוניים ולקטנים ימשיכו ללכת אליהם.
"למשרדים הבינוניים והקטנים יש יתרון ברור, בנישות, בשירות ובזמינות, ובכך שאין תחלופת עובדים גדולה. אם משרד נותן שירות טוב ומקצועי, אין לו בעיה לשמור על לקוחותיו ולהצליח לצד הגדולים".
- האם מקצוע ראיית החשבון שייך עדיין לגברים?
"ממש לא. היום בפקולטות יש שוויון בין גברים לנשים. נכון שכמות רואי החשבון שרשומים בלשכה - הרישום וולנטארי אך עדיין זה מדגם - מראה שהמקצוע גברי, וברוב המשרדים רוב השותפים הבכירים הם גברים, אבל המקצוע נוח לנשים ויש בו עוצמה נשית.
"ברבדים של מתמחים ושל רואי חשבון במשרדים יש יותר ויותר נשים. אני מעסיקה במשרד 90% נשים. זה מקרי, לא כמגמה, אף שיש לי אהדה להעסקת נשים, אבל זה בא מהשוק".
עורכי הדין מול רואי החשבון
בשנים האחרונות דובר רבות על האטרקטיביות של מקצוע ראיית החשבון, הדלתות שהוא פותח לשוק ההון ולעולם העסקי, על הדימוי המודרני והלא מרובע החדש שלו, ועל כך שהוא הפך ל"חלומה החדש של האימא היהודייה" עבור בנה. כך למעשה גנב מקצוע החשבונאות את הבכורה ממקצוע עריכת הדין שאיבד מיוקרתו.
על הרקע הזה החליטה חברת הייעוץ העסקי D&B ישראל להיכנס לזירת הקרב במלחמת המקצועות הלא רשמית, ולערוך השוואה בין ענף עריכת הדין לענף רואי החשבון בקטגוריות נבחרות.
החברה מציינת, למשל, כי מקצוע ראיית החשבון לא מתקרב לקצב הצמיחה המסחרר של מספר עורכי הדין משנות ה-50 ועד היום. כיום ישנם יותר מ-46 אלף עורכי דין וכ-21,400 רואי חשבון - פחות ממחצית.
החברה בדקה כמה רואי חשבון נרשמו בלשכת רואי החשבון, לעומת עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין. ב-1950 נרשמו 68 רואי חשבון בלשכת רואי החשבון; עשור אחר-כך כבר היו 318 חברים בלשכה, ועשור מאוחר יותר, ב-1970 - 1,061 רואי חשבון היו רשומים בלשכת רואי החשבון בישראל.
בכל עשור המספר הכפיל את עצמו (מ-2,000 לכ-4,000 ולכ-8,000) עד העשור האחרון, אז המשיכה הצמיחה של לשכת רואי החשבון בקצב מתון יותר. ב-2010 נרשמו בלשכה 11,800 רואי חשבון.
בלשכת עורכי הדין הסיפור אחר. ב-1950 היו בישראל 812 עורכי דין. עשור מאוחר יותר היו בארץ 2,303 עורכי דין, וב-1970 היו רשומים בישראל 7,254 עורכי דין - כמעט פי 7 ממספר רואי החשבון שנרשמו בלשכה.
כלכלני D&B ישראל מציינים כי שיעור הגידול של עורכי הדין בין השנים 2005 ל-2010 עמד על כ-40%, ושל רואי החשבון על כ-7%. "בעוד שישנה מגמת גידול חדה בכמות עורכי הדין הרשומים מדי שנה, כ-6.5%, הגידול בכמות רואי החשבון הרשומים הוא בשיעור מתון", צוין בהשוואה שנערכה.
עוד הבדל בין עורכי דין לרואי חשבון נמצא באשר להעסקת נשים: על-פי נתוני לשכת רואי החשבון, 73% מרואי החשבון הרשומים הם גברים, לעומת יחס של 56% גברים בלשכת עורכי הדין. האם המקצוע עדיין נשלט על-ידי גברים? לא בטוח.
נזכיר כי רואי החשבון אינם מחויבים להירשם בלשכת רואי החשבון, בעוד הרישום ללשכת עורכי הדין - על מנת לעסוק במקצוע - הוא חובה על-פי חוק. כך שהנתונים ההשוואתיים הנ"ל אינם משקפים את שוק ראיית החשבון במלואו.