אם גם לכם נדמה שבשנים האחרונות גברה תדירות החקירות של רשות ניירות ערך כנגד פעילים בשוק ההון - אתם לא טועים. לאור השינויים שנעשו ברשות בשנתיים החולפות, נראה כי עינה הפקוחה של רשות ניירות ערך פקוחה יותר מתמיד.
אחד מהיעדים האסטרטגיים אותם סימן יו"ר הרשות היוצא, פרופ' זוהר גושן, הוא הגברת האכיפה בשוק ההון. הצעד האחרון שנעשה בנושא היה הקמת מערכת ה-BI (רש"ת: Business Intelligence, בינה עסקית) - מערכת טכנולוגית מתוחכמת שמנתחת את נתוני המסחר ומבצעת בקרה על פעולות חריגות, והכול על בסיס ידע ונתונים שנצברו ברשות בשני העשורים האחרונים.
למרות שעדיין מוקדם לבחון את תפקודה של המערכת, כבר כעת מסתמן כי היא מהווה לא פחות ממהפכה. מאז שהחלה מערכת ה-BI לעבוד בפועל, לפני קצת יותר משנה, חלה עלייה של כ-25% לעומת שנים קודמות במספר המקרים החשודים כעברייניים שחשפה הרשות.
בשנה זו נחשפו מקרים של עבירות תרמית בניירות ערך ושימוש במידע פנים שנגעו לפעילות נוסטרו של חברי בורסה, וכן פעילות אסורה של בעלי שליטה ואנשי פנים. יחד עם זאת, העלייה אינה מגלה את התמונה המלאה.
המערכת תרמה גם לשיפור ניכר באיכות הנתונים הנדגמים והממצאים, מה שמביא לכך שהתיקים כוללים כבר זיהוי של הדמויות החשודות וניתוח כירורגי של פעילות המסחר שלהן בבורסה. איכות הממצאים משליכה כמובן גם על זמני החקירה, שמתקצרים דרמטית.
מתקדמים עם השוק
מערכת ה-BI החליפה את "מערכת החריגים" של הרשות, שהתבססה על פרמטרים כלכליים של נפח מסחר, סטיות תקן ועוד. "מערכת החריגים" הייתה מיושנת ולא גמישה, שכן היא "הסתכלה" על השוק ברמת נייר ערך בודד, וכן פעלה לפי אלגוריתמים קיימים שהיו מתעדכנים רק מדי תקופה.
מערכת ה-BI, לעומת זאת, היא דינמית, גמישה ומהווה את הקרקע או "הדאטה-בייס" להמשך טיפול בתיק על-ידי מחלקת החקירות של הרשות.
בנוסף למערכת ה-BI, משתמשת הרשות במערכת משלימה בשם "STOCK WATCH", לבקרת מסחר תוך יומית בזמן אמת. בעזרת מערכת זו נבדקות כל הפעולות החריגות בזמן אמת, מול האינפורמציה הידועה בשוק באותה העת.
בימים אלה בוחנים ברשות אפשרות לשדרג את תהליכי הבקרה התוך-יומית תוך הסתייעות במערכת ה-BI. במסגרת זו פנתה הרשות לרשויות ולבורסות זרות, במטרה ללמוד בצורה מעמיקה יותר טכניקות לביצוע מעקב בזמן אמת.
מערכת ה-BI פועלת תחת מחלקת הפיקוח על השוק המשני ברשות ניירות ערך, המנוהלת ב-4 השנים האחרונות על-ידי רו"ח רונן מדר. בשלהי כהונתו של היו"ר הקודם, משה טרי, הוא מינה את מדר לתפקיד המשנה לממונה על האכיפה, במקביל לתפקידו כממונה על תחום בקרת המסחר ברשות, ואז גם הטיל עליו את מלאכת ההקמה וההובלה מחדש של מחלקת הפיקוח.
טרי היה סבור אז כי הגידול בהיקפי המסחר, כמו גם השתכללותם של מכשירים פיננסיים מורכבים, מצריך שינוי של מתכונת הבקרה. עם כניסתו של גושן לתפקיד, הנושא כאמור קיבל משנה תוקף. מדר, 50, משמש במגוון תפקידים ברשות עוד משנות ה-90 ונחשב לאיש מקצוע ותיק ובעל ידע רלוונטי נרחב.
למערכת החריגים גם היו הישגים
עוד לפני השקת מערכת ה-BI, יצאו מהמחלקה הזו, שפעילותה לא קיבלה חשיפה רבה בתקשורת, לא מעט חקירות גדולות ומשמעותיות שהסתיימו בכתב אישום. בין התיקים המפורסמים הללו ניתן לציין את מקרה פוקס-נדב גרינשפון, דש ניירות ערך, וכן את חקירת מי עדן בפרשות של מידע פנים, ואת יובנק.
במקרה של חברת האופנה פוקס למשל, מערכת החריגים של המחלקה איתרה פעילות חריגה במניית החברה. הרחבת הבדיקה העלתה כי חריגה זו קדמה לדיווח מיידי של החברה, לפיו מתקיים משא-ומתן להקצאת 10% ממניות פוקס ללב לבייב - בעל השליטה באפריקה ישראל, במסגרת מיזם מתוכנן להקמת רשת חנויות פוקס ברוסיה ובמדינות חבר העמים.
בדיקת עומק העלתה חשד לשימוש במידע פנים שקיבל נדב גרינשפון, ששימש באותם ימים כסמנכ"ל ממורנד שבשליטת לבייב, אותו חלק עם אלון וגנר, שניהל באותה תקופה עבור גרינשפון ובני משפחתו תיקי השקעות.
באוקטובר האחרון הגיעה התביעה להסדר עם גרינשפון, בו הודה בעבירות המיוחסות לו. גרינשפון לא הורשע בפלילים, ובית המשפט גזר עליו עבודות שירות וקנס. המשפט בעניינו של וגנר מתקיים בימים אלה.
מקרה נוסף שהתחיל במחלקה הוא של חשד לשימוש במידע פנים בחברת מי עדן שבשליטת משפחת נפתלי. במסגרת פעילות של בקרת מסחר תוך יומית (STOCK WATCH), אותרו עליות שערים וגידול בנפחי המסחר במניית מי עדן בתחילת 2003, וזאת זמן קצר לפני פרסום דוח מיידי בנוגע לחתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת דנונה העולמית.
ניתוח המסחר העלה חשד לשימוש במידע פנים מצד מנהלת הפרסום בחברה, אתי פינקלשטיין, שבהמשך הוגש נגדה כתב אישום.
מערכת ה-BI - איך זה עובד?
אם צריך להמשיל את מה שעשתה מערכת ה-BI ליכולת הפיקוח של רשות ניירות ערך, ניתן לומר כי בעבר עמדה לרשות הרשות מערכת המשדרת תמונות בשחור-לבן, וכיום מדובר במערכת המשדרת באיכות HD.
לא פחות מ-700 אלף הוראות קנייה ומכירה, היוצרות כ-200 אלף עסקאות בסך-הכול, מוזרמות מדי לילה ממחשבי הבורסה אל מחשבי הרשות ואל מערכת ה-BI. לכל הוראה כזו מוצמדות ספרות המהוות קידוד של החשבון באמצעותו הועברה ההוראה. הקידוד מאפשר למערכת לבצע סדרה של בדיקות, כדי לאתר חריגות בפעילות של אותו חשבון.
בשלב ההתחלתי המספר מוצפן, אולם אם מתגלה חשד לעבירה, יכולה הרשות לפנות לבית משפט ולבקש צו לצורך חשיפת האדם או הגוף העומדים מאחורי מספר זה.
במקרים שהחשבון הוא של חברות המנהלות כספים (כגון קופות גמל וקרנות נאמנות) הרשות ממילא מקבלת כיום את כל המידע על עסקאות המבוצעות על-ידן ועבורן, כולל עסקאות שבוצעו דרך חשבונות הנוסטרו והחשבונות המפצלים שלהן.
כך בעזרת המערכת, תיאורטית, כל עסקה שנעשית על גבם של העמיתים והמשקיעים במטרה להעשיר כיסו של אחר, מנוטרת כיום בקלות רבה.
לאחר שנקלטו כל הנתונים, המערכת מעבדת אותם באמצעות אלגוריתמים שפותחו על-ידי צוות ייעודי של הרשות, ועל בסיס מידע היסטורי שנצבר ברשות. כן בוחנת המערכת התנהגות של מניה בהתרחש אירוע מסוים.
כך למשל, במקרה של הנפקה המערכת תעקוב אחרי המסחר בנייר הערך המונפק (או בניירות ערך קשורים) ותנסה לאתר האם בוצעה תמיכה או העלאת שער של נייר הערך במטרה לשפר את מחיר ההנפקה.
יצוין כי בימים אלה עומלים ברשות בנוסף על אלגוריתמים שיצליבו גם את המידע שהיה קיים באינטרנט במועד התרחשות הפעילות החריגה.
דוגמה נוספת לקוחה מעולם ניהול הכסף. בשנים האחרונות התעצמה תופעת "קופות הגמל הכוכבות" - קופות שמציגות תוצאות חריגות לטובה ביחס לממוצע השוק, ונהנות בשל כך מגיוסים רבים. ישנם גורמים בשוק ההון שטוענים כי את הביצועים העודפים משיגים מנהלי קופות אלה בדרכים שניתן להתווכח על מידת כשרותן.