הנחושת פורחת, הנפט גואה והכותנה קרובה לשיאים היסטוריים. התייקרות חומרי הגלם מייקרת את המחירים לצרכן, מתחנות הדלק עד מדפי המרכולים, והספקולנטים מהמרים בעוז כי המחירים ימשיכו בכל זאת לעלות. האם הסחורות הולכות בראש זקוף לעבר מגלשת מחירים ארוכה?
בהחלט ייתכן, ומי שאומר את זה הוא מישהו שנשאר שורי מאוד לגבי כולן בטווח הארוך. מדובר בג'רמי גרנתם, יו"ר חברת הקרנות GMO מבוסטון, שהתבסס בוול-סטריט כ'נביא ירמיהו' - משקיע ספקני שידע להתריע על השוק הדובי שהתחיל ב-2000 ועל המפולת של 2007-2009.
במכתבו האחרון למשקיעים, גרנתם מזהיר מפני התרסקות של מחירי הסחורות - שתוביל להזדמנות הקנייה הגדולה ביותר בחיינו.
בטווח הארוך הוא שורי לגביהן, שכן לדעתו הן פשוט אוזלות. הסקירה שלו מזכירה את "שמש ירוקה", הסרט האפוקליפטי של צ'רלטון הסטון מ-1973 בו כדור הארץ צלוי מחום וגווע ברעב.
לטענת גרנתם, הסיכוי לקריסת מחירים רצינית בשוק הסחורות בשנה הבאה הוא לא פחות מ-80%. הסיכוי למפולת גורפת נמוך קצת יותר, אבל עדיין גבוה. קשה להעלות על הדעת שהסחורות יוכלו אי פעם לחזור להיות זולות, אבל זו תמיד ההרגשה כשאנחנו בעיצומו של 'בום' בשוק כלשהו.
ההסברים של גרנתם פשוטים. הם מתחלקים לשניים: קודם כל, הסחורות החקלאיות כבר ערוכות לירידות. עברנו זה עתה את השנה הגרועה ביותר הזכורה לחקלאים, כשכל חלקת אדמה שלא התייבשה בבצורת, כמו למשל ברוסיה, נהרסה כנראה בשיטפונות, כמו באוסטרליה. אין פלא שמחירי יבולים חקלאיים רבים נסקו, אבל הסיכויים שהתרחיש הזה יחזור על עצמו השנה קלושים.
סחורות חקלאיות ממהרות להגיב בשינויי מחירים. החקלאים ממהרים לזרוע ולשתול יותר כדי לנצל את עליות המחירים, ואם מזג האוויר השנה ישתפר בהשוואה לשנה שעברה, אומר גרנתם, "אנחנו נטבע בחיטה, לא במים, כי כולם זורעים בכל דונם מיותר שיש להם. אם הגשמים ירדו והשמש תזרח בו זמנית ובאותו מקום, יהיה לנו יבול שיא".
סין תדרדר את העגלה
ומהו החלק השני של ההסבר? סין. היא מה שמניע קדימה סחורות רבות כעת, אבל גרנתם, לצד עוד כמה אנליסטים, חש שהעגלה הסינית עומדת לאבד תנופה. המדינה הזו פשוט צומחת מהר מדי לאורך זמן רב מדי, והבעיות צפויות להגיע במוקדם או במאוחר.
איתותי האזהרה לפי שעה הם עליות השכר, שהופכות את כוח העבודה הסיני לפחות זול. כמו כן, סין שופכת יותר מדי כסף על השקעות הון - 50% מהתמ"ג שלה, וזה חייב להוביל לטונות של בזבוז ועודפי יכולת ייצור - כל אותם נמלי תעופה לא נחוצים ומגדלי דירות ריקים. רמות החוב שלה צומחות במהירות, והאיום הגדול ביותר הוא שגעון הנדל"ן, שבכמה מובנים מזכיר את בועת הנדל"ן היפנית של 1989.
גרנתם סבור שיש סיכוי של 25% שסין תמעד בשנה-שנתיים הבאות, חלק מעמיתיו מאמינים שהסיכוי לכך גבוה הרבה יותר.
המסקנה היא שאם סין תמעד, או שמזג האוויר השנה ישתפר, מחירי הסחורות ירדו בהרבה. הסיכוי שזה יקרה "עשוי להגיע ל-80%", מעריך גרנתם, ואם שני האירועים יתרחשו בו זמנית, "זה יזכיר מאוד את המשבר הפיננסי. שוק הסחורות יישבר בבת אחת".
אירוע כזה, לדבריו, הוא הזדמנות של פעם בחיים לרווח מהיר, שכן לאורך ההיסטוריה שווקים שקרסו התאוששו לאחר מכן.
סימפטומים והמלצות בצידם
האם גרנתם צודק? תחזיות הן תמיד ניחושים וכפופות לאירועים. הרבה יכול לקרות. אבל יש סיבות טובות להיות עצבניים לגבי מחירי הסחורות:
הם קפצו המון ובמהירות רבה:
סחורות רבות קרובות לשיאים היסטוריים, ומי שקונה סחורות ברמות כאלה לוקח על עצמו רמות גבוהות של סיכון. המשקיעים רוצים את הדבר שכולם רוצים כעת, אבל הדרך לעשות כסף אמיתי היא לקנות את הדברים שכולם ירצו בשנה הבאה.
תרחיש "השמש הירוקה" אולי יתממש בעתיד הרחוק, אך בינתיים בני האדם יודעים להסתגל - הם זורעים יותר יבולים, משתמשים בפחות דלק ומשנים את הרגלי הצריכה. עם זאת, מסוכן להמר על מחסורים כאשר כל כך הרבה אנשים מהמרים על אותו דבר.
והסנטימנט שורי מדי: כמעט כולם מסכימים שמחירי הסחורות הגבוהים יישארו איתנו, וכל מי שחולק על כך הופך להיות עצבני כשכל האחרים מסכימים על משהו.
הספקולנטים יושבים על הימורים שוריים אדירים בשוק הסחורות, מה שמוביל במקרים רבים לתיקון חד כלפי מטה. חלק גדול מהם הם מנהלי קרנות גידור מקצועיים-למחצה, שחזרו למשחק עם כספי הלוואות. משלמים להם כדי לקחת הימורים גדולים, והם יצטרכו לחסל במהירות פוזיציות אם השוק יעבור מהפך.
מי שעדיין רוצה להמר שהסחורות ימשיכו לעלות, מוזמן לבדוק כמה מניות של חברות הקשורות בסחורות: חברת הכרייה פריפורט-מקמוראן (FCX) נסחרת במכפיל צנוע של 8 לרווח החזוי; שברון (CVX) נסחרת במכפיל של 8.5; וחברות כריית הזהב הגדולות נראות זולות בהשוואה למתכת עצמה, ולמשל באריק גולד (ABX) נסחרת במכפיל של 11 לרווח החזוי.
* כל הזכויות שמורות ל-marketwatch.com 2011