"את רוצה לדבר על אומץ ניהולי?", שואל אחד המנכ"לים הבכירים בארץ ומיד מוסיף, "רק מזה אני מקבל פיק ברכיים". אחר-כך הוא מסביר כי חששו נובע מהצורך לדבר על סוגיה עמוקה כל-כך בכמה פסקאות בלבד, אבל הוא מודה שהנושא מעסיק אותו בחודשים האחרונים במיוחד.
מסתבר שלא בכדי. פריקים של ספרות עסקית עדכנית ועיתונות ניהולית, נוכחים לדעת שמטבע הלשון "אומץ ניהולי" מככבת היום על כל במה ותחת כל עץ רענן. גם מנהלי השמה שמתמחים בהשמת בכירים חוזרים ושונים, כי התכונה הרגשית הנבדקת ביותר היום בסינון מועמדים למשרה ניהולית היא אומץ - והיום יותר מתמיד.
אין ספק בכלל, שאומץ - תופעה אנושית מרתקת שנחקרה כבר על-ידי הפילוסופים היווניים - מדליקה אנשים, מושכת אותם ומגרה את מחשבתם; אבל בזירה הניהולית דומה שכוונת המשורר היא לאו דווקא לאותם מהלכי גבורה הרואים-דרמטיים שמלווים ברעש וצלצולים, אלא דווקא לכריזמה השקטה שהביטויים שלה לרוב סמויים מן העין.
מהו "אומץ ניהולי", מה ממתג מנהל כאמיץ, ומדוע דורך כוכבו של המושג הזה בזירה הניהולית דווקא עכשיו? מנהלים ישראלים בכירים מנתחים את הבאזז, שופכים אור על משמעותו בזירה העסקית, ומסבירים מדוע הוא נישא כיום יותר מתמיד בפי כל מי שקרוב לעולמות הניהול.
גד פרופר, מנכ"ל אסם אינטרנשיונל: "אומץ ניהולי הוא הנכונות 'להרגיז' את מועצת המנהלים"
- מהו אומץ ניהולי: "הנכונות לקבל החלטות לא-פופולריות, שגם יעצבנו"
"אומץ ניהולי מתבטא בנכונות המנכ"ל לקבל החלטות לא-פופולריות, שיעצבנו את הסביבה. הכוונה היא להחלטות שעלולות לעצבן עובדים, בעלי מניות, לקוחות, ספקים או מתחרים. מול עובדים האומץ נמדד בצורך להוכיח אותם או במקרי קיצון לפטרם.
"מול התחרות מנהל הופך לא-פופולרי, כשהוא מצליח לקחת נתחי שוק מהשחקנים האחרים. נכונות להיות לא פופולרי מתבטאת גם מול ספקים, כשמנהל נדרש ללחוץ את מחיריהם כלפי מטה, או מול לקוחות, כשהוא מעלה מחירים, גובה חובות או מקצר תנאי אשראי.
"אבל יותר מכל, אומץ ניהולי משתקף בנכונות 'להרגיז' את מועצת המנהלים, כשהוא חשוף מבחינה אישית לפיטוריו. למשל, מנכ"ל לוחץ על דירקטוריון להשקיע כסף גדול במכונה חדשה, משליך את כל יהבו על המהלך העסקי הזה ומאמין בו, אבל מועצת המנהלים לא ממש משתכנעת.
"ברירת מחדל של מנהל בתנאים כאלה תהיה '"לזרום' ו'להגיע בשלום הביתה', אבל זהו 'מנהל שמיכה' (מנהל שדואג שהרגליים שלו יהיו מכוסות). לעומת זאת, מנהל אמיץ לא יזרום, ילך עם האני מאמין העסקי שלו עד הסוף, יעצבן את אנשים בדרך, ולא ייבהל מלהיות בפוזיציה של 'לא אהוד'. למה זה אומץ? כי התכונה הבסיסית שלנו כבני-אדם היא להיות מקובלים, להיות חלק מהחבר'ה, לא לעורר ריקושטים".
- למה הבאזז: "בגלל הרגולטור, שחושף את המנכ"ל לתביעות"
"על רקע החרפת הרגולציה והתקנות החדשות של רשות ני"ע, לא מעט מנהלים יעדיפו 'לזרום' במקום לחפש את התוואי העסקי הכי טוב לפירמה. כשתקנות הרגולטור מציבות את נושאי המשרה ברמות חשיפה גבוהות מאוד לתביעות פליליות ותובענות ייצוגיות, הנטייה הטבעית של מנכ"ל כאדם תהיה לשאול את עצמו בכל מהלך עסקי חדש שהוא עומד להוביל, 'בשביל מה אני צריך את זה'. כנגד הדחף הטבעי 'להתכסות' ולא לסכן, נדרשות רמות גבוהות של אומץ ניהולי ולא - החברה שמעליה מופקד 'מנהל שמיכה' תיכנס לסטגנציה ובטווח הארוך יחבל בשרידותה".
- אמיץ לדוגמה: סטיב ג'ובס
"סטיב ג'ובס, נשיא אפל, הוא דוגמה למנכ"ל שלא פחד להרגיז את הסביבה, תוך היצמדות לקונספט העסקי שהוא האמין בו. בסייקל השני שלו באפל הוא האמין בהתמקדות, ולכן סגר עשרות פרויקטי פיתוח (כולל את פרויקט ניוטון), מבלי לפחד לחטוף ריקושטים".
רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר:"מנהל אמיץ יקרא תיגר ויצעק: 'המלך עירום'"
- מהו אומץ ניהולי: "לחשוף את עצמך ולהיות מחויב למה שאתה שומע"
"מנהל אמיץ הוא מנהל שמוכן להקשיב לסביבה שלו (עובדים, לקוחות, מתחרים) באופן פתוח ובלי מסננים, ולחשוף את עצמו לפוזיציה שבה יהיה מחויב למה שהוא שומע. באופן טבעי, מנהל עלול לחשוש שמתן הרשאה לעובדים להשמיע את דעתם ייצר פוטנציאל לניגוח (למרות שבפועל עובדים דווקא מחוייבים יותר כשמשתפים אותם).
"בנוסף, מנכ"ל שקורא לעובדים שלו לתת אינפוטים, בעצם אומר להם 'אני לא יודע הכול', ובקרב גורמים שלא תופסים שהתנהלות כזו באה ממקום של עוצמה, תדמיתו עלולה להיפגע. כמו-כן, בתקופה של תחרות עזה כבר לא מצפים ממנכ"ל שיהיה איינשטיין, אלא שידע להשתמש במשאבים הקיימים, לנצח ע"י יצירתיות, לייצר אנרגיה יוצאת דופן, ובעיקר לקרוא תגר ולצעוק 'המלך עירום - למרות שכל התעשייה עושה כך, אנו יכולים אחרת'".
- למה הבאזז: "ה'שכל' של המנכ"ל כבר לא מספיק כדי לתת פתרונות"
"ישנו סיפור על אדמירל אמריקני במלחמת העולם השנייה, שמצא את עצמו ואת צוותו מוקפים במספר צוללות גרמניות, לאחר שמנגנון הטורפדו של הצוללת התקלקל. למרות שהמצב נראה אבוד, הוא זינק קדימה והציל את אנשיו כנגד כל הסיכויים. זהו האומץ הרגיל, ההרואי, שתמיד נחוץ בעולם הניהולי.
"היום, בנוסף לגבורה מהסוג הזה, מנכ"ל נדרש גם לאומץ מזן קצת אחר: להקשיב לאנשים שלו תוך כדי הסתכנות, ולחפש חשיבה מקורית במקום ללכת על הדרך הבטוחה והקלה של Me Too. למה? בגלל הנגשת המידע והתרבותו: ככל שיש לפני המנכ"ל יותר אינפורמציה, כך יותר קשה למצוא משהו מעבר למה שכולם יודעים.
"כלומר, ה'שכל' של המנכ"ל לבדו כבר לא מספיק כדי לתת פתרונות מלאים וכוללים לבעיות במציאות כל-כך מורכבת, והוא נדרש לפתוח את ההתלבטויות שלו עם אנשים נוספים בסביבתו ובאמת להיפתח ולהקשיב למה שיש להם לומר, גם אם המשמעות היא לשמוע דברים שהוא לא אוהב".
- אמיץ לדוגמה: ג'ק וולץ'
"ג'ק וולץ', המנכ"ל האגדי של ג'נרל אלקטריק, ערך על בסיס שוטף אינטראקציה עם העובדים והמנהלים שלו, יצר דינמיקה של הקשבה, יזמות, ואנרגיה יצירתית על-ידי כך שהעניק להם במה ואפשר למידה הדדית. הגישה שלו הביאה את תאגיד GE כולו לאנרגיות של העזה, גם במחיר של כישלון".
איציק בנבנישתי, מנכ"ל בזק בינלאומי: "אומץ ניהולי אינו היעדר פחד, בדיוק להיפך"
- מהו אומץ ניהולי: "מנהל שמודע לרגשות ולחולשות שלו"
"אומץ ניהולי הוא היכולת להרגיש ולהיחשף לחולשות, בעיקר של עצמך. 'רגש' נתפס בטעות כחולשה, ואכן קיימת תפיסה ניהולית שלמנהלים אסור לחשוף חולשות ורגשות. בעיניי זה נכון באופן חלקי, כי מנהל שמתקשה להרגיש את הכאב בכשלים הקטנים שלו עלול לברוח מהם, לטאטא אותם ולהיסגר אל מול פידבקים מהמציאות.
"גם המפקדים הנועזים ביותר בצבא מעידים שאומץ אינו היעדר פחד, להיפך - הוא תלוי בקיומו של פחד בעצם הגדרתו. בדיוק כך, כשמנהל מודע לרגשות ולחולשות שלו הוא מפגין אומץ ניהולי".
- למה הבאזז: "כי היום מנכ"ל ששוגה נענש תוך רגעים ספורים"
"כי השיפוטיות על מנכ"ל הפכה גדולה מאוד והטעויות שלו מוחצנות היום במהירות חסרת תקדים. העידן של המדיה החברתית חושף חברת ענק לאפשרות שהיא תקבל תוך שניות מיליון תגובות נזעמות בפייסבוק, על כל מהלך שהיא עושה.
"כלומר, בניגוד לעבר, מנכ"ל ששוגה היום נענש תוך רגעים ספורים. כתוצאה מכך, ברירת המחדל שלו היום עלולה להיות 'לא לזוז ולא לעשות'. נגד כוח זה נדרש אומץ ניהולי פנימי. בנוסף, המציאות העסקית החדשה מכתיבה למנכ"ל לא רק כמות גדולה יותר של הכרעות, אלא גם תהליכי קבלת החלטות מהירים, ומהי הכרעה אם לא 'התגברות על פחד'. אין עוד למנכ"ל את הלוקסוס 'למזמז' החלטות, כדי להצליח להכריע בתנאים כאלה הוא מוכרח להרגיש את הפחד ולחתוך".
- אמיצה לדוגמה: קארלי פיורינה
לקארלי פיורינה, המנכ"לית האגדית של HP, היה את החוסן הרגשי להרגיש את הפחד מהכישלון, לעמוד מול הדירקטוריון ולקבל החלטה דרמטית למזג את HP עם קומפאק".
דליה נרקיס, יו"ר מנפאואר ישראל ומדינות אגן הים התיכון: "מנכ"ל אמיץ יברח מטקטיקה בטוחה של Me Too"
- מהו אומץ ניהולי: "לקיחת סיכונים וכניסה לטריטוריות חדשות"
"בעולם שמאופיין בתחרות גבוהה, כשהציפיות של הסביבה ושל בעלי המניות בשמיים, היכולת של מנהל ללכת לטריטוריות חדשות כדי לפתוח פער פוטנציאלי מול המתחרים, משקפת אומץ ניהולי.
"אין הכוונה להמצאות דרמטיות או למהפכות ענקיות, אלא דווקא לשינויים קלים, שיעשו טוויסט במוצר או בשירות של הפירמה. מהלך כזה לעולם דורש סיכונים, השקעות, חינוך שוק ושכנוע בעלי מניות ומנהלים האחרים שהשינוי כדאי. כלומר, אומץ ניהולי מתבטא כשמנכ"ל בורח מטקטיקות בטוחות יחסית של Me Too".
- למה הבאזז: "כי הליכה בניגוד לציפיות של בעלי המניות ראויה להערכה"
"היום הציפיות של בעלי המניות מהמנכ"ל חד-משמעיות: להביא הישגים ולהראות כל הזמן גרף רווח עולה. מנהלים בחברות גלובליות פוחדים היום לקחת סיכונים, בין השאר כי המשבר הכלכלי האחרון עשה טוויסט בחשיבה והמזומן הפך למלך.
"בנוסף, התקופה בשלהי המשבר מכתיבה שמרנות לתהליכים עסקיים ארוכים. מאחר שמגמה זו נותנת היום את הטון, הרי שהליכה אמיצה של מנכ"ל בניגוד לציפיות של בעלי המניות והאנליסטים ראויה להערכה. לקיחת הסיכון למצוא אוקיינוסים כחולים חדשים שומרת על הארגון מפני סטגנציה, מאפשרת לו לפתוח פער מול המתחרים, ושומרת על שרידות הפירמה".
- אמיץ לדוגמה: מייקל דל
"מייקל דל, מנכ"ל דל, הפגין אומץ ניהולי אמיתי כשפנה באמת לכיוון לא ידוע - משיווק דרך מפיצים/סוכנים לשיווק ישיר. בזמנו הוא גילה בזמנו חדשנות שיווקית שלא הייתה אופיינית לענף ולא ניתן היה בכלל לשער מה תהיה תגובת השוק".