ענף קרנות הנאמנות הוא אמצעי ההשקעה המנוהל הפופולרי ביותר בישראל, והוא מנהל כ-160 מיליארד שקל. לפי הערכות, ענף ניהול התיקים מגלגל לצדו כ-100 מיליארד שקל. צפוף? לא, אם תשאלו את המפיצים של פוליסות החיסכון של חברות הביטוח, המנהלות רק כעשירית מהכספים המנוהלים בענפים האחרים.
"קשת" של מגדל, "מגוון" של הראל, "אקסלנס אינווסט" של הפניקס, "חיסכון פיננסי" של כלל ו"טופ פייננס" של מנורה, הן המובילות בתחום. "הפוליסות מהוות אלטרנטיבה ראויה לקרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים. יש להן מאפיינים המשותפים להם, ומנגד הן בעלות יתרונות מס מובהקים ודמי ניהול נמוכים יותר". כך אומר ל"גלובס" יוני קופרמן, מנכ"ל מנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח-סיימון.
עם מעל 1,200 קרנות, אפשרויות ההשקעה שמציעות קרנות הנאמנות, נראות מגוונות הרבה יותר ממסלולי הפוליסות. אך דומה כי מסלולי הפוליסות נותנים מענה לרוב העדפות ההשקעה של המשקיע הממוצע. למרות היותן פוליסות ביטוח, פוליסות החיסכון מהוות אמצעי חיסכון והשקעה טהור, ואינן מכילות בפועל כל אלמנט ביטוחי, למעט לפי דרישת הלקוח.
מאחר שאין מדובר בחיסכון פנסיוני, המשקיעים אינם זכאים להטבות המס של החיסכון הפנסיוני במועד ההפקדות ובמועד המשיכות. המשקיע יכול לבצע הפקדות באמצעות הוראת קבע או באופן חד-פעמי, והכספים מנוהלים בחברת הביטוח.
כמו בקרנות נאמנות וניהול תיקים, גם בפוליסות יכול המשקיע למשוך בכל עת את כספו ללא תשלום קנס כלשהו. לרשותו מגוון מסלולי השקעה, והוא רשאי לנייד ביניהם את כספו. הרכב הנכסים העיקרי הממוצע במסלולים הכלליים של הפוליסות השונות לחודש פברואר, מתחלק בין חשיפה מנייתית, אג"ח קונצרנית ואג"ח מדינה של כ-31%, כ-39% וכ-25% בהתאמה.
יתרונות וחסרונות
היתרון המשמעותי של מוצרים אלו מול קרנות נאמנות, הוא יכולת מעבר בין מסלולי השקעה, שאינה כרוכה בתשלום מס רווחי הון. זאת בעוד משקיע בקרן נאמנות הרוצה להעביר כספו מקרן לקרן, חייב ראשית לפדות את הקרן הראשונה ולשלם מס רווחי הון. מדובר ביתרון של דחיית אירוע המס למועד מימוש הכסף.
בשונה מקרנות נאמנות דמי הניהול נתונים למו"מ. הדבר נובע מהגדרת המוצר כפוליסת ביטוח, המהווה חוזה בין הצדדים. דמי הניהול הממוצעים השנתיים נעים, לפי קופרמן, בין 1.3% ל-1.7%, עם תקרה של 2%. דמי הניהול הממוצעים בקרנות נאמנות מנייתיות עומדים כיום על כ-2.7%.
דמי הניהול מהווים את העלות היחידה למשקיע. בשונה מקרנות נאמנות, אין עמלות נלוות אחרות כמו שיעור הוספה, עמלות קנייה ומכירה או דמי נאמן. בנוסף, מאחר שהכספים אינם מנוהלים בבנק, פטור המשקיע מהעמלה התמוהה של דמי שמירת ניירות ערך.
עם זאת, על אף היתרון בגובה דמי הניהול ואופן קביעתו, דמי ניהול של מעל 1% בפוליסות החיסכון כלל אינם זולים בהשוואה לקרנות נאמנות רבות, בעיקר אלו המשקיעות באג"ח מדינה. חיסרון בולט אחר נעוץ בחוסר היכולת של המשקיע להשתמש בפוליסות הביטוח לצורך קיזוז הפסדי הון. זאת בשל הגדרתן כפוליסות ביטוח.
מדוע אם כך לא הפכו פוליסות החיסכון, הקיימות בשוק כבר שנים רבות, לאלטרנטיבה ראויה לענפי קרנות הנאמנות וניהול התיקים? ראשית, הסרבול שברכישתן. בעוד שאת קרנות הנאמנות ניתן לרכוש ולמכור כיום בלחיצת כפתור פשוטה, רכישת הפוליסה דורשת מילוי טפסים.
שנית, ייתכן שחברות הביטוח אינן דוחפות מספיק את הפוליסות, מחשש שהן תנגוסנה בפעילות הקרנות וניהול התיקים, שרבות מהן מפעילות בכובען האחר כבתי השקעות; או משום שהן אינן מעוניינות "להרגיז" מדי את הבנקים, שאינם שותפים להפצת הפוליסות. אינטרס ההפצה הנמוך של המפיצים, סוכני הביטוח, מוסיף לחולשה בגיוסים, שכן "בשונה מפוליסות ביטוח אחרות, בפוליסות החיסכון הסוכן מתוגמל משמעותית פחות, מאחר שאין בהן אלמנט ביטוחי", מסביר קופרמן.
בעיני בכיר בתעשיית הקרנות, הבעיה האמיתית נעוצה בכלל בזהות המפיצים. לדבריו, "לסוכני הביטוח אין, בכול הכבוד, את הידע וההכשרה שיש ליועצים בבנקים בהפצת מוצרים פיננסיים. זו הסיבה שהתחום לא מתרומם. זה לא שהייעוץ הוא פחות טוב, אלא שאין כאן ייעוץ".
הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
