הסוגיות המרכזיות בכלכלה הישראלית, היחלשותו המתמשכת של הדולר, שאלת ההתערבות בתנועות הון והחשש מפני אינפלציה עמדו במרכזו של דיון שנערך אתמול (ג') בכנס השנתי של מכון מילקן בלוס אנג'לס.
קומל סרי-קומר, אסטרטג גלובלי בכיר בבית ההשקעות TCW אמר כי אינו חושב שה-IMF
יכולה לנהל מדיניות בינלאומית של פיקוח על תנועות ההון חופשיות. "מי מחליט שתנועת הון היא ספקולטיבית או לא? קחו לדוגמה את ברזיל. אני חושב ששער הריאל הברזילאי צריך להיות 1.9 לדולר והשער הוא 1.56 ריאל לדולר. האם הברזילאים יכולים לעשות מה שהם רוצים או שלא? סין בעיני ארצות הברית מנהלת מדיניות פיחות מכוונת, אבל הסינים מאמינים שהם פועלים באופן הגון והולם. מי מחליט? משרד האוצר האמריקני או הסינים?".
פרופסור ג'ון טיילור מאוניברסיטת סטנפורד אמר שהבעיה הגדולה בעיניו היא שאין יציבות ותיאום במדיניות המוניטארית "אנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים מאי התיאום בתחום המוניטארי. כל בנק מרכזי בעולם העלה או יעלה את הריבית, מלבד ארצות הברית. הפד מפגר מאחור. יש מדינות שמנסות להתמודד עם בעיית האינפלציה ומעלות רבית וארצות הברית נשארת עם רבית של רבע אחוז. זה גורם לתנועות הון. אם הריביות יעלו עוד זה יעלה את ערך המטבעות עוד יותר ויגרור עוד נזק כלכלי ומדינות יטפלו בזה. בצ'ילה עשו את זה וזה טבעי מבחינתה. ה-IMF חייבת לעודד תנועות הון חופשיות. תרחישים אחרים הם מסוכנים ומייצרים חוסר יציבות.
ביחס לדברים שהועלו בפאנל אמרה המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ענת לוין כי ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם ש"סובלת" מלחצים אינפלציונים וסוגיות מטבע מורכבות "ישראל היא לא הכלכלה החזקה היחידה שהתמודדה היטב עם המשבר. ישנם נגידים נוספים בעולם שמתמודדים עתה עם לחצים אינפלציונים ולא עם עצירת הכלכלה ואבטלה כמו ארצות הברית".
באשר להגבלת תנועות ההון בישראל אמרה לוין שמשתתפת בכנס מילקן כי שלושים ושניים אחוזים מהמק"מים בישראל מוחזקים על ידי זרים בהשוואה לחמישה אחוזים מהמק"מים שהוחזקו על ידי הזרים לפני שנה וחצי "התנועה הזאת היא לא ספקולטיבית והיא נובעת מחוסר איזון בין השווקים. למשקיעים זרים, בייחוד לאמריקנים, יש ארביטראז' טהור עם אפס סיכון שהם מנצלים. הם נהנים מ-Basis Swap. חייבת להיות לבנק ישראל אסטרטגיית יציאה מהמצב הזה. אסטרטגיה שתדע לנהל את היציאה של הזרים לכשזה יקרה".
לוין הזהירה מפני היעדר תוכנית לתרחיש שכזה: "יהיה זעזוע גדול מכיוון שישראל לא נקטה בשום מדיניות להגבלת תנועות ההון. הכניסה של הזרים יצרה נזילות עודפת של קרוב למאה מיליארד שקלים שנמצאת ביתרות מט"ח בבנק ישראל. שינוי בהתנהגות הזרים ומכירת הדולרים חזרה לשוק צריכה להתחשב באספקט הנזילות של השקל. יש לזה השפעה עצומה על המערכת הבנקאית והאשראית בישראל. היום המשק מוצף בשקלים ויהיה צריך לנהל את השינויים בראיה מערכתית כך שהנזילות השקלית לא תיפול בבת אחת".