גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה"סופרטנקר" לא מתרומם: רפורמת נתניהו במינהל תקועה

רה"מ הבטיח להפוך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעין זריזה ואנרגטית, ולסלול את הדרך להורדת מחירי הדירות ■ בפועל, שנתיים אחרי ההצבעות בכנסת, הרפורמה לא זזה

"טקס החתימה החגיגי" לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שהתקיים שלשום (ג') בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסתיים בלא כלום. לא חתימה, לא טקס ולא רפורמה. בדיוק כפי שקרה בכל הישיבות שהתקיימו בחודשים האחרונים.

"כולם" היו שם: ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, מנהל המינהל ירון ביבי, בכירים ממשרדי השיכון והאוצר, בהם אייל גבאי, אודי ניסן, אילן לוין, אנשי נציבות שירות המדינה. פגישה נוספת כבר נקבעה לשבוע הבא, כולל הבטחה שקטה לטקס סיום ולחתימה חגיגית.

זה קורה יותר משנתיים אחרי הבחירות וההצהרות של נתניהו לרפורמה שתהפוך את מינהל מקרקעי ישראל, ממ"י, גוף סמך ממשלתי מיושן, כבד, שאינו עומד במשימות שלו, לרשות מקרקעין חרוצה, זריזה, אנרגטית ומלאת יוזמה לגידול מסיבי בהיצע מתחמי דיור, שתכונה רמ"י. כמעט שנתיים אחרי ההצבעות הדחופות בכנסת, ביולי 2009, ומאומה לא זז. מדברים בלבד. וכל הזמן משיבים בלחש, "יש עדיין כמה עניינים משפטיים פעוטים...".

שורת ה"ברקס"

בעיה אחת נותרה בעינה: בהסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת העבודה, דרש עופר עיני, בהסכמת אהוד ברק, שלחוק הרפורמה במינהל יתווסף קטע המבטיח את כוחם ולמעשה את זכות הווטו של העובדים.

בסוף מארס השנה הופיע שר השיכון אטיאס בוועדת הכלכלה בכנסת, ואמר כי "הרפורמה אמנם עברה, אולם בחוק יש שורה אחת שנתנה 'ברקס' גדול לרפורמה. השורה אומרת שעד שאין הסכם קיבוצי לא יהיה שינוי מבני ארגוני. ברגע שכתבנו שורה שלכאורה היא שורה תמימה, זה אומר שאי אפשר לנייד עובדים, אי אפשר להחליף עובדים, אי אפשר לפטר עובדים, אי אפשר לעשות הסכמי פרישה, אי אפשר לעשות כלום. המינהל זקוק דחוף לשינוי מבני-ארגוני. אני חושב שאזרחי ישראל נפגעים מזה, אנחנו לא יכולים לבצע הרבה דברים שאנחנו רוצים ויכולים לבצע. זאת הייתה טעות להכניס שורה בחוק שנותנת כוח רב מדי למישהו להחליט מתי תהיה רפורמה ומתי לא".

כך קרה שמאז החקיקה ועד היום, כמעט שנתיים, נמשכים הדיונים והרפורמה לא זזה.

כבר ברור שזה הולך להיות הסכם יקר. בממוצע מדובר על העלאת שכר של כ-20%, אבל עם מעט מאוד כלים שיאפשרו יכולת וגמישות ניהולית, במטרה שהרשות העתידית לא תיפול למצב המנומנם והרעוע של המינהל הנוכחי. ועד העובדים (במינהל 720 עובדים המאוגדים בשמונה ועדים), בתמיכת עופר עיני ואבי ניסנקורן, לחצו על פחות ופחות גמישות ניהולית, אטיאס ופקידים באוצר ובשיכון התנגדו, אולם בסופו של דבר הסתמן ויתור-כניעה של נתניהו ושטייניץ.

הכול יחסי, גם הערכת עובדים

הפשרה שהתקבלה מדברת על דיפרנציאציה בתגמול עובדים, מודל של שבעה רובדי שכר, בתוספת שעות נוספות ותנאים נוספים של עובדי מדינה בכלל. מנגד, לא תהיה עוד התקדמות שנתית אוטומטית בדרגות, לעובדים ולמחלקות ייקבעו יעדים לביצוע והבונוסים, עניין נדיר בשירות המדינה, כמו גם ההעלאות בדרגות ובשכר, יהיו מותנים באיכות הביצוע והעמידה ביעדים.

עוד נקבע שהבונוסים והקידום בדרגות ובשכר יהיו תלויים באיכות חוות הדעת של המנהלים. חוות הדעת, כך נקבע, וגם זה חדשני בשירות המדינה, יהיו חייבות להיות יחסיות. כלומר, מנהל היחידה לא יוכל עוד יכתוב שכל העובדים מצטיינים (מה שנהוג, כדי לא להסתכסך עם עובדים), אלא יהיה חייב ליצור התפלגות.

במשרד האוצר ובמינהל רואים בזה סוג של הישג מול ההסתדרות ובכך מצדיקים את הוויתורים המופלגים שכבר נעשו לדרישות העובדים וההסתדרות.

גורמים שונים, בממשלה ומחוץ לה, שבו והדגישו בפני השרים וראש הממשלה שצריך "ללכת בכוח ועד הסוף" בדרישות לגמישות ניהולית ברשות החדשה, גם אם זה אומר שהעובדים ישבתו. זה לא חשמל, לא תעופה, לא מורים ולא רופאים. לא יקרה כלום אם הם ישבתו. אמרו לשרים. אולם ההחלטה לא להיכנס למאבק מול העובדים ומול עופר עיני הייתה של נתניהו, שמלווה אישית את הדיונים. אלא שמרגע לרגע, יש יותר הסתבכויות בניסוחים משפטיים, לצד יותר דרישות.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל תיושם בתוך זמן קצר. מכיוון שמדובר בנושא מורכב, מהגדולים שביצעו ממשלות ישראל, נדרש להקפיד בכל פרט. בימים אלה מושלמת חתימת ההסכמים הקיבוציים. כשיושלם שלב זה - תיושם הרפורמה שראש הממשלה יזם וקידם".

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית