"טקס החתימה החגיגי" לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שהתקיים שלשום (ג') בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסתיים בלא כלום. לא חתימה, לא טקס ולא רפורמה. בדיוק כפי שקרה בכל הישיבות שהתקיימו בחודשים האחרונים.
"כולם" היו שם: ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, מנהל המינהל ירון ביבי, בכירים ממשרדי השיכון והאוצר, בהם אייל גבאי, אודי ניסן, אילן לוין, אנשי נציבות שירות המדינה. פגישה נוספת כבר נקבעה לשבוע הבא, כולל הבטחה שקטה לטקס סיום ולחתימה חגיגית.
זה קורה יותר משנתיים אחרי הבחירות וההצהרות של נתניהו לרפורמה שתהפוך את מינהל מקרקעי ישראל, ממ"י, גוף סמך ממשלתי מיושן, כבד, שאינו עומד במשימות שלו, לרשות מקרקעין חרוצה, זריזה, אנרגטית ומלאת יוזמה לגידול מסיבי בהיצע מתחמי דיור, שתכונה רמ"י. כמעט שנתיים אחרי ההצבעות הדחופות בכנסת, ביולי 2009, ומאומה לא זז. מדברים בלבד. וכל הזמן משיבים בלחש, "יש עדיין כמה עניינים משפטיים פעוטים...".
שורת ה"ברקס"
בעיה אחת נותרה בעינה: בהסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת העבודה, דרש עופר עיני, בהסכמת אהוד ברק, שלחוק הרפורמה במינהל יתווסף קטע המבטיח את כוחם ולמעשה את זכות הווטו של העובדים.
בסוף מארס השנה הופיע שר השיכון אטיאס בוועדת הכלכלה בכנסת, ואמר כי "הרפורמה אמנם עברה, אולם בחוק יש שורה אחת שנתנה 'ברקס' גדול לרפורמה. השורה אומרת שעד שאין הסכם קיבוצי לא יהיה שינוי מבני ארגוני. ברגע שכתבנו שורה שלכאורה היא שורה תמימה, זה אומר שאי אפשר לנייד עובדים, אי אפשר להחליף עובדים, אי אפשר לפטר עובדים, אי אפשר לעשות הסכמי פרישה, אי אפשר לעשות כלום. המינהל זקוק דחוף לשינוי מבני-ארגוני. אני חושב שאזרחי ישראל נפגעים מזה, אנחנו לא יכולים לבצע הרבה דברים שאנחנו רוצים ויכולים לבצע. זאת הייתה טעות להכניס שורה בחוק שנותנת כוח רב מדי למישהו להחליט מתי תהיה רפורמה ומתי לא".
כך קרה שמאז החקיקה ועד היום, כמעט שנתיים, נמשכים הדיונים והרפורמה לא זזה.
כבר ברור שזה הולך להיות הסכם יקר. בממוצע מדובר על העלאת שכר של כ-20%, אבל עם מעט מאוד כלים שיאפשרו יכולת וגמישות ניהולית, במטרה שהרשות העתידית לא תיפול למצב המנומנם והרעוע של המינהל הנוכחי. ועד העובדים (במינהל 720 עובדים המאוגדים בשמונה ועדים), בתמיכת עופר עיני ואבי ניסנקורן, לחצו על פחות ופחות גמישות ניהולית, אטיאס ופקידים באוצר ובשיכון התנגדו, אולם בסופו של דבר הסתמן ויתור-כניעה של נתניהו ושטייניץ.
הכול יחסי, גם הערכת עובדים
הפשרה שהתקבלה מדברת על דיפרנציאציה בתגמול עובדים, מודל של שבעה רובדי שכר, בתוספת שעות נוספות ותנאים נוספים של עובדי מדינה בכלל. מנגד, לא תהיה עוד התקדמות שנתית אוטומטית בדרגות, לעובדים ולמחלקות ייקבעו יעדים לביצוע והבונוסים, עניין נדיר בשירות המדינה, כמו גם ההעלאות בדרגות ובשכר, יהיו מותנים באיכות הביצוע והעמידה ביעדים.
עוד נקבע שהבונוסים והקידום בדרגות ובשכר יהיו תלויים באיכות חוות הדעת של המנהלים. חוות הדעת, כך נקבע, וגם זה חדשני בשירות המדינה, יהיו חייבות להיות יחסיות. כלומר, מנהל היחידה לא יוכל עוד יכתוב שכל העובדים מצטיינים (מה שנהוג, כדי לא להסתכסך עם עובדים), אלא יהיה חייב ליצור התפלגות.
במשרד האוצר ובמינהל רואים בזה סוג של הישג מול ההסתדרות ובכך מצדיקים את הוויתורים המופלגים שכבר נעשו לדרישות העובדים וההסתדרות.
גורמים שונים, בממשלה ומחוץ לה, שבו והדגישו בפני השרים וראש הממשלה שצריך "ללכת בכוח ועד הסוף" בדרישות לגמישות ניהולית ברשות החדשה, גם אם זה אומר שהעובדים ישבתו. זה לא חשמל, לא תעופה, לא מורים ולא רופאים. לא יקרה כלום אם הם ישבתו. אמרו לשרים. אולם ההחלטה לא להיכנס למאבק מול העובדים ומול עופר עיני הייתה של נתניהו, שמלווה אישית את הדיונים. אלא שמרגע לרגע, יש יותר הסתבכויות בניסוחים משפטיים, לצד יותר דרישות.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל תיושם בתוך זמן קצר. מכיוון שמדובר בנושא מורכב, מהגדולים שביצעו ממשלות ישראל, נדרש להקפיד בכל פרט. בימים אלה מושלמת חתימת ההסכמים הקיבוציים. כשיושלם שלב זה - תיושם הרפורמה שראש הממשלה יזם וקידם".