ג'ונסון אנד ג'ונסון נחשבת לאחת מהרוכשות הפעילות בישראל, כזו שחברות הסטארט-אפ הישראליות אוהבות להירכש על-ידה, בעיקר בשל נטייתה להשאיר להן מידה רבה של עצמאות.
מאז שנות ה-90 המוקדמות ג'ונסון רכשה בישראל חברות בסכום כולל של יותר ממיליארד דולר ובהן ביוסנס של פרופ' שלמה בן חיים ולואיס פל שנמכרה בכחצי מיליארד דולר; קולבר ב-159 מיליון דולר; ואומריקס ב-425 מיליון דולר.
"עבור כל בעיה בעולם שהוכרה כבלתי פתירה, יש ישראלי אחד או יותר שעובדים עליה במרץ", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" ד"ר גארי ניל, מנהל יחידת COSAT בג'ונסון אנד ג'ונסון האחראית על שיתופי הפעולה המוקדמים שלה עם האקדמיה ועם חברות צעירות. "הספר 'סטארט-אפ ניישן' מסכם זאת היטב. אנשים בישראל לא פוחדים מטכנולוגיה ורוצים לפתור בעיות. מעבר לכך, בגלל שכולם מכירים את כולם, הם מחליפים מידע בכיף. זה נהדר".
ניל יגיע לישראל כדי להרצות בכנס ILSI ביומד 2011, שייערך ב-23-25 במאי בתל אביב, זו השנה העשירית.
"גם חברות בשלות יכולות לפנות אלינו"
לענקית הפארמה והמכשור הרפואי יש קשר ישראלי חזק בדמות השקעות בהיקף עשרות מיליוני דולרים נוספים בישראל דרך קרן הון הסיכון שלה JJDC, שסגן הנשיא שלה הוא הישראלי ד"ר זאב זהבי.
הקרן השקיעה בחברות PVT (שנמכרה לאדוורדס) בריינסגייט, אימפולס דיינמיקס, MCRobot, נובוקיור, ג'ינגרפטס, טופספין (שהפכה לשלד), מדיגוס, מזור, ביונס, אפוסנס ובשתי חברות שנסגרו.
ג'ונסון מעסיקה 11 אלף חוקרים ומהנדסים בעולם ופועלת בשלושה תחומים עיקריים: מכשור רפואי, תרופות ומוצרי צריכה. תפקידו של ניל, בין היתר, הוא לעודד שיתופי פעולה בין החוקרים בכל תחומי הפעילות של החברה.
עבור חברות סטארט-אפ שמעוניינות לשתף פעולה עם ג'ונסון אנד ג'ונסון, COSAT היא נקודת התחלה טובה.
לניל יש נקודת מבט כוללת על צורכי המו"פ של הארגון, כיוון ש-COSAT נמצאת בקשר עם כל החברות-הבנות בג'ונסון ושותפותיה.
ג'ונסון מייחסת לישראל חשיבות רבה, ועל-כן COSAT הציבה כאן ציידת טכנולוגיות בשם ג'וני שרמן, שתפקידה לאתר את הפיתוחים החמים.
אל COSAT יכולים להגיע רעיונות חדשניים מתוך או מחוץ לחברה. "אנחנו דואגים לייצר אינטראקטיביות בין קבוצות המו"פ המבוזרות של התאגיד, כדי להאיץ חדשנות בפנים, ולומדים מאנשי המו"פ את הצרכים שלהם כדי לדעת מה לחפש בחוץ", הוא אומר.
את סוג השת"פ ג'ונסון בוחרת לפי סוג הפרויקט והשלב שבו הוא נמצא. היא עורכת שיתופי פעולה רבים כבר בשלב האקדמיה, ונמצאת ביחסים טובים עם האוניברסיטאות בישראל. לעיתים השת"פ ממשיך ישירות מן האקדמיה לתעשייה באמצעות ה-PreVenture - מיזם שבונים אנשי COSAT עם חוקר אקדמאי, ובמסגרתו ג'ונסון מממנת לו פעילות מו"פ עצמאית, כאשר המטרה היא להקים בהמשך חברה משותפת.
ניל: "הטיפול בסרטן ישתפר באופן מהותי בחמש השנים הקרובות"
רוב הישראליות שבהן השקיעה ג'ונסון היו בשלב בשל יותר כשהצדדים נפגשו. "אנחנו כתובת מתאימה גם לחברות בוגרות", הוא אומר.
במקרים שבהם חברת הסטארט-אפ מעניינת אך לא מתאימה עדיין לרכישה, קרן JJDC נכנסת לפעולה.
הקרן לוקחת על עצמה גם מיזמים מתוך החברה-האם. "אנחנו נותנים לעובדים בחברה שיש להם רוח יזמית מתוך החברה להגשים פרויקט מבלי הצורך לעזוב, וכך גם בונים את קבוצת המנהיגים החדשה".
תפקידו של ניל הוא לשפר את השת"פ בין מדענים בתוך הארגון. לשם כך בנתה COSAT מערכת מחשוב שיודעת לקרוא שאלות של מדענים ולהפנות אותן לאדם הנכון.
תחומים שמעניינים את ג'ונסון באחרונה הם סמנים ביולוגיים ותרופות המותאמות אישית, "זה יתפוס תאוצה ממש בקרוב, יחד עם שיפור יכולות המחשוב והוזלת תהליך גילוי רצף הגנום", הוא אומר. "השינוי יחל בתחום הסרטן. לדעתי, תעשיית הפארמה תשפר את הטיפול במחלה באופן מהותי כבר בחמש השנים הקרובות. לחברות הפארמה יש 800 תרופות לסרטן בניסויים קליניים".
המכשור הרפואי יהיה מעורב?
ניל: "בהחלט. בשלב הראשון יפותחו מכשירים לביופסיות מדויקות יותר, להולכת תרופות. בהמשך יהיו גם מכשירים רפואיים שייוצרו בהתאם למבנה אבר מסוים של פציינט מסוים, כפי שעלה נניח מצילום ה-MRI. מוצרים כאלה ידרשו מהפכה ברגולציה".
האם ה-FDA מסוגל להתמודד עם שינוי כזה?
"ה-FDA הוא ארגון מעולה עם אשים מוכשרים שרוצים לרפא מחלות, בדיוק כמונו. צריך להשקיע יותר במדעי הרגולציה, כדי שיהיו להם כלים לעמוד בקצב המתקדם של המדע".
