בני הזוג בקורולה הכסופה שעמדו לידינו בפקק, סקרו את רכב ההדגמה הכסוף שלנו במשך דקות ארוכות. "תראה את המרצדס הענקית הזאת", סיננה האישה לבעלה בשיניים חשוקות, "כבר אין לאנשים בושה". "זה מיניוואן", הסביר הבעל, "הוא מיועד לשבעה נוסעים". אבל דעתה של האישה לא נחה. "טוב", היא אמרה, "אלה יכולים להרשות לעצמם לעשות הרבה ילדים".
דיאלוג זה ממחיש יותר מכל את הדילמה השיווקית הניצבת בישראל בפני "מובילי נוסעים" יוקרתיים, כמו מרצדס R קלאס. בארה"ב זו נישה גדולה ופופולרית כרכב שני/שלישי של משפחות אמידות מהפרברים. אבל בישראל - שמתאפיינת בפערים הולכים ומעמיקים בין עוני לעושר - ניצבת תהום סוציו-אקונומית בין בעלי המשפחות הגדולות וההכנסה הממוצעת ללקוחות של רכבי היוקרה.
"מובילי הנוסעים" הגדולים נתפשים אצלנו כפתרון תכליתי לשינוע מסות אנושיות, ואילו מותגי-העל היוקרתיים נתפסים כיצרנים של סמלי סטטוס ייצוגיים ושל "רכבי שעשועים", כמו מכוניות ספורט וכביש-שטח.
מגנט-חברתי
כשמחברים את התדמית היוקרתית של מרצדס לדימוי הנישה התכליתי של מובילי הנוסעים, נוצר דיסוננס שיווקי. כשלרכב שיוצר את החיבור הזה יש גם אורך של כחמש מטר ורבע ורוחב שמתקרב לשני מטר, בתוספת גג נמוך יחסית וסמל של מרצדס בגודל צלחת-סרוויס על החרטום האגרסיבי-ספורטיבי שלו, הדיסוננס מתרחב.
כתוצאה מכך הופך הרכב למגנט-חברתי, שמושך אליו שלל תגובות אמוציונליות מכל גווני החברה הישראלית - החל מנהגי מוניות, שהתרפקו על רכב ההדגמה שלנו בכמיהה בלתי מוסתרת; דרך משפחות חרדיות שגילו עניין במרחב הרגליים מאחור, עד ששמעו את המחיר; ועד לבעלי מרצדס S לונג וג'יפי מרצדס GL, שנחרדו לגלות שיש על כבישי הארץ מרצדס עוד יותר גדולה ובולטת משלהם.
בניגוד לחזות החיצונית, תא הנוסעים שופע שימושיות ותכליתיות נטולת גינונים. הכניסה/יציאה לרכב מתבצעת בנוחות מבעד לארבע דלתות ענק, עם מפתן בגובה אידיאלי שאינו דורש גמישות יתר מחוט השדרה. תנוחת הישיבה גבוהה אך לא מאיימת, והמרחב הפנימי שופע - כראוי לרכב עם בסיס גלגלים באורך של יותר משלושה מטרים. התא לא מקפח את מרחב הרגליים של שורת המושבים השלישית, ושני מבוגרים בגודל מלא יכולים לשבת מאחור בנסיעות ארוכות. זהו גם אחד מכלי הרכב הבודדים בפלח זה שמעניק נפח מטען מכובד, מעל 600 ליטר, גם כשכל המושבים פתוחים ומאוכלסים.
מי שיקפל את השורה השנייה והשלישית לרצפה, בהינף ידית קל, יגלה שהרכב אוצר בקרבו יכולת שינוע מטענים בקנה מידה מסחרי, מעל 2,600 ליטר. נפח המטען שימושי מאוד לחובבי נופש פעיל, שלא רוצים להפקיר את האופניים/גלשן הרוח לחסדי הטבע, ומצוין למי שרוצה לכבס את מצפונו החברתי המוכתם ("אתמול הובלתי מקרר ומכונת כביסה").
אופי אמריקני
עמדת הפיקוד שומרת על אווירה טיפוסית לרכבי היוקרה של מרצדס: לוח פיקוד אלקטרוני גרמני תכליתי למופת, קווים מוצקים ושמרניים, הגה עתיר מתגים ומושבים חשמליים נוחים להפליא. למרות המטראז' השופע כל העסק עטוף חומרים איכותיים ואיכות הגימור מרשימה שאינה מחדירה (או משחררת) רעשים מיותרים.
R קלאס תוכנן (ומיוצר) בארה"ב מתוך מחשבה על השוק האמריקני, והאופי "האמריקני" שלו בולט כבר בדקות הראשונות. זהו כלי אידיאלי לנסיעות ארוכות, שתוכנן לקחת את משפחות מחוף לחוף (ואנחנו לא מתכוונים מחוף הטיילת לחוף בת ים) ולבלוע מאות ק"מ של אוטוסטרדה ברגיעה מוחלטת, תוך שמירה על יציבות כיוונית "גרמנית" וספיגת רכה ונינוחה של מהמורות בזכות מתלי האוויר ושכלולים באבזור התקני.
מנוע V6 הוותיק של מרצדס מספק שפע של דחף חלק ושקט, גם בעליות ארוכות עם תפוסת נוסעים מלאה, ובידוד הרעשים המצוין מאפשר לנהג לטפס למהירויות שיוט גבוהות מאוד, מבלי לספוג נזיפות משותפיו למסע. הממדים הפנימיים הגדולים מרחיקים את הנהג מההמולה של יושבי המושב האחורי, ואם גם זה לא עוזר - תמיד אפשר להזמין אחת משלל אופציות הפלייסטיישן/מולטימדיה שברשימת האבזור. לכלי יש גם התנהגות כביש נעימה על כבישים מפותלים עם הגה מדויק למדי, תנודות מתלים מרוסנות ומערכת הנעה כפולה-קבועה שנוסכת ביטחון על כבישים מפותלים בכל תנאי האקלים.
בעיר המצב מורכב יותר. אמנם התחושה הסובייקטיבית מאחורי ההגה היא של נהיגה ב"פרייבט" מקובל, אבל הממדים העצומים של הלווייתן הגרמני דורשים מהנהג לסגל הלך רוח ותפיסה מרחבית שונים. מציאת חניה ברחוב עירוני היא אתגר אמיתי, ותמרון בחניונים ציבוריים צפופים ומפותלים דורש הפגנת מיומנות של נהג משאית חלוקה ועצבים של נהג "אגד". הנחמה היחידה היא שרוב הנהגים נותנים "ריספקט" לסמל של מרצדס ונמנעים מלחנות קרוב מדי אל R או להתחכך בפגושים היקרים-למראה שלו.
המאסה הרצינית, כשני טון ורבע, דורשת רגל נחושה בעת הפעלת הבלמים ולעתים גם הורדה ידנית של הילוך אחד או שניים בירידות תלולות. המשקל גם גובה מחיר בסעיף הדלק, עם נתון ריאלי שנע בין 7 ל-8 ק"מ לליטר - לא נורא לאמריקני שמשלם שלושה דולר וחצי לגלון, אבל בעיה לאזרח ישראלי שמשלם כיום שני דולר ורבע לליטר. מי שמוטרד מכך יוכל להזמין את גרסת הדיזל של הכלי, שמציעה ביצועים דומים בתוספת מומנט אדיר (63 קג"מ) וצריכת דלק טובה יותר משמעותית.
מרצדס R קלאס עולה בארץ הקודש 542 אלף שקל, בגרסת הבנזין ובגרסת הדיזל. במחיר זה היא פונה מראש לקהל מצומצם מאוד של לקוחות משפחתיים חובבי תרבות פנאי ונטולי מגבלות תקציב, שמאסו ברכבי כביש-שטח גדולים ומחפשים פתרון לשינוע משפחות גדולות. היא גם פתרון מצוין כתחליף-לימוזינה להסעת קבוצות גדולות של מנהלים/אורחים/תיירים מפונקים שרגילים לסטנדרטים גבוהים. כאלה, מסתבר, יש לא מעט.
מתחרות
קרייזלר טאון אנד קאונטרי
בחודש הבא יחל בישראל שיווק מודל 2011 המחודש של המיניוואן הגדול. השנויים החיצוניים קלים יחסית וכוללים חרטום בעיצוב חדש, פנסי LED מאחור וחישוקים חדשים. בתוך התא מציע הכלי מערך פיקוד חדש ואיכותי יותר מבעבר ושורה ארוכה של אופציות פנאי ובידור מתקדמות. החידוש העיקרי הוא מנוע V6 חדש בנפח 3.6 ליטר, עם תוספת מרשימה של 86 כ"ס לעומת ה-V6 היוצא ותיבה אוטומטית בת 6 מהירויות. המחיר יחצה את 300 אלף השקל לדגם עם ריפוד עור
ביואיק אנקלייב
כמה עשרות יחידות של רכב הפנאי/נוסעים המפואר כבר נעות על כבישי הארץ, לאחר שהגיעו אלינו ביבוא אישי. הרכב מציע עיצוב שממזג בין מיניוואן מגודל ל-SUV ותא נוסעים מרווח ושימושי לשבעה נוסעים, אם כי לא מרווח כמו ב-R קלאס. בינתיים נעצר היבוא בשל סוגיית הפנסים, ומי שמתפשר על שם מותג ואבזור פאר יכול לרכוש את שרולט טראוורס, אחיו התאום שמיובא בצורה סדירה
אאודי Q7
למרות שיוכו לפלח ה-SUV המפואר, Q7 קרוב יותר באופיו למובילי נוסעים דוגמת R. יש לו מרכב נמוך יחסית, שלדה שתוכננה בעיקר לכביש ותא נוסעים מרווח עם בסיס גלגלים נדיב שמאפשר שינוע של ארבעה נוסעים. יש לו גם מנועים חזקים ומודרניים עם אופציית דיזל חזקה ופוטנציאל שטח - בגרסה הנכונה. מחיר דגם הבנזין טורבו בנפח 3 ליטר מתחיל בכ-536 אלף שקל