הדוחות הכספיים אמורים לבטא את מצבה של הפירמה לתקופה המדווחת, אבל זה לא בהכרח אומר שכל המספרים בסעיפי הדוחות מדויקים וגם נכונים. יש סעיפים רבים בדוחות שנשענים על אומדנים והערכות, והם לבטח לא מספרים מוצקים; יש סעיפים רבים שניתנים להצגה ומדידה בכמה דרכים; יש סעיפים שמבוססים על פרשנויות חשבונאיות שונות, כשבכל פרשנות ההצגה בספרים שונה. לכן, אם רואי חשבון שונים יבקרו דוחות של אותה חברה, התוצאות לא יהיו זהות. התקווה היא כמובן שהן יהיו דומות, באותה הסביבה, אבל מאוד ייתכן שהן אפילו לא יהיו קרובות. דוחות כספיים הם לא מדע מדויק, זה סינתזה של הערכות, פרשנויות ולחצים, כשהתוצר אמור להיות קרוב לדבר האמיתי.
אבל זה לא רק זה. המספרים בדוחות הכספיים אינם מוחלטים גם בגלל שלפעמים יש טעויות. זה קורה. זה כנראה חלק מהעניין, אבל יש כאן בעיה מהותית - השוק מתיישר לפי נתונים מסוימים ובדיעבד מסתבר שהם שגויים. זה לא דומה לאומדן והערכה של סעיף חשבונאי, וגם לא לפרשנות חשבונאית שמתבטאת בסעיפי הדוחות.
עם חלק מהבעיות שבהערכות והפרשנויות השונות של סוגיות חשבונאיות "אפשר לחיות" - זה חלק מהמשחק ואפשר לעשות התאמות. כך למשל, הרבה מהאנליסטים והמשקיעים מתייחסים בזהירת לאומדנים וכאילו מתקנים אותם לפי הערכתם האישית, כפי שניתן לראות בצורה בולטת בחברות הנדל"ן המניב. במשך תקופה ארוכה השוק לא האמין לערך הנכסים בספרים שהתבסס על הערכות השווי של השמאים, ותמחר את ערכם בסכום נמוך מהספרים, מה שהשתקף בשווי שוק נמוך (ואפילו משמעותית) מההון העצמי של חברות אלה.
טעיות זה כבר סיפור אחר לגמרי. האנליסטים והמשקיעים לא יכולים לעשות אומדן משלהם לטעות שהם לא יודעים עליה. הנחת הבסיס שלהם היא שהדוחות הכספיים נקיים מטעויות, והאמת שבסך הכול אפשר לחיות עם הנחת הבסיס הזו, שכן למרות שברבעונים האחרונים כמות הטעויות בדוחות הולכת וגדלה, עדיין זו אינה תופעה נרחבת. וגם כשנתקלים בהן, לרוב מדובר בטעויות שאפשר לעכל ולא כאלה שמשפיעות באופן דרמטי על התוצאות.
הרבעון הרביעי סופג הכול
המקרה של אר.אס.אל, המפתחת מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התעופה והארטילריה, אינו כזה - שם מדובר בטעות יחסית גדולה שבהחלט משנה דרמטית את התוצאות. הטעות הזו התפרסמה בצמוד לפרסום התוצאות לשנת 2010 (ב-27 במארס השנה) והתייחסה לשנת 2009. כן, רק במארס השנה נחשפה טעות בדוחות של 2009. וגם זה, במחשבה שנייה, לא כל כך מפתיע.
הדוחות הרבעוניים עוברים סקירה של רואי החשבון, בעוד שהדוחות השנתיים עוברים ביקורת של רואי חשבון. בעבודת הביקורת, אחריותם של רואי החשבון (כפי שמתבטא בחוות דעת הביקורת הצמודה לדוחות) היא רחבה הרבה יותר מאשר בסקירה, ולכן גם ההשקעה והבדיקה של הנתונים בביקורת עולה לאין שיעור עלו אלה המושקעות בדוח הסקירה. זו הסיבה שתוצאות הרבעון האחרון לפעמים "שוברות" מגמה של רבעונים קודמים.
כך, החברה באופן שוטף (על פני הרבעונים הראשון, שני, שלישי) מיישמת שיטה חשבונאית מסוימת - נניח הכרה בהכנסות בשיטה ליברלית; רואה החשבון בשלושת הרבעונים השוטפים לא מגלה את העניין, או לא מתקן, או פשוט דוחה את הוויכוח לדוח השנתי, ושם כבר הסוגיה צפה. בדוח השנתי כבר אי אפשר להעביר דוחות 'חצי אפויים'. שם מיישמים את הגישה שאמורה להיות ראויה חשבונאית - נניח גישה שמרנית יותר בהכרה בהכנסות, ואז במידת הצורך מתקנים את הדוחות הרבעוניים הקודמים (במידה ונמצאו פערים משמעותיים). פרקטית, במקרים רבים הרבעון האחרון סופג את הכול.
ואיך מטפלים בטעות שעברה את הביקורת, כלומר שבמהלך ביקורת רואי החשבון, ותהיה הסיבה אשר תהיה, לא גילו טעות ברישומים? במקרה כזה, מאוד ייתכן שגם לא יגלו את הטעות בסקירה (שהיא כאמור פחות מעמיקה), והטעות הזו תתגלגל במשך שלושה רבעונים עד לביקורת של השנה העוקבת. שם היא כבר צפויה לצוף למעלה.
אם למשל מדובר בהכנסה שנרשמה בדוחות אך לא הושלמה בפועל, אזי במקביל לרישום ההכנסה החברה רשמה גם יתרת חוב של לקוח. אלא שהלקוח לא משלם - לא אחרי רבעון וגם לא אחרי שניים ושלושה רבעונים. כל עוד זה בדוחות רבעוניים שעוברים סקירה, זה איכשהו יכול לברוח (למרות שלא אמור כמובן), אך בדוח השנתי שבו מבקרים את הסעיפים זה לא אמור לקרות.
גם המאזן הושפע
כנראה שמשהו בסגנון הזה קרה באר.אס.אל. "החברה תיאמה, בדרך של הצגה מחדש, את דוחותיה הכספיים ליום 31 בדצמבר 2009 ולתקופה של שנה שהסתיימה באותו תאריך", נכתב בביאור לדוחות השנתיים שפורסמו במארס, "וזאת על מנת לשקף בהם למפרע את השפעת התיקון, בשל טעות ברישום מכירה ללקוח בארה"ב בסך של 5.1 מיליון שקל".
5.1 מיליון שקל הם סכום משמעותי מאוד לאר.אס.אל. מכירותיה ב-2009 לפני ההצגה מחדש היו 55.2 מיליון שקל, כך שתיקון הטעות בהכנסות הפחית אותן ב-9.2%. מעבר לכך, העסקה הזו (שלא התרחשה) הייתה רווחית במיוחד, ולכן ביטולה פגע באופן משמעותי ברווח. אם לפני ההצגה מחדש הסתכם הרווח ב-2.9 מיליון שקל, הרי שאחרי התיקון הוא עמד על 1.1 מיליון שקל - ירידה של 62%.
במאזן, ההצגה מחדש השפיעה כמובן על יתרת הלקוחות - אותם לקוחות שהיו רשומים כחייבים כסף לחברה, אבל בפועל הם אינם חייבים כי לא הייתה עסקה. יתרת הלקוחות לפני התיקון הסתכמה ב-24.4 מיליון שקל, ואחרי התיקון היא ירדה ל-19.3 מיליון שקל. לביטול העסקה הייתה השפעה גם על המלאי וסעיפים נוספים, אם כי בהיקף פחות משמעותי.
הכותב הוא מרצה לחשבונאת וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.