גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל המאמצים לא יעזרו? "בכל תסריט מחירי הדירות בישראל יעלו, אלא אם יקרה משהו ממש ממש פרוע"

העתידן דוד פסיג זוכר שדוד בן גוריון תכנן מדינה למיליון יהודים "לכל היותר" בשנת 2000 ומגחך לנוכח הדיבורים כעת על בועה בנדל"ן ■ הפתרונות? מגדלים ("זו האפשרות היחידה") ■ מהפכה? "אנחנו מדינה דמוקרטית. אנשים לא ילכו להתפוצץ על ראש ממשלה בגלל זה"

"כשהחליט בן גוריון להכריז על מדינת ישראל, הוא קרא אליו את הדמוגרף, פרופ' רוברטו באקי, האיש שהקים לימים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיה לסטטיסטיקאי הראשי הראשון של המדינה, וביקש ממנו לחשב "כמה יהודים יכולה ארץ ישראל להחזיק". 'אנחנו הולכים להכריז על מדינה', הסביר בן גוריון, 'וכדי שנוכל לתכנן לטווח ארוך, אני מוכרח שתגיד לי כמה יהודים יהיו פה'. פרופסור באקי פנה למשרדו, חישב את חישוביו, ואחרי כמה ימים חזר לבן גוריון ובידו מספר: בשנת 2000 יהיו פה לכל היותר מיליון איש יהודים".

העתידן, פרופ' דוד פסיג, אוהב לספר את הסיפור הזה בכדי להבהיר את טענתו: משחר ימי המדינה קובעי המדיניות בישראל לא ממש רואים נכוחה את המציאות בישראל עשרות שנים קדימה. "אף אחד לא תכנן שיהיו בישראל 7.5 מיליון איש בשנת 2010", הוא אומר בהתרגשות, "ואני גם לא מכיר מישהו שלוקח שחשבון שבעוד 40 שנה, יהיו פה 15 מיליון".

45% עד גיל 25

אליבא דה פסיג, קוצר רואי דמוגרפי וכלכלי זה, הוא-הוא הסיבה לכך שכל המומחים "הכזיבו עד היום בתחזיותיהם לגבי הנדל"ן במדינה". זו גם הסיבה שבגללה, לדעתו, הם לא יקלעו גם בעתיד: "כל מי שאומרים שיש בועה בנדל"ן, פשוט לא קוראים נכון את השווקים והמציאות. לא מבינים את המבנה וההתפתחות של האוכלוסייה בישראל".

והוא מסביר: "אנחנו המדינה המערבית המתועשת היחידה שמבנה האוכלוסייה שלה הוא כמו של מדינות מתפתחות, ושבניגוד למדינות מתפתחות, שבהן קבוצת הגיל המתפתחת היא ענייה, חלשה ונחשלת, אצלנו היא מפותחת, משכילה, בריאה ובעלת אמצעים, שלא לומר - עשירה". לפי הנתונים שהוא מציג, 45% מהאוכלוסייה בישראל נע בין גיל 0 ל-25, קבוצה שבעשרים השנה הבאות נכנסת והולכת במרץ למהלכי נישואים, הולדת ילדים וצריכה מוגברת. "המאסה הגדולה הזו, יוצרת ותיצור ביקושים - לא יעזור כלום", הוא מסכם.

פסיג טוען שמזה 10 שנים הוא צועק בראש חוצות שבעשור השני של המאה ה-21, תהיה במדינת ישראל צמיחה בלתי רגילה בהשוואה לעולם. "זה ישפיע בראש וראשונה על שוק הדיור, שאין בו די התחלות בנייה שיספקו את הצורך של קבוצת הגיל הזו".

"כל מקבלי ההחלטות במדינה, כל הקברניטים בממשלה, לא שמו לב למסת האדירים המתפרצת לתוך השוק. הם לא ניתחו נכון את הגל, שכבר מתנשא ובגללו המחירים עולים, והוא יתנשא גבוה יותר, גבוה אפילו בהשוואה לגלי ביקושים גדולים שזכורים מהעבר. אפשר לשאול כל ראש עיר כמה אנשים יהיו במדינת ישראל ב-2050, אני מהמר שאף אחד מהם לא יודע. ואפשר לחשוב ש-40 שנה זה הרבה זמן, זה כלום".

- גם במקרה שיש ביקוש, צריך כוח קנייה, וזה לפי כל הנתונים - יורד והולך.

"מי אמר שצריך כוח קנייה? לאף אחד בעולם אין כוח קנייה. את המוצר הגדול ביותר שאנשים קונים בחיים שלהם, אותה דירת מגורים ראשונה, בשום מקום בעולם אנשים לא קונים בכסף שיש להם. בשביל זה יש משכנתאות וכלים אחרים. זו השיטה בכלכלה המודרנית. פעם אנשים בישראל הביאו 50% ואפילו 60% מסכום הדירה, והיום מביאים 30% וזה מספיק. מחיר הדיור ימשיך לעלות בעשור הקרוב בקו ישר. וגם אם בדרך יהיו דשדושים זעירים, עלייה, ירידה או התמתנות, מי שיקנה נכס, יחזיק בידו את מה שתמיד יוכל להחזיר בו את ההלוואה".

- מאיפה הביטחון שזה ימשיך ויעלה?

"מכך שמדינת ישראל תכפיל את האוכלוסייה ב-40 השנים הבאות. כרגע אנחנו 7.5 מיליון ונהיה 15 מיליון ב-2050. עכשיו בואו נעשה חישוב: יש פה 7.5 מיליון איש, כמעט 3.5 מיליון מהם זה חבר'ה צעירים שצריכים להתחתן תוך עשרים שנה. ואצלנו, בלי עין הרע זה לא המודל האירופי, לא מתחתנים בגיל 50 כמו איטלקים. אנחנו עדיין משפחתיים: גומרים צבא, מטיילים קצת, לומדים איזה תואר, בגיל 26-27 כולם מתחתנים ובגיל 32 לכולם יש שני ילדים ובממוצע כל זוג מביא לעולם 3 ילדים. יש דרך שזה לא ידחוף ביקוש? שזה לא יעלה מחירים? אני מסתכל כה וכה - לא רואה שום אפשרות אחרת. מה גם שהיום, כשמתחתנים, זה לא כמו בעבר, שהתחילו בחדר וחצי, 'הזוגות הצעירים' מיד רוצים 4 חדרים".

- שום דבר לא יעצור את זה?

"כדי שהמגמות הללו ישתנו, צריך להתחולל דבר מה ממש פרוע: אסון ביטחוני נורא, כמו שיפילו עלינו פצצת אטום, קטסטרופה סביבתית כמו דליפה, חלילה. כן, יש גם סיכוי אבולוציוני שפתאום יתפרץ וירוס שימנע מנשים ללדת. אבל ההסתברות של זה היא כמו שמטאוריט ענק יפגע בכדור הארץ, גם זה יכול לקרות. עתידנים לא מכניסים את הבלת"מים האלה לנוסחאות. העובדה היחידה שיש להתייחס אליה היא שישראל היא המדינה המערבית והמתועשת היחידה שב-40 השנים הבאות תכפיל את האוכלוסיה, בניגוד לכל המדינות המערביות המתועשות שאוכלוסיות שלהן יצטמקו".

- ואיך זה ישפיע עליהן?

"זה כבר משפיע. משם נולד המיתון במערב. גידול באוכלוסייה מביא לגידול בדרישה לדיור, ודרישה לדיור היא הגורם שהכי מעורר צמיחה. סביב הנדל"ן נעות כמעט כל התעשיות היצרניות ומשק הצריכה: מחומרי גלם לבנייה ועד לאלקטרוניקה - הכול סביב בית המגורים, מבני המסחר, התשתיות של היישובים, הכול".

הפתרון? מגדלים

- ישראל תמשיך ותהיה אי של יציבות, בשעה שבכול המדינות ישרור מיתון?

"כן, וטענתי כך לפני שכל העולם נכנס למיתון ב-2008, מלבד מדינת ישראל. כי מדינת ישראל ומבנה תושביה הם אחרים. אלינו גם יגיע מיתון, בהמשך, בעשור הבא. להערכתי באמצע העשור השלישי של המאה ה-21, תהיה לנו פה נפילה. כרגע נכנסים לעשור שבו האורגניזציה תגדל, המחירים יעלו, רמת החיים תעלה. אנחנו בפתח 10 שנים בלתי רגילות שבסופן נהיה בין 10 המדינות המפותחות והחזקות בעולם".

- מה המשמעות מבחינת תכנון ותשתיות?

"המשמעות עצומה וברורה. הבעיה היא שהמערכות שאמורות להתכונן לכך לא עושות כלום. אפילו אם משרדי הממשלה והקבלנים ישתגעו, ומעכשיו ייבנו 100 אלף דירות בכל 5 שנים, זה לא יצליח לספק את הצורך. זה כמו שקרה בתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות, בשנות ה-90. גם אז לא התכוננו, זו אותה חלמאות. גל ההגירה משם לא היה דבר מפתיע. בשנות ה-70 וה-80, "שלח את עמי" היה פרויקט לאומי של העם היהודי, ברית המועצות התחילה להתמוטט ב-89' וגלי העלייה התחילו להגיע ב-93'. כלומר, היו ארבע-חמש שנים להתכונן, אף אחד לא עשה זאת ומה שקרה, בבת אחת, המחירים הכפילו את עצמם באותן שנים. אז, מהגרי העלייה הרוסית לקחו דירות, חילקו אותן ל-4 והתחלקו בהם. ארבע משפחות גרו בדירה, בנו במבואה שני קירות והכניסו עוד זוג זקנים. הסתדרו. זה הרוסים, המהגרים. ישראלים לא יעשו את זה".

- בוא נדבר על פתרונות. מגדלים?

"ברור שמגדלים, זו האפשרות היחידה. אורבניזציה היא המגמה בכל המדינות: מתוך 7 מיליארד איש בעולם כולו, 3 מיליארד חיים בערים והמספר לפחות יוכפל ב-40 שנים הבאות, יש אף טוענים שב-2050 מספר תושבי הערים יגיע ל-8 ו-9 מיליארד. צריך לדמיין את זה: מיליונים מרוכזים בערים, ויש ערים רבות שאין להן לאן להתפרש, רק לצמוח לגובה. עכשיו בונים בישראל מגדלים בני 20 קומות, בעוד 20 שנה יבנו 50, ובעוד 30 שנה ייבנו 100 קומות. זה קרה בכל העולם, זה יקרה גם פה".

- בינתיים במגדלים יכולים לחיות רק בעלי הון. יש עלות גבוהה מאד להחזקת מגדל.

"הבניינים העצומים הללו, לא מספקים רק דיור, הם מספקים דברים רבים ונוספים מסביב. יש לכך מחיר, אך גם תמורה. כל דבר שמתחיל, תמיד מתאים לעשירים בלבד. מגדלים הם התשובה לאורבניזציה שלא נעצרת ולא תיעצר. מדינת ישראל קטנה, אזורי המחייה מצומצמים, האוכלוסייה גדלה, רמת החיים עולה - המשמעות ברורה: מגדלים הם ברירה יחידה".

- איך מדינה מתכוננת לבנייה כל כך גבוהה?

"לא צריך להתכונן, רק שיאפשרו לשוק לעבוד. לשוק חושים יותר טובים מאשר לכל פקידה שיושבת באיזה משרד ממשלתי. בניית 7 קומות, זה משחקים. אם בא יזם שמכריז שהוא רוצה לבנות 50 קומות, צריך לומר לו: 'קח. תעשה'. הוא שלוקח את הסיכון, הוא מכין את ההיצע וסומך על הביקוש. למרבה הצער, המדינה עושה לכל דבר 'רגולציה'. הפקידים חושבים שהם מבינים את התהליכים, והם יכולים גם לפספס ולטעות. הנה, עשו רגולציות, לא שחררו מספיק קרקעות, עשו הכול לאט, וכולנו סובלים ממחירי דירות שעולים לשמיים. בינינו - למדינה יש אינטרס שזו תהיה המציאות. זה מייקר את הקרקע, ולקופת האוצר נכנסים יותר מיסים. זה דברים שלא מדברים עליהם".

- אולי תתעורר מחאה מלמטה, מרד צרכנים.

"לא תהיה מהפכה, אנחנו מדינה דמוקרטית. יקר, קשה, מפחיד - אבל אנשים לא ילכו להתפוצץ על ראשי ממשלה בגלל זה. המהפכה היחידה שאפשר לעשות כאן היא בחירות, ויהיו מי שינצלו את המצב: פוליטיקאים, קבוצות חברתיות שיעשו רעש, ידברו, יקשקשו. בסופו של דבר, יש דירה פנויה, יוצא מכרז, וגם בירוחם מתנפלים. מי שיכול לקנות דירה היום ולא קונה כי הוא מחכה שהמחירים ירדו, עושה טעות אסטרטגית בחייו הפרטיים. במדינת ישראל המחירים לא יורדים, לכל היותר הם עוצרים, לשנה לשנתיים. אני לא זוכר תקופה ממושכת שהמחירים ירדו כאן. זה קרה בנסיבות ספציפיות באזורים מאוד ספציפיים, שלא בטוח שאנחנו היינו רוצים לגור בהם. גם אם פתאום יש מצב כלכלי קשה, המחירים לכל היותר עוצרים ותוך זמן קצר, קופצים שוב".

- ואם תקום עוד מדינה מזרחית לנו, דבר שמתחיל להסתמן כאפשרות לא לגמרי מופרכת. זה לא יוריד מחירים? הסיכון פה יגדל.

"ההיפך - אם תקום שם מדינה, יהיה עוד יותר ביקוש, כי תהיה נהירה של מי שגרים שם. אומרים שיש 300 אלף אזרחי ישראל ביהודה ושומרון, אפשר לשער מה יקרה כאן, אם רק חצי מהם יעזבו, וברור שיעזבו יותר. אנשים לא מבינים איזה השלכות מרחיקות לכת יש למדינה פלשתינית. רוצים להחזיר את העיר אריאל, דוחפים לזה. איפה נשים את כל מי שגר שם? יהיה בלאגן. אלה אנשים שיצטרכו דיור עכשיו והם לא יבואו עם ילד אחד, הם באים עם הרבה ילדים. בשבילם צריך דירות יותר גדולות, ולא רק דירות: בתי ספר, גני שעשועים, כבישים, בתי חולים"

- מדברים על פתרונות זולים בפריפריה, שתהיה הרבה יותר נגישה בעזרת תשתיות מתקדמות. חצי שעה מירוחם למרכז.

"יש הרבה 'אם'ים' וכולם עולים הון עתק. טכנולוגית הכול אפשרי, גם רכבת מירוחם לת"א, גם תחבורה שתוביל מת"א לחדרה בעשר דקות, אבל המימוש של דברים כאלה קורה תוך המון זמן, 10-15 שנים. אין טעם לבנות על פיתוח הפריפריה כמהלך שיוריד מחירים".

תיבת נח של האדם מודרני

פסיג שייך לאסכולה התופסת את העיר כ"תיבת נח של האדם המודרני", כדבריו. הוא מסביר שעיר מודרנית מספקת בטחון פיזי - אנשים הרבה יותר סמוכים למרכזי סיוע כמו משטרה ורפואה, מאשר בכפר, וגם מעניקה ביטחון חברתי וביטחון פיננסי - מבחינת אפשרויות תעסוקה, ואפשרות להכנסה כלכלית ליזמי עסקים. האורבניזציה היא לא רק צורך, אלא גם שאיפה שכן היא צורת הישוב שלדעתו מספקת את איכות החיים לאדם בעולם הזה.

- בישראל איכות חיים עדיין נחשבת בית על קרקע מחוץ לעיר הגדולה.

"זו טעות. יקר מאד לספק בפריפריה את האיכות ורמת החיים שמציעה עיר. בהתחלה הפריפריה נראית זולה, כי הקרקע זולה - אבל בסופו של יום זה הופך להיות מאוד יקר, למדינה שצריכה להקים תשתיות, וגם לתושבים. כדי לספק לילדים חינוך מגוון וטוב - צריך לשלוח אותם למרחקים, כדי לצרוך תרבות איכותית - צריך לבזבז הרבה דלק וזמן, כדי ליהנות משירותי בריאות מתקדמים - שוב צריך לנסוע רחוק. אז יש בית רחב ידיים ושקט, אבל איכות החיים יורדת. אנשים מתפתים למחיר הזול בפריפריה, אבל הזול הזה יקר. לכן כולם במאה ה-21 נוהרים לערים. זו טעות של מדינת ישראל שבמקום להקים ערים בפריפריה, היא מיישמת מדיניות הקמת יישובים כפריים.

"האקדמיה דנה בשאלת המודל האופטימלי של עיר. יש מידת הסכמה מסוימת שמינימום לעיר הוא מיליון תושבים ושיותר מ-7 מיליון, זה כבר מתחיל להיות בעייתי. קשה לספק את צרכי התושבים ומסובך לאזן בין מגורים נוחים, אזורים ירוקים, אוויר נקי לנשימה, דרכי תחבורה מהירות, והזדמנויות עסקיות בעיר כל כך צפופה. ב-2050 יהיו בעולם 550 ערים בנות מיליון איש וכמה מגה-פוליס. המגה פוליס הגדולה מכולן צפויה להיות טוקיו ביפן, ומנבאים שיגורו בה 35 מיליון בשנה זו.

"בטוקיו כבר מרגישים את העומס על התשתיות, את הלחץ מהמחירים המרקיעים לדיור ולכול שירות עירוני. בטוקיו יש מגירות-שינה, קופסאות מרופדות, שמשלמים על לילה בתוכן אמנם הרבה כסף, אבל קצת פחות מחדר במלון שמחירו בלתי מושג לאדם ממוצע. יש בעיות קשות בערים כל כך צפופות. אולי רק טוקיו תוכל להתמודד עם האתגר, כי משתמשים בה כבר היום בטכנולוגיות מתאימות בבנייה, בתחבורה".

- אתה צופה קשיים דומים כאן?

"גם לערים שלנו אורבת סכנה כזו. התנאים קיימים: גידול בלתי רגיל באוכלוסיות בשילוב הקרקע המצומצמת, זו חממה לבעיות תשתית. לי אין תשובה איך אנשים ינועו כאן בכבישים בעוד 20-30 שנה, אם לא תשתנה הגישה הנוכחית. כבר היום אי אפשר לנסוע, אז לא צריך דמיון מפותח כדי לנחש מה תגרום הכפלת אוכלוסייה לכבישים ותנועה בהם. לו אני ראש עיר בת"א, הייתי מקבל החלטה אסטרטגית, לסגור את הכבישים בעיר מפני תנועת מכוניות. המכוניות יהרסו את הערים.

"גם האפשרות להתפתחות סלאמס עירוניים אינה מופרכת, במציאות המשלבת פיצוץ אוכלוסין והעדר תכניות בינוי מתאימות. בעיריות מתכננים לעשרים שנה קדימה. זו בדיחה, זה לא רציני. תוחלת החיים הממוצעת של אנשים שנולדים היום תהיה 100 שנה - אין שום טעם לתכנן לטווח כל כך קצר. המשמעות של גישה זו היא שבעוד 40 שנה נהיה כמו מצרים, אנשים יעמדו זה על זה בשדרות רוטשילד בתל אביב. כשאמרתי את זה - נבהלו ממני ואמרו לי 'לך הביתה'".

- אם צריך מינימום מיליון תושבים בשביל להשיג איכות חיים של עיר - אז בישראל גם יש בעיה הפוכה. טבריה, אילת ובאר שבע, למשל, לא יגיעו לשם.

"בטח שכן. 250 אחוז שהם יגיעו. ואם לא, אז כמה ערים יתאגדו לעיר אחת וישתפו תשתיות: מפארקים של עסקים ועד מרכזי תרבות. בארץ עוד לא התחילו לחשוב בכיוון הזה, עדיין כל עירייה עושה לעצמה. בשביל מה צריך את פתח תקוה, גבעת שמואל וקריית אונו, כערים נפרדות? יום אחד ירד האסימון, גם לראשי ערים פה. הם יבינו שכדי להתחרות עם הערים הגדולות הן צריכות להתאחד".

- לאורבניזציה, שאתה מדבר בזכותה, יש קשר ישיר עם צמצום ילודה והקטנת גודל המשפחה, שעלול לעצור עליית מחירים.

"במובן סגנון החיים המשפחתי, דווקא יש לאורבניזציה תופעת לוואי שמעלה מחירים: עלייה בשיעור הגירושים. כיום, 30% מהזוגות החיים בריכוזים אורבניים, מתגרשים. המשמעות מבחינה נדלנ"ית היא, שכל ביקוש לדירה אחת, הופך לביקוש לשתי דירות, שכל אחת צריכה להכיל את בן הזוג המתגרש, ואת ילדיו - כלומר זו איננה דירה קטנה בהכרח. זאת אומרת שצריך להוסיף עוד 30% על כל 'זוג צעיר', כי כל זוג שלישי בערך, יצטרך עוד דירה תוך כמה שנים".

הסטייה של ישראל 2020

פסיג מזכיר שבתחילת שנות ה-90 יזם מוסד נאמן את פרויקט ישראל 2020, שלפיו ערכו משרדי הממשלה את תמ"א 35. "החבר'ה בנאמן אספו קצת כסף למחקר ובשנת 93' ראו אור 18 ספרים, כל ספר בהיבט אחר, לגבי מצב המדינה בשנת 2020". המחקר הגדול הזה ניבא שבשנת 2020 יהיו במדינת ישראל 8.5 מיליון איש. זו סטייה ב-8 שנים לדברי פסיג, הטוען ש-8.5 מיליון איש יהיו כאן כבר בעוד שנתיים.

- הטעות היא לפיכך, שלכם, אנשי האקדמיה.

"את 'ישראל 2020' כתבו מתכנני ערים ולא עתידנים. הם לקחו נתונים קיימים, חישבו ועבדו בשיטה לינארית. כלומר אמרו - מה שהיה עד עכשיו הוא מה שימשיך להיות. הם לא לקחו בחשבון את גל ההגירה מרוסיה, שגרם לקפיצה אדירה, וטעו בגדול".

- יש קפיצות, יכולות להיות גם נפילות. רעידת אדמה למשל.

"גם אחרי רעידת אדמה המחירים יעלו. בכל תסריט - שלא מועתק מסרט אימה הוליוודי על עידן קרח - המחירים בישראל יעלו. לרעידת אדמה יש סבירות גבוהה יותר, אבל גם היא לא תשנה את המגמה. אבל גם אם נניח שימותו עשרות אלפים, שייגרע ממלאי הדיירים 20 אלף, ואפילו 50 אלף, מספר הדירות שיגרע מהמלאי יהיה גדול יותר. וזה אומר, שוב, עליית מחירים".

- ואם יפרוץ שלום במזרח התיכון, גם אז המחירים יעלו?

"כן, גם אז. זה יעלה את ערכה של המדינה בעולם - ויעלה את המחירים למשקיעים, זה עלול לעורר אנטישמיות, ולכן לזרימת עוד יהודים לפה, וגם כמובן, בעקבות נסיגת אזרחי ישראל משטחים: רמת הגולן, יהודה ושומרון. כולם יצטרפו לאלה שעומדים כבר היום בתור לקורת גג בתוך שטחי מדינת ישראל".

עוד כתבות

אלוביץ', נתניהו ומוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה ניוז, רויטרס ותמר מצפי, גלובס

הנאשמים מגיבים: "הצגת חלק נקודתי מדברי מוזס בשיחה כהצעת שוחד היא פרשנות שגויה"

היועמ"ש החליט היום להעמיד את נתניהו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וכן להעמיד לדין את נוני מוזס, שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד ● מטעם בני הזוג אלוביץ' נמסר כי "על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו"

קון אגוארו חוגג את השער הראשון של נבחרת ארגנטינה./ צילום: רויטרס

הפרטת אירועי הספורט הלאומיים היא לא אופציה

אבל לפני שממהרים לנסות להעביר גם את ניהול משחקי הנבחרות הלאומיות לחברות פרטיות, צריך לחשוב מה יקרה למחירי הכרטיסים

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: יש לקיים פריימריז לראשות הליכוד אם הולכים לבחירות שלישיות

מבצעי בלאק פריידיי בחנות במנהטן, ניו יורק / צילום: SHANNON STAPLETON, רויטרס

טירוף הקניות של נובמבר עשוי להפוך למפגן כוח של ענקיות הקמעונות

המשקיעים במניותיהן של רשתות הקמעונות הגדולות בארה"ב לא צפויים לעשות "קופה", אבל אולי יראו שיפור קל מעל למדד S&P 500 ● מתחילת 2019 רשמו מניות המגזר זינוק פנומנלי, וכעת הן לא מתומחרות במחיר מציאה

רוברט דה נירו ואל פצ'ינו ב"האירי" / צילום: באדיבות נטפליקס, יח"צ

"האירי": אם זו שירת הברבור של סקורסזה, היא הכי מושלמת שאפשר

העוצמה הרגשית ב"האירי" של סקורסזה מטשטשת את כל הפגמים, כמו האיפור הדיגיטלי שהצעיר את דה נירו ב-40 שנה

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

הדילמה של משקיעי אפי פיתוח: האם להיענות להצעת הרכש של לבייב - בפחות מחצי מההון העצמי

הצעת הרכש שהגיש לבייב   להחזקות הציבור בחברה בסכום של 110 מיליון דולר, תישאר פתוחה עד 19 בדצמבר ● לבייב באופן ישיר בכ-65% ממניות אפי פיתוח, אותן רכש בספטמבר 2016 מחברת אפריקה ישראל הקורסת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

ה"לא יהיה כלום כי אין כלום", הפך ל"יהיה הרבה כי יש הרבה"

כתב האישום חושף מציאות עגומה, שבה האיש החזק במדינה מביא כמעט לחורבן של חלקים בתקשורת החופשית ● היום מנדלבליט הוכיח שרוב הביקורת נגדו הייתה חסרת תוקף - מי שתקף אותו בבוטות, חייב לו התנצלות ● פרשנות

יניב גרטי אינטל ישראל / צילום: איל יצהר

ההשלכות של מלחמת הסחר, הטבות הענק מהמדינה, הפספוסים וההצלחות: המעסיק הגדול בהייטק מדבר

יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, מספר בראיון ל"גלובס" מה היתרונות התחרותיים של אינטל בתחום הבינה המלאכותית, מתייחס לחשש מהשלכות מלחמת הסחר ומתייחס גם לפספוס מהפכת המובייל: "זה לא רודף אותנו, באותה תקופה זיהינו היטב מהפכות אחרות"

קורקינטים של חברת BIRD / צילום: יח"צ

מקורקינטים להרכבת ממשלה - כמה אתם שולטים בחדשות?

איזו מניה תרמה כמעט מחצית מעליית דאו ג'ונס ב-1,000 נקודות, מה צפוי לקרות לתעריף החשמל ואיזה נסיך בריטי פורש מפעילות ציבורית? 10 שאלות שיבחנו עד כמה אתם מעודכנים

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה, והתנצל

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד ● היום פרסם התנצלות על דבריו: "אני מצטער מאוד על המלים שבהן השתמשתי"

כנס חדרה לאנרגיה- שומרי הבית / צילום: ענבל בן יעקב

"התנהלות המדינה סביב אסדת לווייתן ממשיכה להיות תמוהה"

המועצות המקומית זיכרון יעקב, פרדס חנה-כרכור, עמק חפר, ג'סר א-זרקא, מגידו ועמותת "צלול" הגישו עתירה לביטול היתר הפליטה של אסדת לוויתן והן דורשות צו מניעה נגד הפעלת האסדה ● גם עמותת "שומרי הבית" פנתה לבית המשפט, ופעיליה שיבשו את נאומו של השר שטייניץ הבוקר בכנס בחדרה

Mee Too / איור: שירי אלגור

מהפכה במשרד: תנועת #MeToo משנה מבפנים את מקומות העבודה אבל יש עוד דרך רבה לעשות

אחרי ששינתה את העולם, תנועת MeToo# מחוללת תמורות גם במקומות העבודה ● כיצד מצליחים במקומות העבודה להתמודד עם התופעה, ועד כמה הם באמת מבינים אותה?

סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן / צילום: REUTERS/Jonathan Ernst

גמול על חקירת האימפיצ'מנט? הסנט יוזם חקירה נגד ג'ו ביידן

מנהלת ענייני רוסיה ואירופה במועצה לביטחון לאומי, בעדות בבית-הנבחרים, מוקיעה את דבקות הרפובליקאים בתיאוריות קונספירציה על מאמץ אוקראיני להכשיל את מסע הבחירות של טראמפ ב-2016 ● "מי שמפיץ את התיאוריות האלה הם שירותי הביטחון של הרוסים"

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ויו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל / צילום: Carlos Barria, רויטרס

הגענו ל"קומה החמישית": האם נמשיך לטפס או שמא ניפול?

לפני 75 שנה פרסם נתן אלתרמן את השיר "הקומה החמישית", ובו התייחס לכך שכאשר מטפסים, הפירוד יכול להפיל מטה במהרה את כל המקטע שטיפסנו ● אמירה זו נכונה גם בהקשר של תוצאות הבחירות בישראל, ולא פחות בהקשר של הכלכלה העולמית

בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

איך יכול להיות שראש הממשלה נתניהו לא למד לקח מאולמרט?

הייתכן שפיקוח טוב יותר, אתיקה קפדנית וערכי שקיפות מושרשים, יכלו למנוע מראש הממשלה את ההתדרדרות הזו? מי יבטיח לישראלים שזה לא יקרה במשרד ראש הממשלה פעם נוספת ● פרשנות

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

קרן פימי נכנסת לביומד: רוכשת 12% ממניות חברת קמהדע תמורת כ-30 מיליון דולר

פימי רוכשת החזקות מקרן ברוש ליאון רקנאטי ויונתן האן ● העסקה נעשתה במחיר שוק המשקף לחברה שווי של כ-240 מיליון דולר

נוני מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מועצת העיתונות: על מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס להשעות את עצמו על רקע אישום השוחד נגדו

זאת עד לסיום ההליך המשפטי נגדו ● עוד ציינה המועצה כי היא "מביעה זעזוע מן הפגיעה בחופש העיתונות בארץ העולה מכתבי האישום נגד ראש ממשלת ישראל, אשר שב ותקף את התקשורת בהכללה גם בנאום התגובה שלו"

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מנדלבליט מגיב לראשונה על ההחלטה להאשים את נתניהו בשוחד: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך בלב שלם"

באופן נדיר נושא הערב היועמ"ש דברים לאחרת ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו ● "הוא ניצל את כוחו ומעמדו כדי להיטיב עימו אישית, לכן החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של הפרת אמונים"

נפגעי הקורקינטים - 21 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 13 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אייל טריבר/צילום: יחצ

מיטרוניקס ממשיכה לצמוח בשיעור דו ספרתי והמניה דוהרת; קיבוץ יזרעאל מחזיק מניות בשווי 2 מיליארד שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שחייה דיווחה על הכנסות של כ-165 מיליון שקל ברבעון השלישי, צמיחה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● "העונה בחצי הכדור הצפוני התארכה לתוך הרבעון השלישי, שהתאפיין בהמשך ביקושים חזקים בארה"ב ופתיחה מרשימה של העונה באוסטרליה"