מפגשים משפחתיים, בילוי בחיק הטבע, ולא מעט אוכל - אין חג בלוח השנה העברי שלא כרוך בהוצאות. אם יש יום אחד (חוץ מיום כיפור) שבו פוחת משמעותית החשק של הישראלים לקנות, הרי זה יום הזיכרון לחללי צה"ל.
על-פי גמא ניהול וסליקה, העוסקת בסליקה מוקדמת של שוברי תשלום בכרטיסי אשראי ושמבססת את נתוניה על כ-2.5 מיליון קניות בחודש בכ-5,000 בתי-עסק בכל רחבי הארץ, הציבור מציין את יום הזיכרון בצמצום קניות למרות שמדובר ביום עסקים רגיל.
על-פי הנתונים הרב-שנתיים, גובה קנייה ממוצע ביום הזיכרון נמוך בשיעור של 15%-25% ביחס לגובה קנייה ממוצע בימות החול. גם מספר התשלומים הממוצע לכל קנייה בתשלומים נמוך לעומת הממוצע החודשי - "ומנתון זה ניתן להסיק בבירור כי לא נערכו ביום הזיכרון קניות צרכניות במחירים גבוהים, הגוררים מספר תשלומים רב יותר".
ומה קורה בשבתות? למרות העלייה ב-50% בפדיון הקניות בימי שבת מאז שנת 2006 הן נותרו שוליות ביחס להיקף הקניות בשאר ימות השבוע. זאת כנראה משתי סיבות עיקריות: שעות הפתיחה הממושכות של החנויות במרכזי הקניות, שהונהגו מאז המיתון של 2001 ומאפשרות ללקוחות לקנות בנחת בסוף יום העבודה, וירידה באפקט החידוש של קנייה בשבת. קניות השבת מאופיינות בקניות קטנות, ומתרכזות בעיקר במזון, ביגוד, הנעלה, משחקים ומוצרים קטנים ובינוניים לבית.
ונקודת אור נוספת בהרגלי הצריכה הבזבזניים שלנו - למרות ניסיונותיהם העיקשים של המשווקים, הישראלים טרם הפכו את ט"ו באב ליום קניות. אין כל עליה בקניות בענפי הקוסמטיקה, ההלבשה, התכשיטים והמתנות לקראת ט"ו באב, למרות מה שמנסים לשדר לנו. הקנייה הממוצעת בכרטיס אשראי בחנויות אלה עמדה בשנתיים האחרונות על כ-300 שקל, ללא כל שינוי ביחס לימים שקדמו לט"ו באב.
בעזרת חברת גמא ניהול וסליקה מציג "גלובס" את סל ההוצאות השנתי של החוגג הישראלי.
ראש השנה וסוכות: מוציאים 40% יותר
"יש עלייה של כ-40% בהוצאה החודשית של משפחה ממוצעת בחגי תשרי", אומר גיל אורלי, מנכ"ל חברת "יבולים" לאימון כלכלי למשפחות וארגונים. "ההוצאה משתנה לפי מספר וגילאי הילדים, ואינה כוללת נופש".
הוצאות המכולת, הוא מדגים, עולות ב-43% בממוצע (מ-2,421 שקל ל-3,144), כאשר מי שמארח עשוי להזניק את הוצאות האירוח החודשים עד פי 10 (מ-100 שקל לאלף). הוצאות עבור מתנות גדלות אף הן במאות אחוזים, וכך גם הוצאות ביגוד והנעלה ותקציב בילויים וילדים.
עם זאת, נתוני גמא מהשנה הנוכחית מגלים כי ערב ראש השנה לא נרשמה הסתערות על החנויות: בגובה הקנייה הממוצע בכרטיס אשראי חלה עליה מתונה: מ-524 שקל ל-540 שקל.
"קניות החגים היו מאופיינות עד לשנת 2008 בעליה בת 15% בגובה הקנייה הממוצע בכרטיס אשראי ביחס לחודש שקדם לחגים, אולם בחגים האחרונים השתנה דפוס הקניות: גובה הקנייה הממוצע לא עלה, אולם מספר הקניות גדל", אומר אריאל גנוט, מנכ"ל גמא.
ומה באשר לחג הסוכות? זה, אומרים בגמא ניהול וסליקה, איבד את ערכו המסחרי המיוחד: גובה קנייה ממוצע בכרטיס אשראי בחול המועד סוכות נפל תוך 5 שנים ברבע - מ-646 שקל ל-490 שקל, והציבור נוטה שלא לערוך בו קניות צרכניות בעלות ערך כספי גבוה.
בחברה תולים זאת בנטייה של אנשים לצאת בחג הזה לחו"ל דווקא - הוצאה לא קטנה בפני עצמה, שמשמעותה פחות קניות בארץ.
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? אוכל, והרבה (כולל הסממנים המיוחדים לחג); מוצרי אירוח; מתנות; בגדים; כלי בית.
- על מה עוד אנחנו מוציאים? דלק ובילויים - במיוחד כשמדובר בהורים לילדים.
חנוכה: הולך ומתייקר
8 ימי החנוכה אינם דורשים הוצאות אירוח אינטנסיביות כמו חגים אחרים; את עיקר הוצאות נאלצים ההורים להוציא עבור שבוע חופש - בין אם מדובר בקייטנות ובין אם הם נדרשים לבדר את ילדיהם בכל דרך אחרת.
לתעשיית המופעים והפסטיגלים יש כמובן חלק לא מבוטל בהוצאה הזו. לכך נוספות הוצאות על דמי חנוכה (בדמות כסף או מתנות), ובשוליים - גם הוצאות על סממני החג השונים, משמן ועד נרות.
בגמא ניהול וסליקה יודעים לספר כי היקף קניות הציבור בענפי הצרכנות המרכזיים בחנוכה עצמו הולך וגדל בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. העלייה במספר הרכישות ניכרת, בתחומים רבים - כנראה שהבילוי המשפחתי בקניונים גובה מחיר כבד.
ברשת ACE מדווחים כי המוצרים הפופולריים מתחלקים למתנות דוגמת מצלמות ונגנים; ולמוצרי חג כמו חנוכיות וצ'יפסרים.
הורים לילדים עומדים כאמור בפני הוצאה נוספת: הילדים מחופשה ארוכה במיוחד, ואילו ההורים נאלצים לתמרן בין מציאת מקום 'להפקיד' בו את הילד בתשלום ובין יציאה לחופשה מהעבודה וויתור על חלק מההכנסה לחודש זה.
לדברי אפרת פיינשטיין, מנהלת בפועל את חברת הקייטנות אינטרסקול, "בעקבות הביקוש, החברות מפעילות קייטנות גם במהלך חופשות החג הארוכות, כמו חנוכה, פסח ולעתים גם סוכות".
העלויות בקייטנות נעות בין 500 ל-1,500 שקל עבור שבוע לילד אחד, בהתאם להיקף השעות והארוחות הכלול בחבילה.
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? סופגניות, סממני חג אופייניים (נרות, שמן ותפוחי אדמה).
- על מה עוד אנחנו מוציאים? "דמי חנוכה" (ממתקים ומתנות) - קייטנות לילדים על-פי הצורך, הוצאות בידור, מופעים ובילויים.
פורים: 150 שקל לתחפושת
השאלה האמיתית, בעיקר עבור הורים, היא כמה מחליטים להשקיע בסממן המרכזי של החג - התחפושות: מה שיכול לנוע בין מאות שקלים לתחפושות קנויות מהזן המושקע, ועד הרבה הרבה פחות עבור מי שיחליט להיות מקורי וליצור תחפושות במו-ידיו.
מה שהופך את פורים ליקר פחות הוא העובדה הפשוטה שמדובר ביומיים בלבד (במונחים של מערכת החינוך), ולא בשבוע שלם. הוצאות המזון מתרכזות בעיקר במשלוחי המנות ובאלכוהול האופייני לחג.
אמנם בחג עצמו נרשמות לא מעט קניות, בשיעור גדל בשנים באחרונות ("אווירת סוף מיתון, קניונים מקורים וילדים בחופשה, מובילים לחגיגת פורים שמחה מאוד לבעלי החנויות", אומרים בגמא), אבל איך אומרים בישראלית מדוברת? "בקטנה".
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? תחפושות, ממתקים, אוזני המן ומאפים, איפור, מצלמות ומוצרי צילום.
- על מה עוד אנחנו מוציאים? משלוחי מנות, מופעים, מסיבות.
פסח: לא עושים חשבון
פסח הוא גולת הכותרת של כל חגי ישראל והבור שהם פוערים בארנק. "משפחות דתיות מוציאו יותר, בשל ציוד מחודש של הבית בכלי בית", אומר גיל אורלי. "4.3 מיליארד שקל הוציאו הישראלים בחג האחרון, לפי לשכת המסחר תל-אביב".
רק בחג עצמו, ללא החודש הקודם לו שמהווה חלק מהותי במסע הקניות, הגיעה ההוצאה הממוצעת של משקי-הבית ל-2,400 שקל - כמחציתם על מזון ומשקאות.
על-פי הנתונים מתחלקת ההוצאות הנוספות (ללא מזון) ל-18% על דלק ותחבורה, 11% על מופעי תרבות ובידור, 17% על נסיעות לחו"ל, 10% על הבראה, נופש וטיולים, 15% על הלבשה והנעלה, 5% על כלי בית ומוצרי חשמל, וכ-11% לארוחות מחוץ לבית.
על-פי סקר אתר "כמה" בשנה שעברה, עולות ההוצאות המשפחתיות לקראת פסח בכ-70%, כשעלייה דרמטית נרשמת למשל בשוק מוצרי החשמל (כ-67% יותר בהשוואה לממוצע החודשי). "פסח הוא הכריסמס הישראלי", הסיק מנכ"ל האתר, מתן גוטר.
בגמא ניהול וסליקה מדווחים על עלייה של 21% בסכום קנייה ממוצעת בכרטיס האשראי בחג (ל-563 שקל), בהכפלה של תנועת הקונים בחנויות, ובשינוי מורגש במיוחד ברכישת הלבשה והנעלה.
ברשת ACE מחלקים את "בהלת פסח" ל-3 שלבים: חודש לפני החג - מוצרי שיפוץ ושדרוג הבית, בעיקר צבע לקירות. כ-10 ימים לפני החג - מוצרי אירוח: שולחנות, כסאות, מיטה מתקפלת, פינות אוכל והרבה מתנות לחג. בחול המועד - השלמות של מוצרי קמפינג וטיולים. ברשת מעריכים שמשפחה ממוצעת מוציאה בפסח כ-600 שקל על מתנות לחג.
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? מוצרי ניקוי, ציוד שיפוצים, ריהוט ומוצרי חשמל, מוצרי מזון ואירוח (כולל מוצרים מיוחדים לחג וכלי בית ייעודיים).
- על מה עוד אנחנו מוציאים? חופשות, בילויים, קייטנות, דלק.
יום העצמאות: זינוק בצריכת בשר
במתחם רוזנפלד בצומת סגולה מספרים כי גולת הכותרת לקראת החג הלאומי היא רכישת מנגלים, גרילים ומוצריהם הנלווים. לקראת היציאה לשטח מצטיידים הישראלים בציוד פיקניק כמו אוהלים. הממוצע לקניית מוצרי יום העצמאות הוא 100 שקל.
אבל אין עשן בלי אש, ואין מנגל בלי בשר: וכאן, כנראה, טמונה ההוצאה העיקרית. על-פי נתוני מועצת הבקר, לקראת יום העצמאות עולה צריכת בשר הבקר ב-15%-20%.
חברת "אדום אדום", מותג הבשר הטרי של תנובה, מדווחת כי צריכת בשר הבקר הטרי בישראל עומדת על כ-10,000 טון בשנה, מתוכם כ-1,500 בחג.
היקף העסקים ביום העצמאות עצמו, יש לציין, הוא הנמוך ביותר ביחס לכל ימות השנה כולל שבתות - פרט ליום כיפורים.
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? בשר, מנגלים וציוד מחנאות.
- על מה עוד אנחנו מוציאים? דלק.
שבועות: זינוק בצריכת גבינות
אחרי הטירוף של פסח והסתערות המנגלים של יום העצמאות, נרשמת הקלה בחג הקרוב - שבועות.
"לחג השבועות אין ביטוי צרכני מובהק פרט לקניית מוצרי חלב מוגברת", אומר אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול וסליקה, "וזו באה לידי ביטוי בגידול מחזורי חנויות המזון".
עוד אומר גנוט כי פרט למוצרי החלב הבסיסיים, מתבטאת קניית חג השבועות בצריכה מוגדלת של גבינות יקרות כגבינות קשות וגבינות עיזים, שמחיריהן גבוהים ביותר. קנייה זו מעלה את גובה הקנייה הממוצע.
במועצת החלב מדווחים על צריכה מוגברת פי 3 של מוצרי חלב בשבוע שבו חל שבועות, מה שמגדיל את היקף מכירות המזון, על-פי נתוני גמא, בכ-10%.
* רשימת קניות:
- מה אנחנו קונים? גבינות, מוצרי חלב ויינות.
