בכל יום עצמאות, זה 63 שנה, עם ישראל יוצא לרחובות, רוקד ושר מול במות הבידור ומנפנף מעל מנגלים בפארקים - כך אנחנו חוגגים את עצמאותנו. מהי אותה עצמאות של מדינה? ההגדרה המילונית היא: "מצב של מדינה חופשית ומשוחררת, שיש בה שלטון משלה ושאיננה נמצאת תחת שלטון זר; ריבונות לאומית ואוטונומיה מדינית".
אך כשעוברים להגדרה עבור היחיד, ולא המדינה, זה כבר לא שחור-לבן. ההגדרה המילונית ל"עצמאות" היחיד היא: "אי-תלות באחרים, חופש משליטה, מתמיכה, מהשפעה או מעזרה של אחרים". על "החופש" הזה חלמו וחולמים עורכי דין רבים, שמנסים לכבוש את הזירה המשפטית לא עוד כעורך דין שכיר בעוד משרד.
"גלובס" מביא 5 סיפורים של עורכי דין שבחרו לנסות את כוחם בשטח הלא-בטוח שנקרא "עצמאות אישית", וגילו שזה תפור למידותיהם: פרופ' יוסף (יוסי) גרוס; עו"ד גד נשיץ; עו"ד מיקי צלרמאיר; עו"ד גיורא ארדינסט ועו"ד שמוליק זיסמן.
לכל אחד מהם סיפור חיים שונה. עבור חלקם הדרך הייתה רצופת מכשולים, אחרים שייטו בים רגוע היישר אל ההצלחה, וכולם הצליחו להתברג בטופ של המקצוע.
החמישה הקימו אימפריות של עריכת דין, שמלוות את התהליכים הכלכליים הגדולים במשק, ויש להם גם טיפים מניסיונם לעורכי הדין הצעירים שחולמים לצאת לעצמאות.
עו"ד מיקי צלרמאיר: "לא היה לי גרוש"
היציאה לעצמאות
"לאחר שסיימתי את ההתמחות הבנתי שהפכתי להיות אחד מהרבה מאוד עורכי דין. רציתי לעשות משהו שיבדיל אותי מאחרים. חשבתי ללכת ללמוד בחו"ל, אבל פרופ' יואל זוסמן, שהיה מרצה שלי ומנטור עבורי, אמר לי שאני לא בנוי ללימודים, רק לעבודה, וסידר לי עבודה במשרד גדול בניו-יורק.
"כשחזרתי לישראל, ב-1971, הצטרפתי כשותף למשרד עורכי הדין פורת-הגין, אבל החלום לחזור לאמריקה בער בי. אחרי זמן קצר הציעו לי עורכי הדין אמנון שיבולת וריצ'י רוברטס לחזור לארה"ב, ולהקים שם סניף ישראלי של משרד שיבולת-רוברטס-צלרמאיר. זה היה הצעד הראשון שלי לעצמאות, והוא היה צעד מטורף. נסעתי בלי גרוש ופתחתי משרד בניו-יורק.
"שיבולת ורוברטס נפרדו ממני די מהר, ונותרתי עצמאי בשטח. לא היה לי כסף, ולא היו לי לקוחות. צברתי חובות. אחרי שנה בערך הגיע אליי צעיר פרואני כדי שאייצג אותו בתיק ירושה. גם לו לא היה גרוש על התחת. הוא סיפר לי שאביו נפטר ולא הוריש לו כלום ושהוא רוצה 5,000 דולר מהירושה. הסכמתי לייצג אותו על בסיס הצלחה. היינו שני תפרנים טוטאלים. הייתי כל-כך עני, שלא היה לי כסף לקנות מעיל לבת שלי.
"תוך כדי המשא-ומתן בתיק התברר שהאבא של הלקוח היה מיליונר שנישל אותו מירושה בסך כמה מיליוני דולרים. הצלחתי לבטל את ההחלטה ולזכות עבורו בירושה שמנה. בזכות זה הייתי אמור לקבל ממנו שכר-טרחה בסך מאות אלפי דולרים, אבל הוא לא הגיע לפגישה שקבע אתי בבנק. אמרו לי שם שהוא כבר לקח את כל הכסף שלו.
"במקרה תפסתי אותו במלון וולדורף-אסטוריה כשהוא מנפיק את כרטיס הטיסה שלו חזרה לפרו. החזקתי אותו בצווארון ואמרתי לו 'תשמע, יש לך שתי דרכים: או שאתה משלם לי את הכסף שלי, או שאתה לא עולה על המטוס הלילה'.
"השומר במלון הסתכל עליי מבוהל. הרגשתי שאני הולך להרוג אותו. הרעיון שמישהו לוקח לי את כל הכסף היה בשבילי קשה מנשוא. אז הוא הלך אתי לבנק ממול ושילם לי את מה שמגיע לי.
"מהרגע הזה המשרד התחיל לפרוח, ותוך זמן מה כבר הייתה לי פרקטיקה של 17 עורכי דין. אחרי 10 שנים, ב-1984, חזרתי לישראל ופתחתי משרד עצמאי ישראלי. זה היה עולם אחר לגמרי. כאן היה לי קל לצאת, שוב, לעצמאות. תוך זמן קצר הכירו לי את אבי פילוסוף, שותפי, והפירמה צמחה".
טיפ ליוצאים לעצמאות
"מאחר שיש המון עורכי דין אתה צריך להיות ייחודי, מישהו שהלקוח יזכור. הדבר השני הוא שאתה חייב לעסוק בדברים שאתה אוהב, אחרת לא תהיה טוב במה שתעשה. ודבר שלישי ואחרון - תהיה עניו. 99% מעורכי הדין הצעירים חושבים שהם המציאו את הגלגל, וזו תכונה שאפשר לחטוף ממנה מכות גדולות. אתה חייב להקשיב ללקוח ולהתעניין בו. הוא מרגיש את זה מיד, וזה מחבר ביניכם".
עו"ד מיקי צלרמאיר בתחילת הדרך
עו"ד מיקי צלרמאיר
מייסד: משרד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר-טולידאנו
שנת ייסוד: 1984
תחומי עיסוק: משפט מסחרי על כל גווניו
מועסקים: 35 עורכי דין, מתוכם 11 שותפים
עו"ד גיורא ארדינסט: "התחלנו בדירת סטודנטים"
היציאה לעצמאות
"התמחיתי במשרד וינרוט. נשארתי שם כשכיר עוד מספר חודשים, שלאחריהם החלטתי לנסוע לארה"ב, לצורך לימודי תואר שני באוניברסיטת ייל. לאחר סיום הלימודים עבדתי שנה במשרד עורכי דין בניו-יורק, וכשחזרתי לארץ, ב-1988, החלטתי שהגיע הזמן להיות עצמאי.
"את רמי (שותפו למשרד, עו"ד רמי בן-נתן, א' ל"ו) הכרתי בחוף הים בנואיבה, במהלך טיול, ומאז הפכנו לחברים מאוד טובים. היינו אז סטודנטים. לאחר שחזרתי מארה"ב החלטנו לפתוח יחד משרד עצמאי. רמי סיים בדיוק התמחות במשרד וינרוט, ואמרנו 'יאללה, ננסה לבד'. לא היה לנו גב כלכלי, אבל גם לא היו לנו מחויבויות רציניות. הייתי אבא צעיר לילדה בת כמה חודשים, ורמי עוד היה רווק.
"בשבועות הראשונים, תוך כדי התארגנויות להקמת המשרד, התקשר אלינו איש עסקים מראשון-לציון שקיבל עלינו המלצה. הצענו לו להיפגש בבית-קפה, אבל הוא התעקש לקיים פגישה במקום יותר פרטי. לא הייתה לנו ברירה. הזמנו אותו לדירה השכורה שבה רמי גר, שנראתה כמו דירת סטודנטים מבולגנת, והסתובבו בה 5 חתולים. ישבנו על פופים ומזרונים שהיו על הרצפה באחד החדרים.
"מהשנייה הראשונה ראינו שהלקוח מבוהל. סיפרו לו על שני חבר'ה צעירים ומוכשרים, אבל במקום לדבר ביזנס הוא ישוב על הרצפה וטרוד בניעור החתול של רמי, שקופץ לו כל הזמן על הרגל. כשהוא יצא מהפגישה, אחרי 20 דקות, היה לנו ברור שלא נראה אותו יותר. שנינו פשוט התגלגלנו מצחוק על הרצפה.
"אז גם הגענו למסקנה שלקוחות חדשים וחתולים ופופים לא הולכים יחד. שכרנו דירת 2.5 חדרים ברחוב בן-יהודה בתל-אביב, בקומה שלישית ללא מעלית, מעל מסעדת 'בבל'ה ומעל 'דירה 2', שהתגלתה ברבות הימים כמכון ליווי. התחלנו בלי מזכירה, ויצאנו לדרך.
"הלקוח הראשון היה קבוצת תעבורה. הם הגיעו אלינו דרך היכרות של המשפחות. וכך, בעבודה קשה סביב השעון, מ-07:00 בבוקר עד 01:00 בלילה, צמחנו יחד עם הלקוחות".
טיפ ליוצאים לעצמאות
"אל תחפש קיצורי דרך, אל תעגל פינות ועוד עצה חשובה - עצמאות יכולה להיבנות במסגרת משרד קיים. כשיצאנו לעצמאות, במשרד גדול עבדו 8 עד 10 עורכי דין. היום זה עולם אחר. אז העצה הכי טובה שלי לעורך דין צעיר היא: נסה למצוא את העצמאות במסגרת של משרד קיים, ושם תבנה את הנישה ואת המוניטין שלך".
עו"ד גיורא ארדינסט (משמאל) ושותפו רמי בן-נתן בתחילת הדרך
עו"ד גיורא ארדינסט
מייסד: משרד ארדינסט-בן-נתן
שנת ייסוד: 1988, על-ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ורמי בן-נתן
מועסקים: 65 עורכי דין, מתוכם 14 שותפים
תחום התמחות: המשפט המסחרי והאזרחי, ליטיגציה מסחרית, מדיה ותקשורת ועוד
עו"ד יוסף גרוס: "פתאום אנשים עמדו בתור"
היציאה לעצמאות
"כמו הרבה דברים שקרו לי בחיים, גם את המשרד הקמתי במקרה, בלי להתכוון בכלל. לאחר ההתמחות נסעתי לאנגליה, ועשיתי שם דוקטורט בתחום דיני החברות.
"כשחזרתי משם הצטרפתי כיועץ משפטי לדיסקונט השקעות (דסק"ש). תיכננתי להיות שם שנתיים-שלוש, כדי ללמוד את עולם המעשה והעולם העסקי, שלא היה לי כל רקע בו, ונשארתי 14 שנים.
"במקביל עבדתי באוניברסיטה ומהר מאוד התקדמתי ממרצה לפרופ' מן המניין ולפרופ' חבר. ב-1976 הייתי סגן דיקאן הפקולטה למשפטים בתל-אביב, ואמרו לי שאהיה הדיקאן הבא. החלטתי לנסוע לשנת השתלמות בהרווארד, שבסופה אחזור ואמונה לדיקאן. כשחזרתי כבר היו לי 3 ילדים והחלטתי לפנות את חדר העבודה, שבו היתה לי ספרייה ענקית, כדי שלבני ובתי יהיו חדרים נפרדים.
"רכשתי בגרושים דירת שני חדרים בקומת קרקע מול הדירה שלי בצפון תל-אביב ועשיתי לי חדר עבודה. פתאום אנשים התחילו לבוא ולבקש שירותים בתחום שוק ההון, שהיה אז בהתפתחות. לא היה לי שלט או פרסום. בגלל הניסיון הרב שהיה לי בהנפקות בדסק"ש, שם עשיתי את ההנפקות הראשונות בחו"ל, של אלסינט, אלביט ועוד, אנשים עמדו בתור, מחוץ לדירה הקטנה, כדי שאנפיק אותם.
"בסוף שנות ה-70, תחילת שנות ה-80, הנפקתי כ-50% מההנפקות בארץ ואת רוב ההנפקות שהיו בחו"ל, והכול מדירת 2 חדרים.
"בשלב מסוים נהיה צפוף, והייתי צריך לגדול, אז פיניתי את השכנה שגרה לידינו ונתתי לה דירה חלופית. כשגדלנו עוד עברנו לווילה בשיכון הקצינים. בהמשך התמזגנו עם המשרד של קליינהנדלר-הלוי, ועם השנים המשכנו לגדול ולהוביל בשוק - כשהכול התחיל מזה שהייתי צריך מקום לשים את הספרים שלי".
טיפ ליוצאים לעצמאות
"בחר את הייעוד והייחוד שלך ותהיה יסודי. אל תעסוק בנושאים שאינך מתמחה בהם. אל תתגלח על גב הלקוח, ותהיה איתו ישר והגון. התחרות כיום כל-כך גדולה, כך שקשה לבנות אימפריות מאפס. עדיף קודם לצבור ניסיון בפירמה גדולה, ולפתוח עם חברים פירמה משלך רק כשאתה בשל ומוכר מספיק בתחום".
עו"ד יוסף גרוס בתחילת הדרך
עו"ד יוסף גרוס
מייסד: משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג
שנת ייסוד: 1979
תחום התמחות: דיני תאגידים, משפט מסחרי, שוק ההון בישראל, בארה"ב ובאירופה
מועסקים: 120 עורכי דין, מתוכם 33 שותפים
עו"ד גד נשיץ: "לא עבדתי יום אחד כשכיר"
היציאה לעצמאות
"נרשמתי ללימודי משפטים בתקופה שאפשר היה להתקבל לאוניברסיטת תל-אביב בלי תעודה. כשנרשמתי, אמרו לי 'תביא תעודת בגרות כשתהיה לך'.
"לא חלמתי להיות עורך דין כמו אחרים, זו הייתה קונסטלציה שהתאים לי ללמוד בלימודי ערב תוך כדי הצבא ותוך כדי עיסוקים אחרים. קיבלתי רישיון בגיל צעיר, 25, עשיתי התמחות טובה מאוד במשך שנתיים במשרד הרמן, שהיה משרד עורכי הדין של אל-על, והמקצוע מצא חן בעיניי.
"מיד לאחר ההתמחות, בשנת 1957, פתחתי משרד עצמאי. לא עבדתי יום אחד כשכיר אצל מישהו אחר. לאבי, שהיה איש עסקים ודיפלומט, היה משרד באותו בניין שבו היה המשרד של הרמן, אז התמקמתי שם בחדר קטן והתחלתי לקבל תיקים. ישבתי עם המזכירה בחדר, לא היה לי מקום המתנה ללקוחות או פינת קפה, אבל הסתדרתי.
"הלקוח הראשון שלי היה מכר, שהיו לו כמה שטרות לגבייה. הוא מסר לי אותם כדי שאגבה אותם עבורו. וככה אחד הביא את השני והתחילה להיות לי פרקטיקה, שבהתחלה התבססה על תיקים קטנים.
"התיק הגדול הראשון שלי היה של חברה גדולה שנתבעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על גרימת זיהום לשדה ברחובות, והוצאתי אותה מהמשפט טוב מאד. התיק קיבל הדים, ואנשים התחילו לשלוח אליי לקוחות. ככה צמחתי באופן אורגני.
"ב-1981 הצטרף אליי שותפי, חנינא ברנדס. השותפות שלנו התגלתה כמוצלחת מאוד, ושכרנו עוד ועוד עורכי דין, ככל שהיקף העבודה גדל. גם בני, איתן נשיץ ז"ל, היה שותף במשרד וזכה לכמה ניצחונות מרשימים, עד פטירתו.
"לאט-לאט צמחנו וממשרד של איש אחד בחדר של אביו, אנחנו מעסיקים היום יותר מ-100 עורכי דין ב-3 קומות בבניין משרדים".
טיפ ליוצאים לעצמאות
"אל תפחד, תשקיע את כל הזמן, כל המרץ ואת כל הידע שלך בעבודה, וצריך שיהיה לך גם קצת מזל. חוץ מזה, אל תציב מטרות של גודל. הכרתי פעם בחור צעיר שאמר שהוא הולך להיות עצמאי ולטפל רק בתיקים גדולים. עד היום אין לו אף תיק. כשהתחלתי את דרכי, מישהו אמר לי מישהו שמאוד עודד אותי: 'תמיד יש מקום למעלה'. זו אמירה שנחרתה בלבי, ואני מעביר אותה לדור הצעיר".
עו"ד גד נשיץ בתחילת הדרך
עו"ד גד נשיץ
מייסד: משרד נשיץ-ברנדס
שנת ייסוד: 1957. השותפות הנוכחית, עם עו"ד חנינא ברנדס, נוסדה ב-1981
תחום התמחות: משפט אזרחי-מסחרי על כל היבטיו
מועסקים: 105 עורכי דין, מתוכם 27 שותפים
עו"ד שמואל (שמוליק) זיסמן: "כדורסל ומשפטים יד ביד"
היציאה לעצמאות
"יום לאחר סיום ההתמחות פתחתי משרד בבית אמי, בחדר שבו גדלתי. ידעתי שאלמד משפטים עוד בבית-הספר היסודי. הייתי תלמיד טוב, אך הצטיינתי גם בספורט, בעיקר בכדורסל.
"הייתי כדורסלן מצטיין בנבחרת הנוער של ישראל, והמטרה שלי היתה להגיע לטופ - והטופ היה מכבי תל-אביב וגביע אירופה. למרות שהגשמתי את המטרה, זה לא שינה את התוכניות שלי ללמוד משפטים.
"ביום שהצטרפתי למכבי תל-אביב, לקראת סיום השירות הצבאי, התקבלתי לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. כדורסל ומשפטים הלכו אצלי יד ביד הרבה שנים. בתקופת הלימודים שיחקתי במכבי, וב-1981 זכינו באליפות אירופה ובגביע הביניבשתי באליפות העולם. שיחקתי גם בנבחרת ישראל ובנבחרת הסטודנטים של ישראל.
"כשהתחלתי את ההתמחות לא יכולתי להמשיך לשחק כדורסל במכבי, אבל המשכתי לשחק עד גיל 33 בקבוצות אחרות. את ההתמחות עשיתי במשרד עורכי הדין עדי קפלן בתחום המסחרי. הוא גם העביר לי את התיק הראשון לאחר שפתחתי משרד, אבל מהר מאוד הגיעה אליי הרבה עבודה משחקנים ששיחקו אתי במכבי ובקבוצות אחרות, שביקשו שאייצג אותם בחוזים עם הקבוצות.
"הגיע אליי גם איש עסקים בשם סבן טלית, חיים סבן של היום, בעניינים שונים. ייצגתי גם את מיקי ברקוביץ' מול מכבי תל-אביב. בקרוב אנו סוגרים מעגל - הבן שלו עומד להתחיל התמחות במשרד שלי.
"מהר מאוד ידיי היו עמוסות. התיקים החלו להצטבר, ולאחר שנת עבודה בבית אמי הייתי חייב לשכור משרד בתל-אביב. לאחר זמן מה התחלתי לשחק בקבוצת גליל עליון, ופתחתי משרד גם שם. תוך שנה וחצי היו לי שני סניפים. לסניף בצפון צירפתי את חבר הילדות שלי, ארז אהרוני, אתו גדלתי מגיל 10, ולסניף בתל-אביב צירפתי את יוסי גייר, שלמד אתי בפקולטה למשפטים.
"בהמשך הקמנו גם סניף באילת, כי חשבנו שהשלום קרב ועוד מעט יהיה גבול משותף לירדן מצרים וערב הסעודית, אבל המציאות הוכיחה אחרת. ככה הקמנו את זיסמן-אהרוני-גייר.
"לא תכננו לגדול, אבל העבודה זרמה, והגדלנו את כוח-האדם. הבנו שתיקים גדולים מגיעים למשרדים גדולים, והחלטנו להתפתח גם למדינות אחרות. הסניף הראשון שלנו מחוץ לישראל היה בניו-יורק, אחר-כך בבוסטון ווושינגטון ובסוף הקמנו גם משרדים בסין ודסק בהודו".
טיפ ליוצאים לעצמאות
"המקצוע רווי, אז השאלה היא אם בכלל כדאי להיכנס למקצוע, בטח ובטח כעצמאי. התשובה שלי היא 'אם זה לא חלום שלך, אז לא'. ההשתלבות במקצוע עריכת הדין היום היא מאוד מאוד בעייתית. תחפש מקצוע פחות רווי.
"ואם בכל זאת זה חלום - תשיג לך רישיון נוסף בחו"ל, תהיה עורך דין בינלאומי עם ניסיון במשרד בארה"ב או בסין. זה יתרון משמעותי היום.
"בניתוח כלכלי קר, לא נכון לפתוח היום משרד עצמאי. היום יותר נכון להצטרף למשרד גדול שמתפתח".
גביע אירופה בידינו. עו"ד שמואל זיסמן בימים ההם
עו"ד שמואל זיסמן
מייסד: משרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות'
שנת ייסוד: 1986
תחום התמחות: המשפט המסחרי על כל גווניו
מועסקים: 48 עורכי דין בישראל, מתוכם 16 שותפים, וכן 200 עורכי דין נוספים בסניפי הפירמה בניו יורק, בוסטון וושינגטון
מובילות בתחומן
ואיפה הן הנשים עורכות הדין שיצאו לדרך עצמאית? כשבוחנים את 20 המשרדים הגדולים בישראל מגלים מספר שותפות בכירות בפירמות הגדולות, בהן מיה ליקוורניק ודליה טל, ומדי שנה מצטרפות יותר ויותר עורכות דין מוכשרות כשותפות במשרדים המובילים. עם זאת, הן לא היו אלה שהניחו את אבני-היסוד של משרדי הכולבו הללו.
במקביל לנשים שהשתלבו בהצלחה בצמרת, ואף הובילו את המשרדים הגדולים להישגים משמעותיים, השתלבו במגרש המשפטי גם עורכות דין שבחרו במסלול אחר, עצמאי, משלהן, שבסופו אמנם משרדן לא מעסיק 100 עובדים, אך הן כן בנו מוניטין, שם ומשרד בוטיק בולט ומוביל במשק.
נשים אלה בנו אבן על אבן את הפרקטיקה שלהן, עד שהצליחו לבסס את מעמדן כמובילות בתחומן ולהתברג במקומות גבוהים בדירוגי האיכות של משרדי עורכי הדין.
הנה 3 נשים בולטות:
עו"ד ענת בירן
מייסדת משרד ענת בירן ושות', שנת ייסוד: 2010
עו"ד ענת בירן, מפורשי משרד עורכי הדין יגנס-טויסטר-בירן, שהתפרק אשתקד בהסכמה. לאחר ש-3 השותפים, רן יגנס, עופר טויסטר ובירן, החליטו לצאת לדרך עצמאית, פתחה בירן משרד עורכי דין חדש המתמחה בתכנון ובנייה, במקרקעין ובדיני רשויות מקומיות.
בירן, מעורכי הדין המובילים בישראל בתחום התכנון והבנייה, כיהנה 7 שנים כיו"רית הראשונה של ועדת הערר במחוז תל-אביב. משרדה מעסיק 5 עורכי דין.
עו"ד רויטל סוויד
מייסדת משרד רויטל סוויד, שנת ייסוד: 1994
עו"ד רויטל סוויד, מהסנגוריות הפליליות המובילות בארץ, החליטה לפתוח משרד עצמאי ולייצג עבריינים דווקא בתקופה שבה עבדה כעורכת דין בפרקליטות מחוז תל-אביב, לאחר ששמעה את אחת התובעות אומרת 'איזה כיף, השגתי את מאסר העולם השביעי שלי'. תוך שנים ספורות הפכה למובילה בייצוג עברייני פשע חמור ולעורכת דינם של משפחות פשע. כיום היא עוסקת בעבירות צווארון לבן ובעבירות ראשונות.
עו"ד ארנה לין
מייסדת משרד ארנה לין ושות', שנת ייסוד: 2003
עו"ד ארנה לין, מעורכי הדין המובילים בתחום דיני העבודה בישראל, יצאה לדרך עצמאית לאחר שעבדה מספר שנים כיועצת משפטית לנציבות שירות המדינה וליחידת הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר; 6 שנים במשרד עורכי הדין ש. פרידמן, ומספר שנים כשותפה במשרד מ. זליגמן. עם רקורד כזה, הדרך לעצמאות הייתה סלולה בפניה. בתחילת דרכה העסיק משרדה 4 עורכות דין, אולם מאז צמח המשרד באופן ניכר, והוא מונה כיום 16 עורכות ועורכי דין. המשרד מתמחה בדיני עבודה ומייצג ועדי עובדים מרכזיים, מעבידים ועובדים פרטיים.
בליגה הזאת מככבות עוד נשים רבות. הן מובילות בנישות שלהן, באיכות, אך לא בגודל, אבל מי יודע - ייתכן שאם נבחן את שוק עריכת הדין בעוד 10 שנים, חלקן תעמודנה בראש משרדי ה-one stop shop.