כשאלכסנדר גרהם בל המציא את הטלפון, הוא התקשה להבין את גודל המהפכה שיצר. המיתוס מספר שבל טען כי לא יהיה להמצאה שימוש עבור הקהל הרחב, משום ש"אנשים לא ירצו לדבר מבלי לראות זה את זה". מאז, תרבות השיחה השתנתה עד כדי כך שרוב האנשים לא מבינים למה האפשרות לקיים שיחות וידיאו, שקיימת זמן רב, צריכה לעניין אותם.
העתידנים של המאה ה-20 הבטיחו לנו, בין היתר, טלפונים חכמים שיאפשרו לראות את הצד השני. הטכנולוגיה מאפשרת זאת כבר כמה שנים טובות, והאינטרנט בפס רחב, שהופך נפוץ יותר ויותר, הפך את הנגישות של הטכנולוגיה הזו למשהו שכל מחשב נייד יכול לבצע. ועדיין, רובנו מעדיפים לשוחח בטלפון מבלי שיראו אותנו מפהקים, מחטטים באף או רוחצים כלים.
מה עם מסנג'ר?
העסקה שפורסמה השבוע, במסגרתה תרכוש מיקרוסופט את סקייפ תמורת 8.5 מיליארד דולר, מצביעה על כך שגם ענקית התוכנה מרדמונד, וושינגטון, מנסה להשתחל לתוך עולם הטלפוניה באמצעות הרשת, בטכנולוגיית VoIP. לכאורה, העסקה נראית קצת משונה: למיקרוסופט יש כבר תוכנה ייעודית שכוללת שיחות טלפון וגם וידיאו דרך הרשת - לתוכנה הזו קוראים מסנג'ר. אלא שהמסנג'ר לא בדיוק נתפסת ככלי לשיחות קוליות, וסקייפ, שהחלה לכבוש את לבם של משתמשי הפס הרחב ב-2003, ממשיכה להיות המותג המוביל, שלא לומר השם הגנרי המזוהה של הטלפוניה ב-VoIP.
השיטה של מיקרוסופט במקרים כאלה היא "אם הם טובים מאיתנו - בואו נקנה אותם". זה לא בדיוק הצליח עם יאהו בשוק מנועי החיפוש, אבל סקייפ, שסירבה לכל סכום שנמוך מ-7 מיליארד דולר, לא יכלה לוותר על ההצעה הנדיבה.
נכוון לדצמבר 2010, לסקייפ יש 663 מיליון משתמשים רשומים בכל העולם, מה שעושה את התוכנה לספקית הגדולה בעולם של תקשורת VoIP. עם זאת, רק 145 מיליון מהמשתמשים הרשומים אכן משתמשים בסקייפ בחודש ממוצע. מתוך מאות מיליוני הלקוחות הללו, 6% בלבד משלמים לסקייפ כסף בתמורה לשיחות לקווים נייחים רגילים או לסלולר. נתון זה מופיע בדיווח של סקייפ לרשות ני"ע האמריקנית (SEC), כך שהוא גלוי לכל. השאלה היא האם במיקרוסופט לקחו אותו בחשבון.
לא טכנולוגיה, פסיכולוגיה
במיקרוסופט הכריזו כבר ב-2007 כי זו תהיה "שנת ה-VoIP". כמעט ארבע שנים אחרי, מושג זה כולל בתוכו גם שיחות וידיאו באיכות הולכת ומשתפרת וזמינות שכוללת יותר ויותר מכשירי קצה ניידים, מסלולרים חכמים ועד מחשבי טאבלט נוצצים.
למרות הפריחה הטכנולוגית והזמינות המשופרת, קשה לראות איך תיאוריהם של חוזי העתיד וסופרי המדע הבדיוני של המאה הקודמת הופכים למציאות. שיחות וידיאו, בדרך-כלל בטכנולוגיות מורכבות ויקרות בהרבה מאלה שסקייפ מציעה, נפוצות מאוד בעולם העסקי, במיוחד בתאגידים בינלאומיים. החיסכון שתאגיד כזה יכול לרשום בזכות ישיבות המתנהלות בווידיאו קונפרנס, במקום להטיס בכירים על פני הגלובוס, הוא עצום.
בניגוד לשוק העסקי ששם דגש על טכנולוגיה ומוכן לשלם בהתאם, בשוק הפרטי מדובר בעיקר על פסיכולוגיה. אין דינה של ישיבה טרנס-אטלנטית כדין שיחה עם חברים או משפחה. כששני אנשי עסקים סוגרים דיל, הם מרגישים רגועים יותר כשהם יכולים לראות את עיניו של הצד השני. מאידך, במקרה של המשתמש הפרטי, האינטימיות האמיתית נוצרת דווקא בהיעדר האלמנט הוויזואלי, בדיוק כמו החיבה שאנחנו ממשיכים לרחוש לרדיו, למרות שהצפייה בטלוויזיה היא לגמרי חלק מהשגרה שלנו.
שיחת גברים
מחקרים שניסו לפצח את הסיבות שבגללן השימוש בשיחות וידיאו ב-VoIP לא מתקרב למימוש הפוטנציאל המיוחס לו, גילו כמה נתונים מעניינים. מחקר של האריס אינטראקטיב, שנערך בקרב 2,258 אמריקנים בוגרים ופורסם במאי 2010, גילה כי למרות העובדה שנשים משתמשות בטלפון הרבה יותר מגברים, הן נוטות הרבה פחות לנצל את התוכנות לתקשורת באמצעות הרשת.
כ-16% מהגברים שהשתתפו בסקר דיווחו על נכונות לבצע שיחות וידיאו ברשת, לעומת 11% מהנשים. מתוך אלה שכן מעוניינים בשיחות כאלה, רק 24% מהנשים אמרו שיהיו מוכנות לשלם על שירות כזה, לעומת נתון כמעט כפול, 42%, בקרוב הגברים.
נתונים אחרים חושפים את קהל היעד המפולח והמדויק של סקייפ ומתחרותיה: המחקר השווה את השימוש של כלל האמריקנים לשימוש של הקהילה ההיספאנית והקהילה האפרו-אמריקנית בתוכנות VoIP. כ-14% של הנשאלים משתי הקהילות אמרו שיש להם אפליקציה לשיחות בינלאומיות בסמארטפון שלהם. בקרב האוכלוסייה הכללית בארה"ב, הנתון הוא 8% בלבד.
כ-22% מההיספאנים אמרו שהם מבצעים שיחות וידיאו, לעומת 14% בקרב כלל האמריקנים וכ-10% של האפרו-אמריקנים. 58% מההיספאנים השיבו שיהיו מוכנים לשלם תמורת שיחות וידיאו ברשת. גם האפרו-אמריקנים גילו נכונות נרחבת לאפשרות הזו (37%), אבל האמריקני הרגיל הרבה פחות נלהב: רק 34% יסכימו להוציא כסף על השירות הזה.
הגדולה ביותר, לא בהכרח הטובה ביותר
למרות הנתונים הללו, מוקדם מדי להספיד את השוק ולטעון שמדובר בהייפ שאין מאחוריו פוטנציאל כלכלי אמיתי. המחקר של האריס מעריך כי כ-58 מיליון אמריקנים משתמשים בשירותי VoIP כדי להתקשר לחו"ל ומוציאים על כך כ-28.3 מיליארד דולר בשנה. הנוכחות המוגברת של צרכנים היספאנים משקפת את הצורך שלהם בקשר עם בני משפחה וחברים מעבר לים, ולמעשה מצביעה על כיוון הצמיחה של השוק.
נראה ששום שיפור באיכות הסאונד, התמונה או ברוחב הפס לא יביא את ההמונים לנהל שיחות טלפון רגילות בווידיאו. הזמינות תגרום לרוב המשתמשים לנצל את האופציה במקרים מיוחדים, בעיקר לקשר עם קרובי משפחה שנמצאים רחוק, אבל לא הרבה יותר מזה.
המשמעות הכלכלית היא שסקייפ והמתחרות האחרות לא צפויות לשנות את דפוסי השיחה שלנו, אלא רק את סעיף ההוצאות על טלפוניה בתקציב המשפחתי. ובעניין הזה, סקייפ אולי הגדולה בתחום, אבל מחקרי צרכנים מראים שהיא רחוקה מלהיות הטובה ביותר.
במחקר שערכה חברת TeleGeography בו נתבקשו צרכנים לתת ציונים לסקייפ ולשלוש ממתחרותיה, Vonage Holdings , magicJack ו-OOMA, סקייפ זכתה לציונים לא מרשימים בעליל. זו גם הסיבה שרוב האנליסטים העריכו השבוע שמיקרוסופט לא צפויה לייקר את התעריפים של סקייפ.
צעד כזה יהפוך את 8.5 מיליארד הדולר של ההשקעה בחברה לחסרת ערך. הלקוחות של סקייפ בחרו בה בעיקר בגלל שרוב החברים שלהם מחוברים דרכה והשיחות בין משתמשים רשומים הן חינם. ניסיון לגבות כסף על שיחות כאלה יבריח לקוחות רבים לתוכנות אחרות, שמציעות חוויה משופרת, בחינם כמובן.
התשובה טמונה בסמארטפונים
אז מה בכל זאת גרם לביל גייטס וסטיב באלמר לשלוף את הארנק? אורן רביב, אנליסט בכיר לטכנולוגיות חדשות ב-IDC, מדבר על שתי סיבות מרכזיות, שתיהן קשורות לשווקים מתפתחים וצומחים. הסיבה הראשונה קשורה לשוק הטלפונים החכמים. נתח השוק של מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה לסמארטפונים הגיע בשנת 2010 לקצת פחות מ-5%, לעומת 23% ו-15.7% של גוגל ואפל, בהתאמה. המהלכים האחרונים של מיקרוסופט בתחום זה, שכללו את ההשקה של ווינדוס פון 7 ואת החבירה לנוקיה כפלטרפומה העתידית של החברה, מראים שמיקרוסופט הבינה שעליה לבצע פעולות דרסטיות כדי לא להישאר סופית מחוץ למרוץ.
הטמעה של סקייפ בסמארטפונים עם ווינדוס פון 7 וההפיכה של מכשירים אלה למערכות התומכות בוידיאו צ'ט באופן אינטרגלי, עשויים להוות משקל נגד ליכולות הדומות שמציגות אפל וגוגל. סיבה נוספת למהלך יכולה להיות השילוב של סקייפ עם קונסולת האקסבוקס והקינקט. מיקרוסופט יכולה להפוך את האקסבוקס למערכת תקשורת וידיאו איכותית, המתבססת על מסך הטלוויזיה והמצלמה האיכותית של הקינקט.