קרן המכשור הרפואי החדשה של כלל תעשיות ביוטכנולוגיה (כת"ב), שתהיה בהיקף של עד 225 מיליון שקל, יוצאת לדרך. ל"גלובס" נודע כי כת"ב קרובה לסגור את ההשקעה הראשונה שלה, בהיקף של מיליוני דולרים בודדים, בחברת Pi R Squared של יוצאי טופספין. תגובת החברות לא נמסרה.
כת"ב פרסמה היום (ה') את הדוחות הכספיים שלה לרבעון הראשון של 2011, מהם עולה כי החברה לא ביצעה ברבעון הנוכחי עסקאות, ולכן רשמה הפסד של 26.2 מיליון שקל. זאת, בהשוואה להפסד של 23.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסדים נובעים בעיקר מתמיכה בהוצאות המו"פ של החברות שבבעלותה.
הכנסות כת"ב ברבעון הראשון של השנה היו 1.7 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 800 אלף שקל ברבעון המקביל. לחברה, המנוהלת על-ידי קבוצה ארטה בראשות ראובן קרופיק, יש בקופה 177 מיליון שקל. באפריל ובמאי 2011 מומשו על-ידי הציבור אופציות של החברה בהיקף כולל של 40 מיליון שקל.
כת"ב נסחרת לפי שווי של 2.1 מיליארד שקל. לאחר פרסום הדוחות ובסיום המסחר המניה סיימה בירידה של 1.95%.
השקעה בתחום שסתומי הלב
כחברת אחזקות בתחום פיתוח התרופות, כת"ב נתונה לתנודתיות רבה בהכנסות וברווחים. כדי לאזן את התנודתיות החליטה כת"ב לפנות לתחום המכשור הרפואי בישראל. למהלך יש סיבות נוספות - יש עשרות חברות ישראליות בשלות בתחום, מורגש בו מחסור משמעותי בהון ותהליכי הפיתוח קצרים וזולים מאלה של תרופות, מה שיכול לגוון מעט את פרופיל ההשקעה של כת"ב.
כת"ב תשקיע 40%-60% בקרנות שהיקפן הכולל יעמוד על 225 מיליון שקל. שאר הסכום יושקע על-ידי גופים מוסדיים ישראלים במסגרת תוכנית יתרון יחסי לעידוד השקעת מוסדיים ישראלים בהיי-טק.
בכל הקשור להשקעה החדשה, הראשונה של הקרן, אייל קולקא וארז גולן, יזמי חברת טופספין שפיתחה מכשיר MRI זעיר לאבחון מחלות לב, הקימו את Pi R Squared בשנת 2009.
על-אף שהפעילות של טופספין לא צלחה מבחינה טכנולוגית ושיווקית, המכשיר שפיתחו קולקא וגולן נחשב עד היום לפורץ דרך. טופספין נסחרת כיום בבורסה בתל אביב כשלד.
המוצר של Pi R Squared נועד לטיפול בהסתיידות בשסתומי הלב, מצב המוביל לאי-ספיקת לב. התחום של החלפת שסתומי הלב המסוידים בשסתומים מלאכותיים נחשב לחם ביותר בעולם הקרדיולוגיה.
עסקאות ענק בתחום הקרדיולוגיה
לדוגמה, החברות הישראליות ונטור ו-PVT, הפועלות בתחום זה, נמכרו בסכום כולל של חצי מיליארד דולר לענקיות המכשור הרפואי מדטרוניק ואדוורדס בהתאמה.
בתחום בוצעו בשנים האחרונות עסקאות ענק, וישראל נחשבת למובילה של התחום. קרדיולוגים מעריכים כי התחום עשוי להגיע להיקף של שוק הסטנטים בטווח של עשר השנים הקרובות, מה שמעיד על הפוטנציאל הרב הטמון בו.
Pi R Square פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתקן את השסתום הקיים במקום להחליפו. המוצר מבוסס על קטטר שיודע להיכנס ללב דרך העורקים, לתפוס את עלי השסתום ולהעביר "מכה" מכנית ששוברת את ההסתיידות.
החברה ביצעה ניסויים בבעלי חיים, ואף שמודל החיות לא נחשב מוצלח למחלה הזו, נראה כי המוצר יוכל לשבור הסתיידות מבלי לפגוע במסתם או ברקמת הלב וכן מבלי ליצור תסחיפים. כת"ב תשקיע בחברה כמה מיליוני דולרים, וייתכן כי בהמשך יצטרפו להשקעה קרנות נוספות.
בד בבד עם התפתחויות אלה, נהנית כת"ב מחדשות טובות שאינן פרי עבודתה: חברת Dyamid הודיעה על כישלון של תרופה שפיתחה עם ג'ונסון אנד ג'ונסון לעיכוב של סוכרת נעורים (סוכרת Type1).
אנדרומדה, שבה מחזיקה כת"ב ב-84%, פועלת באותו התחום ונמצאת בשלב III של הניסויים הקליניים (ניסוי אחרון לפני שיווק). החברה מפתחת מוצר שמתערב בפעילות של המערכת החיסונית כדי למנוע ממנה להרוס את הלבלב, ובכך לעכב את המועד שבו יצטרכו החולים להתחיל בזריקות אינסולין.
בשנה האחרונה נכשלו שני מוצרים נוספים בתחום זה, אחד של חברת גלקסו סמית'קליין ושני של חברת אלי לילי. כך, אנדרומדה נותרה לבדה בשוק המוערך בכמה מיליארדי דולרים. זאת, כמובן, בהנחה שתעבור בהצלחה את הניסוי ותגיע לשוק.