רק בעוד כחודש, ב-14 ביוני, תתכנס הנהלת ההתאחדות כדי להחליט האם שיטת הקיזוז הנהוגה בשתי ליגות הכדורגל הבכירות בישראל תהיה אתנו גם בעונה הבאה. למרות הזמן שנותר, מתחת לפני השטח כבר החלה מלחמת עולם בין תומכי הקיזוז בראשות יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון, לבין המתנגדים, ביניהם ראשי הפועל ומכבי ת"א, מכבי חיפה, וכן כל סיעת בית"ר בהתאחדות המונה חמישה חברים.
אז האם שיטת הקיזוז הכל כך שנויה במחלוקת, שמייצרת מצב אבסורדי שבו קבוצה שצברה פחות נקודות מיריבותיה יכולה לזכות באליפות (ע"ע הפועל ת"א בעונה הקודמת) תמשיך? עושה רושם שהסיכויים לכך גבוהים במיוחד.
***
כדי להבין את מהות המאבק, יש להבין ראשית איך הכל החל. בסיום עונת 2007/08, כשבית"ר ירושלים זכתה באליפות שנייה ברציפות ונראתה בדרך הבטוחה להשתלט על הליגה באמצעות כספו של ארקדי גאידמק, החליט לוזון כי בכדי למנוע מהליגה להפוך להצגה של קבוצה אחת, כפי שקורה בכדורסל, יש צורך בהתערבות חיצונית. תחילה רצה להנהיג הגבלות על תקציבי הקבוצות ושכר מקסימום לשחקנים, אך ראשי הקבוצות התנגדו. לבסוף הוחלט על שיטת הקיזוז.
ההצבעה אז בהנהלת ההתאחדות עברה ברוב גדול, כשרק נציגי מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים התנגדו להצעות ששם אבי לוזון על השולחן, יחד עם יו"ר ההתאחדות לשעבר גברי לוי שהיה אז נציג הפועל פ"ת. אלא שגברי לוי ויעקב שחר, נציג מכבי חיפה, לא התנגדו להצעת הקיזוז עצמה של לוזון - אלא אך ורק להגדלת הליגה ל-16 קבוצות ולשיטת הפלייאוף, שעברו גם הן באותה הצבעה.
בעוד חודש, כאמור, תתכנס שוב הנהלת ההתאחדות להצבעה בנושא. הצבעה שגם בה תתגלה החולשה העיקרית במבנה הניהול הנוכחי של הנהלת ההתאחדות: היא מונה 30 חברים (כולל אבי לוזון עצמו), כש-13 מתוכם כלל אינם נציגים של קבוצות משתי הליגות הבכירות - אלא נושאי תפקידים או כאלו שמונו לחברי הנהלה ללא קבוצה מאחוריהם. עוד יותר אבסורדית היא העובדה שיותר ממחצית מ-32 קבוצות ליגת העל והלאומית כלל אינן מיוצגות בהנהלת התאחדות ולא לוקחות חלק בהצבעה. אז כשאבי לוזון מצהיר לכל מי שרוצה לשמוע ש"אתן לקבוצות להחליט האם הקיזוז יימשך", למה הוא בעצם מתכוון?
"זו פשוט בושה שככה מכריעים על עתיד הקבוצות, בלי ייצוג שלהם ועם ייצוג של כאלו שלא קשורים", מוחה יו"ר סיעת בית"ר בהתאחדות אבנר קופל, מראשי המתנגדים לתוכנית. קופל בעצמו לא ממש קשור: הוא מייצג את בית"ר-שמשון, שכלל לא היתה באחת משתי הליגות הבכירות ב-2008, אז נערכה ההצבעה הקודמת. "אני כבר מחיתי בפני לוזון, אבל הוא לא הסכים להוציא את ההכרעה מהנהלת ההתאחדות ולערוך הצבעה עם כל 32 נציגי הקבוצות ואיתם בלבד. כנראה שהוא לא רוצה לאבד את כוח ההשפעה שלו".
***
גם יעקב שחר, שבמקור לא התנגד לקיזוז, כיום כבר מביע התנגדות לשיטה ומנסה יחד עם שאר הקבוצות הגדולות לייצר קואליציה שתביא לסיום השיטה. "מכבי חיפה היא בינתיים הנפגעת הגדולה מהקיזוז ומחוסר הספורטיביות של ההתאחדות", מסביר גורם בהנהלה של חיפה. "נעשה כל שביכולתנו כדי למנוע את המשך עיוות הצדק הזה, אבל לצערנו - כוחו של לוזון להשפיע על המתנגדים גדול משלנו".
כפי שמסבירים בחיפה - "כוחו" של לוזון הוא הפאקטור המשמעותי ביותר בהצבעה שתיערך בהתאחדות - שהיא גלויה לחלוטין. דוגמה מצוינת לכך היא בית"ר ירושלים: אמנם בשיחות סגורות יו"ר ונציג הקבוצה בהנהלת ההתאחדות איציק קורנפיין מביע התנגדות לקיזוז, אבל בהצבעה הגלויה שתיערך יתקשה קורנפיין לצאת נגד לוזון. בטח אחרי שהאחרון עמד לצידה של בית"ר בשלוש השנים האחרונות מאז שגאידמק נטש את המועדון והותיר אחריו בור כלכלי. בלא מעט מקרים לוזון עיקם ככל הניתן את חוקי ההתאחדות כדי לעזור לבית"ר, ועושה רושם שאת גמולו הוא יקבל בהצבעה ב-14 ביוני.
יעקב שחר ואבנר קופל (צילום: יח"צ)
בשל המחלוקת סביב העניין, לוזון עצמו הצהיר כי יימנע בהצבעה ויאפשר ליתר 29 החברים להחליט על עתיד השיטה. אבל ההצהרה הזאת מתרוקנת מהתוכן שלה אחרי שמגלים את ממדי הקואליציה שמייצר לוזון מתחת לפני השטח, קואליציה שתצביע בעד המשך הקיזוז בשנתיים הקרובות לפחות: סגנו שטרן חלובה יצביע ככל הנראה בעד, כמו גם נציגי מכבי פ"ת שהם בני משפחתו. גם ריקי בכר, איתו עובד לוזון בבנק דיסקונט ושלוזון עצמו הביא לעולם הכדורגל צפוי לתמוך, יחד עם אריאל שיימן ואריה זייף, המצויים ביחסי חברות קרובים עם לוזון. על-פי הערכות בקרב מועדוני ליגת העל, חברי ההנהלה שאינם מייצגים קבוצות, יביעו גם הם נאמנות ללוזון.
"מבחינת ההתאחדות הקיזוז הוא הצלחה גדולה", מסביר קופל. "לוזון רצה ליצור מתח ועניין, והצליח. סביר להניח שזכויות השידור יימכרו בסכום גדול יותר עקב כך. ככל שיש יותר עניין בליגה, ההתאחדות מרוויחה מכך".
***
בהצבעה הקרובה צפוי לוזון, כפי שעשה בהצבעה הקודמת לגבי הקיזוז, להכניס סעיפים נוספים לסדר היום. "חבילת הטבות" אם תרצו, שאמורה לשכנע את המתנדנדים להצביע בעד המשך הקיזוז. לוזון מתכנן להציע את ביטול הפלייאוף האמצעי וחלוקת הליגה לשני בתים - עליון ותחתון בלבד. כך, במקום ליגה של 30 מחזורים ופלייאוף של חמישה משחקים, הקיזוז אמנם ייערך לאחר 30 משחקים, אך לאחריו ישוחקו עוד שבעה משחקים, מה שיקטין מעט את חשיבות המשחקים שייערכו לאחר הקיזוז.
בנוסף, שוקלים כעת בהתאחדות על שינוי הליך העליות והירידות בין שתי הליגות, כשייתכן ובמקום שתי יורדות ועולות ושתי קבוצות נוספות שייאבקו ביניהם במשחקי מבחן, ייערך מעין טורניר בסיום הליגה בין המקום השני והשלישי בליגה הלאומית והמקומות ה-15 וה-14 בליגת העל, בסיומו יוכרע אילו קבוצות ישחקו בליגה הבכירה ואילו בליגת המשנה.
כך או כך, רגע לפני הגונג האחרון של עונת 2010/11, המלחמה הגדולה באמת היא מתחת לפלורסנטים, כמו תמיד, על "הקולות הצפים". כל אחד מהצדדים מנסה ליצור קואליציות ולמשוך אליו את חברי ההנהלה שלא מזוהים עם אף אחד מהצדדים - למשל נציגי בני סכנין, מכבי נתניה הפועל ב"ש. כאן הקרב צמוד גם ללא קיזוז מלאכותי.
***
תגובת ההתאחדות לכדורגל לדברים: "הנהלת ההתאחדות הינה הגוף המוסמך לקבל החלטה בדבר שינוי מבנה ליגה ושיטת משחקים, לרבות ביטול שיטת הקיזוז. ההנהלה המורכבת ברובה מנציגי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית תתכנס במהלך חודש יוני הקרוב כדי לדון בשינוי השיטה.
"בישיבה זו לנציגי הקבוצות תהיה הזדמנות להביע את עמדתם ומוקדם לקבוע מה יהיה עתידה של שיטת הקיזוז בעונות המשחקים הקרובות. במסגרת דיון זה יועלו היתרונות והחסרונות של השיטה המונהגת כבר שתי עונות משחקים.
"מיותר לציין כי חברי ההנהלה הינם עצמאיים ורשאים להצביע על-פי תפיסתם והבנתם המקצועיים. הניסיון בכתבה להציג כאילו יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, הוא זה שמחליט לגבי עתיד השיטה, הינו מוטעה וגורם עוול ליתר חברי ההנהלה".