מיזוג דרמטי בצמרת משרדי עורכי הדין: שניים ממשרדי עורכי הדין המובילים והגדולים בישראל, גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר ושות' (מקום 2 בדירוג B&D) ו-מ. זליגמן ושות' (מקום 13 בדירוג B&D) מתמזגים - כך נודע ל"גלובס".
המיזוג, שייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2011, ישנה את תמונת המצב הקיימת בשוק עריכת הדין וייצור את משרד עורכי הדין הגדול בישראל: הפירמה הממוזגת, שתיקרא גולדפרב-זליגמן ושות', תמנה כ-200 עורכי דין, מתוכם כ-60 שותפים, ובכך תדיח את משרד הרצוג-פוקס-נאמן מראש טבלת דירוג גודל משרדי עורכי הדין.
משרד הרצוג-פוקס נאמן, שאחד ממייסדיו הוא שר המשפטים המכהן פרופ' יעקב נאמן, ששמר על מיקומו המוביל בדירוג בשנים האחרונות בהפרש ניכר מאחרים עם למעלה מ-180 עורכי דין, יהפוך למשרד השני בגודלו בארץ.
עו"ד אלי זהר, ראש משרד זליגמן, יכהן בתפקיד יו"ר הפירמה הממוזגת; ועו"ד יודי לוי, השותף המנהל של משרד גולדפרב, יכהן בתפקיד השותף המנהל ויו"ר הועדה האקזקוטיבית של הפירמה הממוזגת.
עו"ד עודד ערן, מראשי פירמת גולדפרב, צפוי לכהן בתפקיד בכיר בפירמה הממוזגת. ערן מצוי כעת בעיצומה של תקופת שבתון ממושכת, אליה יצא בקיץ 2010, והוא משמש כיועץ מיוחד למשרד גולדפרב בזמן השבתון.
הובלה בליטיגציה
לדברי גורמים בכירים במשרד הממוזג, "גודל לא היה מטרה. הגודל בסופו של דבר מעיד על הצלחה, הוא לא מהווה יעד להצלחה". המטרה העיקרית של המיזוג היא "חיזוק הרגליים העיקריות" של המשרדים.
גורמים המכירים את פרטי המיזוג מסבירים כי הבחירה של משרד גולדפרב במשרד זליגמן נבעה בעיקר מההובלה המשמעותית של משרד זליגמן בתחום הליטיגציה.
שותפי שני המשרדים המתמזגים אישרו את המיזוג והסבירו כי מדובר בצעד אסטרטגי המהווה הזדמנות לפיתוח ולהפריה הדדית, שיביא להגברת האפשרויות לקידום מקצועי ואישי של עובדי המשרד הממוזג.
הפירמה תציע ללקוחותיה שירותים ב-3 תחומי ליבה: חברות ושוקי הון בארץ ובעולם, ליטיגציה לסוגיה ונדל"ן וכן שירותים בתחומי מסים, אנרגיה, תכנון ובנייה, ביטוח, מימון, תקשורת, רגולציה, דיני עבודה ועוד.
המשא-ומתן בין ראשי המשרדים היה מהיר, ומשלא עלו במהלכו מוקשים שיכלו לסכל את המיזוג, הוא אושר בשבוע שעבר באקזקוטיבה של משרד גולדפרב.
החתימה הסופית על הסכם המיזוג ואישורו במליאת השותפים בגולדפרב נקבעו להיום (ב') בבוקר, במטרה לפרסם את דבר המיזוג מחר (ג'). הבוקר, לאחר הפרסום ב"גלובס", ערכו שני המשרדים הרמת כוסית, במסגרתה הודיעו רשמית על המיזוג החגיגי.
הפתעה במשרדים
גורמים שונים במשרדים הממוזגים הגיבו היום בהפתעה לפרסום על המיזוג. המגעים לקראתו והמשא-ומתן שהתנהל בחודשיים האחרונים נשמרו בסודיות מוחלטת גם משותפים בולטים בפירמות - ובוודאי מעורכי הדין, שקיבלו את ההודעה על כך רק הבוקר.
"עבור אנשים מסוימים זה ממש שומט את הקרקע תחת הרגליים. יש במשרד זליגמן שותפים שעזבו את משרד גולדפרב, כי האמינו שהדרך לשותפות במשרד בינוני תהיה מהירה יותר מאשר במשרד ענק, אך כעת הם שוב חוזרים לפירמה עצומה, שהתור לשותפות בה מאוד ארוך", אומר עורך דין מאחת הפירמות המתמזגות.
"צעד אסטרטגי"
עו"ד אלי זהר מסר היום כי "משרד גולדפרב הוא מהגדולים ומהמובילים בישראל. חיבורנו למשרד אחד הוא צירוף משמעותי של מסורת, סגנון ויכולות, שיביא לשילוב מקצועי רב משמעות ומרובה ציפיות".
עו"ד יודי לוי מסר: "משרד זליגמן הוא מהמשרדים החשובים והמקצועיים בישראל, ואנו שמחים על ההזדמנות לאחד כוחות עם אנשיו המצוינים. המיזוג הוא צעד אסטרטגי מרחיק לכת לעתידו של המשרד הממוזג, והינו בעל פוטנציאל מקצועי ועסקי רב".
לקוח "הדגל": ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט
משרד גולדפרב, שנוסד ב-1972, מדורג כיום במקום השני בגודלו בארץ (בדירוג D&B) ומעסיק למעלה כ-140 עורכי דין, מהם 41 שותפים. המשרד נולד בעקבות מספר מיזוגים, שהאחרון והמשמעותי בהם הינו המיזוג שנערך בינואר 2006 בין שני משרדים ותיקים ומובילים בתחומם - גולדפרב, לוי, ערן הוותיק, שהתמחה בעיקר בשוק ההון; ומשרד דנקנר-לוסקי, שנוסד ב-1984 והתמחה בנדל"ן ובמשפט מסחרי.
ראשי משרד גולדפרב, עורכי הדין יודי לוי ועודד ערן, הם מעורכי הדין הבולטים בתחום המשפט המסחרי ושוק ההון. המשרד עוסק בכל היבטי המשפט התאגידי והמסחרי - שוקי הון בישראל ובחו"ל, עסקאות בינלאומיות, ניירות ערך, מיזוג ורכישת חברות, נדל"ן, מיסוי, ליטיגציה, תכנון ובנייה, מימון, ביטוח, תקשורת, רגולציה, דיני עבודה ועוד. בין לקוחותיו הבולטים: אי די בי, קבוצת אריסון, סלקום, אלביט ושופרסל.
משרד זליגמן ושות', המדורג במקום ה-13 בדירוג גודל המשרדים, נוסד ב-1930 ועוסק בליטיגציה לסוגיה ובמשפט תאגידי ומסחרי, לרבות תחומי שוק ההון והאנרגיה. מהמשרד יצאו שניים מהבולטים בשופטי בית המשפט העליון - יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. המשרד הוא מהמובילים בישראל בליטיגציה עסקית ומסחרית, אזרחית ופלילית, לרבות צווארון לבן, לשון הרע, הפרת זכויות קניין רוחני, רשלנות רפואית, נפגעי גוף, תאונות טיס, דיני צבא וביטחון, דיני עבודה, הגבלים עסקיים בהליכים אזרחיים ופליליים, בוררויות בינלאומיות ועוד.
עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד זליגמן, הוא מעורכי הדין הבכירים בישראל. לקוח "הדגל" של זהר הוא ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, במשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפרשת טלנסקי ומרכז ההשקעות וכן בפרשיות נוספות; כמו כן משמש זהר כיועץ משפטי חיצוני לשירות הביטחון הכללי ומייעץ לגופים ממלכתיים בעניינים הנוגעים לביטחון לאומי.
האופציות של הרצוג-פוקס-נאמן: מיזוג או גיוס עורכי דין
"אין ספק שאנחנו המותג הישראלי מספר 1 בעריכת דין בעולם". את האמירה הנחרצת הזו אמר ל"גלובס" לפני כשנה וחצי עו"ד מאיר ליזנן, השותף המנהל בפירמת הרצוג-פוקס-נאמן, ששמרה על הבכורה - הובלתה בדירוגי הגודל של פירמות עריכת הדין - במשך למעלה מחצי עשור.
המשרד, המעסיק למעלה מ-300 עובדים, בהם 61 שותפים ו-184 עורכי דין, צמח לממדי ענק בשנים האחרונות, ואף אחד כבר לא הופתע מכך ששנה אחר שנה הוא התמקם בקלילות בראש טבלת הדירוגים.
אלא שמסתבר שלא לעולם חוסן. בשנה הבאה, כך נראה, יתפוס את מקומו בראש דירוגי הגודל משרד חדש - גולדפרב-זליגמן, שפתח פער של כ-20 עורכי דין מהמשרד המוביל לשעבר.
כשביקשנו את תגובת משרד הרצוג-פוקס-נאמן למיזוג ולעובדה שהוא הודח מראש הדירוג, התשובה הייתה "אין תגובה".
בהרצוג-פוקס-נאמן כנראה לא רוצים עדיין לשאול את השאלה המתבקשת (והמוכרת לנו מהפרסומות) "מי מספר 1?". מבחינתם, הם עדיין מובילים. באיכות. בשירות. אבל מה עם הכמות? האם הם יוכלו לצמצם את הפער ולהשיב לעצמם את מקומם האהוב בפסגה?
בפני הנהלת המשרד עומדות שתי אפשרויות שבאמצעותן ניתן יהיה לחזור לנשום אוויר פסגות: הראשונה - באמצעות מיזוג. אפילו עם משרד קטן יחסית. 25-30 עורכי דין יספיקו להם כדי לכבוש את מקומם. כך הרי גולדפרב הצליחו לעקוף אותם בסיבוב.
המשרד הממוזג, גולדפרב-זליגמן, מורכב אמנם מגרעין חזק של שני משרדים וותיקים, יותר ופחות, אך את צמיחתו המטאורית עד הגעתו לפסגה ניתן לייחס בעיקר למיזוגים שנעשו בשני המשרדים בעבר.
הבעיה היא שבהרצוג-פוקס-נאמן לא אוהבים מיזוגים. למעשה, מעולם לא היה מיזוג במשרד הזה. את צמיחתו של המשרד ניתן לייחס לגידול אורגני, מבפנים, ולא למיזוגים. נכון, היו שם צירופים של עורכי דין בכירים ממשרדים אחרים, שהביאו עימם 2-3 עורכי דין שכירים, אבל לא היו מיזוגים. על כך התעקשו ומתעקשים בהרצוג.
ולכן, הדרך השנייה של משרד הרצוג לחזור למעמדו המוביל היא כנראה הסבירה יותר מבחינתו - באמצעות גיוס מאסיבי של עורכי דין לשורותיהם. אלא שצמיחה וגיוס כאלה בוודאי לא קורים בין-לילה או אפילו בין-שנה. באף דירוג שנתי לא נרשם גיוס אינטנסיבי כזה של עשרות עורכי דין בשנה. גיוס מסיבי של עורכי דין נעשה בדרך-כלל על רקע צורך אמיתי, על רקע גידול משמעותי בעבודה ולא לשם התחרות בלבד.
הגודל כן קובע / פרשנות
נפתח בנתונים "היסטוריים": ב-1999, כשחברת דן אנד ברדסטריט פירסמה את דירוג משרדי עורכי דין הראשון שלה, במשרד המוביל בארץ עבדו 77 עובדים. לא 77 עורכי דין. עובדים.
בראש הטבלה ניצב אז משרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, עם 77 עובדים. משרד הרצוג-פוקס-נאמן דורג אז במקום החמישי; משרד גולדפרב-לוי-ערן דורג איפשהו לקראת סוף החמישייה השנייה, ומי בכלל שמע אז על משרד מיתר-ליקוורניק או פישר-בכר-חן, שמדורגים כיום בחמישייה הפותחת של המשרדים, עם למעלה מ-100 עורכי דין.
מאז השתנה פה הרבה. בלטר-גוט-אלוני, המשרד הגדול של העשור הקודם, מדורג היום במקום ה-12; ומשרד הרצוג-פוקס-נאמן, שכבש את המקום הראשון ב-2002 ושמר עליו בקנאות מאז ועד היום, יפנה את מקומו בדירוג הבא, כך נראה, לטובת משרד גולדפרב-זליגמן הישן-חדש.
העשור האחרון התאפיין בצמיחה מטאורית של משרדי עורכי דין הגדולים וזינוק של מאות אחוזים במספר המועסקים בהם. מספר המועסקים הכללי ב-20 המשרדים הגדולים זינק בעשור האחרון ב-111%; מספר עורכי הדין המועסקים בהם גדל ב-172%.
ומה כל זה אומר לנו בעצם? ש"הגלגל מסתובב" וכל הקלישאות הללו. למרות היציבות וחוסר התנודתיות היחסית של המשרדים הגדולים בדירוג בשנים האחרונות, היה ברור תמיד שהכול יכול להשתנות, שהכתר לא מובטח לאף משרד, ושהאמירה "זה הקטן גדול יהיה" רלבנטית תמיד. בזירת עורכי הדין אף משרד לא יכול להרשות לעצמו לנוח על זרי הדפנה. התחרות בשוק הזה עזה וחזקה תמיד ומתמיד.
אבל מה בעצם המשמעות של הגודל? רבים מעורכי דין שנמצאים בצמרת מתקשים להודות בחשיבותו. כששואלים חלק מהמובילים על כך, הם מכריזים כי "הגודל לא קובע" או מבהירים כי מעולם לא שמו לעצמם מטרה לגדול אלא "זה פשוט קרה". במקרה, בטעות, הם גייסו 100 עורכי דין.
במקרה הטוב ניתן להוציא מהם אמירה, לפיה הגודל הוא ביטוי נוסף להצלחה שלהם. הם גייסו עורכי דין כשהעבודה גברה, כשיותר לקוחות נזקקו לשירותיהם - מה שאומר למעשה שהם הצליחו.
בפועל, ואיך שלא נהפוך את זה, אי-אפשר להתכחש לכך שהגודל כן קובע. בחדרי-חדרים, כשהם שומטים את גלימת הצניעות המזויפת, גם עורכי הדין הענווים ביותר מודים שהם אוהבים לראות את שמם מתנוסס לצד נתונים מספריים גבוהים.
מעבר לזה, כשהם ממש כנים, הם מוכנים לגלות שמתקיימת ביניהם תחרות לגבי "למי יש יותר גדול" - ובצדק. הצלחתם. אתם גדולים. מגיעים לכם כל הקומפלימנטים - אז מתי תפסיקו כבר עם ההתחסדות המזויפת הזאת?
