ככל שענף הרכב מתקדם לכיוון המחצית השנייה של 2011, נראה כי זו עתידה להיות אחת השנים המוזרות, המטעות, והבלתי צפויות ביותר שידע הענף אי פעם. בניגוד לגרף המכירות, שמעניק רושם של צמיחה עקבית ו"טבעית", שמקורה באותו "שגשוג כלכלי" שאנשי האוצר והשלטון מנסים לשווק לנו ללא לאות, התמונה מעוצבת בפועל על-ידי כמה גורמים נסתרים מהעין, חלקם חיצוניים וחלקם פנימיים אך לא גלויים. השפעתם של הגורמים הללו צולבת, סותרת ולבטח מרתקת.
המיסוי הירוק: מושכים בבלם
הגורם הפנימי החזק ביותר שמשפיע וישפיע על מבנה שוק הרכב ב-2011, הוא המיסוי הירוק. קל להחמיץ את מלוא השפעתו, מכיוון שהוא כמעט "חשאי". מס הקנייה הרשמי המוטל על רכב חדש הוא עדיין 82% ומחירי המחירון הרשמיים של המכוניות בפלחים המרכזיים של השוק, משפחתיות ומשפחתיות גדולות, דומים לאלה שהיו בשנים עברו. אבל מאחורי הקלעים, המיסוי הירוק - אותו זיכוי בגודל קבוע על מס הקנייה שמשלמים היבואנים בהתאם לנוסחת זיהום אוויר סבוכה - משפיע משמעותית על השוק. ברשות המסים אומרים שההשפעה הריאלית של המיסוי הירוק שקולה להפחתה בפועל של מס הקנייה הממוצע לכ-70%, ושבפועל יש מכוניות, שלאחר שקלול הזיכוי "הירוק", המס הוא 35% בלבד.
במבוא לכלכלה למדנו שהורדת מסים משפיעה באופן ישיר וחיובי על הביקוש. המודל הכלכלי הזה אכן פועל בשוק הרכב הישראלי, גם אם הורדת המס לא הייתה גלויה. ההשפעה של הורדת המסים "החשאית" מתנקזת לשלושה אפיקים. האפיק ראשון הוא כלי רכב קטנים, שהתמחור האטרקטיבי שלהם - 75 אלף שקל ופחות - לא היה אפשרי ללא המיסוי הירוק. אמנם מדובר בנישה שתופסת פחות מ-10% מהשוק, אבל במחצית הראשונה של השנה עמד קצב הצמיחה של הנישה הזו על כ-50%.
האפיק השני הוא מתן הנחות על מחירי המחירון הרשמיים. ההנחות מגיעות לכיסן של חברות ליסינג, ובעקיפין, גם לכיסם של לקוחות פרטיים באמצעות מבצעי "מועדונים" ושלל הנחות "סקטוריאליות", שבפועל נגישות לכולם. כשההנחות הללו מגיעות ללקוח המוסדי והפרטי בשילוב עם ערכי גרט (מחירוני המשומשות) מנופחים מלאכותית, שמבוססים על מחירי המחירון הרשמיים והפיקטיביים, זהו תמריץ מכירות רציני שדוחף את השוק מעלה בשנתיים האחרונות.
האפיק השלישי הוא כמובן רווחי היבואנים וחברות הליסינג, שזוכים לפריחה מרשימה מאז החל המיסוי הירוק. אבל החגיגה מתקרבת לסיומה, או לפחות לעצירתה הזמנית. ברבעון האחרון של השנה, ואולי עוד לפני כן, מתכוונת רשות המסים לפרסם את המתווה החדש והמעודכן של "המיסוי הירוק", שבמסגרתו יעודכנו "הקבוצות הירוקות". המתווה הזה יקטין את זיכוי המס על רוב הדגמים. זהו צעד ששקול להעלאת מס הקנייה. גם כאן צפוי לפעול מודל המיסוי/ביקוש - אם כי בכיוון ההפוך.
אם היבואנים יחליטו לגלגל את העלאת המס למחירי המחירונים, כדי לשמר את גובה ההנחות למוסדיים, אפשר לצפות לעליית מחירים לא מבוטלת לכל רוחב השוק, שתתבטא בעלייה בביקושים מקדימים לקראת סוף השנה.
אספקת היפניות: הזרם מידלדל
הגורם השני שישפיע על השוק במחצית השנייה של 2011 נובע, לשם שינוי, מצד ההיצע ולא הביקוש. בימים האחרונים פרסמו רוב יצרני הרכב היפניים את התחזיות שלהם לחזרה לפעילות "נורמלית" בהיקפי ייצור מלאים, לאחר רעש האדמה שאירע במארס, והפגיעה שנלוותה בשרשרת האספקה.
הקונצנזוס למועד החזרה לפעילות מלאה נע בין אוקטובר לדצמבר, בהנחה שלא יחולו בינתיים עוד תגובות שרשרת לאותו אסון גיאולוגי וגרעיני, ובהנחה שיפן תצליח לייצב את קצב אספקת החשמל שלה. עד אז ימשיכו היצרנים לפעול במתכונת חלקית, ולספק לסוכנים שלהם רק חלק מהביקוש לכלי רכב.
חלק מהיבואנים עדיין חיים בהכחשה, אבל את התוצאות כבר אפשר לראות. "הגורם החשוב באמת הוא לא הכמות שנמצאת כרגע במלאים בארץ", אמר לנו השבוע אחד היבואנים, "אלא כמויות המכוניות החדשות שנמצאות כיום על האוניות בדרך לארץ מיפן, והכמויות הנוספות שאמורות היו להיות מיוצרות עבור ישראל בחודשים הקרובים. בשני המדדים הללו, הזרם הולך ופוחת משמעותית".
דוגמה טובה היא דלק רכב, יבואנית מאזדה, שעד כה טענה שהמשבר "דילג" עליה. לדלק יש כיום מלאי של כ-7,500 רכבי מאזדה חדשים. מדובר בכמות שמספיקה לחודשיים בקצב המכירות הטיפוסי של 2011. מקורות בענף הספנות מעריכים שלדלק יש כרגע לפחות עוד משלוח אחד של מכוניות "על המים", שהוא הרבה יותר קטן מהמשלוחים המקובלים, והמצב לא צפוי להשתנות בקרוב.
מקורות בכירים בענף הליסינג מדווחים שקיבלו "התרעה שקטה" מדלק רכב (ומטויוטה) להתכונן לקשיים באספקה של רכב מיוני ועד סביבות אוקטובר. אמנם אפשר לפרש הודעה כזו בתור "תרגיל מכירות", אבל אי אפשר להתעלם מכך שבמקביל החלה החברה להאיץ את קצב פרסום ה"הארד סייל" של המותג. זהו צעד לא אופייני ליבואן כמו דלק, שיכול למכור כמעט כל כמות מאזדות בכמה שיחות ללקוחות מוסדיים. הצעד מעיד ככל הנראה על כך שהחברה שואפת להעניק קדימות בגלגול המלאי המתמעט ללקוחות פרטיים, הרווחיים יותר בכמה סדרי גודל ביחס למכירות מוסדיות.
בטר פלייס: ההבקעה החשאית לענף הליסינג
הגורם השלישי שעתיד לעצב את המחצית השנייה של השנה הוא הכניסה של בטר פלייס לשוק הרכב הישראלי. אמנם החברה אמורה להתחיל לספק את המכוניות החשמליות רק לקראת דצמבר, כך שב-2011 לא תהיה לה השפעה ישירה על המכירות, אבל אם המספרים החזויים של החברה קרובים למציאות, מדובר על אלפי הזמנות של פרטיים ובעיקר מוסדיים. במקרה חברות הליסינג וההשכרה, מדובר בהזמנות שאמורות להיכנס לתוכנית העבודה והרכש שלהן כבר בחודשים הקרובים, על חשבון הזמנות מיבואנים אחרים.
בטר פלייס לא שחררה עדיין הרבה מידע על תוכנית ההבקעה החשאית שלה לענף הליסינג, אותו "לקוח על" של שוק הרכב הישראלי שחולש על הנגישות לרוב ציי הרכב, ולרשותו כוח קנייה מצרפי של כ-7 מיליארד שקל בשנה.
החברה טענה אתמול שהיא נמצאת במגעים מתקדמים עם רוב חברות הליסינג הגדולות, אבל צריך לזכור שני דברים בהקשר זה: רוב חברות הליסינג הגדולות נשלטות, או לפחות קשורות באזיקים עסקיים, ליבואני הרכב הרשמיים. את המכשולים המבוצרים ואת שדות המוקשים שיכולים יבואני הרכב להקים, קשה לפרוץ אפילו עם חטיבת רגולציה משוריינת של פקידי אוצר, שרים ומשרדי ממשלה (ע"ע הייבוא האישי והמקביל). לפיכך אנחנו מניחים שבשלב הראשון תתמקד ההבקעה בשלושה ראשי חץ. ראש החץ הראשון הוא אלדן ואלבר, שנמצאות בקשרים הדוקים עם בטר פלייס זה כשנתיים.
ראש החץ השני הוא GE קפיטל, חטיבת המימון של ג'נרל אלקטריק, שותפתה האסטרטגית של בטר פלייס, שגם היא מתייחסת אל שוק הליסינג הישראלי כסוג של פיילוט למימון רכב חשמלי. למיטב ידיעתנו, צוות של GE קפיטל עובד בחודשים האחרונים באינטנסיביות בארץ כדי "למצוא פתרונות יצירתיים" למימון הרכב החשמלי.
ראש החץ השלישי הוא קרסו, שלרשותה אופרציית ליסינג עצמאית. לחטיבת הליסינג של קרסו יש לה שתי מוטיבציות עיקריות לקפוץ ראשונה למים של "הליסינג החשמלי": לתפוס נתחי שוק לטובת היצרנית "שלה", וגם "הצפת ערך". קרסו אמורה לצאת להנפקה בחודש הבא, ותוספת של "חטיבה חשמלית" נוצצת ועטופה בפוטנציאל לפורטפוליו שלה יכולה לקסום למשקיעים. בקיצור, הקיץ הזה עתיד להיות מעניין, אבל מאוד בלתי צפוי.