גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מיזוג זליגמן וגולדפרב יטרוף את הקלפים בשוק עורכי הדין?

הקולגות מפרגנים למיזוג הגדול אבל פוסקים: "לקוחות בוחנים איכות - לא מצבת עובדים"

ב-7 במארס 2011, על כוס קפה ברביבה וסיליה, נולד מגה-מיזוג בשוק עריכת הדין. סביב השולחן ישבו עו"ד אלי זהר, מבכירי ומוותיקי עורכי הדין בארץ, ראש משרד עורכי הדין מ. זליגמן, ועו"ד יודי (יהודה) לוי, קפטן משחתת עריכת הדין הגדולה, משרד גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר.

כמו בדייט מוצלח, השניים חייכו כל המפגש, החליפו רעיונות על איך לקחת את הקשר שלהם לשלב הבא, ויצאו משם כשהם engaged to be married. כלומר, משרדיהם התארסו תוך כוונה להתחתן-להתמזג. "הכתובה" (או הסכם הממון) לקראת הנישואים הקרבים נוסחה בכתב-יד על מפית נייר שנחה ליד ספל הקפה. חודשיים וקצת אחרי - נערכה החתונה.

שלשום (ב') פורסם ב"גלובס" לראשונה את דבר המיזוג המשמעותי, ששינה את פריסת הכוחות בשוק עריכת הדין ויצר את משרד עורכי הדין הגדול החדש בישראל - גולדפרב-זליגמן. לאחר כ-8 שנות הובלה נאלץ הגדול-ביותר-לשעבר, משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, לפנות את המקום הראשון בדירוג הגודל למשרד הממוזג.

גם אם לא לכך כיוונו המשרדים הממוזגים, זו טפיחה לאגו של משרד גולדפרב, שהפך מהשני בגודלו בארץ לראשון בגודלו; וטפיחה גדולה יותר לאגו של משרד זליגמן שנסק מהעשירייה השנייה ישירות אל הצמרת.

אך האם יש למיזוג הזה משמעות גדולה יותר, כזו שחוצה את גבולות המשרדים הללו ויוצרת רעידת אדמה בשוק עריכת הדין, ואולי גם במשק?

"רעידת אדמה במשק ובשוק עריכת הדין כנראה לא", אומרים עורכי דין בכירים, אבל זו בהחלט רעידת אדמה בקרב המשרדים המתמזגים, שייכנסו ב-1 ביולי (מועד כניסת המיזוג לתוקף) לשעת המבחן הגדולה שלהם כ"זוג טרי".

מעניין לשמוע שגם בשוק תחרותי ונשכני כזה הקולגות מפרגנים: "זה מיזוג של איכות עם איכות", הם אומרים - ומאחלים הרבה הצלחה.

לדברי עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, מהמובילים ומהגדולים בארץ, "אין למיזוג הזה השפעה משקית או רוחבית על שוק עורכי הדין. זה מאוד מעניין מבחינתם כמשרדים, אבל מבחינה משקית אין לזה שום השלכות".

עו"ד שמוליק זיסמן, ממייסדי משרד זיסמן-אהרוני-גייר, מסכים. "אין לזה השפעה על שוק עריכת הדין כשוק, כי זו עדיין טיפה בים. בשוק עריכת הדין בישראל אין הבדל משמעותי בין להיות משרד של 120 עורכי דין או של 200 עורכי דין, כיוון שיש 50 אלף עורכי דין בארץ. זה לא שהתמזגו פירמות עם 5,000 עורכי דין, ולכן זה לא אמור לעשות שינוי בשוק, אבל זה מהלך עסקי מעניין שטומן בחובו אפשרויות טובות לשני הצדדים. זו רעידת אדמה במובן הפיקנטרי של המילה".

- אם לא השפעה ענפית, יש למהלך הזה השפעה על משרד הרצוג-פוקס-נאמן שירד מהמקום הראשון לשני מבחינת גודלו? האם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, נטש אתמול את ענייני הממשלה ותהה איך נושל משרדו מהבכורה?

רובין: "לא. העובדה שפלוני הוא המשרד הכי גדול בארץ היא חסרת משמעות לחלוטין. לקוח לא מסתכל על זה ואומר 'עכשיו, כשהם במקום הראשון מבחינת גודל, אני חייב ללכת אליהם'. זה שנים אני אומר בכל פורום שיש לי הרבה רצונות בקשר למשרד, שיהיה איכותי ועוד ועוד, אבל אני לא חותר להיות הכי גדול בארץ. זה לא מעניין. אני לא אומר שזה מזיק, אבל זה לא רלבנטי. אף לקוח לא יבוא אליי כי אני הכי גדול. זה לא זה".

הטמעת תרבויות שונות

פרופ' יוסף גרוס, מייסד משרד הכולבו גרוס-קליינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, לא מבין את השאלה. "למה שזה ישנה למשרד הרצוג?", הוא תוהה וקובע: "לא תהיה לזה שום השפעה על המשרדים המובילים, וגם לא על הרצוג-פוקס-נאמן, שלכאורה עקפו אותו. משרד הרצוג התפתח ללא מיזוגים בעבר, ידע להתפרס בכל תחומי ההתמחות, ואפילו היה חלוץ בכמה ענפים חדשים שמשרדים אחרים לא חשבו עליהם. אין חשש שהוא יאבד לקוחות או שחינו יסור בעקבות המיזוג".

- שורה תחתונה - לא תהיה נהירת לקוחות למשרד הגדול החדש רק בגלל שהוא מספר 1?

גרוס: "אני לא חושב. מנגד, יש לזה השלכות טובות על פעילות והתקשרויות עם חו"ל, כי משרדים גדולים בחו"ל מחפשים את הגדולים ביותר בארץ, אז ייתכן שיגיעו אליהם יותר לקוחות משם".

רובין: "ייתכן שינועו למשרד החדש הרבה לקוחות, אבל לא בגלל שהם במקום הראשון. המשרדים הללו עשו מהלך יפה, אני מאחל להם כל טוב ומפרגן להם. יש סיבות טובות להגיע אליהם, אבל הן לא הגודל. לקוחות בוחנים איכות, לא מצבת עובדים".

- לקוחות יודעים להבחין מי הכי טוב בתחום ההגבלים העסקיים, המיזוגים או הקניין הרוחני?

רובין: "לקוחות גדולים ולקוחות איכותיים יודעים להעריך איכות ולכן יודעים לבחור את המשרדים המתאימים לסוגיות כאלה ואחרות".

לדברי עו"ד רלי (ישראל) לשם, מראשי משרד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדווין, המדורג בחמישייה המובילה של המשרדים, "הגודל כן קובע", אבל רק עד נקודה מסוימת. "גודל הוא מגנט ללקוחות, אבל אני לא חושב שאם אתה מספר אחת, שתיים או שלוש, המספר הוא המפתח להצלחה. הגודל חשוב, ומי שאומר שלא הוא צבוע. אך החל מרמה מסוימת למספר עצמו אין משמעות. ישראל היא לא משק גדול, ומעל 100 עורכי דין לא המספר קובע - אלא האיכות וההובלה בתחומים השונים. לכן אין משמעות לכך שהמשרד הממוזג עבר את הרצוג".

לשם נותן לדוגמה את 5 הפירמות המובילות באנגליה: "יש באנגליה 5 פירמות שנקראות 'מעגל הקסם' ונחשבות ל-5 הפירמות הטובות ביותר. ביניהן אין משמעות מבחינת הלקוחות אם אחת מעסיקה 3,500 עורכי דין בעולם והשנייה 'רק' 2,400. התחרות ביניהן היא על איכות והובלה, וכבר לא סופרים ראשים. לכן הגודל קובע, וברור שבפער בין משרד של 20 עורכי דין למשרד של 120, לגדול יש יתרון. בהכללה אומר: יש משרדים מעולים שמעסיקים פחות מ-20 עורכי דין - אבל מספר הראשים הוא לא המפתח".

- גם לפי מבחני האיכות, נקודת הפתיחה של שני המשרדים המתמזגים מצוינת. שניהם מדורגים כמובילים בתחומי עיסוקם, ראשי המשרד הם מהבולטים במשק.

עם זאת, מסביר רובין, מיזוג כזה בין שני משרדים מובילים - וכל מיזוג - כרוכים בלא מעט מכשולים. "מיזוג כזה מוליד קושי גדול בהטמעת התרבויות השונות של שני המשרדים. שם המכשולים האמיתיים, אבל אני בטוח שהם יצליחו, בגלל הנפשות הפועלות. יש מיזוגים שנראים לא טבעיים, אבל פה מדובר באנשים טובים.

"כיוון שלשני המשרדים המתמזגים יש 'קינדרשטובה' - חינוך טוב מהבית, אז יש פה מתכון להצלחה, וההטמעה הבינאישית תהיה יותר קלה. זה חשוב, אבל גם כשקל לוקח שנה-שנתיים לעבור את התהליך הזה".

המבחן של המתמזגים

"מיזוג יכול להצליח רק כשהתרבות של שני המשרדים דומה. זה המבחן של כל משרד ממוזג, וגם של גולדפרב-זליגמן", מחזק לשם. וזיסמן מוסיף: "כשמשרדים עם אגו ודי.אן.איי מחליטים להתמזג, זה תמיד מסקרן".

נשמע כמו כאב ראש לא קטן, אז למה ללכת לצעד כזה בכלל? למה להתעסק עם די.אן.איי, הטמעת תרבויות ושאלות של אגו?

שותפי שני המשרדים המתמזגים הסבירו השבוע כי מדובר בצעד אסטרטגי, המהווה הזדמנות לפיתוח ולהפריה הדדית. במילים אחרות: משרד גולדפרב רצה לחזק את מחלקת הליטיגציה שלו, בין השאר; ומשרד זליגמן רצה לחזק מחלקות מקצועיות אחרות ולהיכנס בכוח חזק יותר לשוק ההון.

אלא שלא חלף יום וכבר התפתחו תיאוריות והשערות לגבי הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי המיזוג. לדברי גורמים בשוק עריכת הדין, ראשי המשרדים המתמזגים כבר היו עם רגל אחת בחוץ, והיו חייבים את המיזוג כדי שמפעל חייהם המקצועי לא ידעך כשיפרשו.

לדברי עורך דין בכיר, "הם עשו מהלך טוב וחכם, מכיוון שעוד מעט כבר לא נוכל לקרוא למשרד אלי זהר 'המשרד של אלי זהר'. זהר נמצא כבר בשלהי תקופתו. הביולוגיה עושה את שלה. משרד גולדפרב כבר מזמן לא גולדפרב, וכבר לקראת לא להיות המשרד של יודי לוי ועודד ערן, כי גם הם מתעייפים. כששני משרדים כאלה - שבלעדי הפיגורות שבראשם עלולים היו להתקשות בהמשך פריחתם - מתאחדים, הם משפרים את הסיכויים שלהם להמשיך לצמוח. הם עשו מהלך נבון".

עו"ד אלי זהר הצטרף למשרד זליגמן ב-1965. לדברי אותו בכיר, "זהר אמנם חד, דומיננטי ומוביל, אבל הוא כבר מבוגר ורואה את דרכו החוצה מהמקצוע".

לדברי עורך דין נוסף שמכיר היטב את המשרדים, "עודד ערן, שהיה מראשי משרד גולדפרב, כבר עזב את המשרד, והם היו צריכים אדם שיתפוס את מקומו (מגולדפרב מסרו כי ערן נמצא בשבתון, אך לא ציינו מועד שבו הוא אמור לחזור למשרד, א' ל"ו). למשבצת שלו ייכנס כנראה גבי הייק מזליגמן, שייקח את הטיפול בשוק ההון".

זיסמן לא מסכים. "בצמרת המשרדים גולדפרב וזליגמן יש אנשים טובים שמתאימים אחד לשני, וזה מה שהניע את המיזוג ויוביל להצלחתו. מגיעות להם ברכות. מיזוג הוא קודם כל כימיה, תרבות וקשר בין אנשים, ובעניין הזה עריכת דין לא שונה מכל תחום אחר. הבסיס הוא אנשים, ובמקרה הזה נראה כי המיזוג הזה הוא מוצלח מאוד".

עו"ד לשם מבקש לאזן בין שמועות למציאות: "אני מכיר את ראשי שני המשרדים. הם אנשים מנוסים וחכמים, ששקלו וראו את כל היתרונות שיש להם מהמיזוג".

ממשרדי גולדפרב וזליגמן נמסר:

"בתחום שוק ההון תמשכנה שתי המחלקות הרלבנטיות במשרד הממוזג להתנהל במקביל, לשביעות-רצון הלקוחות של כל אחת מהן. האחת בראשותה של עו"ד נחמה ברין, והשנייה בראשותו של גבי הייק".

גורם שמכיר את עו"ד יודי לוי אמר כי "מהיכרותי עם יודי לוי אני יודע שבכוונתו לפרוש בעוד 10 שנים, כך שלא ברור לי מהיכן נובעות השמועות".

"נדבקנו במחלת המיזוגים הבינלאומיים"

אם נתעלם לרגע מהשמועות שמלוות כל מהלך במשק - נכונות או לא - נראה כי המיזוג הזה מעיד בכל זאת על משהו שהוא מעבר לעניין הפרטי של המשרדים. עורכי הדין אמנם לא חושבים שיש בו בשורה לשוק עריכת הדין, רעידת אדמה או דרמה, אבל יש עניין שהם כן מסכימים עליו - המיזוג הזה הוא אחד מהרבה סממנים שאומרים לנו לאן שוק עריכת הדין צועד.

לדברי עו"ד רלי לשם, "המיזוג הזה ממשיך להוכיח שלמשרדים הגדולים יש יתרון ברור בעריכת דין. הוא לא ישנה את פני המקצוע, אבל הוא ממשיך להצביע על מגמה שאומרת שהיכולת לתת מגוון שירותים רחב ללקוחות הוא מפתח להצלחה".

עו"ד רובין מסכים חלקית: "יכול להיות שהמיזוג הזה ילבה עוד יותר את אופנת המיזוגים, כיוון שאופנות הן מדבקות".

מנגד, פרופ' גרוס חושב שזו לא אופנה, אלא זה יותר דומה למחלה מדבקת - ולא במובנה השלילי. "התיאבון למיזוגי משרדים יגדל. כשאנשים רואים את המגמה, היא הופכת למחלה שמדביקה אחרים. נדבקנו במחלת המיזוגים הבינלאומית. זה קורה בכל העולם. המשרדים הופכים להיות ענקים, לתעשייה. אין לנו את רופא המשפחה כבר, יש בתי-חולים".

- מחלה?

גרוס: "יש תהליך שקורה בכל העולם, שבו משרדים הופכים להיות גדולים יותר ויותר. היתרון שניתן לתת שירות גדול ורחב ללקוחות ואולי גם להתקשר יותר עם משרדים בינלאומיים בחו"ל מפתה מאוד. עם זאת, צריך לבדוק היטב את העובדה שאנו ארץ קטנה, שיש בה ריכוז גדול של קבוצות ששולטות במשק מלמעלה - מספר משפחות שולטות על מערכת גדולה מאוד - כך שקורה לעיתים שנוצרים ניגודי עניינים גדולים, ונמנעת אפשרות לתת שירות ללקוחות רבים בגלל החשש לניגוד עניינים מול הלקוחות".

וגרוס מפרט: "פירמות גדולות במשק עובדות עם מספר חברות. להבדיל מרואי חשבון אינך יכול לתת שירות לשתי חברות מתחרות, ואז נוצר מצב שהאוכלוסייה שאתה יכול לתת לה שירות מצטמצמת. זה דבר שאתה חייב להביא בחשבון כשאתה בודק את המיזוג בהקשר התחרותי. זו תמיד סכנה שקיימת".

עו"ד זיסמן סבור כי כמעט לא ניתן להתחמק מהמגמה הזו. "בעידן שבו מקצוע עריכת הדין רווי, יש היגיון במיזוגים של משרדים בינוניים-גדולים. אם שמים בצד את עניין האגו ומתרכזים בניתוח העסקי, יש בזה היגיון, כי תיקים גדולים ולקוחות ענק מגיעים למשרדים הגדולים".

עם זאת, גם זיסמן מזהיר מהגבול הדק בין סיכוי לסיכון. "אני יכול להבין את שאיפת המשרדים הגדולים להיות גדולים יותר או להתחרות על הפסגה, אבל צריכה להיות צמודה לזה יכולת ניהולית טובה, שבלעדיה הסיכוי הכלכלי הופך לסיכון כלכלי. במשרד ענק צריך יותר עובדים, יותר מטראז', וההוצאות יותר גדולות, כך שלעזיבה של לקוח דרמטי, יש השפעה גדולה".

לסיכום, אחרי ששוקללו כל הפרמטרים לקראת החלק הביצועי של המיזוג בראשית יולי, מבקשים הקולגות לאחל הצלחה למשרדים המתמזגים. ואנו תוהים עתה מי מביניהם הוא הבא בתור.

"חיכוכים, כמו בנישואים"

משרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי היה במידה רבה זה שירה את יריית הפתיחה של המיזוגים בעידן המודרני, כאשר בתחילת שנות ה-2000 מיזג משרדו של פרופ' גרוס את משרד קלינהנדלר-הלוי אל שורותיו.

המיזוג הוכיח את עצמו והמשרד הממוזג שגשג, אך לימים חווה גם מיזוג כושל עם משרד ברקמן-וקסלר-בלום, שנמשך חודשים ספורים בלבד. בהודעה על ביטול המיזוג, שיצר את המשרד השלישי בגודלו בארץ לשנת 2007, טענו ראשי המשרדים כי הסיבה לפרידה היא "הבדלי גישה באשר לתפיסה הארגונית-ניהולית בין המשרדים".

"המיזוג עם ברקמן היה רק תחילתו של מיזוג. זה היה אירוסין, אבל טרם נעשו הקידושין", אומר פרופ' יוסף גרוס, שניסיונו בשני צדי מתרס המיזוגים מוביל למספר תובנות לגבי מה עלול להכשיל מיזוג:

"מכשול ראשון הוא שלכל משרד יש מסורת ניהולית של שנים, כללי התנהגות ותרבות ארגונית מוטמעת, ולא תמיד הכללים האלה תואמים אחד את השני. כשם שבנישואים, כששני אנשים באים מרקע תרבותי שונה, הדבר יוצר לא אחת חיכוכים בעתיד - כך גם במשרדים".

בעיה שנייה קשורה ל"גורם האנושי", כהגדרת גרוס, ואם לדייק: לאגו האנושי. "השאלה אם נוצר חיבור טוב בין הראשים או הכוכבים של כל אחד מהארגונים. לא אחת קורה שכל אחד מהם מרגיש פחיתות בתפקיד החדש, שפתאום יש מנהיגים אחרים לכל הקבוצה ואתה לא המוביל. אתה מרגיש שגזלו את מקומך".

מיזוגים שלא צלחו

* 2007-2008:

פחות משנה לאחר שחגגו את מיזוג הפירמות בקול תרועה, התבטל המיזוג בין משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ובין משרד ברקמן, וקסלר, בלום.

* 2008:

משרד טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו & בן-צור & כהן התפצל לאחר שעו"ד בעז בן-צור פרש מהמשרד הממוזג עם 10 עורכי דין. ההיסטוריה המיזוגית של בן-צור כללה כבר מיזוג קצר טווח אחר, עם משרדו של רונאל פישר, שהסתיים בספטמבר 2006.

* 2010-2011:

פחות משנה לאחר שעורכי הדין גלעד שר ומולי אהרנסון, השותפים-המייסדים של פירמת עורכי הדין אהרנסון-שר-אבולעפיה-אמודאי, פירקו את החבילה והקימו שני משרדים עצמאיים, הודיע המשרד המפורק אהרנסון-אבולעפיה-אמודאי על עוד פיצול: עורכי הדין אהרונסון ואילן אמודאי פיצלו את הפרקטיקה לשני משרדים.

עוד כתבות

מערבל בטון של שפיר הנדסה. סיום הפרויקט בכביש 6 השפיע על התוצאות / צילום: אתר החברה

ארבעת האחים שפירא מבקשים לשדרג את שכרם בשפיר הנדסה לעד 5.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

כל אחד מהארבעה צפוי ליהנות משכר חודשי של 135 אלף שקל, לצד הטבות נוספות, בעלות שנתית מוערכת של כ-2.5 מיליון שקל ● זאת בנוסף למענק שנתי בסכום מקסימום של 3 מיליון שקל

המכונית האוטונומית של גוגל /צילום: רויטרס

מה יקרה לרכבי המיני והאם הג'יפונים כאן כדי להישאר? כך ייראה שוק הרכב ב-2020

חלק מהסיבות לשינויים הן פנימיות, כמו פגיעה בשוק ההיברידיות כתוצאה מעדכון המס הירוק, וחלקן נובעות מתהליכים גלובליים בשוק • מה שלא משתנה הוא החיבה של הישראלים לג'יפונים שלהם

עופר שלח / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עופר שלח: התר"ש לצה"ל לא מעניין את נתניהו כבר שנה שלמה

ח"כ עופר שלח הוסיף בפוסט פייסבוק נוקב במיוחד כי "רק כעת משתמש נתניהו בכך להפעלת לחץ פוליטי על כחול לבן"

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס, וטד סרנדוס, מנכ"ל התוכן / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

רבעון אחרון לפני כניסת המתחרות החדשות: נטפליקס היכתה את התחזיות

6.8 מיליון מנויים חדשים בתשלום הצטרפו לנטפליקס ברבעון השלישי; החברה עצמה חזתה שיצטרפו אליה 7 מיליון משתמשים, ופספסה במעט את ציפיותיה ● הרווח למניה ברבעון של 1.47 דולר - מעל ציפיות האנליסטים ל-1.04 דולר

סי אנד סאן ומלון West /צילום:שלומי יוסף

צרות של עשירים: מה עומד מאחורי ההתנגדות היוקדת של דיירי סי אנד סאן להרחבת הפרויקט

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית 116 דירות יוקרה ו–198 יחידות מלונאיות בצמוד לפרויקט היוקרה שבצפון העיר ● לטענת בעלי הנכסים שבמתחם, התוכנית החדשה "מנופחת" ועשויה להוריד מערך נכסיהם ● במהלך הדיונים נחשף כי חלק מהיחידות המלונאיות במלון West משמשות למגורי קבע, בניגוד לחוק

הנשיא טראמפ / צילום: רויטרס

ההסכם עם ארדואן: ממשל טראמפ תקע סכין נוספת בגב הכורדים

ההתקפלות של טראמפ לפני ארדואן היא מהלומת קטלנית על שאיפת הכורדים לבית לאומי ומנציחה את דריסת הרגל הטורקית בסוריה ● מיט רומני: "האם ארה"ב כל כך חלשה עד שטורקיה הצליחה לכופף לה את היד?"  ● האם הנדל"ן של טראמפ בטורקיה שימש אמצעי לחץ בידי ארדואן? ● פרשנות

סניף של ארומה ת"א / צילום: יח"צ

בעקבות ההרעלות: ירידה של עשרות אחוזים במכירת מוצרי טונה במסעדות ובבתי קפה

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן: "באירועים הכוללים אשפוז והשלכות בריאותיות חמורות, מרגישים את זה מיידית. מניסיון העבר, אני מניחה שאחרי כמה ימים זה ייעצר"

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

בנימין נתניהו פרסם מתווה לממשלת אחדות

נתניהו פנה לח"כ בני גנץ והציע בין השאר הקפאת הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה ואימוץ מתווה אטיס לחוק הגיוס

ספוטיפיי / שאטרסטוק

פרטנר תאפשר ללקוחות הטלוויזיה להשתמש בספוטיפיי

בפרטנר אומרים כי שירותי מוזיקה בטלוויזיה הופכים להיות יותר ויותר מבוקשים ● ההטמעה של אפליקציית ספוטיפיי בממירי פרטנר תהיה אוטומטית

מורט מנדל / צילום: קרן מורט מנדל

המיליארדר והפילנתרופ מורטון ל' מנדל, מייסד קרן מנדל, הלך לעולמו

מנדל, ציוני נלהב, בן 98 במותו, תרם למוסדות שונים בישראל למעלה מחצי מיליארד דולר

מטוסי בואינג 777 / צילום: GECAS

תע"א תסב מטוסי בואינג 777 עבור GECAS במאות מיליוני דולרים

התעשייה האווירית מרחיבה את פעילותה בתחום הסבת המטוסים: במסגרת הסכם חדש שעליו היא חתמה עם GECAS, היא תסב עבורה 15 מטוסי בואינג 777 מתצורה של מטוסי נוסעים לתצורת מטען

נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

יוסטון יש לנו בעיה: שו"ב צופה הפסד של 16-12 מיליון דולר מעיכוב בפרויקט הקמת נתיבי אגרה

החברה הודיעה כי השותפות הקבלנית המקימה את כבישי האגרה, שבה מחזיקה שו"ב 21.6%, הודיעה לה כי העיכוב נגרם "מגורמים שונים שחלקם אינם בשליטת החברה, ובכלל כך מספר אירועי מזג אוויר"

סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר

ועד עובדי מגה מאיים לטרפד את עסקת יינות ביתן-פרשמרקט?

יו"ר ועד עובדי מגה הנחה את העובדים שלא להגיע ב-1 בנובמבר לעבודה בחמשת סניפי מגה בעיר שאמורים להימסר לידי פרשמרקט ● "הסירוב של הרוכש להיפגש ולדון על תנאי העובדים לא מבשר טובות"

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

"אל תהיה טיפש": המכתב המדהים של טראמפ לארדואן

בתאריך 9 באוקטובר הציע נשיא ארה"ב לנשיא טורקיה להגיע להסכמות, וכתב לו: "אתה לא רוצה להיות האיש האחראי לטבח אלפי אנשים, ואני לא רוצה להיות אחראי להרס הכלכלה של טורקיה"

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בשינויים קלים אחרי יומיים חיוביים; שיכון ובינוי וטבע נחלשו

לאחר שאתמול זינקה טבע ב-9% בת"א, הירידות נמחקו בוול סטריט והיא חזרה עם פער שלילי ● מדד ת"א 35 קפץ אתמול ב-1.2% ● טבע רשמה עלייה של יותר מ-9% בעקבות דיווחים על כך שהחברה הציעה פשרה בפרשת משככי הכאבים ● המסחר בניו יורק ננעל אמש בירידות קלות

תיירים צופים בציור קיר של אירועי "בלאדי סאנדיי". הגבולות בין צפון אירלנד ואירלנד שוב במוקד המחלוקת   / צילום: Clodagh Kilcoyne, רויטרס

כשהאדמה הבריטית רועדת תחת רגלי הנמר הקלטי

אחרי שהכלכלה האירית התרסקה כתוצאה משילוב של המשבר העולמי ומשבר פנימי, היא חווה צמיחה גבוהה במיוחד בעשור האחרון ● אבל לא בפעם הראשונה בהיסטוריה אירלנד לומדת שגורלה שזור בזה של בריטניה, ובמקרה של ברקזיט ללא הסכם, היא עלולה להינזק אף יותר ממנה

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

משרד הבריאות: ארומה ת"א אחראית להרעלת המזון

לפי תוצאות המעבדה הראשוניות של משרד הבריאות, מקור ההרעלות בסניף ארומה ת"א ברחוב דרך בגין היה ככל הנראה באחסון לקוי של טונה בסניף ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

אמנון אברמוביץ / צילום: יונתן בלום

אמסלם לרשות השנייה: דברי אברמוביץ' ובן עמי על נתניהו - "חציית קו אדום"

השימוש במילים מתפילת קדיש, שעשו אמש פרשן חדשות 12 אמנון אברמוביץ' והמגיש עודד בן עמי בהקשר של סוף עידן נתניהו, מעוררות סערה ● בן עמי: "לא ראוי לייחס לי כוונות נסתרות" ● לרשות השנייה הגיעו 2,000 תלונות בנושא; יו"רית הרשות: "האמירות ראויות לכל גינוי; שוקלת לפתוח הליך הפרה"

יהודית ריכטר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במעמד שני נשיאים אמריקאים: יהודית ריכטר קיבלה פרס על פריצת דרך מ-MIT

במעמד שני נשיאים אמריקאים לשעבר קיבלה ד"ר ריכטר פרס על פריצת הדרך שחוללה בחיבור צעירים פלסטינים, ירדנים וישראלים דרך תוכנית "ניר - ביה"ס של הלב"

גרשון גונטובניק /צילום: אלון רון

בית המשפט משרטט מחדש את גבולות שכר-הטרחה של עורכי הדין

מסר לעורכי הדין הגובים שכר-טרחה על בסיס הצלחה: ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין תוקף משפטי לסעיף בהסכמי שכר-טרחה מבוססי אחוזים, שלפיו הלקוח מתחייב לשלם את מלוא הכסף גם אם יפסיק את הטיפול המשפטי ● ערעור על ההחלטה נדון בעליון