ב-7 במארס 2011, על כוס קפה ברביבה וסיליה, נולד מגה-מיזוג בשוק עריכת הדין. סביב השולחן ישבו עו"ד אלי זהר, מבכירי ומוותיקי עורכי הדין בארץ, ראש משרד עורכי הדין מ. זליגמן, ועו"ד יודי (יהודה) לוי, קפטן משחתת עריכת הדין הגדולה, משרד גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר.
כמו בדייט מוצלח, השניים חייכו כל המפגש, החליפו רעיונות על איך לקחת את הקשר שלהם לשלב הבא, ויצאו משם כשהם engaged to be married. כלומר, משרדיהם התארסו תוך כוונה להתחתן-להתמזג. "הכתובה" (או הסכם הממון) לקראת הנישואים הקרבים נוסחה בכתב-יד על מפית נייר שנחה ליד ספל הקפה. חודשיים וקצת אחרי - נערכה החתונה.
שלשום (ב') פורסם ב"גלובס" לראשונה את דבר המיזוג המשמעותי, ששינה את פריסת הכוחות בשוק עריכת הדין ויצר את משרד עורכי הדין הגדול החדש בישראל - גולדפרב-זליגמן. לאחר כ-8 שנות הובלה נאלץ הגדול-ביותר-לשעבר, משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, לפנות את המקום הראשון בדירוג הגודל למשרד הממוזג.
גם אם לא לכך כיוונו המשרדים הממוזגים, זו טפיחה לאגו של משרד גולדפרב, שהפך מהשני בגודלו בארץ לראשון בגודלו; וטפיחה גדולה יותר לאגו של משרד זליגמן שנסק מהעשירייה השנייה ישירות אל הצמרת.
אך האם יש למיזוג הזה משמעות גדולה יותר, כזו שחוצה את גבולות המשרדים הללו ויוצרת רעידת אדמה בשוק עריכת הדין, ואולי גם במשק?
"רעידת אדמה במשק ובשוק עריכת הדין כנראה לא", אומרים עורכי דין בכירים, אבל זו בהחלט רעידת אדמה בקרב המשרדים המתמזגים, שייכנסו ב-1 ביולי (מועד כניסת המיזוג לתוקף) לשעת המבחן הגדולה שלהם כ"זוג טרי".
מעניין לשמוע שגם בשוק תחרותי ונשכני כזה הקולגות מפרגנים: "זה מיזוג של איכות עם איכות", הם אומרים - ומאחלים הרבה הצלחה.
לדברי עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, מהמובילים ומהגדולים בארץ, "אין למיזוג הזה השפעה משקית או רוחבית על שוק עורכי הדין. זה מאוד מעניין מבחינתם כמשרדים, אבל מבחינה משקית אין לזה שום השלכות".
עו"ד שמוליק זיסמן, ממייסדי משרד זיסמן-אהרוני-גייר, מסכים. "אין לזה השפעה על שוק עריכת הדין כשוק, כי זו עדיין טיפה בים. בשוק עריכת הדין בישראל אין הבדל משמעותי בין להיות משרד של 120 עורכי דין או של 200 עורכי דין, כיוון שיש 50 אלף עורכי דין בארץ. זה לא שהתמזגו פירמות עם 5,000 עורכי דין, ולכן זה לא אמור לעשות שינוי בשוק, אבל זה מהלך עסקי מעניין שטומן בחובו אפשרויות טובות לשני הצדדים. זו רעידת אדמה במובן הפיקנטרי של המילה".
- אם לא השפעה ענפית, יש למהלך הזה השפעה על משרד הרצוג-פוקס-נאמן שירד מהמקום הראשון לשני מבחינת גודלו? האם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, נטש אתמול את ענייני הממשלה ותהה איך נושל משרדו מהבכורה?
רובין: "לא. העובדה שפלוני הוא המשרד הכי גדול בארץ היא חסרת משמעות לחלוטין. לקוח לא מסתכל על זה ואומר 'עכשיו, כשהם במקום הראשון מבחינת גודל, אני חייב ללכת אליהם'. זה שנים אני אומר בכל פורום שיש לי הרבה רצונות בקשר למשרד, שיהיה איכותי ועוד ועוד, אבל אני לא חותר להיות הכי גדול בארץ. זה לא מעניין. אני לא אומר שזה מזיק, אבל זה לא רלבנטי. אף לקוח לא יבוא אליי כי אני הכי גדול. זה לא זה".
הטמעת תרבויות שונות
פרופ' יוסף גרוס, מייסד משרד הכולבו גרוס-קליינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, לא מבין את השאלה. "למה שזה ישנה למשרד הרצוג?", הוא תוהה וקובע: "לא תהיה לזה שום השפעה על המשרדים המובילים, וגם לא על הרצוג-פוקס-נאמן, שלכאורה עקפו אותו. משרד הרצוג התפתח ללא מיזוגים בעבר, ידע להתפרס בכל תחומי ההתמחות, ואפילו היה חלוץ בכמה ענפים חדשים שמשרדים אחרים לא חשבו עליהם. אין חשש שהוא יאבד לקוחות או שחינו יסור בעקבות המיזוג".
- שורה תחתונה - לא תהיה נהירת לקוחות למשרד הגדול החדש רק בגלל שהוא מספר 1?
גרוס: "אני לא חושב. מנגד, יש לזה השלכות טובות על פעילות והתקשרויות עם חו"ל, כי משרדים גדולים בחו"ל מחפשים את הגדולים ביותר בארץ, אז ייתכן שיגיעו אליהם יותר לקוחות משם".
רובין: "ייתכן שינועו למשרד החדש הרבה לקוחות, אבל לא בגלל שהם במקום הראשון. המשרדים הללו עשו מהלך יפה, אני מאחל להם כל טוב ומפרגן להם. יש סיבות טובות להגיע אליהם, אבל הן לא הגודל. לקוחות בוחנים איכות, לא מצבת עובדים".
- לקוחות יודעים להבחין מי הכי טוב בתחום ההגבלים העסקיים, המיזוגים או הקניין הרוחני?
רובין: "לקוחות גדולים ולקוחות איכותיים יודעים להעריך איכות ולכן יודעים לבחור את המשרדים המתאימים לסוגיות כאלה ואחרות".
לדברי עו"ד רלי (ישראל) לשם, מראשי משרד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדווין, המדורג בחמישייה המובילה של המשרדים, "הגודל כן קובע", אבל רק עד נקודה מסוימת. "גודל הוא מגנט ללקוחות, אבל אני לא חושב שאם אתה מספר אחת, שתיים או שלוש, המספר הוא המפתח להצלחה. הגודל חשוב, ומי שאומר שלא הוא צבוע. אך החל מרמה מסוימת למספר עצמו אין משמעות. ישראל היא לא משק גדול, ומעל 100 עורכי דין לא המספר קובע - אלא האיכות וההובלה בתחומים השונים. לכן אין משמעות לכך שהמשרד הממוזג עבר את הרצוג".
לשם נותן לדוגמה את 5 הפירמות המובילות באנגליה: "יש באנגליה 5 פירמות שנקראות 'מעגל הקסם' ונחשבות ל-5 הפירמות הטובות ביותר. ביניהן אין משמעות מבחינת הלקוחות אם אחת מעסיקה 3,500 עורכי דין בעולם והשנייה 'רק' 2,400. התחרות ביניהן היא על איכות והובלה, וכבר לא סופרים ראשים. לכן הגודל קובע, וברור שבפער בין משרד של 20 עורכי דין למשרד של 120, לגדול יש יתרון. בהכללה אומר: יש משרדים מעולים שמעסיקים פחות מ-20 עורכי דין - אבל מספר הראשים הוא לא המפתח".
- גם לפי מבחני האיכות, נקודת הפתיחה של שני המשרדים המתמזגים מצוינת. שניהם מדורגים כמובילים בתחומי עיסוקם, ראשי המשרד הם מהבולטים במשק.
עם זאת, מסביר רובין, מיזוג כזה בין שני משרדים מובילים - וכל מיזוג - כרוכים בלא מעט מכשולים. "מיזוג כזה מוליד קושי גדול בהטמעת התרבויות השונות של שני המשרדים. שם המכשולים האמיתיים, אבל אני בטוח שהם יצליחו, בגלל הנפשות הפועלות. יש מיזוגים שנראים לא טבעיים, אבל פה מדובר באנשים טובים.
"כיוון שלשני המשרדים המתמזגים יש 'קינדרשטובה' - חינוך טוב מהבית, אז יש פה מתכון להצלחה, וההטמעה הבינאישית תהיה יותר קלה. זה חשוב, אבל גם כשקל לוקח שנה-שנתיים לעבור את התהליך הזה".
המבחן של המתמזגים
"מיזוג יכול להצליח רק כשהתרבות של שני המשרדים דומה. זה המבחן של כל משרד ממוזג, וגם של גולדפרב-זליגמן", מחזק לשם. וזיסמן מוסיף: "כשמשרדים עם אגו ודי.אן.איי מחליטים להתמזג, זה תמיד מסקרן".
נשמע כמו כאב ראש לא קטן, אז למה ללכת לצעד כזה בכלל? למה להתעסק עם די.אן.איי, הטמעת תרבויות ושאלות של אגו?
שותפי שני המשרדים המתמזגים הסבירו השבוע כי מדובר בצעד אסטרטגי, המהווה הזדמנות לפיתוח ולהפריה הדדית. במילים אחרות: משרד גולדפרב רצה לחזק את מחלקת הליטיגציה שלו, בין השאר; ומשרד זליגמן רצה לחזק מחלקות מקצועיות אחרות ולהיכנס בכוח חזק יותר לשוק ההון.
אלא שלא חלף יום וכבר התפתחו תיאוריות והשערות לגבי הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי המיזוג. לדברי גורמים בשוק עריכת הדין, ראשי המשרדים המתמזגים כבר היו עם רגל אחת בחוץ, והיו חייבים את המיזוג כדי שמפעל חייהם המקצועי לא ידעך כשיפרשו.
לדברי עורך דין בכיר, "הם עשו מהלך טוב וחכם, מכיוון שעוד מעט כבר לא נוכל לקרוא למשרד אלי זהר 'המשרד של אלי זהר'. זהר נמצא כבר בשלהי תקופתו. הביולוגיה עושה את שלה. משרד גולדפרב כבר מזמן לא גולדפרב, וכבר לקראת לא להיות המשרד של יודי לוי ועודד ערן, כי גם הם מתעייפים. כששני משרדים כאלה - שבלעדי הפיגורות שבראשם עלולים היו להתקשות בהמשך פריחתם - מתאחדים, הם משפרים את הסיכויים שלהם להמשיך לצמוח. הם עשו מהלך נבון".
עו"ד אלי זהר הצטרף למשרד זליגמן ב-1965. לדברי אותו בכיר, "זהר אמנם חד, דומיננטי ומוביל, אבל הוא כבר מבוגר ורואה את דרכו החוצה מהמקצוע".
לדברי עורך דין נוסף שמכיר היטב את המשרדים, "עודד ערן, שהיה מראשי משרד גולדפרב, כבר עזב את המשרד, והם היו צריכים אדם שיתפוס את מקומו (מגולדפרב מסרו כי ערן נמצא בשבתון, אך לא ציינו מועד שבו הוא אמור לחזור למשרד, א' ל"ו). למשבצת שלו ייכנס כנראה גבי הייק מזליגמן, שייקח את הטיפול בשוק ההון".
זיסמן לא מסכים. "בצמרת המשרדים גולדפרב וזליגמן יש אנשים טובים שמתאימים אחד לשני, וזה מה שהניע את המיזוג ויוביל להצלחתו. מגיעות להם ברכות. מיזוג הוא קודם כל כימיה, תרבות וקשר בין אנשים, ובעניין הזה עריכת דין לא שונה מכל תחום אחר. הבסיס הוא אנשים, ובמקרה הזה נראה כי המיזוג הזה הוא מוצלח מאוד".
עו"ד לשם מבקש לאזן בין שמועות למציאות: "אני מכיר את ראשי שני המשרדים. הם אנשים מנוסים וחכמים, ששקלו וראו את כל היתרונות שיש להם מהמיזוג".
ממשרדי גולדפרב וזליגמן נמסר:
"בתחום שוק ההון תמשכנה שתי המחלקות הרלבנטיות במשרד הממוזג להתנהל במקביל, לשביעות-רצון הלקוחות של כל אחת מהן. האחת בראשותה של עו"ד נחמה ברין, והשנייה בראשותו של גבי הייק".
גורם שמכיר את עו"ד יודי לוי אמר כי "מהיכרותי עם יודי לוי אני יודע שבכוונתו לפרוש בעוד 10 שנים, כך שלא ברור לי מהיכן נובעות השמועות".
"נדבקנו במחלת המיזוגים הבינלאומיים"
אם נתעלם לרגע מהשמועות שמלוות כל מהלך במשק - נכונות או לא - נראה כי המיזוג הזה מעיד בכל זאת על משהו שהוא מעבר לעניין הפרטי של המשרדים. עורכי הדין אמנם לא חושבים שיש בו בשורה לשוק עריכת הדין, רעידת אדמה או דרמה, אבל יש עניין שהם כן מסכימים עליו - המיזוג הזה הוא אחד מהרבה סממנים שאומרים לנו לאן שוק עריכת הדין צועד.
לדברי עו"ד רלי לשם, "המיזוג הזה ממשיך להוכיח שלמשרדים הגדולים יש יתרון ברור בעריכת דין. הוא לא ישנה את פני המקצוע, אבל הוא ממשיך להצביע על מגמה שאומרת שהיכולת לתת מגוון שירותים רחב ללקוחות הוא מפתח להצלחה".
עו"ד רובין מסכים חלקית: "יכול להיות שהמיזוג הזה ילבה עוד יותר את אופנת המיזוגים, כיוון שאופנות הן מדבקות".
מנגד, פרופ' גרוס חושב שזו לא אופנה, אלא זה יותר דומה למחלה מדבקת - ולא במובנה השלילי. "התיאבון למיזוגי משרדים יגדל. כשאנשים רואים את המגמה, היא הופכת למחלה שמדביקה אחרים. נדבקנו במחלת המיזוגים הבינלאומית. זה קורה בכל העולם. המשרדים הופכים להיות ענקים, לתעשייה. אין לנו את רופא המשפחה כבר, יש בתי-חולים".
- מחלה?
גרוס: "יש תהליך שקורה בכל העולם, שבו משרדים הופכים להיות גדולים יותר ויותר. היתרון שניתן לתת שירות גדול ורחב ללקוחות ואולי גם להתקשר יותר עם משרדים בינלאומיים בחו"ל מפתה מאוד. עם זאת, צריך לבדוק היטב את העובדה שאנו ארץ קטנה, שיש בה ריכוז גדול של קבוצות ששולטות במשק מלמעלה - מספר משפחות שולטות על מערכת גדולה מאוד - כך שקורה לעיתים שנוצרים ניגודי עניינים גדולים, ונמנעת אפשרות לתת שירות ללקוחות רבים בגלל החשש לניגוד עניינים מול הלקוחות".
וגרוס מפרט: "פירמות גדולות במשק עובדות עם מספר חברות. להבדיל מרואי חשבון אינך יכול לתת שירות לשתי חברות מתחרות, ואז נוצר מצב שהאוכלוסייה שאתה יכול לתת לה שירות מצטמצמת. זה דבר שאתה חייב להביא בחשבון כשאתה בודק את המיזוג בהקשר התחרותי. זו תמיד סכנה שקיימת".
עו"ד זיסמן סבור כי כמעט לא ניתן להתחמק מהמגמה הזו. "בעידן שבו מקצוע עריכת הדין רווי, יש היגיון במיזוגים של משרדים בינוניים-גדולים. אם שמים בצד את עניין האגו ומתרכזים בניתוח העסקי, יש בזה היגיון, כי תיקים גדולים ולקוחות ענק מגיעים למשרדים הגדולים".
עם זאת, גם זיסמן מזהיר מהגבול הדק בין סיכוי לסיכון. "אני יכול להבין את שאיפת המשרדים הגדולים להיות גדולים יותר או להתחרות על הפסגה, אבל צריכה להיות צמודה לזה יכולת ניהולית טובה, שבלעדיה הסיכוי הכלכלי הופך לסיכון כלכלי. במשרד ענק צריך יותר עובדים, יותר מטראז', וההוצאות יותר גדולות, כך שלעזיבה של לקוח דרמטי, יש השפעה גדולה".
לסיכום, אחרי ששוקללו כל הפרמטרים לקראת החלק הביצועי של המיזוג בראשית יולי, מבקשים הקולגות לאחל הצלחה למשרדים המתמזגים. ואנו תוהים עתה מי מביניהם הוא הבא בתור.
"חיכוכים, כמו בנישואים"
משרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי היה במידה רבה זה שירה את יריית הפתיחה של המיזוגים בעידן המודרני, כאשר בתחילת שנות ה-2000 מיזג משרדו של פרופ' גרוס את משרד קלינהנדלר-הלוי אל שורותיו.
המיזוג הוכיח את עצמו והמשרד הממוזג שגשג, אך לימים חווה גם מיזוג כושל עם משרד ברקמן-וקסלר-בלום, שנמשך חודשים ספורים בלבד. בהודעה על ביטול המיזוג, שיצר את המשרד השלישי בגודלו בארץ לשנת 2007, טענו ראשי המשרדים כי הסיבה לפרידה היא "הבדלי גישה באשר לתפיסה הארגונית-ניהולית בין המשרדים".
"המיזוג עם ברקמן היה רק תחילתו של מיזוג. זה היה אירוסין, אבל טרם נעשו הקידושין", אומר פרופ' יוסף גרוס, שניסיונו בשני צדי מתרס המיזוגים מוביל למספר תובנות לגבי מה עלול להכשיל מיזוג:
"מכשול ראשון הוא שלכל משרד יש מסורת ניהולית של שנים, כללי התנהגות ותרבות ארגונית מוטמעת, ולא תמיד הכללים האלה תואמים אחד את השני. כשם שבנישואים, כששני אנשים באים מרקע תרבותי שונה, הדבר יוצר לא אחת חיכוכים בעתיד - כך גם במשרדים".
בעיה שנייה קשורה ל"גורם האנושי", כהגדרת גרוס, ואם לדייק: לאגו האנושי. "השאלה אם נוצר חיבור טוב בין הראשים או הכוכבים של כל אחד מהארגונים. לא אחת קורה שכל אחד מהם מרגיש פחיתות בתפקיד החדש, שפתאום יש מנהיגים אחרים לכל הקבוצה ואתה לא המוביל. אתה מרגיש שגזלו את מקומך".
מיזוגים שלא צלחו
* 2007-2008:
פחות משנה לאחר שחגגו את מיזוג הפירמות בקול תרועה, התבטל המיזוג בין משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ובין משרד ברקמן, וקסלר, בלום.
* 2008:
משרד טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו & בן-צור & כהן התפצל לאחר שעו"ד בעז בן-צור פרש מהמשרד הממוזג עם 10 עורכי דין. ההיסטוריה המיזוגית של בן-צור כללה כבר מיזוג קצר טווח אחר, עם משרדו של רונאל פישר, שהסתיים בספטמבר 2006.
* 2010-2011:
פחות משנה לאחר שעורכי הדין גלעד שר ומולי אהרנסון, השותפים-המייסדים של פירמת עורכי הדין אהרנסון-שר-אבולעפיה-אמודאי, פירקו את החבילה והקימו שני משרדים עצמאיים, הודיע המשרד המפורק אהרנסון-אבולעפיה-אמודאי על עוד פיצול: עורכי הדין אהרונסון ואילן אמודאי פיצלו את הפרקטיקה לשני משרדים.