מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, התבקש הבוקר (ד') לחקור מדוע הוחלט במשרד ראש הממשלה להסתפק בפרישתו של ראש המועצה לביטחון לאומי, עוזי ארד, ולא להעמידו לדין בעקבות הדלפה של מידע סודי מלשכת ראש הממשלה.
בפנייתו למבקר המדינה מבקש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, לבדוק את התנהלות כל הגורמים ומקבלי ההחלטות בפרשה, ובכללם זו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.
"על-פי הפרסומים ארד הדליף ידיעה ביטחונית רגישה לעיתונאים, שלדברי ראש הממשלה והשב"כ גרמה נזק ממשי מול אחת מבנות בריתה של ישראל", כותב חסון במכתבו. "אני סבור כי נוכח החשדות החמורים וההסדר התמוה שאליו הגיעו עם ארד, ראוי כי גורם בלתי תלוי ומכובד כמו מבקר המדינה יבחן את המעשים החמורים ואת התנהלות מקבלי ההחלטות בעניין זה".
חוסר שוויוניות
חסון מעלה בפנייתו שורה של שאלות קשות. "מדובר בהסדר שמעלה תהיות רבות, ואשר לכאורה אינו שוויוני ופוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובמערכת הצדק במדינת ישראל. האם במקרה שבו המדליף לא היה איש אמונו של ראש הממשלה הוא היה זוכה להסדר כה מקל? האם מדובר בהסדר סביר נוכח החשדות הכבדים? האם ההסדר כאמור עומד ב'מבחן בוזגלו' המפורסם?", תוהה חסון, וממשיך: "בעוד שבתחילת הדרך מיהרו היועץ המשפטי לממשלה ולשכת ראש הממשלה לפרסם הודעה שלפיה איש מאנשי הלשכה לא הדליף, לאחר שהתברר כי המדליף הינו מר ארד הוחלט לכאורה לטייח את הפרשה ולא לפרסם הודעה מתקנת".
לדברי חסון, "העסקה התמוהה אינה פרופורציונלית לחשדות הכבדים; אם מר ארד התנהל בצורה ראויה - מדוע נשלל סיווגו הביטחוני, ומדוע נדרש לעזוב את לשכת ראש הממשלה? ומאידך, אם מר ארד פעל בצורה בעייתית - הרי שיש למצות איתו את הדין".
חסון מציין במכתבו כי על-פי חוק העונשין, מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו מאסר של 15 שנים. "נוכח ההשלכות הכבדות, ניתן היה להניח ולצפות כי כאשר יאותר המדליף, הוא יטופל ביד קשה ויידרש לתת את הדין על המעשה", מציין יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.