כ-3 שנים לאחר חשיפתה של פרשת רצח הילדה רוז, שזיעזעה את המדינה לאחר שגופתה הושלכה בתוך מזוודה לנחל הירקון, מרשיע היום (ה') בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה את סבה של רוז, רוני רון, ברצח. אמה של רוז, מארי פיזם, הורשעה בשידול לרצח.
הפרקליטות תדרוש לגזור על השניים מאסר עולם. הטיעונים לעונש יתקיימו כבר בשבוע הבא, וגזר הדין יינתן ככל הנראה עד סוף החודש. רון הודיע כי יערער על פסק הדין.
במהלך הדיון פרצה מארי פיזם בבכי ובזעקות, בעוד בעלה, רוני רון, שמר על פנים חתומות. בית המשפט הורה להוציא את פיזם מהאולם, והיא התמוטטה.
בהכרעת הדין, הפרושה על פני 343, תיארו 3 שופטי ההרכב, אב בית הדין אברהם טל והשופטים ד"ר אחיקם סטולר ורות לורך, את מסלול הרצח המזעזע: מארי פיזם הפצירה בנאשם להיפטר מבתה רוז בכל דרך אפשרית, ומשלא עלה בידם למצוא לה מוסד חינוכי בתנאי פנימייה מחוץ לבית, החליט רון לגרום למותה. ביום המעשה, עת יצא רון מהבית עם רוז הקטנה, מארי ידעה כי זו הפעם האחרונה בה תראה את בתה בחיים.
לפטור את "בעיית רוז"
בהכרעת הדין תוארה השתלשלות האירועים עד לרגע קבלת ההחלטה על הרצח: "מערכת היחסים המורכבת והמיוחדת בין הנאשמים יצרה תרחיש, לפיו הנאשמת שידלה והפצירה בנאשם להיפטר מרוז, כשהיא הייתה מודעת לכוח ההשפעה שלה עליו ולאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית בהכירה את הנאשם, והיא חפצה בתוצאה הקטלנית, גם אם כמוצא אחרון. הנאשם, בעקבות ההפצרות הרבות, לאור אישיותו האלימה, וכשלא נמצא עוד מוצא אחר, החליט לגרום למותה של רוז ..."
על רגע קבלת ההחלטה להמית את הילדה נכתב: "כשהנאשמת לא חדלה מלהפציר בו להיפטר מרוז לצמיתות, הוא גיבש את החלטתו לפתור את 'בעיית רוז' באופן סופי ולגרום למותה. מדובר בהחלטה שהתקבלה בכורח ההפצרות והדרישות הנ"ל, אך לא מדובר בהחלטה ספונטנית אלא בהחלטה מתוכננת, כפי שמוכיחה לקיחת תיק הנסיעות גדול המידות שבו נמצאה גופתה של רוז, וכפי שמוכיחה השלכתה כשהיא בחיים או השלכת גופתה לאחר מותה בתוך התיק למימי הירקון".
הפרשה שזיעזעה את המדינה התרחשה לפני כ-3 שנים, לאחר שבמשך 3 שבועות חיפשה המשטרה אחר גופתה של הילדה רוז פיזם, ובסוף מצאה אותה בתוך מזוודה אדומה בנחל הירקון.
רוז, בת ה-4, נעלמה בקיץ 2008 לתקופה של 4 חודשים, במהלכם אף אחד לא הבחין בהיעדרה, עד שהסבתא רבתא שלה, ויויאן רג'ואן, הגישה תלונה על כך במשטרה. האשם המיידי נפל על בנה של רג'ואן, רוני רון, ואמה של הילדה, מארי, שהפכה מכלת בנו של רון לבת-זוגו.
לאחר חקירותיהם של רון ופיזם וחיפושים קדחתניים של צוללנים בעומק נחל הירקון, שם אמר רון שהשליך את גופתה של רוז, נמצאה המזוודה ובתוכה הגופה.
בכתב האישום שהוגש נגד רוני ומארי לאחר מספר ימים, שעות ספורות לפני קבורתה של רוז בצרפת, הואשמו השניים ברצח בכוונה תחילה.
מהחקירה עלה כי בתחילה חיה רוז עם אביה, בנג'מין, בצרפת, ואז עברה להתגורר עם רוני ומארי בנתניה, אך התקשתה להתאקלם במסגרת המשפחתית החדשה. בני-הזוג, כך בכתב האישום, התקשרו לגדל את הילדה, ומשלא נמצאה דרך להוציאה מן הבית רצחו אותה.
במהלך חקירותיו הראשונות שינה רון את גירסתו מספר פעמים, עד שבסופו של דבר טען בעדותו במשפט כי מותה של רוז נגרם בטעות, כתוצאה מסטירה, "פליק" שקיבלה ממנו כהגדרתו, לאחר שהשתוללה ברכב במהלך נסיעה. תחילה, כך טען, לא הבחין שהיא מוטלת ללא רוח חיים במושב האחורי, אך כשגילה זאת נבהל, הכניס את גופתה למזוודה והשליך אותה לירקון.
בכתב האישום לא צוין כיצד נרצחה רוז, על-ידי מי ומתי, ואף לא הייתה התייחסות לעדותו של רון, לפיה הוא "הפליק" לרוז במהלך הנסיעה, וכך היא מתה. כתב האישום גם לא פירט מה חלקו של כל אחד מהנאשמים ברצח, אך ייחס לשניהם רצח בכוונה תחילה.
האם, מארי פיזם, סיפרה בעדותה על מסכת התעללויות פיזית ונפשית שעברו היא ובתה מצדו של רון. לטענתה, היא לא ידעה על רצח בתה אלא לאחר מעשה. עוד טענה פיזם כי לא סיפרה את האמת לשוטרים, כיוון שלא יכלה לבגוד ברוני.
אלא שהשופטים לא השתכנעו כי גירסתה "הכבושה" של פיזם נועדה לחפות על רון. השופט טל ציין בהכרעה כי היצמדותה לגירסה שרוז נמצאת בבית-ספר צרפתי מעידה על כך שהגירסה שחיפתה על רון - אותה אף הציעו לה החוקרים במהלך חקירותיה, והיא דחתה בדרך דרמטית ומניפולטיבית של בכי - "היא גירסה כבושה ושקרית".
עוד נקבע כי חרף האלימות שחוותה, מארי פיזם לא הייתה הצד החלש במערכת היחסים. "פער הגילאים בין הנאשמים והמראה השונה שלהם, כשהוא חסון והיא רזה ושברירית, אינו מעיד על יחסי הכוחות ביניהם... אמנם הנאשם נהג לעיתים תכופות יותר מאלה שבהם הודו הנאשמים באלימות מילולית ופיזית כלפי הנאשמת, אך במערכת היחסים בכללותה, לרבות בכל הקשור לרוז ולבנות האחרות, השליטה הנאשמת בדרך-כלל את רצונה על הנאשם", נכתב.
השופט טל אף דחה את טענת ההגנה כי לא ייתכן שרון יבצע מעשה המנוגד לכל היגיון, כיוון שדבר היעדרותה של רוז היה מתגלה. "אינני מתעלם כלל ועיקר מהטענה שמעשהו של הנאשם היה אווילי מבחינתו, שכן דבר היעדרה של רוז היה אמור להתגלות. ואולם הנאשמת, שחפצה הייתה בהיעלמותה של רוז, לא היוותה סיכון עבורו, ובאשר לאמו הקשר עמה נותק. הנאשם לא העריך את התעניינותן של אמו ואחיותיו או של סבתה של רוז בצרפת, כפי שאמנם קרה לאחר חלוף זמן מאז שנעלמה", כתב השופט.