ספק אם את עגלות הסופרמרקט שמגלגלים כבר כמה שבועות בני נוער בחוצות הערים, הם קיבלו כמתנה מהוריהם על מציאת האפיקומן בליל הסדר. את הקרשים ואת לוחות העץ שממלאים אותן, הם לא קיבלו מטוב לבם של קבלני ישראל. על הדרך, מאתר הבנייה הקרוב לביתם אל אתר מדורת ל"ג בעומר שהגדירו וקבעו מראש, הם אוספים מכל הבא ליד למען יגדילו את גובה הלהבות - לתפארת חגיגת ל"ג בעומר הקרובה: "הם שורפים הכול, גם חומרים שנחשבים רעילים מאוד, חלקם מסרטנים, והכול נפלט לאוויר שכולנו נושמים", מתריעה המנהלת המדעית של המרכז הארצי לניטור האוויר שבמשרד להגנת הסביבה, הד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר.
כמאה תחנות ניטור של המשרד להגנת הסביבה, שפזורות ברחבי הארץ ומודדות בכל זמן נתון את רמת זיהום האוויר, אינן טועות: הנתונים שהן משגרות אל מרכזי הבקרה בעיצומן של החגיגות הבוערות וביממה שאחריהן, מסבירים את העלייה היחסית במספר הפונים בטווח זמן זה לחדרי המיון של בתי החולים, המתלוננים בעיקר על קשיי נשימה: "זה בהחלט חג לא סביבתי", קובעת הד"ר קורדובה-ביז'ונר בשיחה עם "גלובס".
"אני לא רוצה להתיימר ולהמליץ על ביטול החג הזה, אחרי הכול זה חג דתי וזו מסורת חשובה ואני לא רוצה להיחשב 'עוכרת ישראל'. אני בעצמי אצא עם הילדים לחגוג, אך בצורה מבוקרת, לא יותר משעה וחצי או שעתיים וחוזרים הביתה", הוסיפה ד"ר קורדובה-ביז'ונר.
נתוני ניטור האוויר משנים קודמות מצביעים על עלייה דרמטית בהיקף פליטת המזהמים בכל שנה בל"ג בעומר, עד פי שלושה מהיקף הפליטה הממוצע בימים רגילים. בערים שבהן ריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית, כמו ירושלים, בני ברק ובית שמש, היקפי הפליטה רחבים עוד יותר, לעתים כמעט עד פי ארבעה מהממוצע.
המדורה סופגת הכול
אם ביום בהיר הריכוז הממוצע הכללי של חלקיקים נשימים (שגודלם מתחת לעשרה מיקרומטר), הוא כ-60 מיקרוגרם למטר מעוקב, הרי שבל"ג בעומר של השנה שעברה נמדדו ביבנה ריכוזים של 218 מיקרומטר למטר מעוקב אחד, בבית שמש 212 ובקרית אתא 176.
טיב החלקיקים שנפלטים לאוויר מהמדורות נקבע בעיקר בגלל הרכב החומרים שמועלה באש: לעתים נדמה שהמדורה סופגת ושורפת הכול, מהספה שהשכן ממול נטש מתחת לבית, דרך צלחת הפלסטיק החד-פעמית שהתרוקנה מסלט הכרוב ועד לערימת תכתובות מעיקה של חברה שהותירה מאחור לב שבור. "לכל מה ששורפים יש משמעות מבחינת פליטת המזהמים", מזהירה הד"ר קורדובה-ביז'ונר. "אפילו כששורפים עץ נקי, שלא עבר עיבוד תעשייתי כלשהו, נפלטים ממנו לאוויר חלקיקים רעילים ו-CO שהוא גז רעיל מאוד. נפלטים גם פחמימנים שהם חומרים רעילים שחלקם מסרטנים. אם מוסיפים לאלה כלי פלסטיק חד-פעמיים, עצים שכוסו בפורמייקה, לוחות עץ שבתהליך תעשייתי עורבבו עם חומרים כימיים או לוחות שנצבעו או הוברשו בלכה - נפלטים עוד הרבה יותר חומרים רעילים, כמו חלקיקים ותרכובות אורגניות נדיפות שחשיפה ממושכת להם יכולה לסכן את הבריאות".
בימים האחרונים פרסם המשרד להגנת הסביבה שורה של המלצות לצמצום הנזק הבריאותי והסביבתי. בהמלצות: לחגוג בחברותא מסביב למדורות קטנות, במטרה להפחית את מספר המדורות ולהקטין את זיהום האוויר הכללי; להימנע משריפת חלקי אסבסט, רעפים, אדניות וצינורות, שמשחררים לאוויר סיבי אסבסט מסרטנים; לא לשבת קרוב מדי למדורה, ובכל מקרה לא בכיוון שאליו פונה העשן.
"לצערי", אומר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, "רוב הציבור אינו מודע לפגיעה הבריאותית שהמדורות גורמות לילדים שחוגגים מסביבן בשל נשימת גזים שנפלטים מהן, חומרי פלסטיק, פורמייקה ועוד חומרים נוספים שמושלכים אליהן. בנוסף, חומרים אחרים שמועלים באש, פולטים בתהליך השריפה פחמן דו-חמצני שגורם להתחממות כדור הארץ".
מתפללים לגשם
ריכוז החלקיקים שנפלטים בתהליך השריפה, מושפע במידה ניכרת גם ממזג האוויר השורר באותה עת. מטבע הדברים, משבי רוח או גשם, מסייעים להתנדפותם או להתפוגגותם המהירה. לדעת מומחי המשרד להגנת הסביבה, מזג אוויר יציב, כמו שרב, הוא הגרוע ביותר משום שהחלקיקים הרעילים ממלאים את האוויר למשך זמן ממושך יותר.
הנתונים שיראו תחנות הניטור לאיכות האוויר הפזורות ברחבי הארץ ביום ראשון הקרוב עלולים להטעות זר שלא עוקב אחריהם בשגרה: "בסך הכול חל שיפור ברמת איכות האוויר שאנחנו נושמים. לפני עשר שנים המצב היה רע הרבה יותר.
"היום הזיהום הממוצע הוא בינוני, זה משתפר והולך ואנחנו כבר מגיעים למצב הסטנדרטי במדינות המובילות בתחום הזה באירופה, שהקדימו אותנו בכמה שנים מבחינת חקיקה סביבתית", אומרת הד"ר קורדובה-ביז'ונר.
הזיהום מכלי רכב במרכזי הערים בישראל, למשל, נמצא דומה לזה שבמרכזי ערים מתקדמות באירופה, דוגמת מינכן.
עם זאת, מדגישים מומחים במשרד להגנת הסביבה, כי ישראל מושפעת מגורמים נוספים, כמו קירבה למדבר, שגורמת לסופות אבק הפוגעות באיכות האוויר, בעיה שאינה נחלתן של מדינות באירופה.
לנשום בספירה לאחור: מה עושה זיהום האוויר לבריאות?
ארגון איכות הסביבה האירופאי מעריך כי זיהום אוויר מקצר את חיי האירופאי הממוצע בכשנה. בערים המזוהמות ביותר באירופה, מדובר בקיצור חיים של עד שנתיים וניתן רק לדמיין מה היה הנתון לגבי הערים המזוהמות ביותר באסיה, לו היו מודדים אותו (וחושפים אותו). זיהום האוויר גם פוגע בהתפתחות התקינה של ילדים, טוענים בארגון האירופאי.
השפעת זיהום האוויר על הבריאות תלויה בארבעה גורמים: סוג החלקיקים המזהמים את האוויר, ריכוז המזהמים באוויר, משך זמן החשיפה לאותם מזהמים והרגישות האישית של מי שנחשף אליהם. ילדים וקשישים וכן חולי אסטמה ולב, רגישים יותר לזיהום מאחרים. מי שחי בערים מזוהמות ונוטה להתעמל באוויר הלא-צח, חשוף במיוחד.
ההשפעה קצרת הטווח של המזהמים היא בדרך כל בצורת דלקת: ברונכיט או דלקת ריאות, גירוי של העיניים, האף והגרון וכן כגירויי עור.
בטווח הארוך, הזיהום יכול לגרום למחלות ריאות כרוניות ולסרטן ריאות, למחלות לב וכתלות בחומר המזהם, גם לנזק למערכת העצבים והמוח, לכבד ולכליות.
האיבר הפגיע ביותר לזיהום אוויר הוא הריאות, משום שהן נועדו להיות חשופות ככל האפשר לאוויר כדי לקלוט כמה שיותר מן החמצן. גזים כמו אוזון, חלקיקי מתכות ורדיקלים חופשיים, עוברים אינטראקציה עם רקמת הריאה ופוצעים אותה. כתוצאה מכך יכולה להיווצר פגיעה בתפקוד הריאה. החמצן מועבר מן הריאות דרך כלי הדם ללב ולשאר הגוף, ואז הם יכולים לפגוע במערכות העורקים והלב.
לעיתים רחוקות, הפגיעה של זיהום האוויר היא קטלנית גם בטווח הקצר. ב"אסון הערפיח" שפקד את לונדון ב-1952, מתו תוך ימים ספורים כ-4,000 איש.
המקור העיקרי לזיהום האוויר הוא שריפה של חומרי דלק ליצירת אנרגיה, ובעיקר שריפה של פחם בתחנות כוח.
