"ג'יזל", בלט מרינסקי והתזמורת הסימפונית חיפה, מוצ"ש, 21.5
4 שנים חלפו מאז ביקרה כאן לראשונה להקת הבלט מרינסקי המעולה מסנט פטרסבורג, ב-2007. הלהקה, שנוסדה בשנת 1783, מונה 200 רקדנים ונחשבת לאחת המובילות בהיסטוריה של הבלט הקלאסי והמחול בכלל. לצדה פועל בית הספר לבלט על שם וגנובה, וממנה יצאו גדולי הרקדנים של דורנו: רודולף נוראייב, מיכאיל ברישניקוב, ג'ורג' בלנשין, אנה פבלובה, ואצלב ניז'ינסקי.
הכוריאוגרף מריוס פטיפה יצר במאה ה-19 עבור התיאטרון את יצירות הבלט החשובות ביותר, שנותרו אבני דרך קלאסיות בתרבות המערב.
תיאטרון מרינסקי מעלה כאן שתיים מהבולטות והחשובות שבהן: אגם הברבורים, ו"ג'יזל", שנוצר במקור על ידי ז'אן קורלי וז'ול פרו עבור בלט האופרה של פריז, אך את גרסתו המוכרת כיום יצר מריוס פטיפה עבור בלט מרינסקי במאה ה-19.
אמש רקדה בתפקיד ג'יזל ויקטוריה טרשקינה המופלאה, ולצדה בתפקיד הנסיך הבוגדני אלברכט הופיע יבגני איוונצ'קוב. התזמורת הסימפונית חיפה ניגנה את המוסיקה המרטיטה של אדולף אדם.
מי שבלט קלאסי הוא עבורו נערות חינניות לבושות ורוד המקפצות כה וכה, מוזמן להגיע לתיאטרון קיסריה ביום שני ולצפות בדרמה מרגשת המבוצעת באופן מושלם. הכול במופע הזה, החל בנעלי הפוינט הוורודות ועד למסך הווידאו המחליף את התפאורה המסורתית, היה נפלא. טרשינקה, כמו הלהקה כולה, הציגה מחזה שעוצר בתוכו שנים ארוכות של מסורת, אשר עוברות אל הצופה דרך כל גיד ונים בגופות הרקדנים ובגופה היפיפה של הרקדנית בת ה- 38.
עלילת הבלט ג'יזל, כמו אגם הברבורים, היא טרגית ודורשת מן הסולנית יכולות תיאטרליות ודרמטיות וירטואוזיות. במערכה הראשונה ג'יזל היא נערת כפר חיננית, הנופלת בקסמיו של בן אצולה הנשבע לה באהבתו ומסתיר ממנה את עובדת היותו אציל המאורס לאישה מיוחסת.
את המעבר הדרמטי מאותה נערת כפר חיננית לאישה נבגדת המתענה עד מוות בייסורי האהבה ביצעה טרשינקה באופן מצמרר. המערכה השנייה נפתחת עם אלכסנדרה אאוסיפידי כמלכת ה"וויליס" - רוחות הרפאים של נשים שליבן נשבר. דמותה של אאוסיפידי אוצרת בתוכה טוב ורוע, וגופה נראה ענק בשמלה הלבנה. את טירופה של ג'יזל כרוח רפאים המגנה על אהובה על אף שבגד בה, את יופיין של התמונות הבימתיות בהשתתפות הקור דה בלט והלהקה כולה, את הבלט החד פעמי הזה, לא ניתן לשכוח.
בלט מרינסקי יעלו מחר (ב'), את "אגם הברבורים" בתיאטרון הלאומי קיסריה.