בנאום חזק בועידה השנתית של איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושנגטון, אמר הערב (א') נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי הגבולות הסופיים בין ישראל למדינה פלסטינית יהיו שונים מגבולות 1967. אלה יהי גבולות שיושתתו על חילופי שטחים וייקבעו במו"מ בין שני הצדדים.
"זו המשמעות של חילופי שטחים מוסכמים", הדגיש אובמה. "הצדדים עצמם ינהלו מו"מ על גבול שיהיה שונה מזה של 1967. חילופי השטחים יאפשרו לשני הצדדים להביא בחשבון את השינויים בשטח, את השינויים הדמוגרפיים ואת צרכי הביטחון שלהם".
נשיא ארה"ב הדגיש, שהמטרה הסופית צריכה להיות שתי מדינות לשני עמים: ישראל, ביתו של העם היהודי, ופלסטין, ביתו של העם הפלסטיני, כשכל מדינה חיה בתוך גבולות בטוחים ומוסכמים.
אובמה לא נסוג אפוא מקביעתו שיש להשתית את ההסכם העתידי בין ישראל לפלסטינים על גבולות 1967 עם חילופי שטחים. הוא הסביר את משמעות הדברים.
"כנשיא שעומד לפני בחירות היה לי קל להימנע ממחלוקות, אך בחרתי לא לעשות זאת", אמר אובמה. "... השלום לא יכול לחכות עוד עשרות שנים".
אובמה היה מודע היטב לרעש הגדול שעוררה הצהרתו על גבולות 67. בנזיפה לא סמויה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שחלק על ההצהרה בפומבי, בנוכחתו של אובמה, אחרי פגישתם, אמר עתה הנשיא שדבריו עוותו "כמה פעמים". אם יש מחלוקת, היא אינה מבוססת על מהות, אמר.
נשא ארה"ב הוביל את בהדרגה את הנאום לפירוט על גבולות 67. חלק הארי של הדברים הוקדש ליחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל. הוא שם דגש חזק על שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, הגדיר את מחויבותה של ארה"ב לישראל כ"יצוקה בברזל", קרא לשחרור גלעד שליט והתחייב שוב למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. בניגוד לחששות הנהגת אייפא"ק, שכבר לפני שבוע קראה לחברי הארגון להימנע מקריאות בוז, התקבל אובמה בחמימות, אפילו בהתלהבות. דבריו שוסעו פעמים רבות בתשואות. הפעם היחידה שבה נשמעו קריאות בוז בודדות, שגוועו מיד, היתה כאשר הוא חזר שוב על דבקותו בגבולות 67. עם זאת, כאשר הסביר אובמה שהגבול הסופי יהיה שונה מזה של 67, נשמעו שוב תשואות סוערות.
"דברי על קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים זכו תשומת הלב הבה ביתר, ומכיוון שדברי עוותו כמה פעמים, תנו לי להסביר מה המשמעות של הדברים", אמר אובמה. "מעצם ההגדרה, המשמעות היא שהצדדים עצמם, הישראלים והפלסטינים, ינהלו מו"מ על גבולות שיהיה שונה מזה שהיה קיים ב-4 ביוני 1967. (המו"מ) יאפשר לצדדים עצמם להביא בחשבון את השינויים שהתחוולו ב-44 השנים שחלפו, לרבות המציאות הדמוגרפית בשטח והצרכים של הצדדים. המטרה הסופית היא שתי מדינות לשני עמים. ישראל כמדינה יהודית והבית הלאומי של העם היהודי, ומדינת פלסטין כבית הלאומי של העם הפלסטיני; כל מדינה תיהנה מהגדרה עצמית, הכרה הדדית ושלום".
"אם יש מחלוקת, היא אינה מבוססת על מהות", הוסיף נשיא ארה"ב. "ביום ה' פשוט אמרתי בפומבי מה שדובר עליו מאחורי הקלעים מה שדובר עליו במשך זמן רב. עשיתי זאת, מפני שאינו יכולים להמתין עוד עשור, עוד שני עשורים, או שלושה עשורים, כדי להשיג שלום. העולם נע במהירות רבה מדי. האתגרים החריגים שניצבים לפני ישראל רק יגדלו. השתהות רק תפגע בביטחונה של ישראל ובשלום שמגיע לעם בישראל".
"אני יודע שכמה מכם אינם מסכימים עם ההערכות שלי ואני מכבד זאת", אמר אובמה. "כאמריקנים וכידי ישראל, אני יודע שאנו יכולים לנהל דיון על כך".
שינויים בקהיליה הבינלאומית
לפני שנגע בקו המתח הטעון של גבולות 67, הסביר אובמה לקהל מדוע הוא בכלל טורח לעשות זאת: "אני יודע שאזכור הנושאים של שטחים וביטחון (בנאום המדיני ביום ה') חולל מחלוקת מסוימת בימים שחלפו (צחקוקים בקהל). לא לגמרי הופתעתי. אני יודע היטב שהדבר הקל ביותר לעשותו, במיחד מבחינתו של נשיא שמתכונן לבחירתו מחדש, הוא להימנע מכל מחלוקת. אבל, כפי שאמרתי לרה"מ נתניהו, אני מאמין שהמצב הנוכחי במזה"ת אינו מותיר מקום לעיכוב. אני גם מאמין שידידי אמת מדברים בגילוי לב ובפתיחות זה עם זה".
"אני רוצה אפוא לחלוק אתכם כמה מהדברים שאמרתי לראש הממשלה. הנה העובדות שאנו צריכים להתמודד עימן: "הראשונה היא, מספר הפלסטינים שחיים ממערב לנהר הירדן הולך וגדל במהירות ומעצב מחדש, באופן מהותי, את המציאות הדמוגרפית הן בישראל והן בשטחים הפלסטיניים. אם לא תושג עסקה, מצב זה יקשה על ישראל להתקיים כמדינה יהודית ומדינה דמוקרטית בעת ובעונה אחת".
"השניה: התפתחויות טכנולוגיות יקשו יותר ויותר על ישראל להגן על עצמה בהעדר שלום אמת. והשלישית: דור חדש של ערבים מעצב מחדש את האזור. לא יהיה אפשר להגיע לשלום בר-קיימא עם אחד או שני מנהיגים ערביים. בעתיד, מיליוני אזרחים ערביים יצטרכו לראות ששלום הוא אפשרי".
אובמה אמר עוד, ששינויים מתחוללים גם בקהילה הבינלאומית מזה כמה שנים. "יש סיבה מדוע הפלסטינים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם באו"ם. הם מבחינים בכך שקיימת אי סבלנות כלפי תהליך השלום, או העדרו, לא רק בעולם הערבי אלא גם באמריקה הלטינית, באירופה ובאסיה. אי הסבלנות הזו הולכת וגוברת והיא באה לידי ביטי בבירות תבל".
"אלה העובדות", הדגיש אובמה. "אני מאמין באמונה שלמה, ואמרתי זאת ביום ה', שאי אפשר לכפות שלום על הצדדים לסכסוך. שום הצבעה באו"ם לא תיצור מדינה פלסטינית. ארה"ב תפעל נגד המאמצים להפלות את ישראל לרעה באו"ם או בכל פורום בינלאומי אחר. הלגיטימיות של ישראל אינה נושא לוויכוח".
"יתר על כן, אנו יודעים ששלום מחייב שותף, ולכן אמרתי שאי אפשר לצפות שישראל תנהל מו"מ עם פלסטינים שאינם מכירים בזכותה להתקיים, ואנו נטיל על הפלסטינים את האחריות למה שהם אומרים ולמה שהם עושים", הוסיף הנשיא. הוא קרא לחמאס להכיר בישאל, להתנער מטרור ולכבד הסכמי עבר.
הוא הרחיב שוב את הדיבור על רעיון שתי המדינות ואמר כי אין שום דבר חדש או מקורי בהצעות שהעלה בנאומו ביום ה'. לדבריו, המסגרת הבסיסית למו"מ (ששורטטה בנאום) משמשת מזה זמן רב בסיס לדיונים בין הצדדים, לרבות ממשלים קודמים בארה"ב. "אבל מכיוון שהועלו ספקות, הניחו לי לחזור על מה שבאמת אמרתי ביום ה': "אמרתי שארה"ב מאמינה שהמו"מ צריך להסתיים בשתי מדינות, עם גבולות פלסטיניים קבועים עם ישראל, ירדן ומצרים, וגבולות קבועים של ישראל עם פלסטין. הגבולות של ישראל ופלסטין חייבים להיות מושתתים על על קווי 67 עם חילופי שטחים מוסכמים, כדי שייקבעו גבולות מוכרים בין שתי המדינות. לעם הפלסטיני חייבת להיות זכות למשול על עצמו ולמצות את הפוטנציאל שלו, במדינה ריבונית ורציפה".
"אשר לביטחון, לכל מדינה יש זכות להגנה עצמית וישראל חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, בכוחות עצמה, מפני כל איום. (בהסכם עתידי) חייבים להיות תנאים חזקים דיים שימנעו היווצרות מחודשת של טרור; שיבלמו חדירת נשק; ושיאפשרו אבטחה יעילה של הגבולות. הנסיגה השלמה והמדורגת של כוחות ישראלים (משטחים פלסטיניים) צריכה להיות מתואמת ולהתבסס על הנחה שהרשויות הפלסטיניות יהיו אחראיות על הביטחון במדינה ריבונית ומפורזת. משך תקופת המעבר הזו חייב להיות מוסכם, ויעילות הסדרי הביטחון צריכה להיות מוכחת".
נתניהו: נחוש לפעול יחד עם הנשיא אובמה, כדי למצוא דרכים לחדש את המשא ומתן לשלום
גורמים פרו-ישראלים אמרו הערב ל"גלובס", שאפשר לראו בדברים אלה פתח שיאפשר לכוחות ישראליים להישאר לאורך נהר הירדן לאורך תקופת זמן שאורכה ייקבע במו"מ עם הפלסטינים.
כאמור, חלק ניכר מהנאום הוקדש ליחסים האיתנים בין ישראל לארה"ב ובמיוחד לשת"פ הביטחוני ביניהן. "ישראל חזקה ובטוחה היא אינטרס בטחוני לאומי של ארה"ב, לא רק מפני ששתי המדינות חולקות אינטרסים אסטרטגיים... לא רק בגלל הסכנות המשותפות אלא מסיבה עמוקה יותר: אנו חולקים אותם ערכים".
הוא חזר על על ההתנגדות הנמרצת של ממשלו למאמצי איראן להשיג נשק גרעיני ולמאמצים לשלול את הלגיטימציה של ישראל והזכיר בהקשר זה את תמיכת ארה"ב בזכותה של ישראל להגנה עצמית אחרי פרסום דו"ח גולדסטון. דוקא בגלל הדאגה האמריקנית לקיום ישראל, יש חשיבות לדחיפת מו"מ לשלום בינה לבין הפלסטינים, אמר אובמה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע הערכה לדברי הנשיא אובמה בפני ועידת איפא"ק. "אני שותף לרצונו של הנשיא לקדם את השלום, ואני מעריך את מאמציו בעבר ובהווה להשגת מטרה זו. אני נחוש לפעול יחד עם הנשיא אובמה, כדי למצוא דרכים לחדש את המשא ומתן לשלום. השלום הוא צורך חיוני לכולנו".
ראש האופוזיציה, ציפי לבני, אמרה כי "העיקרון של ביטחון ישראל והצורך להגיע לשתי מדינות לאום, שאחת מהן היא מדינת ישראל - שהיא ביטוי ובית לאומי לעם היהודי, זה קודם כל אינטרס ישראלי. ולכן לשם אנחנו צריכים להוביל בשותפות עם ארה"ב. כשישראל דבקה במשימה ומבינה קודם כל מה האינטרס שלה, היא יכולה לגייס את ארה"ב, כל ממשל".
"חשוב להבין שבכל העולם מסתכלים על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב, בעיקר אלה שעדיין לא מקבלים את הקיום שלנו כאן. וחלק מכושר ההרתעה של מדינת ישראל זה ההבנה שלהם שאנחנו עובדים ביחד. לכן יש חשיבות רבה למסר שיוצא מוושינגטון בימים האלה. לא רק לישראל בבית פנימה, לא רק לאמריקה בבית פנימה, אלא בעיקר לאזור".
"הדברים שהזכיר אובמה מייצגים מדיניות אמריקאית ארוכת שנים. לכן, כשרוצים ניתן לגייס את ארה"ב מתוך הבנה שמדובר באינטרס משותף. זה מאוד חשוב למדינת ישראל. גם לביטחון שלה, גם לכושר ההרתעה שלה וגם כדיי שנוכל פעם אחת ולתמיד לקדם את התהליך ולמנוע תהליכים חד-צדדיים באו"ם".
יו״ר מועצת יש״ע, דני דיין, אמר בתגובה לנאום אובמה כי ״שום גבולות שמבוססים על קוי 67, עם או בלי תיקונים, עם או בלי הגושים, אינם בני הגנה. אם תוקם מדינה פלשתינית, יווצר רצף טריטוריאלי מוסלמי מאפגניסטן ועד כפר סבא. רק נהר הירדן, הבקעה ורכס הרי יהודה ושומרון יכולים לספק ביטחון לישראל. ורק אחיזה בחברון, בית אל ושילה יכולים לשמור על ישראל כמדינה יהודית״.
מיטשל: לא יהיה גבול אלא אם כן ישראל תביע הסכמה
בתוך כך, ג'ורג' מיטשל, לשעבר הנציג המיוחד של הממשל למזה"ת, טוען כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לא אמר שישראל צריכה לחזור לגבולות 1967. בראיון ששודר הערב (א') ברשת אי.בי.סי., אמר מיטשל: "הנשיא דיבר גם על חילופי שטחים מוסכמים. המשמעות של מילים אלה היא חילופי שטחים שיביאו בחשבון גושי אוכלוסיה ישראליים גדולים (בגדה) שיסופחו לישראל. החילופים גם יביאו בחשבון גם את צרכי הביטחון של ישראל. שני הצדדים חייבים להסכים לחילופי השטחים".
"לא יהיה גבול אלא אם כן ישראל תביע הסכמה לגבול זה ואנו יודעים שהישראלים לא יסכימו אלא אם כן הגבול יעלה בקנה אחד עם צרכי הביטחון שלהם", אמר מיטצ'ל. הוא הדגיש,כי דברי אובמה על גבולות 67 זהים להצעה שהעלה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.