נשיא המדינה, שמעון פרס, הכריז היום (ב') בכנס הביומד ILSI-Biomed 2011 כי יקים עמותה ללא כוונת רווח לתמיכה בתחום חקר המוח בישראל. בראש העמותה יעמוד ד"ר רפי גדרון, ממייסדי כרומטיס שנמכרה ב-4.7 מיליארד דולר לחברת לוסנט האמריקנית בשנת 2000, ומי שהיום מעורב במגוון השקעות בתחומים עסקיים ופילנתרופיים ומנהל פורטפוליו השקעות בקלינטק באמצעות חברת פרסיד שהקים.
מטרת העמותה היא לנווט את הדגש של המחקר בישראל לתחום חקר המוח באמצעות כנסים, ועדות היגוי ובעיקר גיוס תקציבים. ההערכות הן כי פרס עצמו יהיה מעורב בגיוס של מאות מיליוני דולרים לתחום.
העמותה תפעל לזהות בתחום חקר המוח את תתי-התחומים המעניינים והחשובים ביותר ושבהם יש לישראל יתרון יחסי רב. היא תפעל לגייס כספים לתמיכה בפעילויות מחקריות ויישומיות בתחומים אלה, דרך מגוון של מוסדות מחקר, מלכ"רים וייתכן שאף דרך חברות מסחריות צעירות.
בראיון מיוחד ל"גלובס" לרגל הקמת הפעילות, אמר פרס כי "את ההישגים שלנו בתחום הננו-טק אנחנו מתכננים לשחזר בתחום הנוירו-טק (חקר המוח, ג' ו'), בסדר גודל רחב יותר". מקורבים לנשיא מסרו כי בתחום הננו גויסו מאות מיליוני דולרים לפעילויות מחקר בסיועו של פרס, וכי ההיקף בתחום הנוירו-טק יהיה דומה.
לדברי גדרון, הכוונה של העמותה היא להתמקד בשני תחומים: ממשק אדם-מכונה וריפוי. במפגש שערכו היום גדרון ופרס עם חוקרים בכירים בתחום מישראל ובחו"ל ועם ד"ר אורה דר, אחראית על תחום מדעי החיים במשרד המדען ראשי, זוהו כמה מוקדים חשובים ובהם אבחון מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בשלב מוקדם; תמיכה בהוכחת ההיתכנות של רעיונות מן האקדמיה; תמיכה בשימוש במערכות המחשוב הרפואי המתקדמות של בתי חולים וקופות החולים בישראל כדי לאסוף מידע ולערוך מחקרים בתחום המוח; ומיקוד במחלות - דיכאון, אלצהיימר, פרקינסון, אוטיזם, שבץ וסכיזופרניה.
בחודשים הקרובים צפויה העמותה לכנס ועדת היגוי ולגבש את מפת הדרכים לפעילותה. לאחר מכן יחל תהליך גיוס הכספים, ויפורסמו קולות קוראים להשתתפות חוקרים וחברות בפעילות.
תרומות מחו"ל לחישוביות עצבית
הסנונית הראשונה של הפעילות היא גיוס של 10 מיליון דולר לתחום של חישוביות עצבית - תרגום הממשק בין פעילות המוח למחשב. הסכום נתרם על-ידי גורמים מחו"ל לטובת קרן מיוחדת שתממן קבוצות מחקר משותפת של האוניברסיטה העברית למכון המדעי הגבוהה בלוזן, שוויץ.
"ישראל חיה על מוחה", אמר פרס ל"גלובס". "זה לא דבר חד-פעמי, זה כל הזמן מתחדש, ובגדול. כבר עברנו שלוש מהפכות רעיוניות: חקלאית, תעשייתית, מהפכת המידע, ועכשיו זו המהפכה הרביעית, של המוח.
"חקר המוח הוא בעיה שישראל ערוכה להתמודד איתה, והיא צריכה להיכנס לתחום כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק. המוח הוא המכשיר הכי מבריק שיש בקוסמוס, ולא יודעים עליו מספיק - למרות שהוא עוזר לנו לגלות את העולם. עד היום היה קשה לראות את המוח, אבל טכנולוגיות חדשות מאפשרות זאת היום".
פרס הוסיף כי "הראי עזר לנו לראות את עצמנו ולהכניס קצת ציביליזציה למראה שלנו. הייתי רוצה שיהיה ראי לא רק לקלסתר החיצוני שלנו אלא גם לתהליך של מניעי אדם, לבסיס היותו רע או טוב; אקטיבי או פסיבי; שונא או אוהב. אולי אם יראה האדם את התוכן כמו שהוא רואה את הפרצוף, הוא ינסה להכניס קצת ציביליזציה למוח, קצת שלטון עצמי. זה טוב יותר משלטון עולמי".
בעקבות נאום של פרס בארה"ב באחרונה שבו הדגיש את חשיבות חקר המוח, פנה אליו מנכ"ל חברת הייעוץ העולמית מקינזי, דומיניק ברטון, והציע שמקינזי תערוך עבור ישראל בהתנדבות דוח שבו תצביע על היתרונות והזדמנויות של ישראל בתחום.
"בחרנו שני נושאים בהמלצת מקינזי", אומר פרס, "יש כבר כמה התחלות של פעילויות, כמו המיזם של האוניברסיטה העברית והטכניון בלוצרן, וכן תרומה של קרן ספרא בסך 100 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית, שבוצעה עוד לפני ההכרזה הרשמית על המהלך. אנחנו עובדים עם המוסדות האקדמיים ואין לנו כוונה לנהל אף מוסד, אלא לעבוד עם כל המוסדות באופן כמה שיותר פתוח", הדגיש הנשיא.
לדברי גדרון, ועדת ההיגוי של הפרויקט תתכנס בחודשים הקרובים, ולכן עדיין אין תוכניות מוגדרות, אולם נראה כי יוצעו פרסי אתגר (בסגנון ה-X-prize), יערך כנס גדול בתחום, ירודמו תקציבים ממשלתיים וכן יערכו גיוס כספי תרומות.
פרס: "תחום הננו כבר לא צריך אותי"
הקשר בין פרס וגדרון נוצר על רקע עבודה משותפת על מיזם ננוטק. "שמעתי שהוא מתעניין בחקר המוח, וגייסתי אותו למטרה. הוא עובד בהתנדבות גמורה", אומר פרס.
גדרון הוא דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, שם ניהל גם מכון מחקר בתחום טלקום. "פרויקט ההנדסאים שלי עסק במכונות של ביו-פידבק, ומאז אני אוהב את התחום. עד היום לא הרגשתי שהוא מספיק בשל כדי לשים עליו דגש בסדר גודל שכזה, אך כעת אני חש שהוא הבשיל".
* מה למדתם בפעילותכם בתחום הננו? תיגשו לעניין חקר המוח באותה הצורה?
פרס: "תחום הננו כבר לא צריך אותי. נתנו את התנופה הראשונית, וכעת התינוק הולך לבד ופחות צריך את אמא. אף פעם לא רציתי להיות מנכ"ל של חברת ננו, אבל פעילותי בתחום הובילה לכך שכמעט לכל האוניברסיטאות יש פעילויות ננו וכולן מוצלחות. אנחנו מספר 4 או 5 בעולם בתחום זה".
* אילו דגשים תשימו בתחום האדם-מכונה?
גדרון: "ישראל מובילה עולמית בתחום התקשורת, אבל ב-20 הסנטימטר האחרונים בין המוח למכונה, יש תקשורת לא טובה. למשל, צריך להקליד את המחשבות במקום שההוראה תעבור אוטומטית. פיתוחים בתחום מאפשרים כבר היום למוח להפעיל פרוטזות אצל אדם משותק. זוהי רק ההתחלה של מה שניתן לעשות בתחום".