גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"80% ממשקפי השמש הנמכרים בשוק הם מותגים פרטיים"

המותגים הפרטיים תופסים נפח הולך וגובר גם בשוק משקפי השמש, שעובר תהפוכות עם חדירת רשתות חדשות המציעות מחיר נמוך ■ תחרות על שוק הנאמד ב-450-500 מיליון שקל בשנה

מתחילת ינואר 2011, חנכה רשת קרולינה למקה 15 סניפים ברשת דוכני משקפי השמש החדשה. עד סוף השנה הנוכחית היא צפויה לחנוך 23-25 סניפים חדשים. האסטרטגיה של הרשת היא מותג פרטי במחירים נמוכים. קרולינה למקה אינה היחידה. בקצב אטי יותר מתפתחת רשת X-RAY שמונה 7 סניפים. האסטרטגיה הזאת, שגם רשתות ותיקות בתחום נוקטות בה מפעם לפעם, גוררת את שוק משקפי השמש לכיוון של מחיר ויש בה אולי כדי להעיד על המרווחים העצומים שמהם נהנים הקמעונאים בתחום.

"השוק הפך להיות תחרותי מאין כמותו, עוד יותר ממה שהיה בעבר. התחרות מתמקדת בעיקר בפלחי השוק הזולים. ההתנהגות של אקס ריי וקרולינה למקה, שמציעים מגוון משקפיים באיכות מסוימת ובמחירים מאוד נמוכים, מושכת את השוק כלפי מטה אבל רק ברמת המוצרים הזו. ברמת המותגים קיימת אמנם מגמת הורדת מחירים אבל זו מביאה לגידול בשוק", אומר מאיר רסין, מבעלי רשת אופטיקנה.

שוק משקפי השמש מגלגל לפי הערכות, 450-500 מיליון שקל בשנה. בזוגות מדובר במכירות של כ-1.2 משקפי שמש בשנה. שחקני האופטיקה לרבות אופטיקנה, אופטיקה הלפרין, אופטיקה דורון וכ-1,000 חנויות אופטיקה פרטיות - לוקחים חלק נכבד מהשוק, יחד עם הרשתות המתמחות במשקפי שמש ובראשן רשת אירוקה וכן, קרולינה למקה, המרכז למשקפי שמש, X-RAY וחנויות פרטיות למשקפי שמש.

"מותג זה אילוזיה"

המותגים הפרטיים הולכים ותופסים נפח הולך וגובר בשוק. "80% ממשקפי השמש הנמכרים בשוק זה מותגים פרטיים ו-20% זה מותגים. זה לא רק אצלנו אלא אצל כולם ומי שיספר לך אחרת, אינו דובר אמת", אומר יעקב הלפרין, מבעלי אופטיקה הלפרין.

* מתי זה קרה?

"כשהמותגים הבינל' הפכו להיות יקרים מאוד ולא שווים את מה שהם נותנים. אני רואה מגמה חזקה כזאת מ-2008, מתחילת המשבר העולמי".

שימו לב לנתון הבא. 7 מהמותגים הנמכרים ברשת אופטיקה הלפרין הם מותגים פרטיים המשווקים תחת השמות נובו, 22XX , ג'קובס, סטאפני, מיכאלה, אמפוריום, (באיטלקית - חנויות) ואנטרנטה (באיטלקית- יציאה).

רשת אופטיקנה פעילה עם 4 מותגים פרטיים תחת השמות KOYA, KOYA אקסקלוסיב, S&M ו-RAP . בשתי הרשתות מדובר בשמות עם ניחוח בינל'. למותג KOYA ניחוח יפני ואילו למותג מיכאלה ואמפוריום ניחוח איטלקי. האם הצרכן מודע לכך שמדובר במותגים פרטיים? לרוב לא. האם הניחוח הזה מקל את המכירה לצרכן? כנראה שכן.

* אתה אומר ללקוחות שמדובר במותג פרטי?

הלפרין: "לא. כמו שאני לא אומר להם שריי באן הוא לא מותג הבית. יש שני סוגי אוכלוסיות: אחת שממוקדת מטרה למותג ונכנסת עם פתק. השניה, קהל שלא בא ממוקד מטרה אלא מחפש מה טוב לו ולא מעניין אותו איזה מותג. הוא רוצה את המסגרת".

* למה לא לקרוא למותג הפרטי שלכם אופטיקה הלפרין?

"אף אדם לא ילך עם משקפיים שמוטבע עליהם שם בית העסק. הוא לא עמוד פרסומת. המותגים הפרטיים עדיפים על המותגים העולמיים. מי שקונה מותג בינל' הוא לא אדם מאוד נבון. אתה משלם 60% עבור הרישיון ו-40% עבור המוצר. מותג בינל' הוא לא ערובה לאיכות בינל'. הוא ערובה לכך שהלוגו יתנופף על הידית וכל החברים יוכלו לראות שקנית מותג סופר אופנתי".

* אם תגיד לצרכן שמדובר במותג הבית שלך. איך הוא יגיב?

"קשה מאוד, כיוון שמותג הבית משתמע אצל הצרכן שייצרו אותו בחלק האחורי של החנות ובישראל. תוצרת ישראל נתפסת כפחות איכותית. מותג זה אילוזיה".

גם באופטיקנה נוהגים באותה המדיניות. אז למה לא לקרוא לילד בשמו? על כך אומר רסין כי "השם אופטיקנה לא רלוונטי למוצר עצמו. היום כל היצרנים בעולם מייצרים כמעט לכל מי שפונה אליהם. בודדים המותגים בתחום משקפי השמש. מה זה מותג? זה מוצר שהלקוח מתעקש לקבל אותו ולא מסתפק במותג אחר".

כך או כך, ברשת אירוקה שבה שם המותג הפרטי זהה לשם הרשת, סבורים אחרת. "אני חושב שזו קצת אחיזת עיניים. נותנים לצרכן להרגיש כאילו מדובר במשהו שזה לא. נותנים שמות איטלקיים ואחרים, כאילו יש לזה איזשהו צביון של ארץ מסוימת או מעצב מסוים ואין מאחורי הדברים האלה שום דבר", אומר וולף.

משקפי שמש כלוס לידר

לאחרונה אנחנו עדים להתגברות התחרות על המחיר, הן מצד הרשתות הזולות, והן מצד הרשתות המובילות שהציעו בשבועות האחרונים הנחה של 60% -80% על משקפי השמש ואף הציעו מגוון משקפי שמש ב-99 שקל. באתרי האינטרנט של חלק מהן, אפשר למצוא משקפי שמש אפילו ב-20 שקלים.

רשת אירוקה נקטה אף היא באותה האסטרטגיה כשהציעה הנחה של 63% סביב חג העצמאות, אבל ברשת נטען כי הטקטיקה התכופה שבה נוהגות רשתות האופטיקה, מזיקה לענף.

"אנחנו לא מוכרים אופטיקה ומשקפי השמש זה הביזנס שלנו. המתחרים משתמשים בנו כלוס לידר. באופטיקנה ואופטיקה הלפרין משקפי שמש הם 20% מהמחזור וכדי להכניס אנשים פנימה, הם שוחטים את המוצר. אפילו סופר פארם מתחילה לפרסם ריי באן, שזה המותג האולטימטיבי לגבר, ב-499 שקל בתחילת העונה. אבל מה זה משנה לסופר פארם? מחזור משקפי השמש הוא פחות מחצי אחוז אצלה", אומר מייקל וולף, מבעלי רשת אירוקה.

לדברי רסין, ההנחות האגרסיביות נועדות "לנקות את המדפים, לחסום מתחרים ולאפשר ללקוחות לפתח נאמנות לרשת. בחודש מבצע מוכרים פי שש זוגות יותר מחודש רגיל".

לעומתו, הלפרין מודה שבחלק מהמקרים מדובר בדרך למכור מוצרים אחרים בחנות. "אין לי שום אינטרס למכור 176 זוגות ריי באן במחיר שמכרתי ביום אחד השבוע, אבל זה 176 אנשים שנכנסו לחנות, מתוכם 20 צריכים מולטי פוקל, עוד 20 צריכים עדשות מגע ויש כאלה שגם לא צריכים שום דבר", אומר הלפרין.

מנכ"ל קרולינה למקה טוען שההנחות ברשתות משקפות את המחיר האמיתי של המוצר: "הישראלים מהר מאוד יבינו שהמחירים שהם משלמים על משקפי שמש לא הגיוניים. מי שרוצה לקנות גוצ'י ב-1,500 שקל זה בסדר אבל מי שרוצה לקנות שני זוגות אחד לאוטו ואחד לים, מבין שהוא יכול לקנות את אותה רמה של משקפיים ב-150-200 שקל ולא צריך לשמור עליהם בצמר גפן. הגם שלדעתי, 1,500 שקל לגוצ'י זה מחיר גבוה".

האם האסטרטגיה של קרולינה למקה ואחרות פוגעת ברשתות? "ברמה של המותג הפרטי יש אולי איזושהי פגיעה קטנה אבל הם חדשים ואנחנו צריכים לבחון את הפעילות שלהם לאורך זמן. אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה וקשה לי להאמין שהצרכן הישראלי לא יתעייף מהם. אנחנו רשת מותגים והמוצר הכי זול שלנו מקביל למה שיש להם להציע", מגיב וולף.

וולף גם טוען שהרשתות החדשות הן רק דוגמא אחת להיעדר חסמי כניסה לשוק ולתחרות הגוברת. "בקניון מול הים באילת יש לנו את החנות הכי חזקה ברשת ולמרות זאת, יש בקניון יש 52 נקודות קמעונאיות נוספות שבהן מוכרים משקפי שמש, אם זה סופר פארם, חנויות הביגוד, חנויות האקססורייז. סף הכניסה נמוך אם כי לנו יש ארסנל של מותגים ושירות", אומר וולף.

עוד כתבות

יעקב ארז ז''ל / צילום: יוסי אלוני

עורך מעריב לשעבר יעקב ארז הלך לעולמו

יעקב ארז, עורך מעריב לשעבר וחתן פרס סוקולוב, שהוביל תחקירים פורצי דרך והצמיח דור של עיתונאים, הלך לעולמו בגיל 87

אסים מוניר. מקורב לטראמפ / צילום: ap

פקיסטן היא המתווכת המפתיעה של וושינגטון מול טהרן. איך זה קרה?

בזמן שהמתווכות המסורתיות במפרץ נשחקות תחת משקל האינטרסים הישנים, פקיסטן בנתה ציר עוקף ● השילוב בין הקשר האישי של מפקד הצבא עם טראמפ, לבין הצורך הביטחוני הדחוף בגבול איראן, הפך את אסלאמאבאד למי שמסוגלת לדבר עם שני הצדדים במקביל

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

חברת המגורים הגדולה בישראל חושפת: האטה נוספת בשוק בעקבות המלחמה

יזמית הנדל"ן י.ח דמרי אמנם רשמה התאוששות קלה במכירת הדירות ברבעון האחרון של 2025, אך מסכמת שנה עם ירידה של כ-21% בהיקף הדירות ● מבצע שאגת הארי בלם את ההתאוששות בשוק, אך בחברה שומרים על אופטימיות ומזהים "חזרה זהירה של הביקושים לשוק"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

רונן אלעד / צילום: יח''צ

תרם 100 אלף שקל למטולה ומשקיע סדרתי: הבעלים החדש של החברה הביטחונית הלוהטת

בשבוע שעבר התברר כי אלעד, לשעבר קצין בשייטת ובעלי קבוצת כדורגל, צפוי להפוך למשקיע מרכזי בחברה הביטחונית אירודרום, שמנייתה זינקה פי 10 בשלושה חודשים ● בעבר רכש אלעד חברות בתחומים מגוונים, בהן רשת שילב וסינרג'י כבלים ● "רונן לומד חברה לפרטים ולא מנהל בשלט רחוק", מספר עליו שותפו בסינרג'י

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבי מגידו, מנכ''ל סונול / צילום: דרור סיתהכל

מיחידת סילוק המוקשים ועד לימודי המשפטים: הדרך של מנכ"ל סונול

"מכלי הדלק בתחנות מוטמנים באדמה, לכן אין חשש לנזק היקפי בתרחיש של פגיעת טיל. אנחנו גם לא פועלים רק עם בית זיקוק אחד ויכולים לייבא דלקים מזוקקים לארץ" ● שיחה קצרה עם אבי מגידו, מנכ"ל סונול

חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock

פיץ': דירוג האשראי של ישראל יישאר ללא שינוי

בניגוד להערכות טרם "שאגת הארי", סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' החליטה להשאיר את הדירוג ברמה של A עם תחזית שלילית ● בפיץ' מסבירים את ההחלטה ב"צפי לעלייה מתמשכת בחוב הציבורי.. וכן סיכונים של התממשות תרחישי קיצון הקשורים למלחמה שעלולים להחליש את פוטנציאל הצמיחה של ישראל ואת המסלול הפיסקלי שלה"

ארי שטיינברג, יו''ר מנהלת ליגת העל בכדורסל / צילום: אלעד גוטמן

"ארגון השחקנים מנצל את המלחמה כדי לסחוט אותי. אבל אני לא בן אדם שנסחט"

הארגון הכריז השבוע על סכסוך עבודה עם מנהלת הכדורסל ואף איים בשביתה, אך היו"ר ארי שטיינברג מסרב להתרגש ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר על המבצע להוצאת השחקנים הזרים מישראל בתחילת המלחמה, מסביר על מעמדו המורכב של השחקן המקומי, ומבטיח שלמרות הכל - העונה תגיע לסיומה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב סרן במיל' בחיל האוויר

"הנאשם נחשף באופן שוטף לידיעות רגישות וסודיות מטבען, שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד", נכתב בכתב האישום ● בעקבות אותו מידע סודי ומקדים, המליץ לנאשם נוסף להמר על מועד התקיפה באיראן - והשניים התחלקו בכספי הזכייה

שבעת המופלאים מתוך הסרטון שהפך ויראלי. מצפן הביתה / צילום: צילום מסך

עם GPS פנימי: איך מצליחים כלבים אבודים לחזור עשרות קילומטרים הביתה?

הרשת געשה החודש מסרטון ויראלי של להקה של 7 כלבים, שנטען שנגנבו מחצר ביתם כדי שיימכרו לתעשיית הבשר, הצליחו להימלט – ומצאו את הדרך כל אחד לבעליו ● הסיפור מאחורי הסרטון אולי לא אמיתי, אבל לכלבים אכן יש מערכת מגנטית יעילה במיוחד

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הדלפה של מודל AI אחד של אנתרופיק הפילה את כל מניות הסייבר?

המודל החדש של אנתרופיק שנחשף בטעות הציג יכולות פנומנליות בכתיבת קוד מורכב ובאיתור חולשות אבטחה, מה שגרם לחששות מפני שינוי דרמטי במאזן הכוחות המסורתי לטובת האקרים ● אנתרופיק מיהרה לחסום את הגישה למאגר הקבצים הפתוח ולהבהיר כי מדובר בכשל נקודתי אבל התגובה בשווקים הייתה מיידית: מניות סייבר מובילות רשמו צניחה חדה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע

אייפון 17e, הסמארטפון המוזל החדש של אפל / צילום: יח''צ

האייפון המוזל החדש פשוט לא מספיק משתלם

האייפון 17e מכוון לכל מי שמעוניין בסמארטפון טוב, אך לא במחירי אפל היוקרתיים ● אמנם החברה הטמיעה בו את המעבד המתקדם ביותר שלה וגם המסך אינו גדול מדי, אך בשורה של פרמטרים מדובר בפשרה משמעותית

המפולת בוול סטריט והשאלה שמטרידה את השוק ביחס לטראמפ

וול סטריט סגרה אמש שבוע חלש נוסף ובשוק תוהים - האם טראמפ איבד את האפשרות לומר למשקיעים את מה שהם רוצים לשמוע? ● אנליסטים בברקליס מזהים: המסרים הסותרים שמגיעים מהבית הלבן מתחילים "לערער באופן משמעותי" את יעילות ההתבטאויות של טראמפ

המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה נראה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● המשרוקית של גלובס