המשבר הכלכלי של 2008 יכול לחזור על עצמו". זה המסר של פרופ' ג'ון קופי, מומחה למשפט וכלכלה, שוק ההון ועבירות צווארון לבן מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, המבקר בימים אלה בארץ ומשתתף בכנס משותף לקריה האקדמית אונו ולאוניברסיטת קולומביה בנושא רגולציה פיננסית, ריכוזיות ותגמול בכירים. "כמו מוות ומסים", אומר קופי, "כך גם משברים כלכליים הם בלתי נמנעים". אף שהמוסדות הפיננסיים, בארה"ב ובאירופה, למדו מהניסיון של משבר 2008 - המשבר הבא בוא יבוא.
בשורה עגומה למדי, מפיו של מי שנחשב בעיני האקדמיה והקהילה העסקית של ניו-יורק אחד המומחים המובילים בניתוח כלכלי-משפטי של שוק ההון ושל עבירות תאגידים וניירות ערך. קופי טוען שבשל הקשרים המסועפים בין תאגידים רב-לאומיים, לרבות תאגידים פיננסיים כמו בנקים, משברים מקומיים הופכים במהרה למשברים בינלאומיים ויוצרים אפקט של שיטת הדומינו. בשל כך, קיימים בנקים שהם פשוט גדולים מדי מכדי שהמדינה או קרן המטבע הבינלאומית יאפשרו להם לקרוס, והם נהנים מידיעה שלא חשוב כמה עמוק המשבר שאליו ייקלעו, תמיד יהיה מי שיציל אותם.
ביטוח מפני קריסה
לסיכונים שיטתיים דוגמת אלה שהניעו את המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 יש 3 מאפיינים עיקריים, לפי פרופ' קופי: האחד הוא שקיימים, כאמור, תאגידים פיננסיים שהם גדולים מדי מכדי להיכשל. בנק סיטיגרופ הוא דוגמה טובה לכך, או חברת הביטוח AIG. בנק ליהמן בראדרס הוא הדוגמה ההפוכה - ממשלת ארה"ב אפשרה לו לקרוס ולא הצילה אותו. המאפיין השני הוא שתאגיד פיננסי יכול להיות מקושר לתאגידים מקבילים אחרים במידה כזו שהוא מבטח את עצמו הלכה למעשה מפני קריסה.
המאפיין השלישי הוא שתאגידים פיננסיים יכולים להיות מתואמי-סיכון עם תאגידים מקבילים במידה כזו, שהם מבטחים את עצמם בעקיפין מפני קריסה, מאחר שקריסתם תביא לנפילת מחירים בשווקים שבהם גורמים רבים וחזקים מושקעים, ואלה לא יאפשרו לתסריט כזה להתרחש.
"אצל בנקים יש חוסר תיאום בין ההתחייבויות שלהם לטווח קצר לבין הנכסים שהם מחזיקים לטווח ארוך", אומר קופי בשיחה עם "גלובס". במשבר 2008, הוא מספר, "היינו צריכים להבחין בזמן אמת בין בנקים שאינם סולבנטים (נעדרי יכולת פירעון) וצריך להנזילם לבין בנקים שכדאי לנסות להציל אותם. כתוצאה מהתגובה החריפה מאוד של רשויות המס האמריקניות ב-2008, לרשויות אין עוד סמכות חירום להזרים כספים לבנקים שאינם סולבנטים. לכן זו בעיה מתמשכת שאנחנו נראה שוב.
"אני חושב שיהיו משברים עתידיים בתאגידים פיננסיים. הסיבות שבגללן אירע המשבר של 2008 לא טופלו כיאות ובאופן מספק. מה שקרה הוא שכל הבנקים שנקלעו לצרות נרכשו, בסופו של דבר, על ידי בנקים אחרים. כתוצאה מכך, המערכת הפיננסית היום היא הרבה יותר מקושרת לעצמה מאשר הייתה ב-2008, ולכן זה מצב מסוכן יותר. הבנקים כיום הם יותר מדי גדולים ויותר מדי מקושרים מכדי לקרוס".
המצב הזה פחות מסוכן לבעלי המניות בתאגידים הללו, מאחר שנכסיהם מבוטחים בביטוח דה-פקטו, אך מציב סכנה דווקא לבעלי אגרות החוב. החקיקה שלאחר 2008 בארה"ב קובעת שלא ניתן להזרים כספים לבנקים לפני קריסתם, כדי שלא ייכנסו למשבר. "זה הימור מסוכן מאוד", אומר קופי, "אולי מוצדק, אבל מאוד מסוכן. כי אחרי שהבנק ייכנס לחדלות פירעון, אנחנו נפעל לפירוקו ולהנזלתו. זה אומר שניקח את רוב הנכסים שלו ונעביר לבעלי החוב, ורק בסופו של דבר נתחשב בבעלי אגרות החוב".
אם יש מקומות שבהם הרגולציה או פעולות האכיפה מועטות יחסית, ומקומות שבהם הרגולציה והאכיפה הן מחמירות, הדבר יוצר לדעת קופי ארביטראז' ברגולציה, דהיינו ניצול הפערים שבין השווקים השונים לטובת הלקוחות. "יש תיאוריות ששווקים שונים מפסידים לטובת סין", אומר קופי, "אז אני אומר שאמנם צריך רגולציה נוספת, אבל במידה".
קטנים מכדי ליפול
המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 פסח במידה רבה על ישראל, קופי מסכים, וזאת לא רק בגלל האפקטיביות של הרגולציה. "רגולציה וחוקים יש בכל מקום", הוא אומר, "הבעיה היא שיש מקומות, כמו בריטניה, שבה האכיפה היא רופפת". סיבה נוספת לכך היא קנה המידה של התאגידים הפיננסיים בישראל, שאף אחד מהם איננו גדול מספיק כדי להוות שחקן משמעותי בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, וכתוצאה מכך הם גם מחוסנים מפני היקלעות למצבים משבריים הגורמים מחיקות או הפסדים בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים.
איש עדיין איננו יודע מאין יגיע המשבר הכלכלי הבא, ואולם לעולם המשפטי יהיה בו תפקיד בוודאי משמעותי יותר מזה שהיה לו בפעם הקודמת. אז היה ברני מיידוף אחד, בפעם הבאה התרחיש הזה עשוי להשתכפל עשרות מונים. "אותם האנשים שלא הבחינו במה שקורה באנרון, וורלדקום, בועת ההיי-טק של שנת 2000, מיידוף ומשבר הסאב-פריים יפספסו משהם גם בעתיד", מנבא קופי, "מכל הסיבות שגורמות לבני אדם להיות בלתי חסינים מטעויות. רפורמות כלכליות רדיקליות הן בעייתיות, כי לפוליטיקאים לעולם לא יהיה האומץ ליישמן. הבחירות הן תמיד בפתח".